תוך כדי ההתעמקות שלי בנושא עולם התשלומים במובייל, ועל האפשרויות השונות הקיימות בשטח – נתקלתי בכתבה בביזנס אינסיידר שמרכזת למעשה את האפשרויות הבולטות כרגע בתחום זה ועושה לנו קצת “סדר”. אני חושבת שנכון יהיה שתכירו את המסקנות ותיישרו קו עם האמירות הללו, ולכן אני מביאה לכם את הדברים שנאמרו בכתבה עם תוספות לוקאליות משלי. די תמוה, למעשה, לָמה המעבר לוקח כל כך הרבה זמן וכן מי עתיד לנצח במערכה הזו על התשלומים במובייל ? בתולדות הביזנס נרשם כי מִזֶה שנים רבות כל הנוגעים בתחום – טכנולוגיות, חברות השקעה, עיתונאים, וחברות מסחריות גדולות – חיכו בקוצר רוח ליום בו המובייל פימנטס יתגשמו במציאות היומיומית וינהגו כמובייל וואלט – כלומר, שיהיה בידינו ארנק דיגיטלי מהיר שמחליף את הכרטיס ומאפשר לנו לבצע תשלומים ישירות מהסלולר.
ועדיין, למרות שאנו כבר חמש שנים עמוק בתוך עולם הסמארטפונים, ושהחדירה שלהם רק הולכת וגדלה וגם זמינה לשכבות אוכלוסייה שונות שמסוגלות להחזיק במכשיר- מתברר כי המובייל פיימנט עדיין לא נחשב למיינסטרים. מחקרים מצביעים על ארבע מגמות שמוטב שנכיר כי הן החשובות כרגע והמכתיבות את אופיו של השיח בנושא ואת אפיקי ההשקעה. ארבעת הפתרונות הללו לא פטורים מבעיות וחילוקי דעות שחייבים להיפתר על מנת להסיר את המסך שמרחיק אותם מהמיינסטרים. ניתן לעשות זאת על ידי מיפוי הנתונים והעמדת העוצמות מול החולשות של כל פתרון.
הנה ארבעת הפתרונות האקטואליים ביותר כרגע :
Carrier billing : פתרון שמאפשר לצרכנים לשלם על ידי הודעת טקסט בסלולר שלהם שלמעשה תחויב על ידי חברת התקשורת. זהו פתרון מעולה לאזורים בהם חשבונות הבנק או כרטיסי אשראי אינם טריוויאלים, מזרח אפריקה למשל או לחילופין זהו פתרון חכם מאוד עבור צרכנים צעירים, כמו כן עבור קניות של סחר אלקטרוני אבל בעיקר כשמדובר בסכומים קטנים, וכמובן לשם משחקים ברשת. צריך לקחת בחשבון שזהו פתרון עם אבטחה בעייתית כי הוא נשען רק על מערכות אבטחה של חברות התקשורת שאינן בהכרח חסינות לפריצות שונות. כמו כן, בישראל השיטה הזו לא ממש מקובלת על ידי הרגולטור ומתאפשרת רק בסכומים קטנים מאוד – בעיקר בשל בעיות אבטחה וגם בשל חוסר היכרות עם הפתרון. אם מסתכלים על המגמה הזו מפרספקטיבה עתידנית, למעשה : חברת התקשורת יכולה לתפקד (במידה מסויימת) כחברת אשראי, וחשבון הסלולר שלכם ישמש כלארנק לכל דבר.
Near-Field Communications – NFC : זוהי הטכנולוגיה המדוברת ביותר בעולם, השדה הסביבתי הגועש ביותר בתחום התשלומים במובייל – שמעסיק את הגופים הגדולים המנסים לפצחו. שיטה שתאפשר ללקוח לשלם בנקודת המכירה על ידי העברת הסלולר שלו ליד הקופה – מעבר קליל של הסלולר מול הטרמינל של התשלום, קרי : הקופה. יש אומרים כי היא לא בהכרח חידוש טכנולוגי נוח עבור הלקוח אל מול החלופה של כרטיס פלסטיק. הפתרון מורכב ונידרשים כאן שלושה שחקנים מרכזיים שירצו לשתף פעולה : גוף אשראי, חברות סלולר, והקמעונאי. ומאחר שכל אחד מהגופים הללו רוצה לקבל נתח מהרווחים של המהלך, יוצא שכל התנאים האלו מכתיבים קצב צמיחה מאוד איטי לרעיון החדשני, מה גם שהתשתיות שלו יקרות מאוד ועדיין לא נמצא הפיצוח הלוגי שיגרום לכל השחקנים לרצות ולהשקיע. צריך רק להוסיף כי בארץ הפתרון הזה כבר התחיל להבנות על ידי מדבקת ה”פי פאס” שאותה משווקות חברות האשראי הגדולות. המערכת שאיתה המדבקה “מדברת” – היא למעשה תחילתה של תשתית הNFC.
Apps : האופציה שניתנת ללקוח להשתמש באפליקציה בסמארטפון שלו על מנת לשלם. מנקודת מבט טכנית זה אומר שעלינו לשלם מראש ולהציג קוד קופון בקופה שמאפשר לנו לאמת את הקנייה במקום עצמו. אופציה זו רלוונטית מאוד עבור קמעונאים כפיתרון מוצלח לייצר תוכניות נאמנות וריאורדינג וכמו כן להעניק הנחות דרך האפליקציה על סמך קריאת הפעולות של הלקוח.יוכל הקמעונאי להתחקות אחר היסטוריית השימושים שלו, להכיר אותו ולתגמל אותו על חזרתיות מצטברת.
Card readers : זו למעשה אופציה שכרוכה בהוספת התקן קטן לסלולר כך שכל מכשיר יהפוך לקופה, שיטה זו מובלת בעולם על ידי Square ונחשבת לפתרון מצויין עבור עסקים קטנים. כמו כן מיצרת חווית קניה שונה, לצורך העניין תחשבו על כך שהקופה אינה נייחת אלא נמצאת למעשה בידיו של המוכר כך שהוא יכול לבוא אל הלקוח במקום שהלקוח יפנה אליו. כל רצפת המכירה והפלואו שלה יכולים להשתנות על ידי אופציה זו. גם אופציה זו יכולה להיות מנוהלת על ידי אפליקציה שלמעשה רושמת את התנועות של הלקוחות ומאפשרת לבנות על סמךהיסטוריה זו בסיס נתונים עשיר ליצירת תוכניות נאמנות איתנות.
מילת סיכום – מסתבר שהטיול המתקדם אל עבר הארנק הדיגיטלי אינו ברור מאליו, יש מהמורות בדרך והרבה מאוד חששות. צריך לקחת בחשבון כי כיום בעולם הדיגיטל הדינאמי כל פתרון, גם של החברות הגדולות הוא מהלך התנסותי שסיכויו להתפתח הלאה לסקייל רחב יותר יתגלמו רק לאחר השגת POC. מבחינתי זה עושה היגיון ונראה כדבר הנכון, כיוון שאני תופשת את העולם הדיגיטלי כמעבדה שבמסגרתה יש להתנסות בצעדים קטנים כדי לבנות יכולת, ולהגיע לכלל הבנה ורק לאחר מכן להתקדם הלאה בביטחה במעבר לפרויקטים גדולים יותר שמטבע הדברים גם עתירי השקעה !
