אין ספק שהעולם שלנו מתפתח במהירות – מושגים ומגמות שהיו רלוונטיות רק במידה מסויימת עד לאחרונה מתפתחות אל המרכז וצוברות עוצמה. אם היינו עסוקים לפני כמה שנים בשאלה מה יכולה חברה להרוויח מהטמעת עולם הסושייל כחלק אינטגראלי מהעשייה שלה – כיום, המושגים החדשניים מתחילים להיות מיושמים בשטח והופכים ליציבים וברורים יותר. ארגונים שרוצים להרוויח מהעולם התקשורתי החדש שנוצר לנו, ומיתרונות האקו סיסטם השיתופי יכולים מֵעַתָה להסתמך על תפיסות עולם ועל שיטות שכבר הוכחו וכבר עובדות בחברות מצליחות. אחד המושגים הללו הינו – Social Business ובו אתמקד בפוסט הזה. אעבור איתכם על העקרונות החשובים של המושג ואנסה להבהיר איך זה פוגש את העשייה שלכם.
Social Business – ארגון שעושה אופטימיזציה לקשרים שלו עם כל מחזיקי העניין על מנת להפיק תועלת מירבית משיתוף הפעולה איתם – מדובר בלקוחות, עובדים, בעלים של החברה, שותפים. וזאת על ידי הטמעת הגישה הקוֹלבורטיבית, שיתוף במידע, ועידוד המעורבות בתרבות החברה ובמהלכיה. כתוצאה מגישה זו מתקבלת מערכת אקו סיסטם הרבה יותר משתפת, אקטיבית, ואשר מסוגלת להגיב במהירות לשינויים וכפועל יוצא מביאה לשגשוג החברה והמותג.
ישנם שישה עוגנים ליישום גישה הזו :
Agility | איך לייצר איזון בין מהירות התגובה, העברת מידע מיידי והשיתוף הישיר לבין חשיבה יסודית ומעמיקה על קיום קואורדינציה עם מגוון מחזיקי עניין שתתבטא ביחסים לטווח ארוך בסקאלה רחבה.
Openness | קומוניקציה בין דרכי התפוצה שיַקֵלו על הגישה לידע מצד מחזיקי העניין השונים. מתוך נקודת מבט של פתיחות ונכונות לתגמל על חדשנות, קריאטיביות, פידבק טוב וקולבורציה.
Empowerment | ייפוי כוחן של קהילות קטנות בתוך הארגון להציע רעיונות ולפתור בעיות ולשתף את האינסייטים עם החברה, מתוך ביטחון שהמחלקות אכן תיישמנה את התובנות הללו כדי למזג אותן בתוך התהליכים של החברה.
Smart Connectivity | יצירת סביבות עבודה שמבוססות על תשתיות טכנולוגיות מתוחכמות, שעוזרות להסיר חסמים בַּתקשורת – ועל ידי כך השבחת “הצנרת” של העברת האינפורמציה בין כל הגורמים: לקוחות, עובדים, שותפים וספקים.
Active Intelligence | הקשבה לרחשי השטח ושימוש בתוכן מבוסס ואקטואלי כמקור אינפורמציה חשוב להמשך התהליכים. מינוף הדטה והאנליזה של הנתונים לא רק לשם מעקב אחר פעולות, אלא גם לאימבוד הידע כחלק מההחלטות העסקיות של החברה על מנת שהתהליכים יעלו את רמת הפיתוח של מוצרים ושירותים חדשים ויבטיחו את האיכות של הקיימים.
Adaptability | עיצוב ארגון אשר יהיה מספיק גמיש וקשוב לצרכים של הלקוחות ושל העובדים, וביסוס אמונם בחברה כי הדרך הזו לא רק קריטית להישרדותו של המותג או של החברה אלא גם הופכת אותו לנחשק ובכך למעשה פותחת פער על פני המתחרים !
אז מהו למעשה ההבדל בין סושייל מדיה לסושייל ביזניס ? סושייל מדיה מהווה את מכלול הפלטפורמות והטכנולוגיות שבהן אנשים משתמשים לשם יצירת תקשורת דו-כיוונית שמתאפיינת באינטראקטיביות, ברשתות כמו – טוויטר, פייסבוק יוטיוב ועוד. בדרך כלל אנו מתייחסים אל הסושייל מדיה כאל שיטות טכנולוגיות שעוזרות למותגים לדבר עם הצרכנים שלהם. אך ניקח בחשבון עוד אפשרות טובה לא פחות להשתמש בטכנולוגיות ליצירת תקשורת בתוך הארגון ובכך להפוך את החברה לחברה מוטת סושייל שחותרת ליצר סביבת עבודה קולבורטיבית. Social Business הוא תהליך שמתהווה בתוך החברה ודרכו כל הארגון מסוגל להשתמש ביתרונות של גישת הסושייל עם כל ההזדמנויות שהיא מביאה איתה. ארגון יכול לעשות מהלכי סושייל ביזנס עם או בלי טכנולוגיות – מדובר על גישה חברתית מכבדת ולא על פלטפורמה וחשוב להבין את ההבדל.
מה למעשה משיגים מתפישת עולם שמשלבת סושייל וביזנס ?אסטרטגיה כזו מעלה את שביעות הרצון של הלקוחות וזאת בשל העובדה שציוותי החברה פועלים בפתיחות ובמהירות, שכן מתייחסים לאינפוטים שלהם לגבי שיפור מוצרים ושירותים ומתייחסים אליהם כסוג של שותפים הנוטלים חלק פעיל במעורבות ובשיחה עם המותג. כבעלי העסק אתם משיגים מכך העמקת הקשר עם העובדים, שמבוסס על יצירת סביבת עבודה קולבורטיבית, ככל שהעובד מרגיש מחובר יותר כך הוא חש מחויב יותר ובעיקר מעלה את ערכה של החברה כמקום טוב לעבוד בו. כך מגבירים את האפקטיביות של הידע שאסף בשטח וזוכים בכל יתרונות השיתופיות שלו בחברה.
מצב עניינים זה אינו תלוי אך ורק בטכנולוגיות – כי אם ביצירת תהליכים נכונים בתוך החברה שמאפשרים זאת. הנכונות שלכם ללמוד מהעובדים, מהשותפים ומהספקים הופכת אתכם לחברה שיודעת להנות מפרי הידע הקולקטיבי בצורה תבונית. בכך אתם מגדילים את המוניטין של החברה לרוחב ולעומק – ממעגלי הלקוחות ועד לשותפים כי כולם מרגישים שמשתפים אותם, מקשיבים להם ונשארים איתם בקשר מתמיד. כך גם מוזילים בפועל עלויות מאחר שהיקפדתם לעשות טסט למוצרים שלכם מנקודת מבטה של קהילה נאמנה שתדאג לחסוך מכם טעויות בעתיד, וכמו כן התעשרתם ברעיונות שסופקו מאנשים בארגון כשבדרך אחרת עלולים היו לקחת שנים של עבודה והשקעה לא קטנה בR&D.
כל אלו נבנים על סמך כמה פרמטרים – הגדרת הגדרת החזון כולל הערכים שנגזרים מהאסטרטגיה של החברה – יש להגדיר את היעד – מה אנחנו רוצים להשיג במהלך כזה. נידרש לפעול מנקודת מבט חדשה על שיטת קבלת ההחלטות של הארגון והיערכות ליצירת תהליכים חדשניים שמערערים את דרך הפעולה המוכרת. ומעל לכל זה דורש אסטרטגיית סושייל שמגדירה מי הן הקהילות שהארגון פעיל מולם הן מחוץ למסגרת החברה והן פנימה. אגב, אין זה אומר בהכרח שארגון שרוצה להפוך לסושייל ביזנס חייב לייצר פעילות סושייל “חייה” עם מחזיקי עניין חיצוניים. חשוב לחפש אחר פתרונות יעילים שמזמנת הזירה הטכנולוגית שעוזרים לקיים את הפעילויות על גבי פלטפורמות שמקלות על התהליכים, והכי חשוב – ללמד ולאמן את החברה להבנת התהליך ומה הוא מייצר לשיפור רמתו ותדמיתו. הלימוד רלוונטי גם לשכבת ההנהלה שצריכה להתמצא בשטח כדי לאמץ את הרעיון וכדי להבין את המשמעות העסקית של צעדיוו לשנים קדימה.
