לאחרונה העברתי הרצאה בכנס של איגוד השיווק–Link, בה דיברתי על הדרך לארגונים לקבוע את יכולת החדשנות האמיתית שלהם שתקבע בצורה נחרצת את ההצלחה, ברשומה הנוכחית חשוב לי לעשות דריל דאון לארבעה מודלים של חדשנות שיכולים לעזור לכם למקם את עצמכם בלייאאוט, ולהחליט מהי יכולת העיכול האמיתית שלכם ! זאת מתוך ההבנה של מי אתם, מהי הרלוונטיות של המותג שלכם, ומתוך כך ההבנה האמיתית לגבי השקעות בחדשנות, בדרך זו משיגים דבר אחד מובהק- במה אתם לא עובדים !
לאורך השנים שאני עובדת בתחום הזה של חדשנות וטרנספורמציה זיהיתי ארבעה מודלים לחדשנות :
– בניית פיצ’רים חדשים על פלטפורמה קיימת (חדשנות זהירה ללא השקעה וללא סיכון גדול).
– התפתחות של מוצרים קיימים (אקסטנצ’ן) סיכון קצת יותר גדול, עדיין השקעה בינונית).
– אבולוציה של מוצרים ופלטפורמות קיימות לחדשות (זה סיכון יותר גדול עם השקעה יותר משמעותית).
– רבולוציה של מוצרים ושירותים עד כדי בניית חדשים לגמרי (השקעה גדולה, סיכון גדול).
ברשומה הנוכחית אני רוצה לעשות דריל דאון לכל ארבעת המודלים, על מנת שיהווה עבורכם כלי חכם לעבודה מעצבת של העסק :
חדשנות ב-Levele One : אופציה זו כוללת מאמץ ושינוי מאוד מינימאלי של מוצרים קיימים- מדובר על השקעה קטנה, עם סיכון מאוד נמוך. דוגמאות לאופציה זו יכולות להיות שינוי של צבע מוצר, או שינוי העיצוב של האריזה. בוודאות כל החברות יכולות לעמוד ברמה כזו של חדשנות, זה לא דורש יכולות מיוחדות. ישנם מוצרים שבבסיסם לא משתנים לאורך זמן כי הם מחזיקים מצב צבירה מאוד אמוציונאלי של הצרכן- נגיד קוקה קולה, שמשנה את האריזות שלה הרבה פעמים לאורך השנים אבל המשקה עצמו לא משתנה. לעומת שינויים קצת יותר עמוקים בטעמים של המשקאות כמו קוקה קולה זירו, קוקה קולה דיאט ועוד. מטרת השינוי האינקרמנטאלי היא לגרום כל הזמן לאנשים להיות במודעות למוצרים או לשירותים- שכן יש סכנה שללא שינוים בכלל הקהל לא יזכור את המוצרים ויהפוך להיות לאנמי אליהם.
חדשנות ב-Level Two- הדרגה השניה של החדשנות כבר כוללת שינויים יותר משמעותיים, היא כוללת אינטגרציה של פיצ’רים חדשים על מוצרים ושירותים קיימים ובכך יצירת שוני לקבוצות שונות, קהלים מגוונים ועוד. חדשנות בלבל כזה דורשת השקעה בינונית וזה גם סיכון בינוני בהתאם. תחשבו למשל על יצרני מכוניות שמחליטים לקחת את הרכב מרגיל לדלקס- אותו רכב עם פיצ’רים יותר משמעותיים. או לחילופין אותה חברת רכב שמעצבת את המכונית בצורה אחרת. זו החדשנות שרוב המנהלים והמנהיגים של החברות אוהבים להתחבר אליה, כי היא מייצרת פשטות בתהליך ומובנת להם בפלואו- היא לא דורשת שינויים משמעותיים בתהליכים ובאנשים שתומכים אותה בתוך החברה וקל יחסית לקבל עליה פידבק מיידי מצרכנים.
חדשנות ב-Level Three– אופציה זו דורשת כבר השקעות יותר כבדות עם סיכונים יותר גדולים, אבל זו יכולה להיות גם האופציה שמייצרת רווח משמעותי יותר בפוטנציאל העתידי. לפני שיוצאים למסע כזה מנהלים ירצו להגדיר מה הוא השוק הקיים עבור החדשנות הזו וכיצד הם יכולים להכניס אותה לתוך המהלכים של המכירות בחברה. הם ירצו לעשות חישוב של ההשקעה מול התוצאה- הדרגה הזו של החדשנות גם דורשת שהעסק יהיה מוכן להתחייב להשקעות של כסף וזמן בתוך תהליך הפיתוח. הלבל הזה של החדשנות דורש השקעות משמעותיות- מחקר וצוות פיתוח ובנוסף מחויבות אמיתית, כמו גם את היכולת לבחון שווקים קייימים וחדשים, לעשות עליהם אנליזה ברורה ולבחון האם יש לנו את הטאלנט המתאים- את הניהול הנכון, כל אלו יחד מגדירים את היכולת של החברה להצליח ברמה כזו של חדשנות, מנהיגים של חברה צריכים להיות מאוד אמיתיים עם עצמם אפילו בצורה ברוטאלית ולחשוב : האם הארגון שלהם והצוותים הקיימים בכלל מוכנים לסוג כזה של חדשנות ומחויבות ?
חדשנות ב-Level Four-זוהי למעשה הדרגה הגבוהה ביותר של חדשנות שבה החברה מחליטה לעשות משהו כל כך שונה שיכול להשפיע על החיים של האנשים. אם החדשנות בלבל שלוש הינה אבולוציה של קיים והתפתחות שלו, שכן חדשנות בלבל ארבע הינה רבולוציה של הקיים- אולי אפילו שבירת הפרדיגמות החדשות ויצירת היפותזה חדשה לגמרי למוצרים ולשירותים. חדשנות ברמה כל כך גבוהה גם מייצרת באופן טבעי סיכונים משמעותיים הרבה יותר, ויחד עם זאת השקעות משמעותיות- זו חדשנות שדורשת מהארגון להחזיק סיסטם של אמון במה שבונה את התעשיה קדימה ולבנות מערכת הפעלה שמגייסת ומדרבנת את העובדים אל עבר פרויקטים שאינם בהכרח ידועים.
האנרגיה, הפאשן והחזון בלבל של חדשנות זו- הינה סופר משמעותית, בדומה לחדשנות בלבל שלוש- החברה צריכה להיות מאוד מושקעת והחלטית לגבי ההצלחה. מה שכן, בשוני מכל הלבלים הקודמים החברה גם צריכה להגדיר לעצמה את הזמן והמשאבים שהיא מקדישה על מנת להגיע לתוצאה ופה נדרשת סבלנות מאוד מאוד גדולה. זה לא רק ג’יטון פיננסי, מדובר פה על יכולת לבנות מערכת תומכת עבור הרגשות והתהליכים של העובדים. כשמדובר בחדשנות מסוג כזה נדרש מכל עובד להבין את המטרה של הארגון ולעבוד יחד על מנת להגיע לשם. אין דבר גרוע יותר מחברה שרוצה להגיע ליעד כל כך לא ברור מבלי שהיא מגייסת בפועל את העובדים ומסבירה להם, כמו גם מגייסת אותם לתוך התהליך- בפועל, רק מספר מצומצם של חברות כמו אפל, GM, GE מצליחות בפועל לשמור על לבל כזה של חדשנות- וזה אומר דפקטו שאת המושכות והאקנטביליות מחזיק מישהו ברמה מאוד גבוהה מלמעלה בחברה- מנכ”ל או בעלים.
