Food 3.0 | Digital Trends

במשך שנים אני עוקבת אחר השינויים שקורים בחיים שלנו, בכל הקשור לעולם הקולנריה, מזון והחיבור לאנשים- זאת באמצעות הדיגיטציה והטכנולוגיה. אני רוצה ברשומה הנוכחית לחשוף אתכם לשקפים שמציגים את השתלשלות הדברים החשובים, לספק על כל שקף מידע ותובנות וגם מסקנות לגבי מה לאורך הזמן היה בגדר “הייפ”, ומה הופך להיות למציאות שמשפיעה על כל אחד מאיתנו.

השקפים עוסקים בשאלה: “כיצד המדיה, המדיום והחיים המחוברים משפיעים הלכה למעשה על עולם המזון? איך אנחנו האנשים משתנים לנוכח הכלים החדשים שעומדים לרשותינו? כמו גם כיצד עסקים, ומודלים הופכים להיות ליותר ויותר רלוונטים?

יש אוסף של “ענן תגיות” לסוג הדברים שמשתנים, כמו שתוכלו לראות בויז’ואל שהוספתי מעל לפסקה זו…

ואולי הדבר החשוב ביותר, הוא הפקטור שהכל משתנה מאוד מאוד מהר! לקח זמן רב עד שלמיליארד משתמשים היה חיבור יציב לאינטרנט, לקח פחות זמן ל2 מיליארד מבחוברים למובייל, וכפי הנראה הקצב שבו נהיה מחוברים לחפצים, לאינטרנט של הדברים יהיה הרבה יותר מהיר. כבר היום מכשיר המובייל שלנו מהווה קונקטור מרכזי בין המציאות הפיזית לדיגיטלית.

כל אלו יוצרים תרבות דיגיטלית שהיא הרבה יותר מסושייל מדיה, אפליקציות, בנרים או ישומים כמו גוגל. זו הדרך שאנחנו חושבים, ועושים דברים- הכל מחובר לטכנולוגיה ואותן טכנולוגיות מחוברות לחיים עצמם של האנשים.

הטכנולוגיה, בשל העוצמות שלה והפרוקסי לאנשים ולחיים שלהם- מתחילה להשפיע על הבריאות שלנו. דור המילניילז למשל אומר במחקרים שהם מאמינים שטכנולוגיה צריכה לשחק תפקיד חשוב ביכולת שלנו לבחור בחירות מדויקות על אוכל, תזונה- בחירות שמשפיעות על הדרך שבה אנחנו מתחזקים את איכות החיים שלנו. 

והאינטרנט מפגיש אותנו גם עם העוצמה של הויז’ואל, בשל העובדה שכולנו משתפים תמונות ברשת, זה יוצר מובמנטים חדשים לגמרי לגבי מה יפה ומה לא, למשל לפני כמה שנים אנשים בני שישים ובמיוחד נשים לא היו משתפות תמונות ברשת. עכשיו, כשזה נהיה יותר במיינסטרים, הויז’ואל של אנשים מבוגרים הופך להיות למשהו מוכר, מושג המה יפה ומה לא, המה מקובל ומה לא- משתנה בעקבות כך. ואולי זה מוביל אותנו להגיד יותר ויותר שחמישים זה הארבעים החדש, שבעים זה השישים החדש ועוד.

החברות שצומחות כיום הכי מהר, הן חברות הדיגיטל, הדטה שמבינות באמצעות הדטה את הלקוחות שלהן. זה יכול להגדיר מחדש את עולם הCPG – לCDG – והמשמעות: Consumer Data Goods, מוצרים ויצרנים שחושבים עם ובאמצעות הדטה על הייצור מול הצרכים של האנשים.

הדורות החדשים מגדירים מחדש את היופי, והיא יכולה להפוך להיות ליותר מחוספסת, הרבה בגלל שאנשים מחפשים בידול, מחפשים נוכחות שונה ובולטות באמצעותה.

וסימנים קטנים, טקסטים במיקרו שפזורים במרחב הדיגיטלי בכל הישומים בהם אנחנו נמצאים על בסיס קבוע- הופכים להיות לכפתורים המשפיעים ביותר על החיים שלנו. מה שיש לנו בפיד בוואצאפ, הביקורות באמזון ובפלטפורמות איקומרס אחרות, וגם- הדברים שקורים מסביבנו אליהם אנחנו נחשפים באמצעות פלטפורמות הלוקיישן בייס.

השקיפות, והמידע הנגיש גורם לכך שמותגים צריכים להפוך להיות הרבה יותר מחויביים לאמת, לפרפס- הם נמצאים במצב של אינגג’מנט בין אם רוצים ובין אם לא.

אותם מותגים חובקי עולם, מתחילים להבין את האימפקט ולראות כיצד אפשר באמצעות הכוח שלהם להשפיע על התרבות- הדיגיטלית והפיזית. פרוקטר אנד גמבל למשל הכריחו את הפלטפורמות הגדולות להכניס אימוג’י של נשים עושות כל מיני דברים על מנת להכתיב את השיח ולגרום להטיות לא טובות להשתנות.

כשהכלכלה הופכת להיות מוטה אל עבר הדיגיטל והטכנולוגיה, היא הלכה למעשה הופכת ל”דיגיטל אקונומי” מה שגורם לטאלנטים הטובים לעבור מחברות הלגסי, הגופים המסורתיים אל עבר אותם גופים טכנולוגיים.

העולם, נהיה ללא גבולות. אם מחפשים בפלטפורמות הגלובאליות כמו עליאקספרס של עליבאבא אפשר למצוא שם אפילו מוצרי מזון למכירה.

אחד האיומים על חברות המזון הגדולות, הוא הסטארטאפים השונים שקמים בתחום הזה, אט אט כמו “פק מן”, אותם גופים נוגסים ברווחים של החברות הגדולות ועושים להן “אנבנדלינג”.

חברות ופלטפורמות טכנולוגיה, שהתחילו בכלל מעולם ספציפי כמו מכירת ספרים- נכנסות לעולם המזון ומכניסות לתוכו את כל היתרונות שיש להן בעולם של חווית לקוח.

במלחמת היחסים של השחקנים בעולם המזון, ישנן יזמויות חדשות שמשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על הרעיון: מחנויות שונות כמו אמזון גו, דרך לשליחת מזון כמו Walt, דרך לבשל אחרת כמו “בלו איפרון” ומשלוח של מצרכים בצורות שונות כמו “אינסטאכרט”.

איקומרס, מוסיף מימד חשוב לעולם הצריכה של המזון והוא- תמונה. הכוח של הויז’ואל משפיע על ההחלטות של האנשים, על הפעולות שלנו והדרך שבה אנחנו מחליטים. זו הזדמנות מדהימה לחברות להכניס מימד של סטוריטלינג עשיר לעולם המזון.

השיחתיות, הסושייל, והשימוש בויזואל ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם משנה את השקפות העולם של האנשים לגבי המזון שהם אוכלים.

קיימים כיום סטארטאפים, שמאפשרים לנו לרכוש גינות פרטיות לבית שמתאימות למגורים באזורים אורבנים ומאפשרים להצמיח: חסות, ירקות, תבלינים ועוד.

כמו שאמרתי, אינסטגרם וסטוריטלינג משנה ומשפיעה על האנשים, וככל שהיא הופכת לזירת קומרס כך ההשפעות שלה גדלות שכן מרחק בין השראה למכירה מתקצר.

אינסטגרם, ממש שינתה את תחום המזון- אם זה לא “אינסטגרמבול” זה כיאלו לא נאכל.

אני נחשפתי בברצלונה בכנס המובייל הגדול, ללא מעט חברות שעוסקות בהדפסת המזון שלנו- מהדפסה של ספגטי, המבורגר ואפילו פיצה- כל זאת במדפסות תלת מימדיות שנועדות במיוחד לטובת הדפסת מזון.

מערכות שונות מבוססות טכנולוגיה, מתחילות להשתמש בבינה מלאכותית לטובת המלצות על אוכל רלוונטי, מסעדות רלוונטיות ועוד- כלי הטכנולוגיה הופכים לכלים תכנונים בחיים של האנשים.

עוד מקום שמקבל טוויסט בעלילה, עולם המטבח. יש כיום מכשירים אלקטרונים שמחוברים לאינטרנט ומאפשרים לנו לבשל אחרת- תראו למשל את המיזם הזה של תנור מחובר שמאפשר לשלוח תוך כדי הבישול תמונות לאינסטגרם על מנת שנראה את מידת הבישול והתפתחותה 🙂

גוגל מאפס, מאפשרת לנו להשתמש בכוח של הדטה על מנת להבין מתי אנחנו צריכים להמנע מללכת למקומות צפופים עם הרבה תורים. זה יכול לשנות את איכות החיים שלנו כשאנחנו רוצים להמנע מלהקלע לסיטואציות לא נעימות של לחץ וגודש.

וחברות מזון כמו גם קמעונאיות, משתמשות בטכנולוגיות המתקדמות בשביל ליצור עבורנו שירותים חכמים. וול פוד מרקט למשל יצרה בעבר בוט שמאפשר לנו להקליד מה בא לנו לאכול, והבוט מציע לנו מתכונים, מתחבר לעגלת הקניות שלנו ועוזר לנו להבין בכמה קליקים שונים מה אנחנו צריכים להזמין.

גם הבריאות שלנו יכולה להשתנות. ישנן כיום מראות חכמות שמאפשרות לנו לקבל מידע על המצב הבריאותי שלנו על בסיס המראה שלנו, עור הפנים ועוד- המראה יכולה לספק המלצות של תזונה יותר נכונה וספורט.

השעון של אפל, יכול כיום לספק נתונים על פעילות גופנית, כמו גם בדיקת אקג- זו דוגמא נהדרת למכשירים מחוברים שעוזרים לאנשים להיות יותר בריאים.

קהילות דיגיטליות– מאפשרות לנו לחוות חוויות קולנריות בצורה אחרת. מיזמים כמו EatWith, הופכים את חווית המסעדה לאחרת- זה מסמן על עולם שלם של חוויות בו אנשים רוצים להשקיע וזאת על חשבון נכסים.

ישנם אנשים שחוזים שהדרך שבה אנחנו נגלה ונקנה תשתנה לאור כניסתם של הרמקולים המחוברים- תחשבו על מציאות שבה אמזון אלקסה עוזר לי לבחור מה אני צריכה לקנות והכל נעשה בקול-Voice.

ג’יימי אוליבר, אומר בחוכמה מאוד מאוד גדולה שחברות מזון צריכות לשנות את הדרך שבה הן משווקות את עצמן- המעבר צריך להיות מקמפיינים למובמנטים שדרכם עוזרים לאנשים לחיות חיים יותר טובים.

חברות הזנק כמו “אינסטכארט”– מכניסות רובד חכם של שירות לעולם של הקמעונאות הפיזית- מדובר בשירות של ליקוט בסופר שמוריד מהצרכן את המטלה של הקניות ואת הזמן המושקע.

וישנן חברות נוספות, כמו SCIO שאני עצמי השקעתי בה- שמאפשרת באמצעות מכשיר קטן לסרוק מוצרים ולגלות את מידת המתיקות של האוכל, הטריות והטעם- ממש מעבדה קטנה ביד. זה מתיימר להיות הגוגל של האוף ליין.

דומינוס פיצה, הלכה צעד רחוק (כמו גם קטן) וחכם, ואיפשרה לאנשים לקנות את הפיצה שלהם באמצעות ציוץ פשוט של אימוג’י פיצה…זה מראה לכם כיצד מותג מצליח להכנס לתרבות.

ופרוקטר אנד גלמבל, יצרה מברשת שיניים מחוברת שמאפשרת לנו להבין דרך ציחצוח השיניים וניקיון הפה את מצבנו הבריאותי, ואם תחשבו על כך זה גם רגע מצטלם שגורם לילדים להרגיש שהם עושים משהו כייפי ומשכנע אותם להתמיד בציחצוח בשל החוויה.

המכשירים המחוברים שלנו, מייצרים מצב שבו יש כפתורי מכירה בכל מקום. אנחנו יכולים להזמין מונית בקליק אחד מהשעון של אפל והופלה- הפעלנו את המערכות של העולם.

חברות מזון מתנסות בחיבור בין מוצרים וטכנולוגיה, הנה לכם דוגמא של שחקן שחיבר את מוצרי הגרנולה שלו לטכנולוגיות של יבמ ובאמצעות בינה מלאכותית עוזר לכם לבחור את הטעם שמיועד ספציפית עבורכם.

אם תחשבו על כך, המציאות עד כדי כך מרחיקת לכת שחברת טכנולוגיה למוניות או יותר נכון חברת טכנולוגיה להיסעים כמו Uber- פותחת עסק שמביא אוכל לאנשים ממקום למקום, כיום זה אחד הסגמנטים הגדלים ביותר בעסק שלה, מהווה כמיליארד דולר מהרווחים שלה שזה בין 7-10 אחוז מסך ההכנסות של החברה.

סטארטאפים חכמים מייצרים שיבוש בדרך שאנחנו מסתכלים על עולם המוצרים, כמו הסטארטאפ של ג’סיקה אלבה לעולם של קוסמטיקה, או דולר שייב קלאב שנמכר ליוניליוור.

פתרונות של ארוחות מוכנות, או קיטים של מוצרים שאיתם אנחנו יכולים להכין אוכל ממש כיאלו היינו שף מתאפשרים באמצעות זירות האיקומרס.

חברות מזון גדולות מבינות שהן צריכות להתחבר לפלטפורמות דיגיטליות מובילות כמו סיילספורס ולהשקיע בהן על מנת שתוכלנה לשווק בצורה יותר מדויקת וגם להבין באמצעות הדטה מה אנשים רוצים.

זה עולם של מייקרים, אנשים אוהבים לגלות ולעשות דברים לבד- וחברות צריכות להבין את הטרנד הזה ולבנות סביבו פתרונות חכמים.

איקומרס גם מכניס מובמנט שחשוב לא להתעלם ממנו והוא: “אנבוקסינג” הקופסא חשובה לא פחות מהתוכן שלה כי היא יכולה להפוך להיות הדרך שבה אנשים מדברים עליכם WOM.

החברות שמפתחות מכשירי חשמל מכוונות לכך שבעתיד גם המקרר שלנו יהיה מחובר ויספר לנו על חוסרים, יספק לנו רעיונות ויעזור לנו לסדר את החיים.

וקמעונאיות שונות משתמשות בטכנולוגיה לטובת יצירת ציר של יחסים רציף עם לקוחות, וכתולדה נאמנות- סטארבקס מחזיקה למשל את אחד הארנקים המצליחים ביותר בעולם.

גם מובמנטים שונים שמתחילים להוות כוח השפעה בעולם, גורמים לקמעונאים לחדשנויות שונות- כמו הסופר הזה שמחבר בין קניות לאחריות החברתית והמיקוד הוא בWaste.

מדענים, כבר המון שנים חושבים כיצד המוצרים שלנו יכולים לשלוח לנו הודעה- לפני שהם מתקלקלים על מנת שלא נבזבז אוכל ולא נזרוק כמויות אדירות מהמקרר כל סופשבוע.

והחברות הגדולות כמו וואלמארט, שמבינות שלעולם לא תוכלנה לייצר חדשנות מהירה וחכמה כמו החברות הקטנות הסטארטאפים, משנות את מאזן הכוחות באמצעות רכישות חכמות של אותם מיזמים.


אם אתם רוצים ללמוד יותר על שינוי, להבין במה זה אומר לנהל תהליכים טרנספורמטיבים בחברה, או מצד שני להבין כיצד תוכלו לטפל בצורה חכמה בטרנספורמציה האישית שלכם. אני ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר שלי שיצא השנה. “המתכון לשינוי”, מדריך אסטרטגי לאתגר של עולם שעובר שינוי על בסיס קבוע.

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

Leave a Reply

Your email address will not be published.


Follow

Follow this blog

Get a weekly email of all new posts.

Email address