What is the Blockchain ?

כששואלים מה זה בלוקצ’יין, וכיצד הטכנולוגיה יכולה לשנות את החיים שלנו- אני חושבת שכולם צריכים להתחיל בהרצאה הזו של- Don Tapscott ב- TED, סשן תוכן מדהים אשר עושה סדר בהרבה מהשאלות וגם מכניס קסם וסטוריטלינג ממגנט לרעיון. הפוסט הזה ישען על ההרצאה ויביא את עיקרי הדברים אותם אומר דון, כמו כן אוסיף אינסייטים ומחשבות משלי. למי שרוצה לראות את הסשן המקורי במלואו (ועל כך אני מאוד ממליצה) אימבדתי אותו לתחתית הרשומה.

B1

הטכנולוגיה שיש לה את היכולת להיות עם האימפקט הגדול ביותר על החיים שלנו הגיעה, ולא- לא מדובר בסושייל מדיה, ביג דטה ואפילו לא בינה מלאכותית- זו למעשה הטכנולוגיה שיושבת מתחת לחדשנויות במטבעות וירטואלים כמו ביטקוין וקוראים לה-בלוקצ’יין. שרשרת של בלוקים. הטכנולוגיה המגדירה את הדור הבא של האינטרנט, והיא מחזיקה בתוכה הבטחה גדולה לכל עסק, לכל חברה ולתרבות שלנו.

B2

בעשורים האחרונים היה לנו את האינטרנט של האינפורמציה, וחשוב להבין שכשאנחנו שולחים למישהו אימייל עם מצגת, תמונה או כל דבר אחר- אנחנו לא ממש שולחים את המקור, אנחנו שולחים העתק שלו. עד כאן זה נהדר כי מדובר בדמוקרטיזציה של המידע, אבל כשזה מגיע לנכסים, דברים כמו כסף, אגרות חוב ומוצרי בורסה, נקודות במועדון נאמנות, זכויות יוצרים לתכנים כמו מוזיקה ועוד- לשלוח קופי זה לא רעיון טוב כל כך, חשוב שמה שאנחנו שולחים יהיה המקור ולא דופליקט שלו.

כיום, אנחנו לגמרי מסתמכים על המידלמן- המתווך מבנקים, ממשלות, וחברות סושייל מדיה גדולות- על מנת לבסס אמון בכלכלה שלנו, אותם מתווכים יוצרים למעשה את כל ההיגיון בחיבור בין אנשים לצרכים- בכל הקשור לקומרס, מאותנתיקציה, זיהוי, ועד לאישור ושימור הפרטים. אבל יש בעיות עם השיטה הזו, שכן בגלל שאותם מתווכחים מרוכזים אפשר לפרוץ אליהם ואכן זה קורה. הם גם עושים אקסלוד למיליוני אנשים שלא מחזיקים חשבונות בנק בכל מיני מקומות בעולם. ובנוסף הרבה פעמים הם גם מאיטים את הקצב, לאימייל שאנחנו שולחים יכולה לקחת שניה להגיע ממקום למקום בכל העולם, אבל למעבר של כסף יכול לקחת ימים או שבועות עד שהוא עובר, שכן ישנם מתווכים בדרך שגם מאיטים את הקצב וגם לוקחים עמלות, כמו גם מסרבלים מאוד את התהליך ויוצרים אי נוחות.

אז מה אם, לא היה רק אינטרנט של אינפורמציה, אלא- גם היה אינטרנט של ערך, תשתית גלובאלית שמריצה מידע במיליוני מחשבים וזמינה לכל אחד, וכל סוג של נכס מכסף ועד לחוזים, מוזיקה, אמנות דיגיטלית ועוד- יוכל לעבור ממקום למקום, להיות מאוחסן או לייצר טרנזקציה מבלי שיש מידלמנים חזקים באמצע שקובעים כללים לא סימטרים בין המשתמשים לבינם. למעשה, אותו סטושי נקמוטו יצר את הביטקוין בשנת-2008 כפרוטוקול של כסף דיגיטלי- אבל הדבר המשמעותי ביותר שהוא יצר בפועל היה את הרעיון של בלוקצ’יין שיושב מתחת למטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין ויכול לעשות הרבה יותר דברים,- זו המהפכה האמיתית.

B3

המהות שיושבת בתוך הטכנולוגיה הזו אומרת שבפעם הראשונה בהיסטוריה אנשים יכולים לסמוך אחד על השני בטרנזקציות באמצעות אותה טכנולוגיה, זה פרוטוקול של אמון- The Trust Protocol. איך הדבר הזה עובד ? נכסים מכל מיני סוגים מופצים באמצעות הטכנולוגיה לא במקום מרכזי אלא- Decentralized וסוג של פנקס רשומות, שהוא עצמו נמצא בבלוקים קטנים שמקושרים אחד לשני, כל אחד מושפע בהצפנה שלו מהקודמים וגם מהבאים אחריו, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לפרוץ אותם שכן זו שרשרת של “אירועים” שקשורה אחת בשניה במיליוני מחשבים שונים.

בלוקצ’יין שתומך את ביטקוין הוא רק אחד, שם נוסף ידוע הוא ה-אתריום בלוקצ’יין שהמציא בחור בשם ויטליק בוטרין בחור רוסי שגר בקנדה כשהוא היה בן 19 בלבד- היכולות של הטכנולוגיה הזו מדהימות, אחת מהן הינה העובדה שהיא יכולה לבנות חוזים מאובטחים אשר מאפשרים להצפין מידע ולשמר אותו, ובכך ליצור סטמפה ברורה על זכויות לנכסים- החוזה כולל ניהול המידע, שימורו וגם תשלום (סוג של חשבון בנק של החוזה) ובכך מתנהלת אינפורמציה וטרנזקציה בין אנשים בצורה השקופה ביותר והבטוחה ביותר שניתן. כיום על גבי פלטפורמת האתריום ישנם פרויקטים שונים : מחלופה לדרך שבה אנחנו סוחרים בשוק ההון, ועד לדרך בה מייצרים דמוקטריה בה פוליטיקאים צריכים להיות אקאונטיבלים לאזרחים.

B4

הדור הראשון של האינטרנט- האינטרנט של האינפורמציה הביא לכולנו גישה למידע אבל לא שִׂגְשׂוּג, צְמִיחָה- ישנו חוסר איזון בין השכבות השונות של החברה, והטכנולוגיה הזו במהותה ובמרכזה יכולה לייצר שגשוג לכל השכבות ולהשטיח את השוני בין המעמדות השונים בחברה.

תחשבו למשל על כלכלה שיתופית, שלמעשה– היא לא ממש שיתופית כמו העובדה שמתווכחים חכמים כמו- Uber ו-Airbnb יצרו כלכלת הזדמנויות שבעיקר טובה למקימים של אותה כלכלה- שכן הם מוכרים וסוחרים במלאי של נכסים, אותם מחזיקים אנשים ויכולים להשתמש במרקטפלייס של אותם גופים. מה אם היו כאלו מיזמים על טכנולוגית הבלוקצ’יין ולא באמצעות מתווכחים גדולים, במציאות כזו האחוז של העמלה על שירותים בפלטפורמה היה הרבה יותר מציאותי ומשאיר בפועל את עיקר הכסף לבעלים המקוריים של הנכס.

אם תחשבו על כך, הנכס המשמעותי ביותר של העידן הדיגיטלי הוא דטה- ואולי זה נכס אפילו יותר משמעותי מנכסים קודמים שאנחנו מכירים כמו כסף, וכולנו כל הזמן יוצרים דטה מעצם העובדה שאנחנו נמצאים במרחב הדיגיטלי ומשאירים כל הזמן “פירורים” של עצמנו, למעשה- המרחב הדיגיטלי מחזיק זיכרון חזק יותר עלינו ממה שאנחנו מסוגלים לזכור שכן אנחנו עושים המון פעולות במרחב ואין לנו יכולת אמיתית לזכור את הכל. זה הופך להיות למראה שלנו עצמנו, לכפיל הדיגיטלי שלנו, The Virtual You, והוירטואל שלנו כפי שאמרתי יודע עלינו יותר ממה שאנחנו מכייון שיש לו יכולת לאגור את המידע, לאחסן אותו במסודר וברצף ההיסטורי- אבל מה שהכי חשוב שכיום האני הוירטואלי שלנו אינו בבעלותינו, זו הבעיה האמיתית- וישנן כיום חברות שעובדות על ליצור זהות שלנו ב-Black Box, לבנות לנו את היכולת להחזיק את הוירטואלי שלנו בקופסה שלנו ולשלוט בו בפועל.

הקופסא תזו של המידע תוכל לנוע איתנו בכל מקום שאנחנו נמצאים בעולם, והיא מאוד “קמצנית” היא תחלק מידע עלינו רק כשהיא מקבלת משהו בתמורה. האווטר הזה שלנו יאסוף את כל פירורי המידע עלינו ויאפשר לעשות מוניטיזציה על הדטה הזו שתהפוך להיות בבעלותינו. כל זאת יכול להתאפשר באמצעות טכנולוגיה כמו בלוקצ’יין.

B5

צירפתי לכם את ההרצאה המקורית במלואה לתחתית הרשומה, ממליצה בחום לצלול לתוכה.

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

Leave a Reply

Your email address will not be published.