הפוסט הנוכחי יתעכב במצגת מעניינת– אשר מנכיחה בעייה עליה כולם צריכים לחשוב, מדוע חדשנות הרבה פעמים נכשלת בארגונים גדולים ? מה הן הסיבות שמעכבות, גורמות לעייפות החומר ומורידות את הרגל מדוושת הגז ממש בזמן שהיא צריכה להיות שם דווקא בפול. אעבור אתכם על השקפים שהונחו במצגת המקורית, ואוסיף להם תובנות ומחשבות משלי- למי שרוצה להחשף למסמך במלואו צירפתי אותו לתחתית הרשומה על מנת שתוכלו לצלול אליו ולקחת אינסייטים משלכם.
הויזואליציה של השקף הראשון, אותה הרבה מכם מכירים- מדברת על העובדה שבחמש עשרה השנים האחרונות- 52 אחוז מהחברות המדווחות במדד- Sַַ&P 500 אינן קיימות יותר.
והוספתי ניתוח נוסף אותו תוכלו לחקור לעומק בלינק הבא –Link על כך שמאז 1955 ועד היום רק 12 אחוז מהחברות שכיכבו ב-Fortune 500 קיימות :
העובדות הללו מדגישות לתאגידים גדולים שחשבו שלעולם לא יכחדו שהמציאות עוברת טרנספורמציה, וכיום היא משתנה הרבה יותר מהר מפעם. לכן, חדשנות נהיית חשובה מיום ליום- שכן היא מהווה בסיס קיומי שמבטיח ססטינביליות.העניין הוא, שעל מנת שחדשנות תשב ב”כיסא של הילדים הגדולים” נדרשת חשיבה מחדש ותכנון מסלול אחרת- יש לחשוב על חוקי משחק אשר מאפשרים לה באמת להתפתח למקומות הנכונים.
אנחנו יכולים לראות בצורה מובהקת שטכנולוגיות “אוכלות” את העולם– מספיק להישיר מבט ולהבין מי הן החברות המובילות ביותר בעולם בשווי שוק ב-2016 ולגזור מפה את הסיפור- החברות הגדולות ביותר הן כיום גופי הטכנולוגיה הגדולים כמו : Google, פייסבוק, Apple, אמזון ו-מיקרוסופט.
חדשנות מהווה פקטור ממש חשוב– אבל בשביל שבאמת יוכל להוות שינוי בחברה הרעיון חייב לקבל קפיצת מדרגה בכל הקשור לתהליכים, שיטות ותשתיות. חברות בנויות בפועל על תשתיות אופרטיביות אשר תומכות את המהלכים שלהן וגם חדשנות צריכה להתקפל כחלק פרקטי ותשתיתי- כזה שיכול לייצר אימפקט,
בנקודת זמן זו אני רוצה לסייג ולהגיד שהמסמך המקורי בא לקדם מערכת שתומכת תהליכים, אני מייתרת בניתוח שלי בפוסט התייחסות למערכת כזו או אחרת ומתמקדת במסרים החשובים שיכולים לעזור לכם בעיצוב האסטרטגי של תפיסת החדשנות בארגון.
כיום חדשנות מנוהלת בהרבה מאוד ארגונים בצורה מאוד “ענייה” ועלובה.
במצגת המקורית הוכנסו מימדים ציניים על מנת להחריף את הבעיה ולחדד אותה- ” זה נראה פחות או יותר כך”, בואו נמפה את כל הסטארטאפים שעוסקים בבינה מלאכותית ואת האקו סיסטם…
ואז מתחיל סוג של פינג פונג– מישהו ממפה את האקו סיסטם, שם על מצגת ומעביר אל כולם, חלקם קוראים, חלקם לא, מישהו מתעלה על עצמו וגם מגיב לכולם וחוזר חלילה- מיפינו, העברנו, ייצרנו מלא אימייילים על הנושא- מישהו גם הגדיל לעשות והעביר את החומר לאקסל מסודר….. אבל בפועל- האם מכאן תגיע החשיבה של החדשנות ? האם כך נצליח לייצר את ההעמקה על המרחב הגדול הבא בו החברה אמורה להיות פעילה ? ממש לא בטוח.
התקשורת הזו מובילה להרבה מאוד מורכבויות– שלא בהכרח מצליחות להוות מינוף של העסק להזדמנויות הקיימות.
כשרוצים לעסוק בחדשנות בארגונים– חוקי המשחק הם אחרים לגמרי, הארגון צריך להתארגן מחדש ולעצב : אנשים, שיטות, יכולות, יעדים, מטרות ובמיוחד טיפול בתרבות שצריכה להפוך לסקרנית, יזמית ושוברת שגרות. על מנת שארגונים יוכלו לעשות קפיצת מדרגה הם צריכים להרחיב את המעגל ולהצטייד באנשי חשיבה חיצונים לצד מובילי ארגון פנימיים, ולמנף את השיח כציר עסקי מרכזי שמכתיב להנהלה הבכירה את המקומות בהם צריך להשקיע על מנת להצליח. שיחת החדשנות צריכה להיות אסטרטגית ותשתיתית ולא מגרש משחקים חמוד שנפגש פעם בכמה זמן עם סטארטאפ ו”עף על עצמו”- כי הנה נגענו לנו במשהו נוצץ וחדש שלעולם לא יעשה אימפקט.
