אחת הבעיות בעולם הדיגיטל הינה ריבוי השמות, הכינויים, ושלל הגדרות טרמינולוגיות מקצועיות שקיימות בתחום כולל מושגים חדשים שנוספים כל הזמן. לדעתי, זה גורם לחוסר רצון להתקרב לעולם הזה, אי הבנת השפה הדיגיטלית- הינה דפקטו דבר שגורם לנו לפעמים לתחושת ריחוק ולאי רצון להכיר ולדעת- כל אלו למעשה מעכבים אותנו מהיכולת לשנות ולרצות להיות חלק.
לכן, החלטתי לחבר למענכם מילון מונחים מתפתח שמתבסס על מילון שהפצתי עבורכם בשנה שעברה אשר כולל כמאה מושגים חדשים. כלי שאמור לעזור לכם לשחות בים השפה הזו וישמש אתכם כאמצעי לחיזוק השריר. הוספתי לכם במילון המתעדכן- מושגים ומונחים מעולמות ה-Big Data, Innovation, האינטרנט של הדברים, Programmatic Advertising, ועוד. כל אלו מושגים- שמתבססים על התרחשויות שהתפתחו בשנה האחרונה והפכו למיינסטרים- ובעיני נכון שתחזיקו את המידע הזה גם כן בארגז הכלים. על מנת שהמילון יהיה מושלם ברמת המידע (או כמעט מושלם- כי אין דבר כזה פרפקט), השארתי עבורכם גם את המונחים אותם הנחתי בשנה שעברה, ואת חלקם רעננתי ועדכנתי.
ברמת המילון- החלוקה הינה לפי קטגוריות, ועל מנת שתקבלו לידכם כלי יעיל באמת, אסווג כל מונח תחת אשכול ספציפי כך תוכלו לשרשר אותו לתחום המומחיות התואם. חשוב לי להגיד כי זה יהיה פוסט ארוך לְמָדַי, ואין הכוונה שתקראו את כולו בבת אחת. למעשה החומר אמור לשרת אתכם כContent Utility לזמנים שתחפשו את המובן של המונח, או של תחום המומחיות באקו סיסטם הדיגיטלי של הקטגוריה המבוקשת. אציג את המונח בשמו האנגלי ואוסיף עליו תיאור קצר ומדויק ככל שניתן- על מנת שתדעו לאן לשייך אותו ואיך להשתמש בו בעבודתכם היומיומית.
Big Data
Big Data- מושג כללי שמשמש לתיאור כמות מאוד גדולה של דטה מובנית או לחילופין לא מובנית שהחברה מייצרת. מדובר בדטה שצריך לנתח במערכות שיודעות להתמודד עם כמויות גדולות שהגיעו ממקורות מידע שונים. למרות שאין להצביע על כמות ברורה לגבי השאלה מה זה בדיוק ביג דטה, הרי בדרך כלל כשמתייחסים לביג דטה מתכוונים לאקסבייט של דטה או פטהבייט.
BI-Business intelligence- בינה עסקית- באנגלית business intelligence, בראשי תיבות BI, היא תחום בטכנולוגיית המידע העוסק בבניית מערכות שנועדו להדריך את הארגון איך להבין את הנושאים העסקיים שבהם הוא פועל ואת דפוסי העבודה שלו באותם תחומים.
Big Data Analytics- מושג שמתאר תהליך שמטרתו בחינה של כמויות גדולות של דטה מסוגים שונים, על מנת לגלות דפוסים שנחבאים בתוך הדטה ויכולים לשמש להעלאת אינפורמציה תועלתית. כך ניתן לספק חומר ממידע תחרותי או לגלות בניפיטים עסקיים שאנחנו לא מצליחים לראות לבד כמו הערכת אפקטיביות שיווקית והגדלת הכנסות שהופקו הודות לאותה אינפורמציה.
Big Data Management- ניהול של ביג דטה בתוך ארגון, מתייחס לניווט האדמיניסטרציה של המידע ולחיבור אוסף הנתונים למקום אחד שיכיל כמויות גדולות של מידע אשר הושגו גם ממקורות של דטה מובנית וגם של דטה שאינה מובנת- Unstructured Data.
Big Data as a Service -BDaaS- ביג דטה כשירות מתאר את השירות שניתן מטעם אנליסטים וסטטיסטיקאים וכולל כלים שיודעים להתמודד עם אינפורמציה על ידי ספקי מיקור חוץ. כל אלה הם למעשה כלי עזר שמקלים על הארגון לנהל את הדטה המובנית והלא מובנית באמצעות אותם כלים ואותם נותני שירותים. זאת על מנת שהחברה תרוויח מהמידע הזה אך לא תוציא כספים מופרזים על התשתית ועל הקניית המומחיות בתוך הארגון.
Big Data Technologies- טכנולוגיות שתומכות אתגרים של חברות ומכינות אותן להתמודדות עם כמות מאוד גדולה של דטה, מובנית ולא מובנית. הטכנולוגיות מפותחות על ידי שחקנים גדולים כמו : IBM, מייקרוסופט ועוד. ובאותה נשימה ישנן טכנולוגיות אשר משתכללות בידי שחקנים קטנים, סטרטאפים וחברות תוכנה קטנות.
Behavioural Analytics- מושג המתאר אנליזה שמדגימה איך ולמה ומה- במקום שתתאר רק מתי. האנליזה הזו יכולה למעשה לבחון התנהגויות אנושיות, לזהות דפוסים אופייניים בחומרי הדטה השוטפים ולחלץ שפע רב יותר של תובנות לטובת חברות ששואפות להבין את נטיות לקוחותיהם.
Big Data Scientist- מישהו שיש לו יכולת לפתח אלגוריתם שמאפשר למצוא היגיון בתוך כמות גדולה מאוד של מידע, כלומר- בביג דטה.
Big data Startup- חברה צעירה שפיתחה טכנולוגיה חדשה של ביג דטה.
Biometrics- ההגדרה של אנשים על פי המאפיינים שלהם, בדיקת מערכות אורגניות בשיטות מתמטיות וסטטיסטיות.
Brontobytes- בערך 1000 Yottabytes והגודל של הדיגיטל ביקום כולו. הצפי למחר הוא שברונטו בייטס כולל 27 אפסים ! זאת על מנת שתבינו את גודלו.
The Internet of Things
Internet of Things -IoT- בקצרה, הרעיון הוא לאפשר קומוניקציה באמצעות האינטרנט בין דברים פיזים באמצעות חיבור לסנסורים, ועל ידי כך להיות בקונטרול על החפצים. מדובר בשכבת אינטרנט על החפצים שמאפשרת להם להפוך לחכמים ומחוברים. למי שרוצה להתעמק בעולם הזה רצ”ב לינק לקטגוריה שלי אשר מלאה ועשירה בנושאים הקשורים לדומיין זה –Link.
Bluetooth Low Energy-BLE– רשת תקשורת מבוססת Wireless, בתדרים קצרים שמאפשרת לעצמים לשדר דטה. זה למעשה הדור הבא של בלוטוס שמאפשר לדברים להיות קונקטיביים באמצעותו.
Embedded Software– קוד הדרכתי שרץ על בסיס החומרה ומאפשר פעולות ללא מערכת הפעלה.
Gateway– נקודה ברשת שמקבלת אינפורמציה מהרבה מאוד נקודות אחרות על גבי הרשת- ויודעת לשדר את אותן נקודות לרשת אחרת.
Machine to Machine-M2M– מושג רחב שמדבר על סיטואציה בה מכשיר אחד שמחובר יכול להיות בתקשורת ולשלוח אינפורמציה, כמו כן לקבל ממכשיר אחר- מבלי שנדרשת התערבות של אדם בנושא.
Mote– דרך טרנדית לתאר את נקודת הקצה “endpoint” בIoT- בדרך כלל המושג מתייחס לסנסורים גנרים ששולחים מידע בעולם הפיזי- וזו נקודת הקצה של המידע.
Operational Technology -OT– בניגוד הפוך לIT- המושג הזה מתיחס אל טכנולוגיות שקשורות לכל מה שמניע ומייצר אוטומיזציה של חפצים. אם IT עוזר להניע תהליכים בתוך עסקים, OT עוזר להניע את הPhysical Interactions, התשתית הפיזית שמאפשרת את יצירת הערך בחיבור בין כל הדברים.
Radio Frequency Identification -RFID– שימוש של גלי רדיו חזקים, אשר מאפשרים לשלוח ולקבל אינפורמציה באמצעותם ובחזרה. כל אלו מקושרים לתג קטן שיכול גם לשדר וגם לקבל מידע חזרה- היכולת הזו עובדת בטווחים קצרים, והיא מתאימה רק לכמויות קטנות של דטה.
RF Geolocation– מושג כללי שמתאר את היכולת למצוא תדרי רדיו מבוססי מיקום- GPS למשל זו דוגמא טובה מאוד ליכולת הזו.
Programmatic Advertising
Programmatic Marketing– מושג שמאגד בתוכו תפיסת עולם של רכש מדיה בצורה תוכניתית באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות אשר מאפשרות זאת. אימפלמנטציה של רכש המדיה בכלים אוטומאטים- שנקבעים מולם חוקים עסקיים אשר מאפשרים לטרגט את הלקוחות המשמעותיים ביותר עבור החברה.
Programmatic RTB– היכולת לנהל את רכש המדיה בתפיסת RTB זמן אמת, קנית המדיה הדיגיטלית באמצעות פלטפורמות שמשתמשות בבורסת פרסום וכוללת מלאי גדול של שטחי פרסום במרחב הדיגיטלי, המאפשר לעשות בידינג- על בסיס מצב נקודתי בזמן אמת. חשוב לציין כי לא כל מה שמנוהל בProgrammatic מנוהל בתפיסת RTB, אבל אין ספק ש- Real Time Bidding גורם לכך שהמגמה לשימוש בProgrammatic רק הולכת וגדלה.
DMP data management platform- מערכת מרכזית שמאפשרת לנהל כמות גדולה של דטה ומערבת תפיסה של- Programmatic Buying, כמו כן מאפשרת לנהל דטה ממקור ראשון באינטגרציה עם דטאות מצד שלישי- את החיבורים הללו למעשה ניתן להשמיש על מנת שנוכל לתמוך את אסטרטגית הפרסום שלנו בצורה חכמה יותר.
SSP -supply-side platform– מושג שנמצא בשימוש על ידי המו”לים ובא להגדיר את המלאי של שטחי הפרסום- זו שיטה שמאפשרת לכייל את המלאי של שטחי המדיה מבוסס על דטה דינמית ומשתנה. פאבלישרז מוסיפים טאגים לאתרים שלהם, אשר מאפשרים לרשתות צד שלישי ובורסאות של פרסום להעריך את המלאי של הפרסום שנמכר באמצעות היכולת הזו.
DSP -demand side platform– פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת למי שקונה את המדיה (מפרסמים או סוכניות) לתכנן, לטרגט, להוציא אל הפועל ולייצר אופטימיזציה כמו כן לעשות אנליזה לתוכניות המדיה בדיגיטל תוך כדי תנועה.
Trading desk- חברת צד שלישי שתומכת בכל המאמצים הקשורים לפרסום הדיגיטלי, ומספקות למעשה אפשרות לעשות טרייד בקנית המדיה בזמן אמת. לסוכניות בדרך כלל יש Trading desk שעוזר להם לקנות ולמכות בצורה חכמה פרסום שמחובר אל טכנולוגית תוכניתית- היכולת הזו מאפשרת לסוכניות לרכוש את כל סוגי המלאים בפרסום מפרסום של סרטוני וידיאו ועד להגשה בטלוויזיה.
Social
Social OPS– מונח המתאר את פיתוח היכולת לייצר דיאלוג עם לקוחות ועם ציבור הגולשים דרך ערוצי סושייל, על מנת שתיווצר סביבה של יחסי גומלין שבמסגרתה ניתן לקיים שיח ישיר ברשת שעל ידו ניתןו לפתח מערכת יחסים עם מותגים שמוכנים להקשיב לרחשי הצרכנים. באקו סיסטם מסוג זה התוכן המְעָרֵב ואיכות היחסים מאפשרים הפצה במעגלים מתרחבים, שכפועל יוצא יגדילו את השיחה סביב המותגים בבחינת “ארנד מדיה”.
Social– מה אומר בעצם המונח “סושייל” ? סביבות מפגש, אפליקציות, טכנולוגיות, עסקים ותרבויות ששמים את הפוקוס על קומוניקציה ועל טיפוח סביבה שמקרבת קהילות ולמעשה הופכת את הטכנולוגיות לאנאייבלר למשימה הזו.
Social Networks– פעם היה קל מאוד להסביר מה זו רשת חברתית, כיום עולם הרשתות החברתיות התפתח וסופח לתוכו הרבה מאוד גישות חדשות. ומהו המכנה המשותף לכולן ? רשתות חברתיות מסורתיות כדוגמת Facebook, לינקדאין וטוויטר שמהוות מפגש פתוח בין אנשים באקו סיסטם הדיגיטלי, ולצידן רשתות חברתיות מבוססות מובייל כמו Path, אינסטגרם, ורשתות מבוססות מסרים כמו וואצאפ, Line, Viber, כולן נותנות במה למפגש של אנשים במרחב הדיגיטלי ללא מתווכים, או יותר נכון באמצעות מתווך אחד בלבד- הטכנולוגיה. בנוסף ישנן עוד רשתות חברתיות מבוססות יוטיליטי ולוקיישן כמו Waze ופורסקאוור- גם הן משרתות בין היתר את אותה מטרה.
Social Apps– כל שכבת האפליקציות שנמצאת לרשותנו במובייל כלומר- שכבה חברתית, אפליקציות שבמהותן נוצרו כדי שאנחנו נכנס אליהן לשם המפגש החברתי בין אנשים לאנשים. לתוך המסגרת של אפליקציות סושייל אני מונה גם את היכולת של כל אפליקציה באשר היא להפוך לאמצעי תיווך עם המימד של סושייל על ידי שילוב SSI. הכניסה לאפליקציה דרך : Facebook, גוגל פלוס- משמשת גם ככלי לקיצור תהליכים וגם יכולת שמסוגלת להבין את הדטה ממקורות נוספים ולתת למשתמשים הרגשה שהם בסביבה מוכרת.
Social TV– אין ספק שזהו אחד המונחים היותר מורכבים להסברה, גם בשל שלל התכונות שנכללות בו וגם כי הוא עדיין לא “אפוי” כהלכה. ברמה הבסיסית ביותר Social TV הינו מונח שמתייחס לקשר הקונטקסטואלי בין העולם שלנו בסושייל מדיה למה שקורה באירוע הטלוויזיוני. בארה”ב למשל Twitter מהווה אמצעי תאוצה משמעותי להידוק הקשר בין מגרש השיחה של הגולשים לבין התוכן הטלוויזיוני. אבל זו רק ההתחלה, שכן הסושייל TV יתפוס מקום משמעותי בחיינו כשתופענה (במציאות ולא רק בדמיון) טלוויזיות חכמות הלכה למעשה. טלוויזיה חכמה תכיל בתוכה את כל האפליקציות שלנו מהמובייל ותתנהג כמסך שנשען על התוכן שלנו בענן ויוצר אגריגציה בין כל אלו. זהו עולם “עתידני” כביכול, שאני מתכוונת לחקור כדי לחשוף אותו בפניכם בשנת הפעילות הנוכחית.
Reviews & Recs– ביקורות גולשים וכיכוב, זוהי שכבה חברתית שמשמשת כהרחבה משמעותית באתרי סחר אלקטרוני. ההשפעה האפקטיבית על ההחלטות הצרכניות שלנו תלויה יותר ויותר במה שאחרים אומרים. כיום כבר פותחו לא מעט שיטות, כלים וטכנולוגיות מאוד מתקדמות שעוזרות לבעלי אתרי סחר לבנות פלואו כזה בנכסים הדיגיטליים שלהם. אמזון כבר מזמן מתפקדת כ”גוגל של עולם הצרכנות”, והצרכנים מגיעים אל האתר במטרה לראות חוות דעת וביקורות של גולשים על מנת לקבל החלטה צרכנית. בארץ ישנה חברה מדהימה שמאפשרת להטמיע טכנולוגיה כזו אותה פתחו במיוחד לצורך זה- תוכלו לראות את הפתרון בלינק הבא- YotPo.
Blogs– הבלוגים קיימים כבר המון שנים בפלטפורמות שונות ומשקפים גישות מגוונות. אם פעם נהגנו לייחס לבלוגר את הכינוי הזה רק בשל העובדה שניהל נוכחות ארוכת טווח בוורדפרס או בפלטפורמה דומה, הרי שכיום הכינוי בלוגר גם יכול לחול על הוגה דיעות ויזואלי שפעיל מאוד באינסטגרם. הדרך הטובה ביותר בעיני לאפיין בלוגים היא להציגם כמדיה, כאמצעי תקשורת עצמאית שאינה תלויה בגוף עיתונאי כזה או אחר ושלרוב אין לה אינטרס או מעורבות מסחרית. בלוג הוא המקום הפופולארי בו למעשה כל אחד יכול להפוך להיות “פאבלישר”, ולבנות את עלילת המומחיות שלו בעולם תוכן ספציפי.
Communities– גם את עולם הקהילות ניתן היה פעם להסביר בקלות יתר. למעשה, קהילה- ובמיוחד כאשר מדובר במימד הדיגיטלי שלה, הינה מקום מפגש לבעלי עניין בתחום ובעולם תוכן שיוצר את הדבק ואת קשרי הגומלין בין חבריו. קהילות יכולות להתקיים בפורמטים שונים- בפייסבוק, בפורומים ובאזורים סגורים ומובחנים. אט אט הקשר הזה בין ההתפתחויות הטכנולוגיוֹת לקהילות מסתעף למימדים נוספים. Waze זו קהילה גדולה של נהגים, Kickstarter זו קהילה גדולה של יזמים ואנשים שמתעניינים ביזמות ובחדשנות. Airbnb היא קהילה גדולה של שוכרים ומשכירים שבאמצעות הדיגיטל והטכנולוגיות מורידים את ערך הגופים המתווכים של עולם התיירות תוך שהם מייצרים אקו סיסטם עסקי חדש.
Social Mktg Mgmt– מושג שמתייחס לאתגר השיווקי של מחלקות השיווק השונות, היכולת של מחלקות השיווק לאמבד לתוכן את עולם הסושייל כחלק ממארג המאמצים השיווקיים של החברה. בין אם מדובר ביצירת נכסים עצמאיים בסושייל, ביכולות מבית שנועדו לבניית עולם של תוכן, או בגיוס מומחים בתחום, ובין אם בהטמעה של סושייל כחלק מסט הדרישות של השיווק לספקים חיצוניים.
Content Marketing– שיווק שנוקט בגישה של יצירת תוכן אינו תוכן שיווקי. כדאי שכבר עכשיו נבדיל ביניהם באופן ברור. Content Marketing הינו אתגר משמעותי שעולה ומתגבר בשנים האחרונות. המותגים למעשה הופכים לפאבלישרז- לעיתונאים של עצמם, לכל דבר ועניין. הם לומדים בהתמדה לבנות מדיה משל עצמם, לנהל את התוכן בתוך המדיה באופן שיתחבר בהרמוניה אל קהלי היעד שלהם ויוסיף שכבת של מומחיות, ידע, תובנות. זהו אתגר משמעותי לדינאמיקה הדיגיטלית, שמשפיע על דרך החשיבה שלנו, כאשר אנו מתכננים ומפעילים את עתיד השיווק בחברה שלנו.
Social Advertising– שיווק בסושייל מתייחס ליכולת שפיתחו פלטפורמות כדוגמת- Facebook, Twitter, לינקדאין וYahoo- כלי שיווק ופרסום שלמעשה משתלבים בפיד של הגולשים או לידו ומאפשרים למפרסמים ומותגים מסחריים לקדם את המסרים שלהם- כל זאת בזמן שהם למעשה תופסים את הגולשים בכיכר העיר החברתית החדשה- ואם נעשה נכון במיקוד קונטקסטואלי לתחומי העניין שלהם.
Crowdsourcing– חוכמת ההמונים, נשענת על העובדה שאנחנו אוהבים להביע דיעה בקהילות שונות ברשת החברתית ובפלטפורמות שיתופיות שונות. כמו כן ישנן פלטפורמות כמו ווייז שנבנות על בסיס חוכמת ההמון וממש קובעות לפיה את התצורה של הזירה עצמה, גם ויקיפדיה התפתחה בצורה כזו. קחו בחשבון שחוכמת ההמון מתקיימת כל הזמן בין אם אנו מתכוונים לכך ובין אם לא. לכן אין כל צורך לפתח יכולת שתעוצב על פי חוכמת ההמון על מנת שהפקטור הזה יפעל לטובת העסק. מספיק שמותג יפגין פעילות במדיה החברתית ומיד הוא למעשה חשוף לחוכמת ההמון. זו תהיה כבר שאלה אחרת אם הוא מתכוון לעשות עם כך משהו או לא. חוכמת ההמון גם מקבלת דמות סמכותית על פי צורת החיפושים שלנו בגוגל : עצם העובדה שאנחנו מחפשים אחר דברים שונים מסוגלת דרך הדטה להעיד על מה שההמון רוצה, לאן הוא נמשך ועוד. דטה וביג דטה הם עולמות תוכן שמשקפים תכופות את יעדי החיפוש של “חוכמת ההמון בפעולה”.
CrowdeCreation– אכן כבר מזמן מעסיקה אותנו המחשבה על קראוד סורסינג, ונעשו ניסיונות לא מעטים בתחום הזה. העיקרון שלפיו מומלץ “לשאול” את הצרכנים ולבקש מהם להציע רעיונות לשיפור המוצרים ולהמצאת פריטים חדשים, כבר אינו בגדר חידוש. אבל, כמו בכל מגמה חדשה נוסף גם כאן עוד אלמנט דינאמי, מצד ההתפתחות שלה. ההבנה שחדשנות תבוא מהקהילה ולא מהיחיד, הופכת את רעיון הקראוד סורסינג למשהו עמוק יותר. מתברר שלקולות המשותפים יש גוון חברתי מעניין שתורם לשיחה ומעניק לה ערך אותנטי, כיוון שהוא קשור ישירות למי שמשתמש בפועל. אין זה מחייב עבודה עם הקהל הרחב, אלא די בקהילה שנבחרה באופן מובחן מתוך ההחלטה לצאת איתה לדרך משותפת של יצירה. לכך הדיגיטל הוא אנאייבלר מדהים ויעיל מאין כמוהו כי הוא מסוגל לייצר סביבה שיוויונית שמשטחת את דרגות ההיררכיה על מישור אחד וחוצה מעמדות באופן שמאפשר לכולם להביע את דעתם. ארגונים וחברות שיבינו את גודל ההזדמנות יזדרזו ליצור קהילות קטנות שמאפשרות לקהל ממוקד מטרה לתפקד כ“יוצר”, להיות “מגיב אקטיבי” ולספק תנאֵי מעבדה נאותים עבור החברה שמיתנסה בעבודה עם השטח. הקריאטיביות המשותפת תפיק תוצאות נפלאות ותגרום ללקוחות הפעילים להרגיש שהם נוטלים חלק ביצירה כך שבסופו של המהלך יהפכו לשגרירים הנאמנים ביותר של המותג.
UGC -User-generated content– מושג שמכיל בתוכו את כל המקומות בהם גולשים מושיטים עזרה, משוחחים, מוסיפים מידע ומשלימים פאזל מקיף של עולם תוכן משותף. זה יכול לקבל ביטוי בפלטפורמות דיגיטליות שונות, דרך שאלות ותשובות, ביקורות, זיהוי בעיות, ועוד. לרוב מותגים מסחריים משתמשים בתכונה הזו לטובת יצירת מעורבות, תוך טיפוח גורם המשחקיות, תחרויות אטרקטיביות ועוד. צריך לקחת בחשבון שטמונה בתכונה הזו של השיתופיות של הגולשים הרבה יותר עוצמה מהמשוער וניתן לקחת אותה לתחומים הרבה יותר משמעותיים- כמו בניה ביחד של כלים שעוזרים לאחרים.
Commerce
Commerce– מהו למעשה מושג ה”קומרס” ? בעולם הדיגיטלי, כל מה שיוגדר כטרנזאקציה או מוצר בעל ערך שמוחלף כשהוא מותנה בקשרי צרכנות ומספק חוויה צרכנית- או כל מה שהוא בגדר של תוכן שמוצע למכירה. חשוב לשים לב כי העולם של הדיגיטל מייצר באופן טבעי חילופי תוכן בין אנשים, בין עסקים לאנשים ובין עסקים לעסקים, כמו כן בין אנשים לאנשים- זה רק טבעי שההחלפה תכלול דטה מכל מיני סוגים וחלק מהדטה הוא גם מסחרי וצרכני.
Online Retailers– אתרי סחר אלקטרוני בדמות מדף דיגיטלי שמוכר ממש באותו אופן כמו שנפתח נדל”ן פיזי. ישנם סוחרי און ליין שזו מהות העסק שלהם, כמו אמזון או איביי. וכמותם גם קמעונאים מסורתיים שהבינו שעולם הצרכנות נמתח לסחר באקו סיסטם הדיגיטלי- ועל סמך זאת מייצרים נוכחות ענפה של מכירה מקבילה גם באמצעות הרשת.
NFC– אלו הן ראשי התיבות המוגדרות : Near Field Communication. דרך לתקשורת אלחוטית עם שדר שמעביר את המידע- הדטה, ממכשיר אחד לשני וזאת בתנאי ששני המכשירים מאוד סמוכים זה לזה (10 סנטימטר). על מנת שNFC יעבוד, ויקשר בין שני המכשירים- נניח בין הסמארטפון שלנו לבין נקודת הטרמינל של התשלומים, לשניהם צריך להיות צ’יפ NFC מאומבד בתוך המכשיר. למרות שהטכנולוגיה אולי חדשה עבורכם, היא לא ממש טרייה בשטח. המודל הסטנדרטי של הטכנולוגיה קיים ולמעשה כבר התבסס בין השנים 2003- 2004. בשנים האחרונות, NFC אמנם ביססה את עצמה כטכנולוגיה מתקדמת- אבל עדיין אנו רחוקים מהיום בו ניתן יהיה להכריז בביטחה שהיא אומצה במלואה.
M-Commerce– הבאזוורד החדש שהופיע עם ההתעצמות של שימוש בresponsive design נסב על עקרון התאמת עולם הסחר גם למסך של המובייל. במקביל, המותגים שמייצגים רמת מומחיות גבוהה בתחום הסחר האלקטרוני טורחים על ייצור אינטגרציה חכמה למובייל. צריך להסתכל על החוויה של הלקוח מהצד שלו וליצור interface שמתאים לשימושים שאופייניים לו. כנראה- על פי הכיוון שמסתמן במגמה החדשנית, שהמותגים מסחריים באון ליין ייאלצו לאמץ שיטות שונות של הפעלה במסכים שונים ולטפל במבחר רב של גישות לַמכשירים השונים על מנת לפגוש את לקוחותיהם במקום בו הם נמצאים. אבל, תהיה זו שטות לייצר אתר סחר שנועד לווב ולהקצות אתר נפרד למובייל, שכן חשוב להקפיד על אסטרטגיה ריכוזית במסגרת האתר האחד. האתר הריכוזי ישָעֵן על היכולות ועל גודל המסך ויגיש באופן מתוחכם את המידע המתבקש, כמותאם לשימושים הטיפוסיים של הגולשים. ישנה חשיבות עליונה ליצור רושם של אחידות כלפי קהל הגולשים שתותאם לצורת השימושיות המקובלת על הלקוחות ולהקפיד על כך שתהיה זו חוויה סימלסית. בפועל, ככל שרואים את המגמה מתפתחת- ניכר כי כסף יעבור למובייל, זוהי הסביבה הטבעית עבור משתמשים ועסקים שינכיחו יכולות במסך זה ירוויחו מעולם של טראנזקציות חדשות.
Social Commerce– מושג שיכול לקחת אותנו להרבה מקומות שונים. בעבר שלטה הסברה שניתן לקיים את הסחר בפלטפורמות סושייל כדוגמת Facebook, אבל יותר ויותר מתבהרת העובדה שפלטפורמות הסושייל הן מדחֵף לקניות שגם מעודד את החיבור לסחר אלקטרוני. ניתן להמחיש היטב את החיבוריות בין פלטפורמת Pinterest שגורמת בפועל להרבה מאוד כניסות לבין אתרי סחר מובילים בעולם הלייף סטייל, האופנה והבית. סושייל קומרס הינו מרכיב מרכזי בפאנל של הגולש ומשמעותו בולטת בהשפעות שיש לסושייל על המניע המעשי לפעולה. חשוב להדגיש כי בתוך ההרכב של הסושייל קומרס קיימים גם הכלים האינטגרטיביים שמעלים ביקורות גולשים וכיכובים, גם הם מהווים שכבת סושייל שמחברת לקשר החברתי ומפעילה כוח השפעה גדול. עוד גורם משמעותי הינו החיבור לרשתות החברתיות שהוקם בידי האתרים העסקיים על ידי יצירת עוד ערוץ כניסה עקיף לאתר באמצעות הרשת החברתית הכללית. חיבור כזה מאפשר לבעלי האתר לזהות את היוזרים ולקשר בין עולמם האישי כפי שהשתקף בסושייל לבין הרגלי הקניה שלהם. החיבור של הדטה “העקיפה” מאפשר היכרות קרובה יותר מצד הקמעונאי שרואה לנכון להגיש תוכן מותאם ובכך להעלות את אחוזי המכירה.
Digital Offers– הינו מושג המתאר את המעבר של הקופון הדיגיטלי, (ולמעשה של עולם ההטבות כולו) אל המרחב הדיגיטלי. הצעות בדיגיטל הופכות את ההזדמנות הפוטנציאלית ליתרון ממשי עבור מותגים מסחריים וגם עבור הצרכנים. הצעות דיגיטליות מבוססות פעילות בסושייל, גם מבססות במקביל את ההיכרות של המותג המסחרי עם הגולש דרך המובייל, ועל פי ההיכרות הזו כל פניה תותאם על פי מידה אישית ומדויקת כשניתן המענה הקולע לצורך מוגדר. הטון העולה והמגמה הגדולה סובבת סביב היכולת להציע הצעות מבוסס קונטקסט של צורך או מבוססות מיקום- LBS, על כך נדבר גם בהמשך.
Site Retargeting– אינטגרציה של מקורות חיצוניים שיקושרו אל האתר למשל : קוד של גוגל, או פייסבוק או אחר, אשר מוטמע באתר ומאפשר לבעלי הנכס הדיגיטלי לטרגט את מי שנכנס לאתר, להכיר את דפוס הגלישה שלו ועל פי כך לפנות אליו שוב בפלטורמה חיצונית עם מסר מחודש מבוסס על הצורך או על העניין שזוהה. כמו גם על פי איזה צורך. כמו כן ניתנת האבחנה לגבי המיקום בו אותו גולש החליט לבקר באתר, ולגבי הדרך לעזוב- יכולת זו מאפשרת לנו למעשה ללמוד על איכות הכלי הדיגיטלי שיצרנו ולהקשיב על ידי חיפוש הגולשים לבעיות שמסתמנות מהשטח.
Connection to Sales & Service– בתפישה אסטרטגית כשבונים פעילות באיקומרס אחד הדברים המשמעותיים ביותר הינו הקשר בין המכירות לשירות הלקוחות. ההקפדה על סגירת המעגלים בפעילות מבטיחה את היכולת שלכם למשוך לקוחות שוב ושוב- לקיים איתם יחסי גומלין לאורך זמן.
Showrooming– התופעה של צרכנים שמגיעים אל רצפת המכירה, בוחנים מוצרים ורוכשים אותם בפועל און ליין. במחקרים שערכה גוגל מצאו כי אלה שמשתמשים במובייל כדי למצוא מידע משלים על הקניות שלהם – בפועל אכן קונים יותר בחנות עצמה. התמונה מראה שעסקים אשר נוקטים באסטרטגיות תוכן במובייל מסוגלים להשפיע על ההתנהגות הזו. על ידי טיפוח הרצף הדינאמי של תשובות לצורך ספונטאני, ועם העברת מידע מועיל במובייל לטובת הלקוחות מובטחות למשקיעים תוצאות נהדרות שמתבטאות בהגדלת סל הצריכה בחנות עצמה.
Omnichannel Retailing– אחד מתחומי החקר בהם אני עוסקת בשנים האחרונות הינו בנושאי הקמעונאות- איך למעשה הדיגיטל משפיע על רצפת המכירה עד לשלב שבו הוא ישנה את פניה לחלוטין. לא ברור היום איך להגדיר קמעונאות דיגיטלית, האם היא תיחשב כמקבילה לרצפה הפיזית שמשלבת דיגיטל, או שעדיין תוגדר כאתר סחר אלקטרוני ? ואולי מדובר על השילוב ביניהם. סיסקו דוגלת על סמך מחקריה באמירה האקטואלית : שכיום, כשהשימוש בדיגיטל כה נפוץ והמובייל מחבר ישירות בין הווירטואלי לפיסי הרי למעשה- הקמעונאות נמצאת בכל מקום. חברות כמו מקינזי וסיסקו מדגישות כי תפישת עולם רב-ערוצית (של אומניצ’אנלס) למעשה תמריץ את המותגים להתייחס מחדש אל מסע הלקוח- client journey, מתוך ההבנה שחלק ניכר ממסעו עובר דרך נקודות המגע שלו עם המותג גם ברצפות דיגיטליות וגם ברצפה פיזית. העובדה הזו מחייבת לייצר פלואו חכם ולנתח כהלכה איפה הצרכנים שלנו נמצאים ואיך נוכל לספק להם מידע עדכני וקולע שיעבוד לטובתם ולטובתנו. חשיבה שמתמקדת במושגים של אומניצ’אנלס תוגדר אפוא כ”חשיבה הוליסטית” שמחייבת את אנשי השיווק והפיתוח העסקי להתייחס לכל אחת מהנקודות באותה רמת חשיבות, וככל שיתחזק הקשר החוויתי ביניהן כך ייטב.
Digital Assets Mgmt– מתייחס אל כל המשימה שכרוכה בניהול הנכסים הדיגיטליים, באחסון, שיווק והפצה. כמובן שהדבר חל גם על שלבי המהלך בהקפדה על אינטגרציה, תוכן אטרקטיבי, תיעול הכלים, תוך הסתכלות רחבה על התמונה לכל פרטיה.
Analytics
WEB OPS– הניהול של הנכסים בבעלות של הארגון, שכולל גם את האתרים וגם את האפליקציות, וכמו כן את הסושייל מדיה. האחריות על ניהול הנכסים, פיתוחם, ובכלל זה גם תחזוקה, אחסון, Performance, אבטחה ואנליזה של הפעילות ההמשכית אשר מבטיחה בפועל את המשך ההתקשרות הרלוונטית.
Analytics– האבולוציה של דפוסים משמעותיים של דטה וגילוי עוד ועוד מאפיינים רלוונטיים לאורך זמן, אשר בפועל משרתת את היעדים של החברה- ומסוגלת בפועל לבנות עבור העסק תשתית ידע שתומכת את ההחלטות והופכת לכלי אסטרטגי מכריע עבור הארגון.
Aggregation– הצטברות, אַגְרֶגַצְיָה- תהליך של חיפוש, איסוף והצגת הדטה לאחר החיבור שלה מכמה מקורות שונים.
Algorithms– אַלְגּוֹרִיתְם– סדרת פעולות חישוב, שיכולה להוביל לפתרון בעיה נתונה אחת, או אתגר נבחר שמוביל לפעולה מתוך הדטה.
Anomaly detection– גילוי של סטיה – החיפוש אחר מושגים בדטה בתוך דטהבייס- בצורה מכלילה שאינה יכולה להסביר התנהגויות, או לחילופין להצביע על דפוסים. האנלומליה מספקת למעשה נקודות קריטיות של אינפורמציה שיכולות להפוך לאקשנבול בעקבותיה.
Anonymization– דטה אנונימית- ביטוי שמשקף את האפשרות להפוך את הדטה לאנונימית, הודות להסרת כל הנקודות בדטה שיכולות להוביל לזהותו של אדם או לפתרון מזוהה.
Application– אפליקציות- תוכנות מחשוב שמאפשרות למחשבים לבצע פעולות מסוימות שמתוכנתות לכך מראש.
Artificial Intelligence– בִּינָה מְלָאכוּתִית- פיתוח של בינה חכמה על ידי ובאמצעות מכונות ותוכנות שיש ביכולתן להבין ולקלוט את הסביבה ועל בסיס ההבנה והלמידה המקפת לבצע פעולות במהירות רבה. ההישג החשוב ביותר טמון בעובדה שהיכולת הזו מתפתחת ולמעשה הלימוד של הפעולות מצטבר ומוביל לכך שהמכונה- תוכנה או חומרה, מסוגלת לעשות דברים נוספים לאורך זמן.
SEO Tools– סט של כלים, בין חינמיים ובין בתשלום, שישמשו כאמצעי עזר לטובת קידום האתרים שלכם במנועי חיפוש. הכלים היעילים הללו מטפלים בנושא התגיות, מילות חיפוש רלוונטיות, הצעות להפעלתה של מתודת הלינקים באתר ועוד.
A/B Testing– אני מניחה שאין אדם אחד בתעשייה שלא יודע מהי כוונת המונח. אלא שידוע לי בוודאות שיש לא מעט מאותם שיודעים אך לא עושים. בעולם הדיגיטלי העוצמה הכי גדולה שיש בידכם תתבטא באומץ להתנסות, לטעות, לפגוש הצלחות, לכייל ולהמשיך. מתוך התפישה של טסטינג יחד עם ההקפדה על ניתוח התוצאות ניתן בהחלט ללמוד הלכה למעשה מה נכון לעשות למען עולם התוכן שלכם, ולטובת האקו סיסטם הדיגיטלי בו אתם פעילים כולל קהל הלקוחות שלכם. ניסיונות חוזרים בהצגת מסרים משתנים, התמחות בטירגוט ועוד- יעשו בפועל את כל ההבדל לגבי מודל ההצלחה. לכן, ההמלצה שלי היא- תלמדו לייצר קמפיינים שונים, עם כותרות שונות, במדיות שונות- תתנסו ותבדקו על בסיס שעתי מה עובד ומה לא ועל פי כך תחליטו מהו המסר הנכון, לקהל ובמדיה הנכונה.
Email Mktg– שיווק באימייל, נועד להדק את הקשר עם בסיס משתמשים אליו אתם יכולים להגיע גם דרך ערוץ הדיגיטל האישי של היוזרים. אני שוקדת לאחרונה רבות- על כתיבת שרשרת פוסטים בבלוג שלי כדי להבהיר לכם איך להשתמש בערוץ החזק הזה באופן נכון, בלי להיחשב כספאם חלילה. כלי האימייל הוא כלי חזק מאוד, שכן הוא מגיע אל התיבה הפרטית של האדם והשיח אליו בכלי זה הוא ישיר. זהו ערוץ מבודל בסט הכלים הדיגיטלי שכן תוצאותיו יכולות להיות חזקות מאוד מבחינה מכירתית, אך יש לדעת לעבוד בו בשיטות, תהליכים וטקטיקות חכמות- Link.
Actionable Intelligence– פלטפורמות הסושייל מכילות הרבה מאוד נתונים על היוזרים שלהן. האינפורמציה הזו נאספת לאורך השנים אבל בעצם היכולת להשתמש במידע הזה, בדטה הזו, תבוא לידי ביטוי רק מכאן ואילך. הרבה מאוד נותני שירותים שמאשרים לנו להיכנס דרך היוזר שלנו בפייסבוק- מה שקרוי : SSI שמוטמע למשל ב-Airbnb, יכולים למעשה להשתמש בדטה הזו ולהוציא ממנה אפיונים ועולמות תוכן שמעניינים את הגולשים, ודרכם להכיר את נטיותיו של האדם ואת היכולות הפיננסיות שלו. כל התמונה נסמכת על בסיס הנושאים שאנשים מדברים עליהם, על קשריהם במעגלים החברתיים, על תדירות פרסום פוסטים ועוד. באופן זה מצטברת דטה עשירה על הלקוחות שעשויה לגלות רבדים נוספים שאינם נשמרים במערכות CRM מסורתיות.
Tag Mgmt– שיטת ניהול טכנית שמאפשרת לנו לשלוט על התגיות בתוך האתר שלנו- ועל ידי כך למעשה לבנות את הזרימה של התוכן באתר, וביכולת של מנועי החיפוש לקרוא את התכנים שלכם ולהציף אותם בהתאם לרלוונטיות שלהם ובמיקומם בתוצאת החיפוש.
Web Analytics– כל מארג האנליזה של האתר שלכם, נתמך היטב באמצעים כמו-גוגל אנליטיקס כמו גם ישומים אחרים. כלי האנליזה חשוב ביותר כי הוא מספר לכם בפועל מי רואה את התוכן שלכם, כמה פעמים, ועד כמה הוא מעניין. זה עולם עשיר שמאפשר לכם לדייק את צעדיכם תוך כדי תנועה ויש לו חשיבות עצומה לגבי שכלול היכולת שלכם לפתח את העסק שלכם במרחב הדיגיטלי.
Web Content Mgmt– מי שאחראי בפועל על התוכן של האתר, האיש שמגלה רגישות רב-ממדית בשעה שהוא לומד את הצרכים של הארגון, את היכולות של הכלי הדיגיטלי שיצרתם ואת נטיותיו של קהל היעד. דרך הכלים של האנליזה הוא מפתח חושים של הקשבה והבנה לגבי סוג התוכן המוצג, מיקומו, התכיפות של הופעתו והשיטות שבהן כדאי לשווק אותו באמצעים ובכלים השונים.
Social Sentiment– המידע העשיר ברשת החברתית – בסייבר ספייס, מאפשר לנו להכיר את הלקוחות שלנו טוב יותר ולהתייחס אליהם מתוך רגש קירבה – “סושייל סנטימנט” : הנגישות הישירה דרך הכלים הטכנולוגיים מעבירה לנו סיפור מדויק על צרכים אקטואליים בצורה שמייתרת את התלות במחקרי שוק, ובקבוצות מיקוד צרות. המרחב הגלובלי החדש הוא קבוצת מיקוד אחת גדולה שמסוגלת לספר לנו פרטים מדויקים ופרסונאליים על אופי חבריה ועל רמת הביקוש למגוון צרכים. כמותגים מובילים ביכולתנו לגלות אחריות רבה יותר לגבי הדטה שאנו אוספים באתרים שלנו ולהכיר את נטיות הלקוח על ידי התנועות שלו באתרים אלה. זהו הדיירקט מרקטינג החדש שהוא הרבה יותר מדויק ותכליתי מבעבר.
Social Analytics– מושג רחב שמכוון לגעת במגוון הזדמנויות. האנליזה הנעשית על תכונות הסושייל יכולה לקבל גוון פילוסופי כאשר היא בוחנת דרך הפלטפורמות של הסושייל- התנהגות של אנשים ומזהה דפוסי חשיבה, מעשים, שאיפות. Facebook למשל הוציאה לאחרונה דיווח שמראה דרך הפלטפורמה את מסלולי ההגירה של אוכלוסיות אל אזורים מועדפים בעולם. אבל סושייל אנליזה גם מיוחס לכוח משמעותי שנמצא בידיהם של מותגים מסחריים שיכולים מעתה לזהות בקלות את הצרכים, את דפוסי החשיבה וההזדמנויות ולחברם להצעות ערך, לקמפיינים וכולי. למשל, גופים פיננסים בעולם מחפשים דפוסי התנהגות בסושייל שמשתקפים באירועים ומועדים כמו : טרום חתונה או טרום לידה, ודרך הזיהוי הזה יודעים להציע הצעות ערך רלוונטיות. זהו מרחב פעולה מדהים שקשור בטבור אל עולם הביג דטה (שאותו אני סוקרת עבורכם בצורה נרחבת בבלוג תוך הבלטת התובנות המשמעותיות ביותר לעסקים).
Marketing Analytics– היכולת של אנשי שיווק להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לנתח את פעולות הלקוחות, בין אם מתוך המצוי באתרים שלהם ובין אם ממקורות מידע חיצוניים- ועל פי הניתוח הזה לקבל החלטות עסקיות או שיווקיות.
Predictive Marketing– היכולת לאפיין בתוך מפת הדטה את המקומות שמספקים את מירב הנתונים הנחוצים לעסק. המיפוי של תרחישים שונים המשתקפים בדטה ייתן מענה מקצועי לשאלות בנושא האפיון שאנו אפילו לא מעלים בדעתנו לשאול ללא תמיכת הכלים האוטומאטיים. הדטה באופן כללי היא מערכת שמלאה ברעש ובליכלוך – וכדאי לנסות ולדמיין שיש לרשותכם תכשיט שמסתתר בתוך בּלִיל הרעש הזה של הדטה ותוכלו למצוא אותו רק בתנאי שתעבדו נכון. כל מה שקשור לחיזוי אנליסטי של דטה רוכב על התובנה הזו, כלומר- על ניפוי כל הרעש, לשם איתור דפוסי פעולה קבועים בתוך הדטה שמאפשרים לנו לגלות יותר פרטים רלוונטיים באמצעות המידע הנחשף. הנקודה הקריטית לגבי החיזוי היא שיש להבדיל בין המציאות המתקדמת שלנו כיום מול המציאות המוגבלת של העבר. כיום אנחנו יכולים בפועל לדעת מה אנשים מחפשים בתא החיפוש של האתר- דרך היסטוריה של שימושים, וחיבור בין תכנים מחופשים ניתן כיום על ידי טכנולוגיות מתקדמות להעריך ולחזות מה הצרבנים שלכם ירצו בעתיד- את זאת להגיש להם ולספק להם טריגרים נוספים לקניה שמתבססים על דפוסי ההתנהגות שלהם ולכן סביר להניח שיהיו אפקטיבים.
Predictive Campaign Analytics– אחד התחומים הגדלים והמתפתחים בעולם השיווקי, על בסיס הדטה וניתוחה הקבוע. הטכנולוגיות החדישות למעשה מאפשרות לנו לזהות דפוסי התנהגות של אנשים שונים ובפילוח של המידע לזהות לא רק את מה שהם עושים אלא מה הם ירצו לעשות בעתיד. כלים כדוגמת Google Now או אאוטבריין נועדו בדיוק למטרה זו. הם מזהים הקשרים לא לינאריים ומסוגלים לחבר דרך הצלבה עם תְווָאֵי התנהגות של אנשים אחרים, שיקוף מהימן של תכונה או מגמה שנרצה להפעיל בעתיד. אחד האתרים הבולטים שיודעים למַקצֵעַ היטב את היכולת זו הינו אמזון שמצליח לבנות על בסיס כל הדטה, ועל בסיס השימושים הפרטיים שלנו סט של הצעות שמתייחסות למה שנרצה לעשות בעתיד עוד לפני שהעלינו בדעתנו שזאת תהיה כוונתנו.
Data Warehouses– מרכז, מקום אחד שאליו שופכים את כל מקורות הדטה של החברה, גם הפנימיים וגם החיצוניים. אותו מחסן דטה מרכזי, במידה שהוא בנוי על ארכיטקטורה נכונה- מבצע בפועל על ידי תשתיות וכלים טכנולוגים חכמים את ההצלבה של כל המידע הנחוץ. מרכז הדטה, באמצעות הטכנולוגיות – מנרמל את כל הרעש, והליכלוך במידע ומזכך לכם את התובנות המשמעותיות איתן ניתן בפועל לקבל החלטות שיובילו לצמיחת העסק.
Marketing Service Providers– יכולות טכנולוגיות אותן ביססו חברות כמו : Salesforce, יבמ, אדובי- המאפשרות לגופי מדיה גדולים ולחברות גדולות לנהל את עולם השיווק דרך מערכות הגשה וניהול . היכולת הזו מיועדת למעשה להצליב דטה ולהכין על בסיסה פעולות והנחות עבודה בזמן אמת.
Data Visualization– המושג “דטה עם ויזואליזציה” הופך מיום ליום לטרנד מוביל הקרוי באנגלית- ”Data Visualization”. כפי הנראה שתי המגמות הללו של הדטה והוויזואליזציה רק תתרחבנה לאור העובדה שאנחנו מוסיפים ואוספים עוד ועוד דטה על בסיס יומי. עם העלייה של הגורם החזותי בדטה ניתן לפגוש עשרות פרויקטים מדהימים שמצרפים תוכן שמורכב מהמון נתונים- Big Data כדי להפוך את המידע “היבש” למיצג ויזואלי, מושך ומזמין- לתפישתי, אופן הצגת הדטה בויזואליזציה מאפשרת הרבה פעמים להבין המון מידע- בבת אחת, כתמונה ברורה, תרתי משמע.
SEM Platforms– מתייחס אל שיטות ופלטפורמות שמאפשרות לקדם במנועי חיפוש תכנים מהאתרים, אבל בהבדל מSEO זאת נעשה באמצעות שיווק ופרסום ממומן.
Real-Time Data
Geotargeting– מתודת שיווק דיגיטלית שמסתמכת על המיקום אליו הגיעו באתר, או מצד שני על המיקום בו נמצא האדם וזאת על פי היכולות של זיהוי מכשיר המובייל. איתור המיקום הופך את עולם השיווק להרבה יותר קונטקסטואלי ובעל ערך למשתמש- ומצד שני למי שמגיש את המידע. המיקום מבחינת סביבת האתר גם יכול להתייחס לאזור הגיאוגרפי ממנו מגיעים הצרכנים, לפרט מאיזו עיר וכיוצא באלה. ככל שמרבים לחזק את החיבוריות בין האדם, המיקום והצורך, כך ניתן למעשה לבנות עולם סחר עתיר הצעות שהן הרבה יותר רלוונטיות והרבה יותר קונטקסטואליות לגבי צורך אמיתי.
RT DATA– זוהי למעשה מציאות של דטה שניתן לראותה בזמן אמת, כך שתוכל להשפיע על הפעולות שלנו הודות למיידיות והעכשוויות שלה. לעיתים תכופות משתמשים באינפורמציה שמופיעה בזמן אמת לשם ניווט וקבלת החלטות קולעות בכל הקשור לתעבורה. Waze יכולה לשמש כדוגמא מעולה לניצול האינפורמציה בזמן אמת על בסיס המערכת הסטטית של התנועה בכבישים כדי לקבל שכבת דטה עכשווית שמספרת לנו על מכשול, בעיה בדרך ועוד ועל בסיסה לבחור את נתיב הנסיעה הרצוי.
Targeting Marketing– מיקרו טרגטינג או “ננוטרגטינג”, שמשמעו שימוש בדטה לטובת מסרים שיווקיים עבור קבוצות מסומנות או אפילו טוב יותר- עבור האינדיבידואל. זוהי מגמה שגדלה ומתפתחת אך עדיין מוגדרת כרגע כאֶקְסְפֶּרִימֶנְטָלִית. למען האמת היכולת לצמצם את קהלי היעד או למקד את הפניה אל הצרכנים מצד העסקים כבר אינה בגדר מיזם נסייני בהתהוות. סביר להניח כי שיטה זו תגיע בקרוב לנקודה הקריטית ותתגלה כמשמעותית ביותר. חשוב להכיר בעובדה שכאשר אנשים מבחינים במסרים שאינם מיועדים אליהם- הם ייהפכו באופן טבעי לאנמיים. מבחינים כיום במפנה משמעותי בהתייחסות הכללית לתופעת הספאם, וממש כשם שאנשים בוחנים בקפידה ואף מותחים ביקורת על סטאטוסים משעממים של החברים שלהם ברשתות החברתיות, כך גם כל עסק שהתרשל בעניין זה עלול להתקבל בעין רעה, כתוכן שמקבל המסר יעדיף להסתיר.
DMP– Data Management Platform– תוכנות שמאפשרות לנהל את הדטה של החברה, דרך החיבור בין מערכות של CRM לשיווק הדיגיטלי- על מגוון הערוצים השונים.
Data Providers– ספקי דטה שמאפשרים לכם למתוח את דרכי הגישה שלכם אל יוזרים חדשים ולבנות את בסיס המשתמשים שלכם על פלטפורמות דטה של אחרים.
Ad Units Types
Above the fold -ATF– החלק העליון של האתר, או כל חלק של האתר אותו היוזר יכול לראות מבלי שיצטרך לגלול למטה. אפשרות לראות את המידע באופן אוטומאטי מבלי לעשות פעולות נוספות.
Ad Units– המקום באפליקציה בו יכולות להיות מוצגות מודעות בדיספלי.
Below the fold -BTF– החלק התחתון באתר- אליו היוזרים צריכים לגלול למטה על מנת להחשף למידע.
Native ads– פרסום שמטרתו להיות “מעורבב” בחווית הלקוח באתרים, מודעות נייטיב עושות מימיקה לפורמאטים של תוכן אליהם אנחנו נחשפים ברשתות החברתיות או באתרי הפאבלישרז- על מנת שיראו כחלק “טבעי” מהנוף של התוכן אליו אנחנו כגולשים נחשפים.
Rich Media– פרסום שמופיע בפורמאט עשיר, יחידות הפרסום הללו הן מחוץ לפורמאטים הסטנדרטים של גוגל, וכוללים פלייסמטים מיוחדים למשל- וידיאו, אינטראקציה ותזוזה.
Rising Stars– יחידות פרסום בפורמאט פרימיום שרצות במקום המודעות הסטנדרטיות מה-Interactive Advertising Bureau- במטרה לעשות סקייל למדיה עשירה.
Site Skin– קריאטיב שמופיע מעל התוכן בעמוד אינטרנט, בדרך כלל במטרה להרחיב את המעורבות ולהשתלט לנקודת זמן עם מידע נוסף ומשמעותי.
User Behavior
Ad Impression- יחידת פרסום אחת בעמוד, שזמינה לרכישה על פי דרישה- המודעה מייצרת בדיספלי החישוב של האימפרשן במקרה הזה יהיה מבוסס על כמות הצפיות בעמוד נתון.
Bounce rate– האחוז של היוזרים שמבקרים בעמוד אינטרנט- ועוזבים את האתר בזמן קצר מבלי לבקר בעמודים נוספים.
Pageview- בכל פעם שעמוד אינטרנט טוען את עצמו- נוצרת למעשה צפייה בעמוד. ככל שיותר עמודים נצפים באתר כך תהיינה לאתר כמות גדולה יותר של אימפרשן- זאת כמובן הדרך להבטיח עניין סביב עולם התוכן שלכם ולייצר בפאנל הזדמנות למכירה.
Re-targeting pixel– אמצעי זיהוי (cookie) שמאפשר לסמן יוזרים כשהם משוטטים באתר. הקוקי מאפשר למעשה לעשות מעקב און ליין על היוזר ולטרגט את אותו יוזר במודה נוספת רלוונטית לעניין שהוא הביע באמצעות התוכן שקרא.
Unique user– מבקר בעמוד באתר אינטרנט שמבקר בפעם הראשונה- ויכול להיות מסומן כצפייה יחודית ללא חזרתיות.
Visitor– יוזר שמבקר שוב אתר אינטרנט, ללא כל התייחסות לתכיפות למשל- אם אנחנו מבקרים בפייסבוק ארבע פעמים ביום- אתם תספרו כיוזר אחד באותו יום אבל ירשמו לכם ארבעה ביקורים שונים.
Ad tag– טאג שבאופן טיפוסי מוגש באמצעות Javascript דרך אתר האינטרנט או דרך סרבר של מודעות, הטאג מאפשר לאתרים להיות בקשר דרך ספקי מודעות ולהגיש מודעות ליוזרים שמגיעים לאתר.
Ad exchange– פרטנטר לעולם של רכש מדיה שעוזר להגיש מודעות דרך ברוקר ומאפשר תיווך בין מו”לים ומפרסמים. גופים כאלו משתמשים בטכנולוגיות הגשה של זמן אמת- RTB Technology על מנת שיוכלו למכור למפרסמים מלאי של שטחי פרסום רלוונטי.
Ad network- ספק שמגיש מודעות ומשמש כmiddle man- כמתווך בין מו”לים למפרסמים.
Auction Price Floor– דרך לקניית מודעה במחיר הטוב ביותר אשר פועלת באמצעות הגשת מודעות תיכנותית בסביבה של- Programmatic Environment. בדרך זו אנחנו יכולים להגיש מינימום של מודעות אבל ליצר חריגה על-ידי הצעת מחיר גבוהה יותר. למשל- אם אנחנו קובעים מחיר על פי “רצפת המחיר” בסכום של דולר אחד- אנחנו יכולים עדיין לקבל ביד של אותו שטח על אחוזים גבוהים יותר במחיר של 1.25 דולר.
Creative- מילה ששומעים אותה הרבה ואני מניחה שכולכם מכירים אותה, אבל חשוב להגיש את המושג הזה בתוך כל המושגים הטכניים שכן זה אולי הדבר החשוב ביותר- המושג מתיחס לסוג התוכן שמונגש באמצעים הדיגיטלים השונים, מידת הקריאטיביות והיכולת לספר סיפור מנצח תבטיח את מידת האפקטיביות.
Discrepancy– בפרסום דיגיטלי המונח הזה מתייחס אל ההבדל בין כמות לקוחות וכמות הפרטנרים של מודעות. ההבדל הזה נוצר בשל הגיוון של פקטורים שנכללים בכמות הפרטנרים איתם אנחנו צריכים לעבוד, כל הפרמטרים שמביאים בסופו של דבר לכך שיוזר אינדודואלי רואה מודעה שמוגשת לו.
DSP -Demand Side Platform- פלטפורמה לרכישת מודעות- שמאפשרת לקונים להיות נגישים למלאי פרסום בדיגיטל וליצור קשר בקלות עם מוכרים ולמכן את הקשר עם כלי פרוגרמטיק בזמן אמת.
Fixed CPM– היקף CPM שקבוע מראש והמפתח שלו לרוב יהיה תשלום על 1000 אימפרשן בסכום שהוגדר.
IAB –The Interactive Advertising Bureau– גוף שכולל יותר מ500 חברות טכנולוגיה מובילות בעולם של מדיה דיגיטלית, IAB זה מוקד שמייצר חינוך ומעביר את הערך בשימוש נכון של מדיה אינטראקטיבית, כמו כן מעריך את הסטנדרטים של השותפים באקו סיסטם זה ומייצר את הסטנדרטיזציה לתמחורים ולשיטות, למי שרוצה להכיר יותר את הארגון הזה ניתן להחשף לכך בלינק הבא-Link.
Iframes– מסמך HTML אשר מוטמע בתוך מסמך HTML אחר ומאפשר לתוכן ממקור אחר להיות מוצג בתוך דף האינטרנט.
Revenue share model– שותפות בין מו”ל ולבין ספק מודעות שלמעשה נגדיר את הרווחיות מהגשת מודעות- ואת החלוקה ברווחיות.
RFP – Request for Proposal– בקשה מכל מי שמפרסם מ-סוכנות פרסום, מותג, או סוכניות מדיה- להגיש בידינג על הקמפיין אותו אנחנו רוצים להריץ. RFP מגדיר את הזמן, העלות, קהל ויחידות הפרסום הנדרשות.
Viewability– מטריקה שעוזרת למדוד את הפרפורמנס- היא נוצרה על מנת להבטיח עבור המפרסם שהמותג שלו יראה על ידי היוזר.
Volume– מונח שמתייחס אל כמות הטרפיק (אימפרשן ודפים נצפים) שיש לאתר לאורך זמן. שותפי מדיה בדרך כלל ישאלו כמה ווליום לפאבלישר וזאת לטובת הגדרת המדד של האתר ונפח הצפיות הפוטנציאלי שהוא יוצר.
Advertising Inventory
CPA –cost-per-action- מחיר על פי ליד. מחיר שנקבע על פי פעולה- זה אומר כל פעולה מוגדרת שמובילה לתוצאות, אשר נוצרה בעקבות דיספלי של מודעה.
CPC –cost-per-click– המחיר המשולם בכל פעם שמישהו מקליק על מודעה שמוגשת בדיספלי פרסומי.
CPM- cost-per-Mille– המחיר המשולם עבור כל 1000 אימפרשנים איכותיים שהוגשו במדיה.
eCPM –effective cost per Mille– מושג ספציפי שמציג את העלות של מודעה במלאי מבוסס על הכמות של האימפרשן שיוצרו בפועל.
rCPM –real cost per Mille– הדרך המדויקת ביותר להסתכל על שטח פרסום- מושג שמגדיר בצורה אמיתית וראלית את העלות ואת השווי של המודעה. הפורמולה הזו מגדירה את הכמות של החשיפות וההקלקות בפועל- והסכום הסופי המדויק לתשלום.
Mobile
Mobile Advertising Network– מושג המתאר חברה שמחברת בין הרבה ערוצי פרסום אל אתר במובייל או אפליקציית מוביל. הפונקציה המרכזית שהיא עונה עליה- אגריגציה של שטחי פרסום שמספוקים על ידי המו”לים השונים- שעונה לצורך של המפרסמים. הרשתות הללו יעשו אינטגרציה עם חברות של- Ad Exchanges על מנת שיוכלו להגביר את הביקוש עבור המפרסמים.
Mobile Demand Side Platform- DSP– יכולת של תוכנה שבדרך כלל משתמשים בה סוכניות ושחקנים גדולים מתחום הפרסום- על מנת לרכוש פורמאטים שונים של מודעות כמו מודעות Native, בנרים, ומודעות חיפוש במובייל. טכנולוגייה שלמעשה מביאה יחד את הדטה של המפרסמים, הפאבלישרז והגופים הטכנולוגיים- כמו כן ספקי דטה מצד שלישי וזאת על מנת לספק מענה איכותי עבור המפרסם מבוסס על מלאים קיימים בזמן אמת.
Mobile Real Time Bidding -RTB– הצעות מחיר בזמן אמת, מושג שמתייחס אל התהליך שבו למעשה קונים אימפרשן למודעות בזמן אמת. הפעולה נעשת בזמן בו דף אינטרנט נטען. תחשבו על זה כמו על בורסה בעולם האמיתי- רק במקום בורסה של מניות, זוהי בורסה של פרסום.
Mobile Programmatic Advertising– יכולת שמופעלת באמצעות תוכנות ורכישה אוטומאטית של שטחי פרסום מבוססי מלאים קיימים. אופציה שלמעשה ממכנת את רכש המדיה במובייל והופכת את הקניה ליותר אפקטיבית, מדויקת וזולה.
Mobile Supply Side Platform- SSP– יכולת שנותנת את הכוח לפאבלישרז לספק את המלאי שלהם לרשתות ובורסאות של מודעות- מאפשר למו”לים לעשות אופטימיזציה על הדרך בה הם מוכרים, הדרך בה הם עושים אגריגציה למלאים שלהם ואופטימיזציה לרווחים.
Mobile Ad Exchange– מרקטפלייס שמביא יחד מפרסמים ומו”לים שמוכרים וקונים מודעות במובייל- רוב הקניה והמכירה נעשת בזמן אמת.
Data Management Platform -DMP– פלטפורמה של ניהול הדטה שעוזרת לפאבלישרז לנהל את הדטה בייס שלהם באופן שמבוסס ומתואם עם הדטה של היוזרים. זו למעשה תוכנה שלוקחת הרבה מאוד נקודות של דטה עושה להן סגמנטציה ויודעת לחבר בין מידעים.
Mobility– תפיסה שמושתתת על משימות ומוודאת שהלקוחות נגישים אל כלים ושירותים דיגיטליים שמוצעים להם בכל קונטקסט, מקום או זמן- בו הם נמצאים ברגע מסוים. החשיבה במוד של התנידות (מוביליטי) מכריחה את המותגים המסחריים לנקוט בחשיבה רב ערוצית שלוקחת בחשבון שכיום אנחנו נגשים אל שירותים ואינפורמציה ממסכים שונים וזאת על ציר רחב של שעות היום.
Mobile– תקשורת, אפליקציות ופעולות שמותנעות על ידי מכשירים מחוברים לWi-Fi לשם יצירת תשתית תקשורתית שתהיה מחוברת אל הגולשים כל הזמן ובכל מקום. על המערך הזה נמנים הסלולר, הטאבלט, ולתפישתי כל נייד שניתן לקחת אותו לכל מקום נכנס לקטגוריה זו.
Mobile Messaging & Commerce– שילוב בין שכבת קומרס בתוך פלטפורמות שניבנו למסרים קצרים לבין רכישה ישירות מהן. ניתן לראות את המגמה הזו מתפתחת באפליקציות כמו- Viber, Wechat ועוד. מדובר על רכישת סטיקרים ישירות מהאפליקציה וכלַפֵּי בסיס המשתמשים- בניית אקו סיסטם חדש של סחר אלקטרוני המבוסס כרגע סביב סחורות וירטואליות. אין ספק שבעתיד ילך ויגבר החיבור בין כוח ההפצה לאור הנוכחות המלאה של האפליקציות בכל מסך מרכזי של הסלולר שלנו- לבין עולם הסחר האלקטרוני. כך נוכל לראות יותר ויותר שירותים שמשולבים בתנועת הסחר דרך האפליקציות האלו.
Mobile Analytics– ממש כשם שניתן לערוך אנליזה על אתרים של חברות, כך גם למובייל יש כלים שמאפשרים אנליזה של יוזרים, כולל כניסות, חזרות, מיקומים שדרכם הם נכנסים ופאנל הפעילות שלהם. לצד היכולות הללו, קמים גופים שמאפשרים ניתוח התנהגות גולשים במובייל באופן כללי. Onavo היא חברה ישראלית- שנמכרה לFacebook למשל שיודעת לנתח מה אנחנו כיוזרים מורידים, כמה אנחנו משתמשים ועוד. הניתוחים הללו יכולים להועיל גם לחברות מסחריות בכדֵי ללמוד על ההתנהגות של משתמשים במובייל ובעיקר יביאו תועלת לחברות פיתוח שעל בסיס המידע הזה יכולות להבין טוב יותר את עולם התוכן ואת צורכי המשתמשים ולפתח בהתאם פתרונות חכמים.
Augmented Reality– עולם רבוד שמועבר באמצעות המובייל ומאפשר לנו למעשה לראות שכבת מידע נוספת מעבר למידע שאנחנו רואים בנוף הפיזי. אוגמנטד ריאליטי יכול לבוא לביטוי על ידי “תמונת מציאות” שנוספת על המידע הפיזי בצורת טקסט, ,תוכן LBS- מפה ועוד. לטעמי כל האפליקציות שמבוססות מיקום יוצרות שכבה נוספת על החיים שלנו- ומעתיקות את המידע הפיזי אל סביבה דיגיטלית שבתוכה ניתן ללמוד בזמן אמת על הדטה הסטטית ועל הדטה בתזוזה. החיבור ביניהם מעשיר בממד נוסף את שכבת המידע הרבודה ומספק לנו כלים שמאפשרים לנו לקבל החלטות בטוחות במקום.
“Second Screen”– מסך שני בעצם אינו תופעה חדשה, ולמען האמת זהו הרגל ישן שבא מתוך הנטייה להיות מעורבים עם המתרחש על מסך הטלוויזיה. הדבר פועל ממש כמו שבעבר נהגנו לקיים שיחת סלון על תוכנית טלוויזיה כזו או אחרת, או להתעדכן במסדרון של המשרד לגבי תוצאות משחק הספורט שראינו אתמול. לאמיתו של דבר, הפעלת מסך שני כנוהַג וכמגמה “טבעית” כבר קיימת והיא פופולארית מאוד וכבר אומצה בעבר בשלב הדסק טופ והלפטופים, אפילו לפני הופעתו של המובייל. ההבדל הגדול נעוץ בכך שהמובייל הופך את כל האירוע לקל יותר עבור המשתמש ומחדיר את המגמה למעגלים רחבים בצורה קונסיסטנטית יותר. לטעמי ככל שהמובייל הופך לכלי משמעותי ביותר בידנו, הוא למעשה הופך למסך הראשון- כי הוא מייצג זרוע נוספת שלנו- והטלוויזיה או המחשב למעשה הופכים להיות למסך השני.
Automatic Content Recognition –ACR– יכולת שמשתכללת יותר ויותר ומשמעותה ניכרת בעיקר בעולם הבידור והתכנים הטלוויזיוניים. הכוונה לקשר בין תוכן וקול לבין אפליקציות במובייל שמתעוררות כתגובה למידע קולי ומסוגלות לייצר פעולה אוטומטית בקונטקסט לתוכן קולי שנשמע.
Push Notifications– פוש נוטיפיקיישן הוא צורת כניסה לתוך הסטרימינג המלא של המידע- וזאת במיוחד דרך המובייל. שירותים שונים כמו Twitter, פורסקאוור משתמשים בפוש על מנת להתריע בפנינו על עניינים חשובים שכדאי לשים לב אליהם בתוך “הרעש” של הפיד ושל זרם המידע. פורסקאוור למשל מספקת ליוזרים מידע שוטף על המקום בו הם נמצאים, לאן כדאי להם ללכת ומה כדאי להם לעשות בהמשך. זאת במבוסס על חוכמת ההמונים, באמצעות תוכן עתיר מידע שהגולשים עצמם השאירו לגבי המקומות להם עשו צ’ק אין. גם גוגל שולחת התראות של נוטיפיקיישן במגוון פלטפורמות- ומפתחת יכולות כעוזר דיגיטלי לכל דבר באמצעות Google Now.
LBS –Location-based services– מושג שמכיל בו שלושה דברים מרכזיים : אדם, זמן ומיקום. שירותים מבוססי מיקום טובים לנו משני היבטים : האחד- אלו שירותים שמוטמעים בכלים שאנחנו מפתחים במובייל או בווב ומהווים שכבה תומכת וכלי יעיל עבור המשתמש (בקונטקסט ההולם ולצורך אמיתי כמובן). והשני- שירותים מבוססי מיקום נמצאים כיום באפליקציות סושייל שונות ויכולים לעזור לנו בהבנת נטיות הצרכנים על פי דטה זו. כמו כן הם מקלים עלינו בטירגוט הקהלים לרגל פרסום והגשת מסרים רלוונטיים על פי מיקום.
Mobile video Content– המגמה של צריכת תוכן וידיאו במובייל- ממשיכה לחדור לרשת לאחר ההתפרצות האדירה שלה אל חיינו, היא גוברת ככל שאנשים מאמצים יותר ויותר את הסמארטפונים ואת הטאבלטים לשימוש שוטף, לצורכי קניות או לצריכת תוכן. המכשיר משרת אותם במשך כל היום ברציפות, כך שלמעשה הוידיאו הופך להיות לתוכן במעמד של מיינסטרים שנצפה בסלולר או בטאבלט באופן קבוע. נתונים סטטיסטיים מראים כי הצפייה בוידיאו באון ליין דרך סמארטפונים וטאבלטים עומדת כיום על 15 אחוז מסך הצפיות הכוללות.
Geotagging– האינפורמציה של גֵאוֹטאגינג כוללת פרטים גאוגרפיים כגון : עיר, מדינה, רחוב, כל מה שקשור למיקום הספציפי של התוכן המועלה בהתאם לקונטקסטואליות הסביבתית. תוכן רלוונטי יכול להתבטא בתמונות שמועלות לרשת, סרטוני וידיאו שמשותפים און ליין, תוכן שמתחבר לתשתיות סטנדרטיות במפות שונות כמו- גוגל, המפות של יאהו, פורסקאוור ועוד. בין יתרונות הגאו טאג : הטאגינג הגאוגרפיים מאוד שימושיים למי שמחפש עסק בסביבה הקרובה, ולאחר איתור העסק (על פי הלוקליזציה שלו ברשת) הגאוטאג שמוסיף לכאן למעשה את המימד החברתי, כלומר את מה שהגולשים אמרו על העסק או על מה שחוו.
Mobile Search– ענף אינפורמציה שמתפתח ומוסיף לרכז סביבו עוד שירותים המועברים במסך המובייל. החיפוש במובייל מתקשר באופן טבעי לחיפוש במנועים, חיפושים בחנויות האפליקציות- תוך כדי שיוך לסוג המכשירים ולמיקומם.
QR Codes– Quick Response Code– חיבור בין בר קודים שיוצרים דגם של קוד בשיטת מטריקס- ובתוכו ניתן למעשה לטמון מידע שניתן לסרוק בקלות ולעבור ללינק שמקושר לדף אינטרנט, אותו מנהלים מאחורי הקלעים.
Mobile Ad Networks– רשתות פרסום שמקשרות בין גופי פרסום לבין משווקים ומאפשרות לשווק ולפרסם דרך המובייל.
Strategy
DM HUB– האב שיווקי של כל מרחב השיווק שבתוכו נמצא גם הדיגיטל כחלק אינהרנטי, מקום שבדרך כלל מנוהל על ידי סמנכ”ל השיווק של החברה, ומאחד בתוכו את האתגרים של השיווק בדיגיטל : פרסום, קומרס, קידום, הפצה, תוכן, סושייל ועוד.
Idea Mgmt– ציר פעולה משמעותי בחברה שמנהל את כל נושא החדשנות, היזמות והעלאת רעיונות חדשים שנועדו להצמיח את העסק ולהגדיל את ממדיו. כמו כן ציר זה עסוק בלהסתכל על המגמות, על השינויים, ההזדמנויות, הסיכונים, החוזקות ואיומים. תחת דיסציפלינה זו גם חשוב לבחון את המציאות כפי שהיא תהיה בהערכה בעוד שנה, שנתיים, שלוש – ולהבין כיצד השינוי יכול להשפיע על החברה. כיוונים אלו עוזרים לבנית יכולות שתומכות את החברה בתהליכים על מנת שתהיה ריספונסיבית לאבולוציה.
Key success factors– כל מה שנרצה למדוד יכול להיות מדיד ! נקודת המוצא היא לדעת איך לתכנן זאת מראש : תפקידם של איש השיווק הבכיר וכמוהו מנהל הדיגיטל הוא להבין לַאַשׁוּרָם את הצרכים, הרצונות והמאוויים של לקוחות יעד מסומנים. מחובתו של מנהל הדיגיטל להכיר את השוק שבתחומו הוא פועל ולברר מראש איך ההצעה שלו תספק את הצרכים והדרישות של הגולשים בתוך פלח השוק המסומן. מבלי לדעת מהו הצורך המסתמן במרחבי השוק, איך ייתכן לבנות אסטרטגיית פעילות נאותה, שתבטיח ביצוע בהתאם ליוזמות שיעוררו ביקוש ? רבים מאנשי השיווק מסתמכים על ניחוש, ומתיימרים להכיר את השוק על בסיס ניסיונם הקודם בתעשייה על פי נתוני מכירות ועל סמך מה שאנשי מכירות מספרים להם על הלקוחות. אבל אם אתם חברה שמוכנה לשינוי בתפישה מתוך ההבנה שהעולם העסקי משתנה תתכוננו לנָעֵר את הנחות היסוד שמגיעות מכִּיווּן אנשי המכירות. הן עשויות להתברר כנכונות אך הן גם עלולות להיות שגויות, שכן כל ידע טקטי על צרכי השוק צריך לעבור אתגור מזמן לזמן באמצעות מחקר אמיתי שמחדש את הנחות היסוד עם מידע רענן.
Strategy– חלקה של האסטרטגיה בתחזוק העסק הוא הקרוב ביותר לליבי, לכל תהליך עבודה בדיגיטל חייב להיקשר בשלב של טרום יציאה לדרך תהליך אסטרטגי שקובע איך ייראה ההמשך : מה הן אבני הדרך שעל פיהן החברה תשקיע על מנת שהדיגיטל יתרום לאסטרטגיה העסקית של החברה, יענה לצורך אקטואלי בתחום הפיתוח העסקי ויהווה עוגן להידוק הקשר עם הלקוחות. ללא תהליך אסטרטגי שפורט את הדברים הנ”ל לפעולות- כל הפעילות שלכם בדיגיטל תזגזג ללא תכלית לא לעסק ולא לצרכנים שלכם, כיוון שתחסר את האופי עסקי שתורם לקשר עם המותג.
Connection To CMO– מתוך החשיבה המתמקדת בציר האסטרטגי מן ההכרח שההחלטות שנעשות בחברה לגבי כל הקשור בדיגיטל יהיו מחוברות אל סמנכ”ל השיווק של החברה. אט אט תפקידו יקבל יותר משמעות והוא יחלוש על היקפים גדולים יותר של העסק. ההתחברות אל נקודת מבטו של איש השיווק הבכיר מבטיחה שהניהול המקיף של מהלכי ההחלטות הן באשר להשקעות והן באשר לערוצי הפעולה ישפיע באופן ישיר על נקודת מבטו של הצרכן. סמנכ”ל השיווק אמון גם על איתור מקורות הכנסה עדכניים עבור החברה אבל בד בבד ובאותה נשימה הוא האיש שאמור להסתכל מעיניו של הצרכן ולהבטיח שהחברה אכן מצליחה להשאיר לו ערך מתמשך ומתפתח.
Cross-Channel Integration– התפישה הרב ערוצית המוּכֶּרֶת כיום מוחלפת בתפישה כוללנית חדשה יותר בדמות המולטיצ’אנלס שהיא עתירת אפשרויות ופותחת הזדמנויות חדשות עבור המותגים המסחריים. מתוך תפישה זאת ניתן להקל על הלקוחות שרוצים להיענות באופן קונסיסטנטי לחוויות מטעם המותג בכל הערוצים בהם הוא פעיל, כשכל האירוע מושתת על הבחירה של הלקוח. למשל, לקוח יכול להשתמש במובייל כשהוא נמצא בחנות וליהנות מחוויית הרכישה בתוך החנות עצמה, כמו גם לחפש אחר מידע משלים ואף לבחור בפועל היכן הוא מעדיף לבצע את הקניה- אם און ליינית או אוף ליינית. מותגים שפעילים און ליינית צריכים לייצר חוויה תואמת “שמרגישה את הדופק” ובעיקר כזו שמגיעה מבית אחד, חוויה סימלסית בכל הטאץ’ פוינטס של המותג.
Mgmt Consultants– עוד גורם חשוב באסטרטגיה שקרוב לליבי הינו משאב היועצים האסטרטגים בתחום. כמי שעוסקת בכך שנים רבות אני יכולה לאשר במלוא הכנות כי ליועצים יש משמעות רבה להתפתחות העסק. יועץ מסוגל לקרב את הארגון להבנה השפה החדשה של התקשורת הדיגיטלית, ללמד את החברה לדבר באותה שפה ולהחזיק בביטחה במסרים חדשים שאינם מוכרים לחברה. כמו כן תפקידו של היועץ לאמוד עבור האנשים העוסקים בדבר את הפערים בשוק התחרותי, ולסמן את המקומות בהם הדיגיטל יכול לתרום ולחזק את ציר העבודה האסטרטגי העסקי של המותג.
Connection to BI– בראייה אסטרטגית מן ההכרח להיות מחוברים למידע ולדטה כמקור התפתחות שעוזר להבין את המקום שהארגון תופס מול מפת התחרות, מול ההזדמנויות ומול האתגרים שמסומנים באמצעות מגמות שמשתלטות בתהליך אבולוציוני בוֹטֵחַ אל תוך חיינו. יש משמעות אדירה לפתח אף שמרחרח וחוקר את המשמעות הבסיסית שבניצול הידע לשם חיזוק החברה כולה בזכות הבנת חשיבותו של המידע.
Digital Agencies– סוכנויות דיגיטל שמספקות שירותים למותגים מסחריים. כיום המציאות מורכבת משחקנים שונים בדרגות שונות. ישנם נותני שירותים המתמחים בעולמות של Performance, קידום בגוגל וברשתות החברתיות מחד- ומצד שני סוכנויות קריאטיב שיודעות לתת מענה לנחיצות של יצירת סיפורים רלוונטיים עבור המותג ובניית הפלואו שלהם בארנה הדיגיטלית, לצידם קמים גופים שמתמחים בפיתוח נכסים בבעלות המותג, וגופים שממסדים מומחיות בעולם של בנייה והפקה של תוכן.
Path of Purchase– ככל שנכיר את הצרכנים שלנו, כך גם נוכל להגדיל את המכירות. אבל היום הדרך להגיע ללב הצרכן “אינה סוגה בשושנים” אלא נעשתה מורכבת יותר- כי דרכי הצרכנים השתנו ונוסף על כך אינן תמיד דומות זו לזו : הצרכנים פוגשים כיום מגוון אפשרויות במסלולם, וכל אחת מאלצת אותם לקבל החלטה עוד לפני שהם זזים קדימה. לפעמים הם מחפשים אחר מוצרי בריאות, לפעמים מוצרי נוחות ואחרים יַתוּרוּ אחר משהו טעים. ההשפעות על הצרכן מותנות בגורמים שונים: האם האריזה תפשה את שימת ליבם ? הם המיקום היוצא דופן של המוצר גרם להם לזוז או שאולי היו בדרכם למצוא פריט תזונתי. כל אלו מכתיבים היערכות נפרדת מצד הקמעונאי, שכן לא תמיד המסע של הצריכה יהיה זהה. אחד האתגרים הגדולים של מחלקות השיווק בימנו- הינו לזהות את המסע החדש של הלקוח, או של לקוחות שונים- ועל פי כך לייצר דרך, סיפור- הצעה שלמעשה הופכת להיות ריספונסיבית ומותאמת לשינוי.
Innovation
Idea- רעיון- מה שעומד מאחורי רעיון או מחשבה הינו אוסף של מחשבות שלמעשה עולות תוך סיעור מוחות. רעיון יכול לההתבטא בהברקה ספונטאנית, או להיגרם בכוונה תחילה, דרך ה”בריינסטורמינג” למשל. רעיון מוצלח יכול להיות מונע דרך איש יחיד או ביוזמתה של קבוצת אנשים.
Inventor- ממציא- ממציאים הם אותם אינדיווידואלים שיוצרים דברים חדשים לטובת העולם. הממציאים מוּנָעים בדרך כלל על ידי סקרנות גדולה, והם דואגים כל הזמן לחקור ולבחון אפשרויות והזדמנויות חדשות. לא כל הממציאים מיישמים את הרעיונות שלהם באופן אפקטיבי לחיים השוטפים. ולא כולם מתייחסים לצורך אקטואלי של אנשים ותופרים לו פתרון מעשי. אבל הממציאים שאתם זקוקים להם בחברה צריכים להיות כאלו שמסוגלים לזהות את הצורך, להזדהות עם מטרה של המותג ולהתייחס לאותה מטרה כיעד מועדף לכושר ההמצאות שלהם.
Innovation ecosystem- סביבת חדשנות- האקו סיסטם של החדשנות מהווה למעשה נטוורק מורכב של קבוצות אנשים, ארגונים, תעשיות, ואף מדינות. הדבר דורש הפעלת רגולציה וגופי אכיפה אשר תומכים בַּקידום של רעיון החדשנות. זה כולל אינטראקציות בין אנשים על מנת שהרעיון יפגיש אותם עם הדינאמיקה של השוק- באופן שישתלב ביצירת מהלך, מוצר או שירות.
Innovation process- תהליך של חדשנות הינו מושג שמשמש לתיאור השלבים היצירתיים שצריך לקחת בחשבון במהלך החיפוש אחר רעיונות חדשים. התהליך אינו לינארי, וגם לא בשלביו הבאים. הצעדים בדרך כלל כוללים מספר שלבים : שלב העלאת רעיון, שבמהלכו שוקלים איך לעבוד ומה לפתח; שלב פיתוח הרעיון ובדיקתו בשטח מול השווקים התואמים; ולאחר מכן בחינת המוצר או השירות כשהוא פוגש את השווקים במלוא ההיקף, במטרה לגלות כיצד למעשה הגולשים מאמצים אותו בפועל.
Innovation- המונח “חדשנות” הוא תוצאה של תהליך רעיוני שמתגשם באאוטקום אשר מייצר ערך מועיל לצרכנים. חדשנות אינה חייבת להיות תופעה חדשה- אבל היא כן אמורה לייצר משהו חדש בקונטקסט הרגיל. הערך של החדשנות יכול לחול על תחומי הכלכלה, הרפואה, ועוד. בדרך כלל עוסקים בטיפוח חדשנות עם פוקוס על הלקוח ואופני השימושים שלו. בכך למעשה מייצרים מוצרים חדשים או שיטות עשייה חדשות- בצורה שמוסיפה ערך לחיים השוטפים. חדשנות יכולה לקבל ביטוי בכל שדה פעילות או בכל סקטור וכמובן להיות חלק מגישה עסקית או אסטרטגית בארגון מסחרי.
Innovation Hubs– ההאבים של חדשנות למעשה מייצרים סביבת עבודה בה יושבים ביחד מספר יזמים, מנהלים את התהליכים שלהם ומתחברים לאקו סיסטם של קשרים בעולם הדיגיטלי עם אותם אנשים אשר מתעניינים באווירה הזו. האב של חדשנות מאפשר ליזמות לפרוח אך גם עוזר לסביבה להתחבר אל אותם רעיונות ומשם ליצור נטוורק שעוזר לכולם. ארגונים ששואפים להתפתח בעולם של חדשנות מייצרים בתוכם האבים של חדשנות, ומנתבים אליהם את כוח האדם התואם את האתגרים הרלוונטיים. כמו כן, ארגונים גם מחפשים קשרים בתוך האבים אקסטרניים שמתפתחים לצידם ובכך גם מצליחים לרוב להבחין ביכולת שיכולה להשלים הת המיתוֶוה של דרך חדשה אליה הארגון רוצה לצעוד.
Idea Mgmt– ניהול רעיונות- ציר פעולה משמעותי בחברה שמנהל את כל נושא החדשנות, היזמות ומופקד על העלאת רעיונות חדשים שנועדו להעצים את העסק ולהגדיל את ממדיו. כמו כן ציר הניהול הזה עוסק בהתחקות מתמדת אחר מגמות השוק המתחלפות, על התמורות, ההזדמנויות, החוזקות הסיכונים, והאיומים מהמגרש התחרותי. תחת דיסציפלינה זו גם חשוב לבחון את המציאות כפי שהיא תהיה בהערכה משוערת לעוד שנה, שנתיים, שלוש- ולהבין כיצד השינוי צפוי להשפיע על החברה. מבט מפוכח על כיוונים אלו עוזר לטיפוח ובניית יכולות שתומכות את החברה בתהליכים על מנת שתהיה ריספונסיבית לקידמה הנִמרצת.
Useful Innovation– חדשנות שימושית- לא קל להימצא במגרש של החדשנות, ישנם המון יזמים והמון רעיונות- אבל אחד העקרונות הטובים ביותר שעליו כדאי לשמור הינו, לייצר חדשנות שימושית. לא מעט יזמים מפעילים מיזמים שהחלו בחשיבה יסודית, השקעה וקריאטיביות אך בלי יותר מדי בדיקה לגבי פשטות השימוש, הצורך והבעיה עליה היוזמה עונה. לכן, רצוי שתתייחסו לַרעיון של החדשנות השימושית בערבון מוגבל: “חדש לשם חדש” אמנם מייצר כותרות אך לא מייצר עסקים ! לעומת זאת חדש שעניינו הוא חדשנות שמייצרת ערך שימושי בידיהם של משתמשי הקצה שלכם הופך לתשתית מצויינת לפיתוח עסקים מבוססים.
Intrapreneur– יזם פנים ארגוני- הוא בעצם דומה מאוד לEntrepreneur- אך בהבדל אחד: את היוזמה שלו הוא יישם על צוותים נבחרים מתוך החברה, או הארגון, עם יעדים ברורים לגבי השווקים בהם הם רוצים להפגין עוצמה של חדשנות – שכרוכה בהסתכלות חדשה על חלון ההיזדמנויות.
Ideator– מומחה לסיעור מוחות- אדם שמומחה באמנות הבריינסטורמינג- ויודע להנחות קבוצות לצורת חשיבה שנובעת ממצב ריאלי של השוק או יוזמת רעיונות בתחומים חדשים.
Integrated Innovation- אינטגרציה של חדשנות- גישה הוליסטית ליצירת חדשנות מוצרית, שמומלצת למותגים או לנותני שירות. הדבר מתבצע על ידי סקירה של הזדמנויות שונות מקשת רחבה של אפשרויות, ולאחריה יצירת מיקס חכם עבור החברה. גישה זו משמשת בעיקר למהלכים שיווקיים.
Ad Technology
AD OPS– הניהול של ההשקעות בכל הקשור למדיה בקניה, כולל : חיפוש, דיספליי, וידיאו, וזאת בכל תשתית האון ליין בה המותג המסחרי משתמש, כולל יעדים של סושייל ומובייל. הדבר חל גם על אופן השימוש של כל טקטיקות בפרוגרמה זו שיכולות לכמת ולמדוד את תוצאות הפעולות ועל ידי כך לייצר אופטימיזציה לפעולות הפרסום השונות.
Embedded Merch– פורמאט טכנולוגי שמאפשר לאמבד לתוכו מדיה עשירה שתכלול: תמונת GIF, וידיאו, דף רישום קליקאבילי, ועוד. המשמעות של ניצול היכולת הזו הינה בכך שניתן להגיש לציבור הגולשים- מדיה מורכבת ואקטיבית ולאפשר ישירות מהעמוד אליו הגולש מגיע לבצע פעולות בפועל או להיחשף למסרים מורכבים בעלי שכבות נוספות.
Personalized Service & Marketing– אנו פוגשים מיום ליום יותר שכלולים שעוזרים לנו להגשים את רעיון השיווק והשירות האישי. הודות לטכנולוגיה ניתן לעדכן את תמונת המיומנויות של העסק כיוון שנפתחת בפנינו סידרה של אפשרויות שלא היו קיימות בעבר : “תחבולות” טכנולוגיוֹת שמומצאות חדשות לבקרים מאפשרות לקמעונאים להציג בפני לקוחותיהם שירות לקוחות פרסונאלי ופניה שיווקית רלוונטית מתאימה !
Native Ads– תוכן קונטקסטואלי בתשלום שמשתלב ברשתות החברתיות בתוך הפיד המוכר- השילוב בין תוכן ובין הקונטקסט לשם טירגוט של קהלי יעד על פי עניין מבטיח שהפרסום ייראה טבעי בפלואו של המידע וייצר כוח משיכה. כיום קיימים פתרונות שונים אותם אנחנו מכירים מFacebook, טוויטר, גוגל פלוס, לינקדאין יאהו ועוד. בנוסף חשוב לציין כי גם תוצאות החיפוש של גוגל, למשל באימייל, כשאנחנו מחפשים מידע ומופיע לנו טיקר של פרסום טקסטואלי יכולות להיחשב כעזרים טבעיים (“נייטיב אֶדס”).
Mobile Media & Targeting– עולם המובייל מורכב מהמון מכשירים, מערכות הפעלה מגוונות ומצבים שונים שדרכם המובייל שלנו מחובר (או שלא…) לאינטרנט. קיימות פלטפורמות המצוידות בכלים שביכולתם להדריך את המפעילים כדי לדעת לטרגט את המידע הזה ולאפשר למפרסם ולמשווק להגיש את התוכן באופן קונטקסטואלי הקולע למצבו של המשתמש, ועל מנת להשיג דיוק מרבי של המסר במהלך העברת התוכן למסך הרלוונטי. זה עולם מלא וגדוש במידע ובפתרונות ומבחינתי אני סוקרת אותו מהרבה מאוד כיוונים שונים בקטגוריות המובייל שאני מעלה בקביעות בבלוג זה.
DOOH Media Svcs– Digital out of Home Advertising– מושג שמתייחס אל מדיה שיודעת לתקשר עם לקוח כשהוא מחוץ לבית. זה חל על המון פריטים, משילוט ברחוב, על קירות וכדומה ועד שימוש במדיה שמחוברת באופן כלשהו דיגיטלית ומתקשרת עם הלקוחות כשהם במרחב החיצוני- ברחוב, ברכבת, בבית קפה, בתנועה ועוד. כיום באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ניתן כבר לראות דוגמאות בהן המדיה גם מסוגלת להגיב למצבים חיצוניים, בין אם לתנועה המתחלפת של העוברים ושבים או לאירועים שקורים בסביבתם.
Programmatic Media– שיטות שיווק דיגיטליות שמושתתות על כלים אוטומטיים שמגישים תוכן פרסומי על פי טריגרים ידועים מראש ומתוכנתים לתכלית מוגדרת. אוסף של דטה גדולה מאוד שנועד לשקף תנועות של כניסות לאתרים, פעילות מואצת ועוד, כך שלמעשה גורמת לכלים הללו לפעול מעמדת שליטה במידע הפרסומי שמוגש. צריך לקחת בחשבון שיד אדם לעולם לא תדע לנרמל כמות כה אדירה של מידע ולכן תשתיות טכנולוגיות מביאות איתן יכולת שלא הייתה מתקיימת בלעדיהן.
Online Ad Networks– חברות שיודעות לחבר בין סוכנויות פרסום ובין במות המדיה. הן מסוגלות לעשות את ה”מאצ’ינג” המתבקש לשטח פרסומי פנוי, לרמת המחיר ולשלבי המכירה.
Ad Exchange– פלטפורמות טכנולוגיות שלמעשה מלהקות את הביידינג של מודעות המכירה, ומצב הקניה שמשתקף על פי מדד ההיצע בין כל המדיות השונות.
Marketing Management
Mktg Resource Mgmt– תוכנות שמשרטטות את ה”infrastructure”- כתשתית תומכת לאתגרים ולמשימות המורכבות שקיימות במחלקות השיווק של ימינו. התמיכה מתבטאת בחיבור ההרמוני, הכולל ניהול משימות, אנשים, כלים וערוצים.
Agile Mktg PM– גישה שיווקית חדשה שצומחת ועולה בעקבות השינויים המואצים עם חדירת הטכנולוגיות לחיינו. יכולת שלמעשה מאפשרת למחלקות שיווק להפוך לגמישות ומהירות יותר, להתנסות בשטח ועל סמך זאת לקבל החלטות זריזות. כל זאת במטרה לייצר כישורים שמסתגלים לשינוי המהיר כדי לתמוך במעבר של החברה והמותג אותה היא מייצגת- לעולם החדש.
Business Process Outsourcers– תמיכה מצידם של העסק ושל מחלקת השיווק באתגרים השונים על ידי מיקור חוץ של נותני שירותים מקצועיים שהופכים להיות לחלק מהצוות ולהימנות על המשאבים הקבועים שיבצעו כהלכה את שלל המשימות המורכבות.
IT Service Providers– חברות טכנולוגיות שתפקידן לספק שירותים מקצועיים עבור ארגונים ומותגים מסחריים שרוצים למנף את ההזדמנות המושכת לסחור במרחב הדיגיטלי אך בינתיים הם זקוקים לתמיכה ולשירותים בדרגות שונות של מורכבות מבחינה טכנולוגית.
MKTG MGMT– ניהול משימת השיווק הכוללת הסתכלות רחבה על כל האתגרים, היכולות, המשאבים, הטכניקות, הספקים ומכלול הערוצים המוכנים ומזומנים לניהול.
Connection to IT– אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור ארגונים בימינו ובמיוחד עבור מחלקות השיווק הינו היכולת לעבוד בשיתוף פעולה בין מחלקות שונות בחברה, ולשבור את תפישת ההיררכיה המקובעת ושיטות הסילוס. החיבור למחלקת IT חשוב ביותר בשל העובדה שפרויקטים, תהליכים ונכסים בעולם הדיגיטלי דורשים מעורבות מקצועית, יכולת הסתכלות על כל ההיבטים ויצירת פתרונות אינטגרטיביים לפי הקווים המנחים של החברה בכל הקשור לתשתיות הטכנולוגיות שלה.
Emerging Tech
Augmented reality- טכנולוגיית מחשוב המשמשת כהעתק של המציאות. במציאות זאת, משולבים אלמנטים וירטואליים אשר מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי. השימוש באלמנטיים של צליל ואיורים על המרקע הופכים את המציאות לאינטראקטיבית. לעומת זאת, בניגוד למציאות רבודה, המונח מציאות מדומה, מתייחס להחלפה מוחלטת של העולם האמיתי בעולם מדומה.
AD Tech– טכנולוגיות שמאפשרות לנהל את כל המשימות של הפרסום וכל הערוצים, כולל חיפוש, דיספליי, מובייל, וידיאו וסושייל. הטכנולוגיות הללו כוללות פונקציות של טרגטינג, עיצוב, ניהול של בידינג, אנליזה, אופטימיזציה ואוטומטיזציה של המארג הכולל בפרסום הדיגיטלי. טכנולוגיות חדשניות שנמצאות בשלבים מוקדמים ומאומצות על ידי גורמים שונים בתעשייה, טכנולוגיות אלו בדרך כלל נֶאֱמָדות בפחות מחמישה אחוז לגבי רמת השימוש ועומק החדירה לשוק- הן לרוב מייצגות את הדור הראשון של השינוי, מחירן גבוה למדי,והן דורשות הרבה מאוד עבודה בקסטומיזציה והתאמה לצרכים של המשתמשים.
Emerging Tech– טכנולוגיות חדשניות שנכנסות למערכת הסחר בשלב מוקדם ולרוב נֶאֱמָדות בפחות מחמישה אחוזֵי חדירה אל השוק. הן לרוב מייצגות את הדור הראשון של השימוש בטכנולוגיה ודורשות השקעה גדולה והתאמה מורכבת על מנת שתעבודנה בסקייל רחב.
OTT Video– Over-the-top content– שיווק של תכני וידיאו או אודיו לצורך העניין שאינם תלויים במפעיל תוכן תקשורתי, ולמעשה צומחים באמצעות ההפקה של התוכן בלבד ללא תלות בתשתית הקיימת של התקשורת. Netflix, Hulu, יוטיוב למשל הינן פלטפורמות כאלו.
Gamification Tools– כלי המשחקיות- ה”גיימיפיקציה”,מהווים כשיטה שמשתלבת כחלק מהפעולות בנכסים הדיגיטליים ומכניסים נופך של מעורבות, עניין וסטיקינס. כלים אלו יכולים להיות כחלק ממסע פרסומי לצורך עידוד המעורבות והשיירינג, כחלק ממהלך פנים ארגוני לעידוד של מכירות, או כתשתית שיוצרת נאמנות לאורך זמן, ועוד. הרעיון שעומד מאחורי הגימיפיקציה הינו-לחבר בין מסר, עולם תוכן- אל הגולשים אבל באמצעות חוויה שהיא פאן. כדאי לשלב בחוכמה כלים כאלו בפעילות שלכם באופן ש”יחמיא” לסיפור של המותג שלכם, יחזק את המסר ויתמוך ביצוע פעולות אמיתיות הכוללות עידוד שימושיות.
Product Design– עולם שלם הקושר את עצמו למסלול שדרכו המשתמשים פוגשים את הפתרון שלכם, מרמת השימושיות ועד לרמת העיצוב. כמו כן העיצוב התואם מקנה הבנה עמוקה בכל מה שהמוצר מאפשר למשתמש ברמה המעשית, בהצגת הפעולות והתכנים ועוד.
User Experience Platforms -UXP– הדרך שבה משתמשים חווים את הפתרון הטכנולוגי דיגיטלי שבניתם ופיתחתם, ישנה טעות רווחת לחשוב שמדובר בעיצוב הפתרון הדיגיטלי שבניתם, אני מאמינה שחווית משתמש צריכה להבחן בפרספקטיבה של – קצה לקצה, איך בכל שלב בחוויה שאתם נוגעים בלקוחות שלכם הם מרגישים וחווים אתכם- וכמה אתם יכולים להפוך לבלתי נראים, לכאלו שעוזרים ללקוח להגיע ליעד במינימום הוצאת אנרגיה ומקסימום אפקטיביות.
Media Labs– מושג שמתאר את מקורות המידע שמהם הארגונים יכולים ללמוד על עולם הניו מדיה ועל תרבות הניו מדיה. זהו מושג פילוסופי שמטרתו לתת מענה לצורך בלימוד האפשרויות העדכניות ולטפח תרבות של חקירה לגבי ההתפתחות הטכנולוגית של העולם הדיגיטלי בשגרת החיים של הארגונים ובפרט במחלקות השיווק.
Virtual Actors– מושג שמתאר יכולת טכנולוגית העוסקת בנושא השיבוט הדיגיטלי של דמות וירטואלית דמוית אדם, שמסוגלת להגיב לצרכים ולרצונות של גולשים ממש כמו יצור חי. פיתוח היכולת הזו תופס תאוצה בימינו ככל שהטכנולוגיה מאפשרת לנו להפעיל מנגנונים להגיב לקולות, צורות ועוד.
Virtual reality – טכנולוגיה שגם קוראים לה לעיתים – immersive multimedia – היא למעשה סימולציה של מחשב שיכול להדגים בסביבה מסויימת סימופציה של דברים שנראים כיאלו שהם נמצאים בסביבה הפיזית- ומדמים את העולם האמיתי. וירטואל ריאלטי יכול לייצר עבורנו חוויה סנסורית שכוללת גם טעם וירטואלי, ריח, קול, נגיעה וכמובן תמונה וודיאו.
Natural Language Questions– הגיעו מעולם המדע של המחשבים, וArtificial Intelligence- תבונה מלאכותית שיודעת לזהות שאלות ולבנות תשובות על פי הרבה מאוד דטה באופן אוטומאטי ודיגיטלי. באופן זה ניתן לבנות אינטראקציות שמדמות מעורבות מול אדם במחשב כשלמעשה בפועל מדובר במכונה.
Real -Time Decisioning– שילוב של Data in Motion & Data at Rest בתפישה של Adaptive Analytics מערכת אלגוריתמית שנשענת על מידע קיים ש”נח” ודברים שקורים בזמן אמת. יכולת מתפתחת שעם הזמן יודעת לזהות בעיות ועל ידי שילוב פתרונות מן העבר לפתח פתרונות עכשוויים. מערכת שיודעת לדרג את הדטה במקום ובזמן הנכונים.
מערכות Multi Data– מאפשרות להפעיל את כל כלי הדטה על כל המודלים של העסק- גידול, צמצום, שינוי, צמיחה. דרך הפעלת כל המודלים של המידע ניתן לגלות שאלות אקטואליות שאפילו לא ידענו לשאול. המבט ההיקפי הזה יכול להשפיע בכל מיני אזורים בעסק, למשל : ניהול מלאי חכם, חיזוי נכון שמשלב נתונים ברמת ההווי השוטף המתקבל מהשטח. דרך הנתונים המוזרמים באופן קבוע מתבהרת תמונת המגמות המובילות ותיאור השינויים האחרונים וכתוצאה מן ההבנה הזו עולה זיהוי הצורך והשפעתו על השלמת המלאי.
Smart Kiosks– מכונות חכמות שיודעות לזהות התנהגות של אנשים ולפעול על פי הטריגרים הללו. אנחנו רואים זאת כיום הרבה מאוד בעולם של ונדינג מאשינז- מכונות שיודעות להגיב למשל לעייפות ולפיהוק של אנשים ועל פי אותו טריגר להוציא כוס קפה חמה. זה עולם עתיר אפשרויות שמכיל בתוכו מנגנוני רובוטיקה ותפעול טכנולוגי אוטומאטי שרגיש לתנועות ולפעולות של האדם.
Facial Recognition– טכנולוגית הFacial Recognition מסוגלת ממש להפוך את כל החוויה שלנו לפרסונאלית. ביכולתה של הטכנולוגיה לזהות אדם מסוים מתוך קהל ולהתאים לו את המסרים הרצויים. כך למעשה ניתן להסב את המסך ל”לוח חי” שמתכתב עם האדם הספציפי ושולח לו התראות בהתאם לאישיותו ולהתנהגות האופיינית לו. זו למעשה טכנולוגיה פעילה שעוברת כיום ניסויים בעשרות חנויות ובתי מלון ברחבי בריטניה, ארה”ב, בלי להזכיר אזורים פופולאריים אחרים. ביבשת אסיה היא אפילו השתלבה במערך התשלומים על ידי חברות שפיתחו אפשרות לזהות את פניו של הלקוח בזמן הרכישה ולעשות צ’ק אאוט מנקודת המכירה הפיזית- כל מה שצריך הוא להראות את הפנים והן למעשה הופכות לכלי התשלום בפועל.
מילת סיכום– מקווה שנהניתם מהסיור “האנציקלופדי” הזה ושתשתמשו בכלי התוכן שליקטתי עבורכם על מנת שתוכלו לנקוט צעדים ברורים יותר ובטוחים יותר בעולם המורכב הזה שאט אט מייצר שפה משלו- ולא היה מבייש אף משתתף במגדל בבל המקורי.
כל הכבוד זוהר, עבודה מרשימה, אחלה ארסנל דיגיטלי