הפוסט הזה מתמקד כולו בפילוסופיה של PipeLine ו-Water- עולם מושגים ומונחים שקיים בדומיין של חברות התקשורת שלא רוצות להיתפס כ- Dumb PipeLine ומחפשות לראות מה למעשה מגדיר את הWater- את המים שזורמים בתשתיות שלהן. בשנים האחרונות אנחנו רואים כיצד אותם גופי “פייפליין” מתחילים לחפש או כיצד לרכוש את גופי התוכן, או איך להפוך ליצרני תוכן בעצמם.
הדוגמא הטובה ביותר הינה הרכישה של AT&T את טיים וורנר- עסקה ענקית שעומדת על 85 מיליארד דולר,ישנה אמזון שמשקיעה 7 מיליארד דולר ביצירת תוכן בשביל להזרים אליה אנשים לפלטפורמה, מול נטפליקס שזה ממש הביזניס שלה שמשקיעה כ15 מיליארד דולר בשנה. גם גוגל ופייסבוק, למרות שהן מעידות על עצמן שהן רק הפלטפורמה, עדיין משקיעות ומחפשות דרכים לייצר “מנויים” של תוכן שפוקדים את היעד שוב ושוב.
אז כמו שאמרתי, חברות הצנרת רוכשות את חברות המים, סיילסופרס ומארק בניוף שנמצא בראש החברה רכש את טיים מגזין, ג’ף בזוס רכש את הוושינגטון פוסט, וכמובן בראש הרשימה נמצאת עסקת AT&T. ישנן הרבה סיבות לרכישות כאלה, חלקן פוליטיות וחלקן יושבות על הנרטיב של חיפוש “הנרטיב”, תוכן כמים שזורמים בצנרת מאפשר להבין אנשים והתנהגויות, תוכן שמאפשר להפוך ולהיות למגנט.
לא סתם פייסבוק משקיעה כמיליארד דולר ויותר על יצירת תכנים או תמיכה ביוצרים, זה מה שיכול לקבוע את עתיד הפלטפורמה ואת הסיבה שבגללה אנשים פוקדים אותה. שימו לב לכך שפייסבוק שוב ושוב מייצרת לנו “פוש נוטפיקישן” לקטגורית הטלוויזיה שלה- תכני הוידיאו, כי היא מנסה בסופו של דבר להיות פיד העניין שלנו, הסיבה שלא נרצה לעזוב אותה- הרי אנחנו בסופו של דבר הפרנסה שלה.
ואולי המשפט החכם ביותר שמגדיר את הסיבה בלהזרים את המים בצנרת, הינו האמירה של ג’ף בזוס: כשאנחנו זוכים בגלובוס הזהב, בשל התוכן המצויין שעשינו באמזון פריים וידיאו- זה עוזר לנו למכור יותר סנדלים.
לכבוד השנה החדשה, תתחילו לחשוב לא רק על הצנרת, אלא גם על המים שזורמים בתוכה- אף אחד לא יחזור אליכם בגלל ובזכות מסרים טכניים ומשעממים (חשובים ככל שיהיו), אם אתם רוצים להתחבר לאנשים תעשו זאת בחוכמה: דרך רגש, תוכן, וסטוריטלינג. זו השנה להשקיע בכך הכי הרבה, וככל שתהיו יותר מקצועיים, כך תרוויחו לקוחות יותר נאמנים, דטה שמאפיינת אותם ועוזרת לכם בסופו של דבר: למכור יותר סנדלים.
