בפוסט הנוכחי אני רוצה להתמקד בהרצאה שהעברתי, אירוע משותף של דיזנאיט ישראל ושלי, שהתקיים ב29.1.2020 לכבוד תחילת השנה. למי שהיה ורוצה לעשות “קאץ אפ” על הדברים שנאמרו, ולמי שהפסיד רצ”ב השקפים והדברים העיקריים שמובילים את הסטוריטלינג של ההרצאה.
זו אני, ובתמונה הזו אני בת שמונה וכבר אז ידעתי שמשהו גדול הולך לקרות בעולם ולהשתנות, כבר אז גם הייתי סקרנית כמו חתול 🙂
הסיבה שאני אומרת את זה, כי כשהייתי קטנה בין הגילאים 8.9.10 גרתי בקיבוץ ואני והחברים שלי בנינו ווקי טוקי בעצמנו, וכל היום היינו מטפסים על עצים ומדברים אחד עם השני- אינטרקונקטיביות.
חשוב שתדעו שהקיבוץ שלי ספציפית לא היה מחובר אפילו לא לרשת טלפונים נייחים, וזה הרבה אחרי שכל המדינה הייתה מחוברת, אולי עשר שנים אחרי.
בשביל שנוכל להיות מחוברים, היינו צריכים כל הקיבוץ לעבוד לילות במפעל טבעול (בקיבוץ אחר)- שמייצר שניצלים מהצומח על מנת שיהיה לנו את הכסף להתקין תשתית של טלפוניה בקיבוץ, בשעות שאנחנו עבדנו אפילו חתולים ישנו…
ומי יודע, אולי כבר אז צמחה לה המגמה של המבורגר מהצומח- או המבורגר ללא בשר מתוך אותו מפעל טבעול שבו עבדנו בשביל לממן את רשת הטלפוניה.
אדם נוימן, בנה על אותה פילוסופיה של קיבוץ והכלכלה השיתופית עסק חובק עולם בשם WeWork- רק שאדם עשה טוויסט בעלילה ולקח את הקומוניזם לקפיטליזם, ועובדתית כנראה שהוא יודע משהו שאנחנו לא כי הוא יצא עם מצנח זהב של כ- 2 מיליארד דולר!
זה אורי, והוא האחיין שלי בן העשר, והוא גר באותו קיבוץ שאני גרתי בו, רק שאורי באמת חי בעולם של אינטר קונקטיביות, יש לו אייפון מתקדם שזה בעצם מגה מחשב ביד ודרכו הוא יכול להיות מחובר לסבא שלו, לסבתות, להורים ולכל החברים.
זו סו סיגל, והיא המנכ”לית של הונצ’ר והחדשנות של ג’נרל אלקטריק בגלובל, GE זו רק אחת החברות הגדולות ביותר בעולם, וסו אמרה משהו מאוד מעניין על במת MWC ב2018, היא אמרה שהקצב של הדברים לעולם לא יהיה איטי כמו שהוא היום, משמע הכל מתפתח מהר יותר כמו שאתם יכולים לראות בגרף הזה שיש בשקף – קצב הטכנולוגיות זז באופן מסחרר.
ומתוך המשפט של סו סיגל אני רוצה לשים לכם פיקסל במוח ובמחשבות ולהבין שהעתיד כבר כאן- לא צריך לחכות עוד ארבעים שנים ואולי גם לא עשר – 2020 היא שנת השינוי! כבר השנה באולימפיאדת 2020 יהיו מוניות אוטונומיות שינהלו את התעבורה של האורחים בלייב.
זו גרטה טונברג והיא באמת משנה את העולם, למרות שהיא נמצאת על הרצף האוטיסטי ואולי בגלל- היא מוציאה בכל שישי עשרות אלפי אנשים שלוקחים חלק מהמובמנט שלה שעוסק בהתחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. עד היום היא הוציאה מיליונים לרחובות (11 מיליון) והיא משפיעה על מאות מיליונים, והדבר החשוב – היא מייצגת את דור הZ בצד הקיצוני שלו אבל סוחפת את כל הדור נקודה.
ואיך יודעים שמצליח לה? רואים שהיא מרגיזה אנשים חשובים כמו טראמפ!
מה קורה שהיא מרגיזה אותו? לא ברור מי הדור הצעיר במקרה הזה, מה שברור הוא שהיא יודעת להשתמש במידע בצורה הרבה יותר אינטליגנטית ממנו או מכל אחד אחר. הם אגב ממשיכים לתחזק את ה”רומן” המתוקשר שלהם ולפני כשבוע נפגשו בדאבוס בפורום הכלכלי העולמי – מדהים היה לראות כמה כוח יש לילדה בת 17 מול מי שאמור להיות מנהיג הכלכלה החופשית.
ואת מי עוד היא מפחידה? היא מפחידה את הגופים הגדולים המזהמים.
תראו למשל מה גרינפיס הכינו לנסטלה מפלצת זבל שעומדת בכניסה למשרדים שלהם ועשויה מערימות הזבל שהם יוצרים 🙁
אז צריך בשביל כל הדברים הללו שרירים ויכולות חדשות שמאפשרות לנו בכלל להתמודד עם השינוי.
הספר שלי שכמעט “סולד אאוט” בעיני הרבה בגלל השם שלו “המתכון לשינוי” כי אנשים מבינים שהם צריכים שינוי…אנשים רוצים להבין כיצד להתמודד, כיצד לייצר את אותם שרירים ויכולות חדשות שנדרשות.
ואני גורסת שדור הZ הוא הסיבה שאנחנו צריכים להבין שינוי, כי במהות מה שמשתנה הכי הרבה הוא האנשים ולא הטכנולוגיה! נכון, אותו דור זד משתמש בפלטפורמות הדיגיטליות ובטכנולוגיה אבל הוא יוצר דרכן מובמנטים אשר משנים סדרי עולם והדבר הכי חשוב זה להכיר את הגרטות….כי הן בפועל מנועי השינוי.
הביזניס אינסיידר פרסמו את השקף הזה שכולל שישה דברים שכדאי להכיר על ה”זדים”, ואני פרטתי את הדברים יחד עם דוגמאות על מנת שיהפוך עבורכם לארגז כלי עבודה מעשי.
סושייל. פעם, העולם היה פשוט – היום הכל הרבה יותר מורכב ופרגמנטאלי ויש חשיבות להיות פעילים בזירות שונות ובמיוחד בסושייל, ולוודא שאנחנו עושים זאת תוך חשיבה על פיצ’ר האמון “הטראסט”. בנוסף, חלק מההשפעה קשור באופן ישיר ליכולת שלנו להיות בקשר עם הנטוורק של ה”זדים”, השבטיות משפיעה על קבלת ההחלטות.
דוגמא מעולה לעבודה נכונה בצורה הזו היא של, מקס- כרטיס “כזה אני רוצה”- זה ממש מוצר מבוסס קהילה- יושב על הצורך של השבט, על הנטוורק.
דיגיטל נייטיב. צריך לדעת לעבוד בפשטות, ולייצר חווית משתמש קלה ונקייה, לחשוב תמיד בתפיסה של מוביל לפני הכל, וחייבים לעצב הכל בשפה של ויזואל.
אני זוכרת את היום שעברתי מהמחשב למסך המובייל הם לא נולדו לזה – הם נולדו ככה. זה קצת כמו ההשוואה בין החברות שנולדו אחרי האינטרנט לאלו שנולדו לפני- חפשו את ההבדלים 🙂
דוגמא מהממת השירות- Walt,שמשתמש בכוח של התמונה, מלאי שאין במקום אחר, זכירות מלאה למותג לכל האורך- וכמובן הכל במובייל ובקצב של המובייל משלוח עד חמש, שבע דקות…
ערך. כשמדברים על ערך צריך להסתכל על כך דרך הערך הכספי. לתת בחזרה ללקוחות על הנאמנות שלהם באמצעות הטבות והצעות ייחודיות, לחשוב איך משתמשים בדטה שסיפקו על מנת להציע דברים ברמה הפרסונלית. מחקר של Adobe מדבר על כך ש69 אחוז מדור הZ רוצים לספק דטה פרסונאלית בשביל לקבל הצעות מדויקות יותר.
דוגמא נהדרת ששמעתי עליה היא שבימי הבחירות בישראל אנשים מחפשים באינדקס יתר “מסעדות אמריקאיות” באתרים של זאפ, כנראה שבחירות עושות לנו חשק להמבורגר . עכשיו, עצם הידיעה הזו יכולה להכתיב את סוג הצעות הערך, הדברים עליהם אתם יכולים להמליץ, והריגושים שתוכלו להכניס לסיפור.
דוגמא נוספת נהדרת היא – Uber Restaurant Guide אובר לקחה דטה של הרבה מאוד נסיעות מאנשים שונים, ויצרה מהData מדריך למסעדות ב-12 מיקומים שונים בארה”ב, המדריך מכוון למסעדות אליהן הכי הרבה אנשים מגיעים במהלך השבוע, בערב ובסופ”ש. והכלי הזה היווה את הבסיס לאחד העסקים המשמעותיים ביותר של אובר כיום-Uber Eats.
על פי דארא קוס- רו-שאהי המנכ”ל הגלובלי של Uber “אובר איטס” מהווה היום כמיליארד דולר בשנה מההכנסות של החברה- בין 7-10 אחוז מכל הרווחים.
אותנטיות. מותגים צריכים להפגין ערכים ואתיות, הם צריכים להיות ברורים לגבי המשימה והחזון שלהם- ולעמוד מאחוריהם.
אולי הדוגמא הטובה ביותר שאני מכירה היא של REI – קמעונאית לעולם טיולים ומחנאות שהחליטה ביום העמוס ביותר של השנה ברמה של מכירות – “בלאק פריידי” לסגור את החנויות שלה ולשלוח את העובדים שלה 12,000 איש לצאת החוצה ולבלות עם המשפחה שלהם – וזאת מתוך אמירה שאנחנו לא צריכים לבזבז את הזמן שלנו בקניות – אנחנו צריכים ללמוד להיות ביחד ולצאת עם המשפחה לטיול- ומה שברור מהדוגמא הזו הוא שיש פה אקט של דו כיווניות העסק לא חושב רק על עצמו אלא גם על העובדים שלו וכפועל יוצא על כל מה שמקרין מהם.
חינוך. זה דור שרוצה ללמוד וצריך לספק לו הזדמנוית, ולעשות זאת תוך מיקוד בחוויה צריך לאפשר להם לבסס התנהגויות טובות, לעזור להם לעשות משימות שמובילות לאיכות חיים.
דוגמא נהדרת ערוץ היוטיוב שיוניליוור יצרו יחד עם גוגל- All Things Hair והמטרה שלו להפוך ולהיות העוזר של אנשים לכל הקשור לטרנדים בעולם של שיער. גוגל ויוניליוור מנטרות את הרשת- מזהות מגמות ותחזיות לטרנדים בשיער ומייצרות על בסיס התובנות הללו תוכן יוטיליטי באמצעות יוטיוברים.
אבולוציוני. צריך לחשוב בגישה של אקוסיסטם של מוצרים ושירותים. ולחבר את האקו סיסטם שלכם למוצרים ושירותים נוספים שקשורים על מנת ליצור נוחות וערך.
אפשר לראות זאת נהדר בדוגמא של גוגל > גוגל מאפס > אובר > עסקים > מוניות > שליחים > אקו סיסטם של שירותים שעושה עיטוף- נוחות וערך לעולם התחבורה.
ואני חוזרת ומחדדת את נושא הטראסט, סיפור ישן משנות החמישים שאולי כבר שמעתם אבל בכל זאת הוא אומר את הכל: בשנות החמישים בצרפת קור גדול הרג עצי זית שגדלים מאות בשנים- זה מה שיכול לקרות לחברה שצברה מוניטין ובזמן קצר לאבד אותו.
כך אגב נראית שעה של קור- סשה ברון כהן על פייסבוק- בטקס פרסי גלובוס הזהב, או אולי יותר נכון 30 שניות של קור, אף חברה לא רוצה שיגידו עליה מה שנאמר כאן על במה של כל כך הרבה משפיענים- במה שמגיעה לכל העולם.
זה מארק פיטשראד, סמנכ”ל המותג הגלובלי של פרוקטר אנד גמבל והוא אומר: “אנחנו חיים בעולם בו אנחנו מתארחים בחיים של הלקוח- ואנחנו צריכים לקבל רישיון מהם לכך”, בת ה- 16 כבר לא מעניין אותה מותגים ומדיה כי היא המדיה בעצמה והיא רוצה שאתם תעקבו אחריה ותקשיבו לה. אז תפסיקו לחשוב על משפיענים, הם לא משפיענים הם הם ההשפעה, הם המדיה…
דור הZ גם הופכים להיות לכוח הקניה החשוב ביותר– דור המילניאלז שווים כוח קניה שעומד על 600 מיליארד דולר, “זדים” כיום מהווים כוח קניה שעומד על 44 מיליארד – הצפי שכוח הקנייה שלהם יעמוד עד 2027 על- 143 מיליארד, אבל חשוב להגיד שזה כוח הקניה הישיר שלהם, כוח הקניה העקיף שלהם ועל מה הם משפיעים “הגרטות” שבינהם הוא הרבה יותר גדול!
העתיד, הוא עכשיו. שנת 2020 היא העתיד. והפוקוס שלכם צריך להיות בשינוי שעובר על האנשים, פחות מההסתכלות הממוקדת בשינוי שעובר עולם הטכנולוגיה.
כתבה סופר מעניינת ועריכה טובה!
תודה על כל המידע המופלא והכתיבה המרתקת . פוסט מעולה. זה שאני לא מגיב על כל הפוסטים שלך כך זה בגלל שאני עצלן. אז כתבתי עכשיו עבור כל הפוסטים הקודמים וגם כאלה שוודאי יגיעו