ברשומה הנוכחית, אני רוצה לשתף אתכם בעשרת הדברים+ שאני חושבת ששינו את העשור האחרון- ולא פחות חשוב ישפיעו על המשך החיים שלנו. ישנם כמובן דברים נוספים אבל אני התמקדתי באילו שנראים לי כחשובים ביותר, ונוגעים בכולנו.
מידע. אין ספק שהעשור האחרון ייצר דמוקרטיזציה למידע וזאת לטוב ולרע. מצד אחד כולנו חשופים להמון המון אינפורמציה ברשת, מצד שני בשנים האחרונות נכנסה ההיפותזה החדשה של המידע: “פייק אינפו”.
מידע ותוכן, גורם לנו לשנות הרגלים בשל העובדה שאנחנו נחשפים לדברים שאולי בעבר היינו מפספסים. זה מזיז אנשים לחשוב יותר על הבריאות שלהם, על ספורט, מינון וכמובן שגם הסושייל מדיה מרחיב מאוד את ההשפעות על האנשים ???. תחשבו למשל על המובמנט של המזוקנים שגרם בפועל לגילט להפסדים עצומים שעומדים על למעלה ממיליארד דולר בשמונה שנים. או לחילופין על המובמנט של “מיטלס מנדי”- שמשפיע על אנשים להפסיק לאכול בשר ושינה תעשיות שלמות – בשר שמשפיע על תעשיית הסלטים ועל קטגוריית משקאות קלים. מה ה”טייק אאוט” עבור מותגים? תתחילו להשתמש במידע כתחמושת אמיתית בשביל לפגוש אנשים בתא החיפוש בגוגל, בשביל לבסס את המומחיות שלכם ואת האמון- אבל, וזה אבל גדול, אתם צריכים לעשות זאת באופן שאנשים צורכים כיום תוכן- קל, ברור, מהיר, ויזואלי ו”וידיואלי”.
כוח. בטח שכולכם יכולים להסכים איתי על כך שלכולנו יש מגה כוח, מגה מחשב בכף היד בכל מקום- זה כמובן, כמו בנקודה הקודמת לטוב ולרע. כפי שאתם יכולים לראות בגרף מעל לפסקה זו, חצי מהעולם שלנו מחובר למכשירים חכמים שמאפשרים לנו לעשות בהם פשוט הכל.
אין דבר יותר חזק מהעובדה שאנחנו כאנשים יצרנו תשתית חיבורית שעליה קמים עסקים חדשים, נוצרים מובמנטים ושכולנו כל הזמן מחוברים. אבל מצד שני, לאחרונה התגלה שילדים שנחשפים יותר מדי למסכים יכולים ממש לקבל מכך נכות- כמו פזילה. לכן, נדרש מאיתנו למנן יותר בחוכמה את הזמן שלנו במכשיר העוצמתי הזה. בנוסף, אנחנו צריכים לחשוב על איך לבטח את המידע שלנו על ה”דיוויס” שכן הוא מהווה את טביעת הרגל האנושית שלנו במימד הדיגיטלי, וזה- עשוי להיות מסוכן. מה ה”טייק אאוט” עבור מותגים? תשתמשו בכוח שלכם מול הלקוחות במובייל בצורה חכמה, צרו חוקי נגיעה ותנו להם להרגיש בכל נקודת זמן שאתם “המבוגר האחראי” ושבכל מקרה אתם שומרים עליהם ולא תגרמו חלילה נזק- טראסט זה מטבע הכרחי בעידן הנוכחי.
טרנזקציה. מצחיקה אותי השיחה על הארנק הדיגיטלי, מתי יגיע? מתי נוכל לרכוש בחנויות עם מכשיר המובייל שלנו? הארנק החדש- כבר כאן למי שלא שם לב, בשל העובדה שאנחנו עושים המון דברים עם מכשיר הסלולר שלו וקונים בו הלכה למעשה.
שמעתי לאחרונה נתון מדהים: ששישים אחוז מהאנשים קונים את החופשות שלהם מאתרי תיירות ישירות מהמובייל- זה לא היה המספר לפני שנה ושנתיים. בנוסף, אם לא שמתם לב המכשיר שלנו הפך לכלי העברת כספים מאחד לשני, מלקוח לספק ועסק קטן וגדול- הכל הכל בטרנזקציות ובשניות. תוכלו לראות בשקף מעל לפסקה זו, את התחזיות לצמיחת המובייל קומרס בשנים הבאות. מה ה”טייק אאוט” עבור מותגים? כפתור המכירה מתחיל להופיע בכל מקום, הפאנל הצרכני מצטמצם ועובר לעידן של “ללא גבולות”. אנחנו יכולים לקנות ממכשיר המובייל שלנו באינסטגרם, יוטיוב, אתרים ואפליקציות. לכן, כשאתם מתכננים את מסע הלקוח שלכם חשבו במוד של: “מהשראה למכירה”, כי קצב הדברים השתנה ואין כמעט הבדל בין הזמן ש”רציתי” לזמן ש”קניתי” לזמן ש”קיבלתי”.
מסחר. ובאותה נשימה אנחנו רואים שאיקומרס סוף סוף תופס. הניסוי, הצליח. אתם יכולים לראות בשקף מעל לפסקה זו את תחזיות עולם המסחר באון ליין לשנים הבאות.
אבל אני כאן בשביל להגיד לכם משהו אחר, בעיני איקומרס זה יותר שיווק מקומרס, המדף של המכירה הוא מדף שיווקי קידומי לכל דבר ועניין! ולכן– ממש כמו בנקודה הקודמת אתם צריכים לקחת בחשבון שאין הבדל בין עולם השיווק לעולם המסחר, הם מתחברים בפאנל אחד. כשאמזון הופכת ליעד בו אנחנו עושים את החיפושים שלנו בפועל לכל דבר (כמעט 50 אחוז מהחיפושים בארה”ב מתחילים מאמזון) אנחנו מבינים שכלי המסחר הגדולים הופכים לערוצי תקשורת. מה ה”טייק אאוט” עבור מותגים? תתחילו לדמיין פאנלים יותר מורכבים שכוללים בתוכם גם את פלטפורמות המסחר, כדרך שלכם לנהל את “הסיסטם של הנגיעות” מול הצרכן. בכך, תוכלו לבנות אסטרטגיות חכמות של שיווק שמונעות מתפיסה של “כל הצינורות, מובילים לכפתור המכירה”.
חיבוריות. אנחנו חיים בעיקר במימד הפיזי (חלקנו קצת מעופפים גם במרחב הוירטואלי) ואחד הדברים המשמעותיים שקורים לנו כיום הינו היכולת להיות באינטרקונקטיביות כל הזמן. המקום המרכזי בו קורה הקסם הוא העולם של הקהילות, ומשמעותי לשים לב לכך שעולם ה”קומיוניטי” באשר הוא מתחזק כשהוא נמצא גם במימד האון לייני, וגם באוף ליין. הכוח של החיבוריות של אנשים על פי נושאים, תחומי עניין, שבטים- רק גובר מיום ליום ?.
בעיני, זה אחד הדברים הכי משמעותיים שקרו לנו בעשור האחרון, ואני יכולה להעיד על עצמי שיותר משמונים אחוז מהאנשים שאני מכירה כיום הם תוצאה של הקהילה הגדולה אותה אני מנהלת באון ליין. מה ה”טייק אאוט” עבור מותגים? בעולם של קהילות, אתם צריכים לקחת את הכוח הזה כחלק ממסע הנגיעה שלכם באנשים. וחשוב לחשוב על כך ממקום של: ערך, הקשבה, יצירת מוצרים מותאמי קהילה ועבודה משותפת על אתגרים.
עסקים. אין ספק שהעולם העסקי עובר שינוי גדול, הטלטלה קורית בעיקר בגלל החברות החדשות שנכנסות ו”בולעות” כמו פקמן חברות מסורתיות. ונדרש לחשוב כיצד אותן חברות ההזנק משפיעות על החברות הגדולות. בעניין זה אפשר להרחיב בספר שלם, אבל אני רוצה לתת לכם מתוכו חלקיק של פרק אחד והוא: ללמוד להיות כמו הקטנים. עסקים צריכים להתחיל להתנהג כמו ארגונים קטנים, וזה אומר לחלק “בסלייס אנד דייס” את האתגרים ולבנות צוותים קטנים ומהירים. בנוסף, עסקים צריכים ללמוד לקחת את החברות הקטנות כפרטנרטיות שיכולות לסגור פערים. על הנושא הזה… אני מבטיחה להרחיב.
כלכלה. אנחנו חיים בעידן של “כלכלת הפלטפורמה”, וזו גם הזדמנות וגם דחיפה ליצירת תאגידים חדשים. כדאי לכם להכנס ללינק הבא- Link בו תקבלו ויזואליזציה חיה של החברות שנסחרות בבורסה ולהבין את עוצמתן על פי גודל הריבוע שלהם בלייאאוט של כל העסקים. מיד תוכלו לראות שהשולטות הן: גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט- והן הGAFA של העולם. בעידן בו חיים בכלכלת פלטפורמה, נדרש לחשוב כיצד כל חברה יכולה לבנות את התשתית הפלטפורמטית משלה ולייצר אינטרקאציה וטרנזקציה באמצעות מחזיקי עניין שונים. הגופים שילמדו לעבוד כך, ירוויחו את מקומם בעשור הבא.
מיקום. ללוקיישן, יש כוח. מצד אחד כמו שאמרתי הכל הופך לגופים גלובאלים חובקי עולם – חברות שמבוססות על כלכלת פלטפורמה, מצד שני הכל בתוך אותן פלטפורמות הוא: לוקאלי. זה מכניס אותנו לשיחה על המשמעות של “לוקיישן בייס”! כל שחקן באשר הוא חייב להסתכל על המימד הפיזי והלוקאלי ולבנות סביבו את מאמצי השיווק והעסק. אנשים מחפשים קונטקסטואליות, הם מחפשים רגש, סיפור וחיבור למקום. תחשבו על עצמכם למשל כשאתם נוסעים לחופשה, עיקר החיפושים שלכם סובבים סביב השאלה, אילו מקומות טובים יש באזור? מה הן המסעדות הטובות? וכיצד נוכל להבטיח שנמצה את החוויה הלוקאלית. מה ה”טייק אאוט” עבור מותגים? תזכרו לחבר כל ישום שלכם לנרטיב הזה של הלוקאליות, ותחשבו כיצד אתם מאמבדים כלי לוקאל כחלק מהצעת הערך שלכם. למשל- אם יש לכם אפליקציה תכניסו את מימד “גוגל מאפס” לתוכה , ותראו לאנשים מתי יש שעות לחץ שלא כדאי בגינן להגיע אליכם כי זה יותר תורים מיותרים.
תוכן. נטפליקס, היא שינוי בפני עצמה. היא יצרה הלכה למעשה גיוון והכלה. בנטפליקס יש לנו גישה למידע שמשפיע על הדרך שבה אנשים נחשפים למובמנטים, לתרבויות שונות שלולא הפלטפורמה הגלובאלית הזו לא היינו בכלל יודעים שקיימות. פאודה זו דוגמא נהדרת (הצגתי בגרף מעל פסקה זו את כמות החיפושים על העונה השלישית ברמה העולמית) והאימפקט נובע מכך שכולם, במדינות שונות בעולם נחשפים לדברים שאולי פעם רק אנחנו היינו מכירים מקרוב. עוד דוגמא הינה היכולת של נטפליקס להנגיש באמצעות תוכן תיעודי ברמה מאוד גבוהה בעיות ומשמעויות עולמיות, דוגמא נהדרת היא הסדרה “המחיר לצרכן” – תחשבו איזה סקייל עצום יש כיום למסרים של מחזור, תעשיית ה”פייק” בעולם הקוסמטיקה, והסיכונים שאיקאה מכניסה לעולם שלנו.
Data. דטה, אבל לא כמו שאתם חושבים. אתם צריכים לזכור! גוגל זה מוח? ובאמצעות חיפושים חכמים וניתוח אנליסטי של הפלטפורמה אתם יכולים לדעת איך אנשים חושבים, מה חשוב להם ועל הבסיס הזה למנף את השיווק, הפיתוח העסקי ובניית המוצרים והשירותים. תחשבו על כך שדטה היא כלי ססמוגרף מדהים לצרכים של אנשים, ומתאפשרת לכם כיום הצצה נהדרת שיכולה לדייק אתכם בכל המעשים. דוגמא נהדרת ששמעתי עליה היא שבימי הבחירות בישראל אנשים מחפשים באינדקס יתר “מסעדות אמריקאיות”, כנראה שבחירות עושות לנו חשק להמבורגר ?. עכשיו, עצם הידיעה הזו יכולה להכתיב את סוג הצעות הערך, הדברים עליהם אתם יכולים להמליץ, והריגושים שתוכלו להכניס לסיפור.
אימוג’י. ואחרון חביב, האימוג’י, שהפך להיות לחלק מהשפה שלנו. בשנת 2015 הוא אפילו זכה להיות למילה של השנה במילון של אוקספורד- כי כך אנחנו מדברים! יש כל כך הרבה טקסט בעולם, ובאמצעות אימוג’י אנחנו יכולים לחמם, להכניס רגש ?, מימד ויזואלי, ליצור קשר. תחשבו על כך שיש מותגים כמו דומינוס פיצה שאפילו לקחו את זה רחוק ואפשרו ללקוחות להזמין את ההזמנה הבאה שלהם באמצעות- ?.
