The Magic of Storytelling | Update

לפני כמה ימים, העברתי הרצאה במסגרת קהילת נשים- דיגיטליות בעסקים, נושא ההרצאה היה על-סטוריטלינג, וכיצד נכון לעבוד בתפיסה של מספרי הסיפורים. מדובר בסיבוב שני אותו העברתי לפני כמה חודשים, אבל מכיוון שהעולם שלנו משתנה, ומתעדכן כל הזמן- גם הסיפור הזה דורש עדכון והפוסט הנוכחי מייצג את עידכון התוכן שהועבר בהרצאה.

כשביקשו ממני להעביר את המצגת הזו, על סטוריטלינג ומה זה אומר ? חשבתי עם עצמי על כך שכל החיים שלי אני מספרת סיפורים, וזה נראה לי כבר כל כך טבעי שמבחינתי זה קרוב לחמצן, אוויר לנשימה. ובנוסף, נפלה לי התובנה המשמעותית- שסיפורים זו הדרך האמיתית שלנו לשנות דברים כי רק באמצעות תקשורת מצליחים להעביר עמדות, מידע, השראה, להשפיע ולגרום לאנשים לרצות להיות מעורבבים ולקחת חלק. סיפור הוא כלי- ובשביל שנוכל לעבוד בו נכון, אנחנו צריכים להתייחס אל עצמנו, ואל הדברים הסובבים אותנו כמו חימר בו אנחנו מפסלים את המידע שאנחנו מנגישים.

וחשבתי על זה שאנחנו חיים בתקופה, שבה יש סוג של דיבייד בין הסיפור של הנמלה אל הפיל – מה חשוב ? הסיפורים הגדולים שקורים במציאות שלנו ? או שאולי בכלל מה שחשוב הוא הסיפורים הקטנים והיומיומיים כי הם אלו שמאפיינים את החיים עצמם ?

קורה פחות שיש לנו סיפורים גדולים מהחיים כמו נטע ברזילי.

ויותר בחיים סיפורים כמו הסיפור הזה שלי פוגשת בצב בזמן רכיבה על אופניים בסופ”ש.

בגלל שרציתי שההרצאה תהיה עם סוג של מתודלוגיה, תשתית עבודה שתאפשר לקחת טיפים ולעשות להם הטמעה לעבודה- החלטתי להמציא 14 המלצות של דברים חשובים בסטוריטלינג.

המלצה ראשונה, פרסונליזציה.

חברות מחקר, מדברות על כך שתקשורת פרסונאלית מעלה נאמנות- ומורידה Opt In. תקשורת פרסונאלית מפחיתה אי נאמנות ב-45 אחוז, וההערכות הן שעד- 2020 חמישים אחוז מכל האינטראקציות בין מותגים ואנשים תהיינה פרסונאליות. BCG מדברים על כך שחוויה פרסונאלית מעלה את המכירות בין- 6-10 אחוז, פי שלוש צמיחה מכל קמעונאי שלא עובד בפרסונליזציה- והנה אנחנו רואים יותר ויותר מותגים שנכנסים ברצינות לדומיין הזה, ומשקיעים בו בצורה עמוקה.

האמת היא שמוזר שהייתי צריכה לנסוע– 9000 קילומטר מכאן בשביל לשמוע משרה ג׳סיקה פרקר אומרת את הדבר הנכון ביותר והמדויק ביותר, אבל גם הברור- מעצם העובדה שיש עסקים מבוססי אדם, של איש בפרונט- זה הופך את הכל לפרסונאלי, וכפי שאמרתי מדובר ב-Holy Grail של המותגים היום לנסות ולייצר חוויה פרסונאלית. הסיפור, ברגע שהוא הופך להיות לאישי- לאנושי האימפקט שלו הרבה יותר חזק וגם אנשים מאמינים יותר… תיכף נראה גם כמה.

המלצה שנייה, אותנטיות. ואולי לפני שאנחנו מדברים על אותנטיות כדאי שנדבר על טראסט- אני חושבת שנכנסנו לעידן האמון בו הסיפור יהיה חייב להיות מלא בכך על מנת שאנשים יסחפו אחריכם.

לאנשים, יש כיום בולשיט דיטקטור ואם אתם לא אותנטיים הם יעלו עליכם מיד- לכן, חשוב להסתכל ולבחון במרחב מה קורה ? כיצד נראת השיחה הנייטיבית ואיך אנשים בונים סביבם שבטים. דוגמא מקסימה היא בקהילה אבא פגום שמדברת על הפער של העידן הנוכחי בהבנת התפקיד המשתנה של האב בבית. אבל אותנטיות מחייבת להגיד את האמת- לשקף את הרגעים הקשים כמו מה שרואים בתמונה הזו שצירפתי- האב שאומר יצרתי מפלצת.

חברת המחקר אדלמן- מוציאה פעם בשנה, בשמונה השנים האחרונות ברומטר של אמון של הציבור בערך בהכל, וזה מראה כמה אנשים לא מאמינים לכלום : לתקשורת, למותגים, לפוליטיקה, למדינות וכולי… אם לא נדע להכניס את מימד האותנטיות לסיפורים נגזר עלינו לא להיות מחוברים לחברה, לגולשים ולמה שהם מצפים.

באותו מחקר דובר על הנושא שכיום, הגבולות מטשטשים- וכבר אין ממש בהירות לגבי התפקיד של כל אחד במערכה- זה גורם לכך שאנשים יכולים לעשות יותר מפעם יש דמוקרטיזציה ליכולות שלנו ולחשיפה. ובגלל שאנשים סומכים יותר על אנשים פרטיים הם יכולים לנצל זאת בחוכמה ולקבל במה איכותית חדשה.

תראו למשל את הדוגמא של ליאור פרנקל, שייצר לעצמו כפי שהוא קורא לזה “סולם משל עצמו” מדיה ובמה שהוא בעצמו בנה, והרבה פעמים אני אאמין יותר לו מאשר למדיה המסורתית בגלל שזה מרגיש לי אנושי ופרסונאלי.

המלצה שלישית, נרטיב.

נרטיב, הינה פרשנות לסיפור– הדרך ונקודת המבט ממנה אנחנו מייצרים סטוריטלינג. אנחנו חייבים להחזיק אחד כזה משלנו על מנת שנוכל להיות מבודלים בין מיליוני הסיפורים שנמצאים שם במרחב. דוגמא טובה הינה טל שפיגל אשר הגיע לפריז לפני כארבע שנים ללמוד קונדיטוריה והוא רצה לחקור יותר את הנושא. את המחקר הזה הוא החל לתעד באינסטגרם כשהוא שומר על קונספט וקומפוזיציה קבועים. השילוב בין הצילומים המדויקים, הנעליים והקינוחים עשה את שלו ושפיגל הפך למפורסם – והיום הוא עובד בשיתוף פעולה עם עשרות מעצבים ושפים ונוסע בכל אירופה בחיפוש אחר קינוחים מושלמים ונעליים של מעצבים מקומיים.

המלצה רביעית, אנושיות. החוזק, בדרך שבה אנחנו נוגעים באנשים חייב לבוא ממקומות אמיתיים, טבעיים לנו- כי כמו שאמרתי מקודם לכולנו יש בולשיט דיטקטור ומה שהוא אנושי וקשור לאמת תמיד יקבל נקודת זכות גבוהות יותר בסטוריטלינג שלכם.

אני עוקבת אחרי הערוץ הזה באינסטגרם כבר המון שנים, מדובר בשתי צעירות- אחת מישראל ואחת אמריקאית שיצרו ביחד את הקסם הפשוט הזה, הן מציגות בכל תמונה כיצד אפשר לשזור צמות- אבל בתוך הסיפור העדין הזה יש הרבה יותר מצמה, שכן זה מראה על הטבעיות של השיער- הדרך שניתן לעצב אותו ואיך זה יכול במשך תקופה ארוכה להוות משהו מתמשך שממגנט את העיניים של המדפדפים בפיד ! היכולת להיות טבעיים ולחבר את האנושיות הזו לאנשים אחרים.

המלצה חמישית, מעורבבות.

אולי הדוגמא המעניינת ביותר שאני ראיתי של מעורבבות, היא זו של דנה איבגי שרצתה להשיק את התקליט הראשון שלה מבלי להיות תלויה במפיקים ובערוצים המסורתיים הנשכניים המוכרים. אז, היא החליטה לפתוח עמוד מימון המונים ולבקש מאנשים לעזור לה להפיק את התקליט.

מה שהיא גילתה תוך כדי תנועה שמדובר בהרבה יותר מלממן את התקליט, המעורבות של האנשים בסיפור שלה ובשירים גרמה לכך שהיא השביחה את התוצרים שלה ויצרה קהילה של אנשים שרוצה לגעת בה, והיא רצתה לגעת ולקחת מהם. אין דבר עוצמתי ביותר בעיני ממוצר ומיצירה שמחובר לקהילה ונוצר איתה ועבורה.

המלצה שישית, התמדה ודבקות למטרה.

יש “סוטים” בעולם הזה של עקשנות– ובמקום שאני אדבר על “סטיות” שלי (ויש לי) אני רוצה להכיר את העמוד הזה באינסטגרם שבכל יום כבר שנים על גבי שנים משקף זוג שמכין ארוחת בוקר אחד לשני ומעלה בכל יום תמונה של הארוחה המשותפת, מאחורי הפרופיל יש עסק של מכירת תה מיוחד…יש משהו סופר משמעותי בדבקות למטרה, ביצירת נרטיב מתמשך שאנשים יודעים שיקבלו דרכו “מנה” מיוחדת וקבועה של מידע, כל המתמידים תמיד זוכים בסופו של דבר לקטוף את הזרעים ששתלו.

המלצה שביעית, פאן.

אי אפשר להחזיק פרופיל עסקי ולשכוח שהחיים שלנו מתומהלים גם בדברים שהם כייפים, כולנו אבל כולנו רוצים להנות מהחיים ולכן- אנחנו חייבים למצוא דרך לשקף את זה בפידים השונים שאנחנו יוצרים בסושייל מדיה גם כי זו האמת, גם כי זה כייף להנות וגם כי כך אנשים ירגישו אלינו יותר מחוברים וייצרו כלפינו רגשות ומעורבות. ולכן, אני משתמשת במגוון המדיות בשביל לספר סיפורים שונים, הוספתי ילומי מסך של סטוריז שלי באינסטגרם שמשקפים את הרגעים הכיפים בחיים. חשוב גם לציין שסוג כזה של תוכן, עובד חזק על הLimbic Brain- הצד במוח שאחראי על הרגשות שלנו, הטראסט והנאמנות.

המלצה שמינית, און ליין- אוף לייןאנחנו חיים הרבה יותר באוף ליין מבאון ליין- למרות שלא מעט פעמים רואים את התמונה הבאה…

אנשים בסלולר, בזמן שהם בחיים האמיתיים.

אני גיליתי, שסיפור טוב- היכולת לייצר דבק מול אנשים קשורה בהכרח בחיבור בין האון ליין והאוף ליין- קהילה יכולה להתקיים במרחב הקיברנטי אבל הורדתה אל האוף ליין מייצר כוח רב וחיבוריות שגורם לאנשים לרצות עוד לשמוע ולהיות מחוברים לסיפור. ויותר מכך, בעיני המפגש הפיזי גורם לכך שהסיפור מקבל גוונים חדשים ושונים באמצעות האנשים שלוקחים חלק מהסטוריטלינג ועוזרים לעצב אותו הלכה למעשה. ממש כמו בדוגמא של דיגיטליות בעסקים, שמורידים בפועל את הקהילה למימד הפיזי ויוצרים ממנו דבק וסיפורים חדשים.

המלצה תשיעית, זמן אמת.

ממש כמו שהתחלתי את הסיפור של המצגת הזו, ישנו debate בין הסיפורים של הפיל והנמלה- אבל גם יש דיבייט בין הסיפור של ה-וואו והסטורי של ה-Now, ושוב- ממש כמו הטיעון של הנמלה אנחנו חיים הרבה יותר בעכשיו, בזמן אמת מבכל זמן אחר. לכן יש חשיבות רבה לחבר את הדברים שאתם כותבים ואת הסיפורים שלכם למה שקורה בעולם האמיתי בזמני אמת זה מייצר מחוברות, ראליות ואינטגרציה לדופק של החיים.

אם נקפוץ לביקור בסין, וכדאי שנעשה זאת, כי כך נגלה איך נראה העתיד שלנו שכן סין הרבה יותר מתקדמת מהמערב- נראה שהסינים מצלמים הכל בלייב סטרימינג, הסיפור שלהם מסופר כל הזמן. יש ביבשת הזו מיליארד ארבע מאות אנשים, ומתוכם כמעט- 300 מיליון הם Millennials שמצלמים כל מה שהם עושים !

למשל יש להם טרנד שקוראים לו- Live Stream Dinner הם מצלמים את עצמם אוכלים ארוחת ערב, גם אם לבד. וטרנד נוסף, של חקלאים שמצלמים את עצמם בפלטפורמות איקומרס שמאפשרות גם שידורים בלייב- אשר מצלמים את העיבוד של האדמה, שתילה, טיפוח וקטיף של התוצרת ואנשים מכל סין צופים בכך ובסוף אף רוכשים את הסחורה ישירות מהחלקאי. לזה קוראים שבירות גבולות והמצאתם מחדש !

בשנה שעברה, במיניסוטה– עלה על בניין של משרדים במהלך היום ראקון- וכל התקשורת הייתה מופנית אליו, כולם הסיטו את העין ממה שקורה במגרש המשחקים של דונלד טראמפ והתעסקו במה שקורה עם הראקון הזה, במהלך 24 שעות עד שהצליחו לפתות אותו לגג שיקבל אוכל, ויתפסו אותו על מנת לשחרר אותו באחד מהגנים המפוקחים לחיות- העיניים של התקשורת היו מופנות אליו. זה אמור להגיד לכם משהו חשוב- שכשאתם מחוברים למה שקורה בזמן אמת, מספיק שתחברו את הסיפור שלכם לסיפור הזה ותהיו רלוונטים וכמובן- חייב להיות מתוך ההקשר האמיתי והחכם.

ניתן לראות דוגמא מדהימה לכך, בקהילה הזו שקוראים לה “אמא מדברת עכשיו” ובה שתי בחורות שמנהלות את הקהילה מדברות על כל הדברים הקטנים והיומיומיים שמפריעים, מעסיקים ומנהלים אימהות צעירות- והן מצליחות לקחת נושאים הכי הכי משעממים ויומיומיים ולהזריק בהם הומור, בידור וחיבוריות עצומה. אם למשל תקחו את סיפור העגלות, הן מדברות על כך שהן מוצאות את עצמן “ממזמזות” את העגלות השונות- עד שהעגלה לא רוצה להיות בציבור ולהחשף כי היא “עברה התעללות מינית”. הכל מתומהל ומתובל בהמון הומור- אבל גם אותנטיות ואנושיות של כל הדברים הקטנים והחשובים באמת שמעסקים אותנו ב-זמן אמת.

המלצה עשירית, ארגז חול. אני מאמינה- שאנחנו הרבה פחות יודעים מיודעים- ולכן, חשוב כל הזמן לנסות ! לא כל הסיפורים עובדים ולא כל מה שאנחנו משתפים מרגש באותה מידה ואם לא ננסה לא נדע.

דווקא מתאים לי לתת דוגמא מעולם האוף ליין במקרה הזה, אימא שלי גרה בקיבוץ מיוחד בדרום שקוראים לו נאות סמדר, וכשהקיבוץ התחיל תמיד היו אמורים להם מה אפשר לשתול ולנטוע בדרום ומה לא. אנשי הקיבוץ החליט להתעלם מהדברים הללו ולנסות לשתול את הכל- ואז, הם גילו להפתעתם שגם תותים גדלים בדרום היבש והצחיח, ומלא מלא פירות שמייצרים את התוצרת שלהם ומהווים את האוכל היומיומי. לכן, שווה לנסות ולא להיות תקועים בקבעונות כי העולם האקספרמנטאנלי יכול ממש להפתיע.

המלצה אחד עשרה, להיות מחוברים לטרנד.

קצת כמו שהמלצתי לכם להיות מחוברים לזמן אמת, חשוב גם להיות מעורים ולהבין את הטרנד– מגמות, גם אם עמוקות וגם אם גחמות חולפות מהוות את הדופק של מה שקורה בחיים שלנו- החיבור שלנו אל הטרנד מבטיח את הרלוונטיות של הסיפור שלנו ואנחנו צריכים לחפש אותו בעולמות התוכן שלנו זה גם יעזור לנו מאוד להיות מעודכנים. אם למשל מדברים על הרמקולים המחוברים אלקסה או גוגל הום- והולכים ליוטיוב מגלים שהרבה מהסרטונים שעולים מראים אנשים שיש להם אלקסה ומשתעשים איתה יחד עם החתול שלהם- שני טרנדים חזקים שמהווים כוח של סיפור ושיח.

המלצה שניים עשר, קהילות.

קהילות, מהוות כיום ציר מרכזי בחיים שלנו– אמר את זה יפה סת’ גודין הוגה דיעות נהדר בעולם שלי שאנחנו כולנו שבטים שבטים, קהילות קהילות- והסיפורים שאנחנו מייצרים מצליחים להתלבות באמצעות הקהילה. אפילו פייסבוק זיהו את המגמה הזו והבינו שמנהלי קהילות טובים הופכים לפאבלישר לסוג של מדיה והם חושבים כיצד אפשר לתגמל את אותם מנועי השפעה וממש לממן את הפעילות שלהם. קהילה היא ערבוב של כל הדברים שאמרתי לכם ממוקדם- מחוברות, אותנטיות, זמן אמת, ועוד- ואין ספק שהיא כלי ביד היוצר לדרך שבה מספרי סיפורים עובדים.

תראו למשל את הקהילה הזו שקוראים לה-Etsy, פלטפורמת איקומרס גדולה שמפגישה בין יוצרים ואמנים עם קהל היעד הנכון- זה הרבה יותר מאתר איקומרס שכן האנשים שנמנים בו נקראים “חברים”, ויש בו חלוקה בין המוכרים והקונים- אבל הם כולם מתערבבים בסיפור היצירה, והרבה מאוד פעמים לוקחים באטסי את הפעילות לאוף ליין ומפגישים בין האנשים מה שגורם להעצמה של הסיפורים הקטנים והאמנים השונים יחד עם קהל היעד שמתעניין בהם.

המלצה שלוש עשרה, להיות מייקר.

בשביל שתוכלו להעצים את היכולת שלכם להיות מספרי סיפורים טובים, אתם חייבים להפוך ולהיות מייקרים- וזה אומר שאתם צריכים להתרגל להשתמש בכל הטוב הזה שקיים במרחב הדיגיטלי ומאפשר לכם כל כך הרבה אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. למשל הסיפור הזה, של לי קורן שמייצרת בעצמה תיקים שכל כולם נסבים על שמירת חומרים שלא פוגעים בסביבה, דמוי עור. לי מעצבת את העסק שלה בעצמה כולל את הסיפור שהיא יצרה- את זה היא עושה כל כך טוב שכשהיא שולחת לבלוגריות את התמונות של התיקים שלה עם הסיפור הן- מוכנות להמשיך ולספר אותו וזה מביא אותה לכל מיני חנויות מובילות בעולם של אקססוריז מובילים (אגב, שמעתי אותה וגיליתי אותה באותו פודקאסט של ליאור פרנקל עליו סיפרתי בהתחלה).

ויש כל כך הרבה מה למנף היום און ליין- כמו שאמרתי, המון כלים חינמיים שמאפשרים לכם גישה והופכים את מציאות המייקר לכל כך נוחה ואיכותית כמו גם עמוקה.

וההמלצה האחרונה, לגוון– אם אתם מחזיקים ערוצים שונים כמו אינסטגרם, יוטיוב, פייסבוק- אל תספרו את אותו סיפור בכל אחד מהם כי זה יוצר רפטציה לא נעימה ויש משהו בערוץ שגם משנה את מהות הסיפור ואת הדרך שבה אתם מגישים אותו.

למשל הערוץ החדש שיצרתי לאחרונה בוואצאפ ששולח הודעות אישיות לאנשים שנרשמו לברודקאסט שלי, מתוך מטרה להשפיע ולהיות יותר בקרבה באמצעות המסרים שלי.

אם אתם גוף גדול שרוצה לבנות את הסטוריטלינג שלו- ומחפשים מישהו שיעזור לכם להבין את הדברים ולבנות אסטרטגיה חכמה, אני מזמינה אתכם לפנות אלי ולדבר איתי על הנושא.

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

One comment

Leave a Reply

Your email address will not be published.