הדרכים והשיטות- משתנות, הכלים- משתנים, וכיום צצות הרבה הזדמנויות שלא היו קיימות בעבר. אחרי שהלכתי איתכם צעד אחר צעד בחשיבה על שיתוף ידע, על ניהול גמיש של תוכניות עבודה, ועל הדרך הטובה לבניית עסק חכם ומחובר- אני רוצה להמשיך איתכם את האקסטרה מייל לחשיבה נוספת שמקיפה כמה אלמנטים- קירוב טאלנטים לעסק, זירוז תהליכים וחשיפה מהירה לחדשנויות בעידן הנוכחי. כל אלו כרוכות באימוץ שיטות עבודה שפתוחות לרעיון החדשנות המשבשת.
מהי חדשנות משבשת ולמה חשוב לקחת זאת בחשבון ? בעבר, נהגנו לתכנן מוצרים, שירותים, וכן גישות שיווקיות חדשות בתוך הבית, והתמיכה שקיבלנו מהחוץ הועברה בעיקר באמצעות מבחר ספקים שרגילים לעבוד איתנו ונוטלים חלק בדינמיקה העסקית שלנו. אמנם, נהדר לחשוב יחד לאורך זמן ולהתפתח על בסיס ידע מושרש ותובנות עמוקות, אך כאן אורבת הסכנה שהדבר עלול לקבע את הסיפור ולתקוע אותנו בפרדיגמות ללא בקרה. במציאות החדשה בה זזים העניינים כל כך מהר, עולות על המפה שיטות חדשות שהעסק יכול לסַפֵּח לעצמו כחלק אינטגראלי מהעשייה ולהתרענן עם אוסף מקורי של מסקנות, רעיונות, פרויקטים ואף מוצרים חדשים- שלא היה מגיע אליהם באופן טבעי.
חדשנות משבשת– זהו מושג רחב שניתן לקחת אותו להרבה מקומות, אבל אני רוצה להתעכב הפעם על הזווית המסוימת של פיתוח יכולות ושיטות חדשות לטובת העסק. הארגונים כיום יכולים לנוע עם האתגרים שהם מציבים לעצמם, ולהפגין נוכחות ברורה מול יזמים, טאלנטים חיצוניים לחברה, מפתחים, מעצבים, ואפילו מול צרכנים אשר משקפים לארגון כמה זוויות חדשות הנוגעות לצרכים אותנטיים. ברוח זאת ראוי להחשף לפתרונות שונים בחלקם אפילו יכולים להתפס כמהפכניים- אשר מכוּוָנים לאַתְגֵר התנהגויות ומהלכים שאינם אופייניים לדרך הרגילה של החברה. השיבוש במקרה הזה מוצג באור חיובי, שכן הוא מאפשר לנער שיטות מיושנות ולטלטל אותן עם גישות נועזות וחדשניות. אנסה בפוסט הזה להציג בפניכם כמה אבני דרך לרעיון השיבוש ומה ניתן לגלם בתוכו, אבל חשוב שתדעו שזהו תחום שאני שוקדת על טיפוחו בבלוג שלי- ואם עולם החדשנות מעניין אתכם שווה שתעקבו אחריו באופן קבוע. רצ”ב למי שמתעניין, הלינק לפוסטים קודמים בנושא חדשנות רצ”ב- Link.
The Lab Strategy– הרבה לפני פירוט הפעולות שאותן צריך להנחיל בחברה כשיטות עבודה חדשות- צריך להבין שמדובר בשינוי היחס של החברה למצבי הצלחה וכשלון. במציאות של היום חברות שרוצות להצליח בחדשנות צריכות לאמץ חשיבה ארגונית שתומכת ברעיון של “מעבדת נסייניות” מתמדת.
אמרו את זה יפה השנה בפסטיבל הקריאטיב בקאן : אנשי שיווק של היום צריכים להתנהל על הציר המשולש : לחשוב כמו איש שיווק, להתנהג כמו איש בידור ולזוז מהר כמו סטארטאפ. איש שיווק חושב : מוצר, שירות, פתרון – במסגרת תוכנית עסקית שמתכתבת היטב עם דרישות הצרכן הספציפיות. איש בידור חושב על כל הסיבות שבגללן בכלל מישהו ירצה להתעניין באותם פתרונות ויהיה מוכן לקיים דיאלוג- הוא חושב תוכן, סיפור. וסטארטאפ הינו החוליה המשמעותית במערכת שחושבת מהר, נעה בקצבים אחרים שמתאימים את עצמם לקצב של התחרות, ולתזוזה המהירה של הצרכן. סטארטאפ לא מחפש שְׁלֵמוּת ותוצאה מקסימלית בכל המהלכים, אלא הוא מוכן לבדוק אותם תוך כדי תנועה מתוך תפישה של בטא. בשביל שתוכלו לאמץ חדשנות משבשת אל תוכניות העבודה שלכם הגישה שלכם חייבת לשקף את כל התכונות שתיארתי כאן.
קהילות, יזמים, חברות גדולות כיום, מהמפורסמות ביותר בעולם כמו : נסטלה, יוניליוור, קוקה קולה, פפסיקו, טסקו, נייקי, אפל ועוד- עובדות מתוך גישה שמאמצת את הקהילות של היזמים, את תנועת הMaker, את הסטרטאפים ומקרבת את הקהילות הנזכרות אל האתגרים של החברה. היזמים הצעירים מצידם זוכים בגישה נוחה אל צרכנים, ומוזמנים להתחכך בפועל עם הפתרונות שלהם. הם מקבלים פלטפורמה אמיתית שבמסגרתה יוכלו להתנסות בראשית דרכם. והחברות מצידן מציבות את האתגרים שלהן אל מול מחזיקי עניין נלהבים שמסוגלים להבין את רוח הדברים מכיוונים חדשים. בדוגמא שהצמדתי לכם תוכלו לראות את האתר של יוניליוור העולמית שקוראת לקהילות של יזמים לשתף איתה פעולה ולעבוד איתה על האתגרים המועדפים של החברה.
אין ספק, מדובר בשינוי הגישה ובהזזת המחט: פתאום החברה לוקחת סיכון בהכריזה קבל עם ועֵדה מה הן המטרות שלה ובמה היא משקיעה משאבים. אבל כפי הנראה ההזדמנויות עולות על הסיכונים והאיומים- ומרגע שיוניליוור מקרבת את הקהילה אליה היא מרוויחה כמה וכמה יתרונות : קירוב של טאלנטים שברגיל אין לה גישה אליהם כתאגיד, קירוב יזמים בעלי רעיונות חדשניים שעליהם היא לא מצליחה לחשוב לבד והאצת קצב העשייה החדשנית בצורה אחרת, שמאופיינת בתעוזה, מהירות התגובה, והתחככות רצופה עם הדרישות הספונטאניות של הצרכנים.
שיטות חדשות- חברות שמאמצות כשיטה את רעיון החדשנות המשבשת, עורכות האקתונים עם כוח אדם חדש של יזמים שיושבים עמם לשולחן הדיונים ועוזרים לחברה בזמן מאוד קצר לגלות זוויות פעולה חדשות. הן מוכנות לחשוף את האתגרים הבאים שלהן (כפי שהראיתי לעיל בדוגמא של יוניליוור) ולתגמל את הטאלנטים בתמורה לפתרונות ולרעיונות חדשים שהללו ימציאו לידם . שיטות חדשות כוללת בהכרח גם הפניית המבט פנימה אל תוך החברה ושילוב עובדים שאינם יושבים באופן טבעי על משבצת החדשנות ככוח יצירתי שמסוגל להביא לסיפור זוויות חדשות. אבל במה שמוגדר כשיטות חדשות בולט בעיקר המושג “חדש”, במובן של אחר, שונה, ואת העיקרון הזה יש לעכל, להיות סובלני לניסיון לפרוץ גבולות, ובאופן כללי- לאמץ נקודת מבט שבדרך כלל איננו מחזיקים בה. מדובר בגישה פתוחה שאינה תקועה בפרדיגמה, ומכבדת את מקומן של היפותזות אחרות.
מילת סיכום. אני מקווה שהפוסט הזה, וכמוהו כל הסדרה שלי על תוכניות עבודה 2015 בכללה, אכן יהיו לכם לעזר בניסיונכם להתקדם ולהתפתח, בשעה שאתם מתכוננים לבסס את התשתיות הנכונות לפעילות העתידית מזווית המבט המדויקת על המשאבים, האנשים והשיטות. אני מצידי רק משיקה את התחזית העסקית לשנת 2015 במסגרת הסדרה הנוכחית אבל כמובן אמשיך ללוות אתכם גם הלאה באותו עניין, עם עוד תובנות, רעיונות וגישות שיעזרו לכם לפתח את העסק על הצד הטוב ביותר.
