הפוסט הנוכחי יתעכב על המהות של האלמנט הבא, שימושיות, אימפקט ומשמעות- הרשומה מהווה חלק מפלייליסט של תכנים אותם יבאתי ישירות מוועידת המובייל הגדולה בעולם ה- GSMA Mobile World Congress 2017 בברצלונה. אגדיר עבורכם את תפיסת עולמי לגבי הנושא ואת האבחנה של שלושת האלמנטים- ואכפיף את הדברים אל אינסייטים, דוברים ותובנות אותן הבאתי מהוועידה.
הרשתי לעצמי לעשות ניחוש מושכל, Educated Guess, על התמה של הכנס שסבבה סביב-The Next Element הפרשנות שסיפקתי לאמירה הזו הייתה- שימושיות, משמעות, ואימפקט. ניתוח שמתמזג היטב עם הפילוסופיה שלי שאומרת שאנחנו לא צריכים לחשוב על חדשנות במבט של “מדליקות” טכנולוגית- אלא לחשוב היטב על חדשנות מבוססת אדם, צרכים. ואכן, אלו הרשמים שפגשתי בוועידה אותם ארצה לחלוק אתכם כאן.
Travis Johnson המנכ”ל הגלובאלי של- Ansible חברת מדיה במובייל, שיתף במחקר עתיר מידע שהחברה יצרה על השימושיות בMobile- זהו המכשיר הראשון שאנחנו קמים איתו בבוקר והולכים איתו לישון, מסע הרכישה התפתח- ומכשיר המובייל משתלב בו כשחקן מרכזי ומשמעותי, ממש כשלט של החיים שלנו. המסע של הלקוח השתנה מקצה לקצה והשינוי הזה דורש שנבין את הצרכים של המשתמשים ונבנה סביבם, ואין כבר קו לינארי שמגדיר את מסע הצרכן במרחב, כפי שתוכלו לראות בשקף שצירפתי.
מה שמעניין במסע החדש הינו התפקיד של המובייל, ומה הוא משמש במגרש המשחקים המשתנה- מובייל מהווה תפקיד בכל נקודה בדרך. זה נוגע בדיסקברביליות, בזמן הרכישה ובפועל כשאנחנו משתמשים במכשיר שנמצא לנו ביד. אבל אם אנחנו מדברים על שימושיות, צריך לקחת בחשבון שהחוויות כיום- אינן מספיק טובות, לא כל מותג עושה עבור המשתמשים את מה שהוא צריך לעשות, וזה די משוגע בהתחשב בעובדה שיותר מחצי מהתעבורה והטרפיק במרחב הדיגיטלי מגיעים ממכשיר המובייל, בעוד שבצד של המותגים היחס בריספונסיביות למספר הזה די עגום.
למעשה, המובייל הופך לקריטי עבור מותגים, אבל הם נכשלים בדברים הקטנים ביותר שחשובים למשתמשים- ביכולת להבין את האימפקט אותו ניתן ליצור- אשר קשור בפועל בשימושיות והמשמעות שנותנים למכשיר זה, מתוך ההבנה של התפקיד שלו בחיים של האנשים.
הדברים החשובים לאנשים במובייל הינם- הגילוי Discoverability, הנוחות והקלות- מרמת האפליקציות ולא פחות חשוב לתוצאות החיפוש באינטרנט דרך המובייל. כיצד האתרים מותאמים בצורה אפקטיבית, והאם השימושיות של האנשים היא ידידותית ומהווה ככלי שימושי, היכולת להשתמש ולעשות נביגיטציה לתוכן ולמידע באפליקציה- כולל מבחני מהירות לתוכן שעולה, כפי שאני מזכירה לכם- יש למשתמשים סבלנות מוגבלת שעומדת על שתי שניות למידע שעולה לנו באמצעות הדפדפן.
המחקר הושק באמצעות Ansible בכנס– וייצג עבודה שנערכה על יותר מ-2000 מותגים- הדטה שיקפה את החברות שמצליחות לענות על הקריטריונים החשובים למשתמשים, מתוך ההבנה שלרוב כשמדברים על הצלחות במובייל לא מדברים על הדברים הקטנים שמשמעותיים למשתמשים- לא מדברים מספיק על האלמנטים אשר משפיעים על החוויה שלנו במרחב הדיגיטלי ששזור בפעולות במובייל.
המחקר עוזר לנו לראות מה עובד באינדקס אצל האחרים, ומתוך ההבנה הזו נוכל לנסות ולקחת את האלמנטים הטובים ולהטמיע אותם ביכולות שאנחנו מתפתחים למותג שלנו. יש גם חשיבות להדגיש כי גם מותגים שזכו במקומות הראשונים בפרמטרים מובילים צריכים לעשות עבודה ולהתאים את עצמם לכל חמשת האלמנטים- גילוי, אופטימיזציה במובייל, נביגציה ותוכן, נראות ויוטיליטי, ועזרה לפעולות שאנשים רוצים לעשות במובייל.
ישנה חשיבות עסקית דרמטית לנתונים הללו, שכן חווית UX גרועה מייצרת בפועל אימפקט רע ! שימו לב למספרים שמונחים לכם מעל פסקה זו-61 אחוז מהמשתמשים יעברו לאתר אחר אם הם לא ימצאו את הדברים שחיפשו. 62 אחוז מהיוזרים בסבירות גבוהה ירכשו ממכשיר המובייל שלהם, מה שאומר שאתם צריכים לדעת לייצר חוויה טובה ונכונה גם בהקשר של רכישה בפועל. ההערכות הן שעד-2020 אנחנו נחייה במציאות שאינה סובבת סביב המוצר או השירות כי אם סביב החוויה- וזה מה שיגדיר את האקו סיסטם העסקי אותו אתם בונים.
וכשהחוויות טובות, ניתן לייצר אימפקט משמעותי על העסק ובפועל על המכירות, זאת כתוצאה מחווית לקוח נכונה- תוכלו גם במקרה הזה לראות דוגמאות בשקף שנמצא מעל פסקה זו.
Bank Of America– שפיתח את הנוכחות שלו במרחב הדיגיטלי בצורה מיטיבית על פי המחקר, ייצר 45 אחוז יותר רשומים לאתר- קריטי להבין שעבור המערכת הבנקאית זהו הישג גדול שכן אפשר להסיט משאבים והשקעות תפעוליות לאתרי און ליין, ובכך למקסם את האופטימיזציה של העסק גם מול הלקוחות וגם בהשפעות על העסק וההוצאות שלו. או כפי שתוכלו לראות בדוגמא של American Eagles– אשר עיצבו את האתר שלהם מחדש והמכירות שלהם עלו כתוצאה ב-24 אחוז, זאת מבוסס חווית לקוח חכמה.
שימושיות, כשמדברים על יוזביליטי, חשוב לראות כיצד מגמות גדולות כמו למשל האינטרנט של הדברים, יכולות להיות כאלו שבפועל יוצרות שימושיות ומייצרות את כל ההבדל. למשל בקייס המקסים הזה בעיר בארה”ב- Louisville, Kentucky החליטו לערוך ניסיון מעניין שלמעשה אומר שכל חולי האסטמה בעיר היו מחוברים באמצעות המשאף שלהם לאינטרנט- Connected Sensors, מעצם החיבור של המכשירים ניתן היה לבחון איפה התקפי המחלה מתקיימים ברחבי העיר, ובכך להבין מהם המקומות המזהמים ביותר ואיפה כדאי לטפל.
הקונספט הזה של קונקטיביות של אנשים למעשה בנוי על הרעיון של “חוכמת ההמונים” או כפי שאני קוראת לכך- חוכמת ההמונים הקונקטיבים. בכך, על ידי העובדה שאנחנו כמשתמשים עוזרים למידע ולאיסוף הדטה הקולקטיבית ניתן לבנות הלכה למעשה ערים חכמות –Link.
אימפקט– או במקרה של Impact ניתן ללמוד מהדוגמא של הבנק ההולנדי- ING אשר החליטו כמשימה ארגונית לקחת את נושא החדשנות כמוטיב אשר משפיע על העסק- המטרה שלהם היא ליצור מערכת הפעלה של אינובציה שלא רק שתשפיע על המוצרים והשירותים אלא תשנה את הגישה ותעזור ללקוחות- כי היא תיגע בבסיס הפעולות והדרך שבה הבנק בוחר להתנהל –Link.
משמעות- וחשוב כמסר אחרון לפוסט זה, לטכנולוגיה אין משמעות אם אין בה תוכן-Substance, אמר זאת נכון המנכ”ל והמייסד של Vice- אפשר להמשיך לבנות פלטפורמות, פלטפורמות, פלטפורמות, אבל אם לא מייצרים בהן תוכן פרימיומי משמעותי עבור הצרכנים- שכן הטכנולוגיה מתייתרת מחשיבותה. הדוגמא של וירטואל ריאלטי מדגישה את הפער הזה- שכן כרגע הטכנולוגיה נראת יותר מעניינת מבחוץ ממה שיש שם בפנים, כל עוד אין-Content אמיתי ומעניין עבור המשתמשים, אין באמת לטכנולוגיה יכולת להפוך למשהו שמשפיע, אשר יוצר אימפקט בסקייל.
מילת סיכום. כולי תקווה שהמסר של הפוסט עבר- אימפקט, משמעות ושימושיות אלו הדברים שמכתיבים את היכולת שלכם לבנות ולפתח דברים אמיתיים, אשר הופכים להיות לחלק אינטגרלי מהחיים של האנשים. הסדרה של הפוסטים לא הסתיימה, ויש לי תובנות נוספות לשתף וחשוב לי להדגיש בשלב זה שגם על הדברים האמורים ברשומה הנוכחית אדאג להוסיף בעתיד ולהעמיק את הנושא בשל חשיבותו.
