Breaking Paradigms | Two

שבירת פרדיגמות חלק שני – בשנה שעברה כתבתי פוסט על שבירת פרדיגמות במדיה החברתית. והנה אני רואה כעבור שנה שקיימות פרדיגמות חדשות שאולי כדאי להתעכב עליהן ולהקדיש דקה או שתיים להתעדכנות. החלטתי לשטח כאן בפניכם עשר פרדיגמות מחודשות מבין אלה שאיתרתי. חשוב לי להדגיש שהן מייצגות את דעתי בלבד, ובידכם ההחלטה איזו מהן מתאימה לעניינכם, אם לא כולן. כמו-כן, אין סדר הכרחי בינן לבין הספירה העוקבת ברשימה, שכן הפרדיגמות טובות במידה שווה במכלול שעשוי לעזור לכם לייצר מהלכים איכותיים יותר ובנויים כהלכה.

פרדיגמה ראשונה | דיגיטל זה לא Facebook אין ספק שקשה לעכל את שבירת הפרדיגמה במקרה הזה – אבל הגיע הזמן שאגיד זאת בקול ברור: Facebook הוא מקום מדהים, ואישית אוכל להעיד שלבטח הוא שינה חלק נכבד משגרת היומיום שלי . אבל עולם הדיגיטל מצידו פתוח לאופקים עצומים הַמְזַמְנִים הרבה יותר הפעלות מִדַף וכמה לייקים. זוהי הזדמנות לבוא במגע עם לקוחות, גולשים, קהלים שונים, ומוטב להסתכל על קשת ההזדמנויות בצורה יותר רחבה – לבדוק את מירב האפשרויות שבנמצא ומשם להחליט על אופן חלוקת המשאבים וכיווני ההשקעות . בראש וראשונה, ולפני הכל, חשוב להציב אסטרטגיית פעילות שתקבע מהם המיקומים שנכון לכם לפעול במסגרתם. ובנוסף :  עוד חידוד משמעותי –  אין לשים חיץ בין שדות הפעילות בנפרד, אלא לָתוּר אחר קשרי הגומלין ביניהם. הכול חייב להיות אינטגרטיבי: שְוָוקֵי האון ליין והאוף ליין מתחברים, והמציאות בשטח היא אחת ופועלת כיחידה שלמה. החלוקה השרירותית בין פעילות הדיגיטל ופעילות הפיזיקל לא תופסת במבחן התוצאה.

פרדיגמה שניה | תוכן אינו מסתכם אך ורק בלינק לעמוד באתר הבית שלכם – אמנם, מישהו קבע שהתוכן הוא המלך. וגם לדעתי עיקרון זה נכון, אך רק באופן חלקי. וכדי לחדד את המושג תוכן בצורה יותר מדוייקת, אוסיף לכך נדבך משמעותי: תוכן מעיקרו הוא סיפור – סטורי-טֶלינג, טקסט בעל ערך מקורי או לפחות רעיון שיפתיע אותי, ש”יפיל אסימון” בהבנתי, יגרום לשינוי בתפיסת העולם שלי, ישכנע אותי לשנות גישה, בצורה שתייעל את עבודתי. לתוכן שנרמז בלינק לעמוד באתר הבית הרי נוכל להגיע בכל מקרה, ללא התיווך שלכם כאגריגטור במדיה החברתית שמשכפל לנו לינקים לכל מיני מקומות ברשת. לינק עלול לגדוש את הופעתכם בעומס יתר שלא תורם דבר וחצי דבר. לעומת זאת תוכן מושקע הוא הדרך האמיתית שלכם לנצל את המדיה ולספר לנו דבר מה חשוב לענייננו ואשר לא ידענו עליו בשיטוטינו הפרטיים.

פרדיגמה שלישית | סַפָּק לא יכול להפיק עבורנו תוכן שיהיה הקול של הארגון – עדיף לא לצאת בהצהרות שאתם רוצים לדבר “מהבטן” של המוצר שלכם, ולהציג את המותג או הארגון שלכם מבלי שתדברו בפועל וללא הבהרת כוונתו של הדובר. אמנם סַפָּק חיצוני צריך להתמצא באמירות שלכם ולהכיר את “הסיפור הרומנטי” שמאפיין את הישות שלכם ולפיו לקלוע למיקומים בהם ראוי שהסיפור יופיע – אבל הסיפור עצמו מוטב שינבע מהמקור. אשאל בצורה ריטורית – איפה בדיוק נבחין בקולו של הארגון אם גורם חיצוני עושה לנו את העבודה כביכול אך לוקה בעמעום המסר?

פרדיגמה רביעית | כמות היא לא בהכרח איכות – מרשים ככל שיהיה מספר העוקבים בTwitter, מספר האוהדים בFacebook וכמות הצפיות בבלוג עדיין אין הדבר מעיד על איכות הפעילות שלכם. הדבר היחיד שמשפיע על איכות הפעילות שלכם הוא מידת הבונדינג שאתם מצליחים לייצר עם קהילות מובחנות. הכַּוָונה לדרך שלכם לעשות הוקינג למעגלים של “נאמנים” חדשים שרוצים לבוא איתכם במגע. גולשים אלה עשויים לימים להפוך ללקוחות – ואף להפוך מלקוחות לשותפים שלכם בכל הקשור להעברת הידע שיתגלם בסופו של המהלך כארנד מדיה העונֶה למסרים שלכם.

פרדיגמה חמישית | כך צריך לעשות – זו פרדיגמה  שחייבים לשבור כי האמת לאמיתה היא כי אין אקסיומות או מדע מדויק בנושא שהוא דינאמי מיסודו, ואותו נוכל ללמוד תוך כדי תנועה. אין קוקטייל מומלץ לעשייה , ואין מתכונת ברורה. אך בזה טמון כל הקסם: מגוון האפשרויות שנוצרו ונוצרות תוך כדי תנועה הוא העובדה שניתן לחשוב ולשקול שוב ושוב, לצאת מגבולות הגזרה הברורים מאליהם, לגלות ובעיקר לחדש. אנו עוסקים בחדשנות תוך כדי תנועה וככל שנהיה יותר גמישים, קשובים וזריזים כך נרוויח בהתאם !

פרדיגמה שישית | מבחינה מעשית אין מומחים לתחום – לא מהאקדמיה, לא מתחומי השיווק, לא מהמדיה ולא משום תיאורטיקן אחר. זה תחום שנמצא בהתהוות ונבנה תוך כדי תנועה. כמות הפרמטרים המשתנים בו היא עצומה מכדי שנכיר ונקיף את כולם. עצם תכונת ההשתנות הופכת אותו לחמקמק ונטול הגדרות, כך שיקשה לעקוב אחריו בשיטה מדויקת ומחקרית. חיפוש אחר הסמכות  הוא אם כך  עשייה שחוטאת למטרה כי עצם הרעיון להכתיב חוקי התנהגות מתוך מסגרת של מומחיות מעַקֵר ומיַתֵר את הדבר היפה בתחום והוא  כאמור – החידוש תוך כדי תנועה . כשגורם מקצועי מצהיר בפניכם שהוא מומחה לדבר ויודע הכול כדאי להסתייג ולנהוג זהירות. אקסיומה היא מחוץ לתחום בסביבת העבודה החדשה הזו. המומחיות נרכשת ונבנית תוך כדי תנועה בלי שתתגבש למשנה סדורה וחד משמעית כי יש מה ללמוד מחידושי הרשת יום יום דקה דקה.

פרדיגמה שביעית | סושייל הוא בהחלט כר פעולה רחב, מֵעֵבֵר למיתוג בכוחו לשמש כביזנס לכל דבר, והכל עניין של ניסיון – שהרי אם לא תנסו איך תדעו ? העיקר מתמצה בהכרה בכך שהמהלכים שאתם מפַתחים במרחב הדיגיטלי צריכים להיות מתוכננים – אם תתכננו אותם נכון תגיעו למחוז חפצכם. יש להימנע מהנטייה להסתכל על העשייה רק מפריזמה שיווקית ו”פי ארית” . תכנון נכון מתבטא בחיבור בין העשייה לבין המטרות העסקיות שלכם – נשאר אפוא למצוא חיבור חכם וקולע, שיוליד לכם תוצאות בטוחות הלכה למעשה בשטח.

פרדיגמה שמינית | שירות לקוחות במדיה החברתית לא מסתכם בהזמנה הפאסיבית “בוא אל מאחורי הקלעים”. ההזדמנות הגדולה שניתנה לכם במדיה החברתית היא לאתגר דיאלוג, לנהוג בשקיפות ולהנגיש. אם אתם מקיימים מהלך של מדיה חברתית בכל זירה שהיא, מן הראוי להיערך גם ברמת שירות לקוחות. נסו להסתכל על כך כהזדמנות לייצר אאוטינג חכם לתשובות שלכם, להראות את הדרך בה אתם מתמודדים – לספר כלפי חוץ לכולם מאיזה חומר קורצתם מבחינת השירות האיכותי. אם אתם משתמשים במדיה החדשה בשיטות של המדיה הישנה הרי החמצתם את הפואנטה !

פרדיגמה תשיעית | אנשים לא רוצים להיות חברים של איקון – סיסמת היסוד – המדיה החברתית היא קודם כל חברתית ורק לאחר מכן היא הופכת לשופר תקשורתי שלכם . שימו נר לרגלכם את העיקרון שאנשים רוצים להיות בקשר עם אנשים – דהיינו עם דמות שיודעת לשרת, להציג את סיפור החברה, ולבוא במגע בגובה העיניים. כללי המשחק משתנים ולפעמים יש בידי השחקן היחיד במדיה כוח חזק יותר מאשר לארגון גדול שרק התחיל את תהליך ההסתגלות לרשת ומגשש את דרכו בטיול זה. יש להַבְנות היררכיה חדשה בסולם החברתי ולרענן את יחסי האמון בין צוותי העובדים וכן בין החברה לאוהדיה. אמון על פי השקפתי בונים בגובה העיניים ומתוך כנות, כמו שאומרים “בַּלָבָן של.העין”…הפגינו בפעילות הדיגיטלית שלכם נוכחות אנושית מבין אנשי הארגון שכן הוכח כי גילויים אלה מעצימים את החיבור שלכם למדיה.

פרדיגמה עשירית | יהיה זה בגדר שרלטנות להצהיר שאנחנו יודעים לחזות מה יקרה ——— > המרחב הדיגיטלי והאינטרנט בפרט מפתיע,  ולא בידינו להכתיב את כללי המשחק. יש קווי פעולה שאותם אנו קובעים באופן חלקי אבל חלק הארי של העבודה מוכתב לנו על ידי הפעילות של הגולשים והאסטרטגייה הכי טובה היא לאמץ “נוהל” הקשבה  !