ברשומה הנוכחית חשוב לי לחשוף אתכם למצגת מרהיבה של הביזניס אינסיידר-אשר סוקרת נושא עליו אני מדברת הרבה בבלוג : העולם הקונקטיבי, האינטרנט של הדברים.
המצגת מקיפה וכוללת עשרות שקפים ומייצרת עבורכם זום אין למגמה, לאבולוציה ולעיקרי המידע אותו אתם צריכים להכיר. אעבור אתכם על סליידים נבחרים מתוך המסמך המקורי ואוסיף עליהם הארות ותובנות משלי, למי שרוצה להחשף למידע המלא צירפתי עבורכם לרשומה את המסמך במלואו.
צריך לקתת בחשבון כשמדברים על האינטרנט של הדברים- את ההתפתחות של האינטרנט בכלל, הביזניס אינסיידר קוראים למגמה : The internet of Everything ולא בכדי, ההגדרה הזו דורשת פיקוס בנקודת מבט היסטורית שתחזיר אותנו בצורה חכמה לעבר, תמשיך להווה ותוביל אותנו לעתיד. האינטרנט הגיע אלינו קודם כל באמצעות ה-PC, משם הוא דילג ועבר אל הסמארטפונים, את המסע שלו הוא המשיך אל טאבלטים, טלוויזיות מחוברות וסמארטווטשים, ובמציאות הנוכחית בה אנחנו חיים האינטרנט עושה אסקלציה ונכנס אל כל אספקט של החיים שלנו, בכל מכשיר ובכל חפץ- לכך קוראים : האינטרנט של הדברים.
ההערכות מדברות על כך שעד 2020– 34 מיליארד חפצים יהיו מחוברים אל האינטרנט, וחשוב לחדד כי אלו ההערכות של הביזניס אינסיידר ! יש לא מעט שחקנים נוספים- גרטנר, סיסקו כמו כן IBM שמעיזים לחלום על תחזיות ומספרים הרבה יותר גדולים העומדים בסדרי גודל של- 50 מיליארד עצמים מחוברים בתוך חמש שנים. המשמעות של המספרים הללו אדירה, בפועל זה אומר שכל אדם יהיה חשוף ליותר מארבעה מכשירים מחוברים בכל העולם.
לאינטרנט של הדברים יש את היכולת לעשות רבולוציה אמיתית בכל מה שאנחנו עושים- מדובר במגמה שתיגע בנו בכל אספקט בחיים, בבתים שלנו, בעסקים ובדרך שננהל אותם, בערים שלנו, רכבים ועוד ועוד…
מה למעשה יוצר את הצמיחה של IoT ? עד 2018 חצי מהעולם יהיה מחובר אל האינטרנט, והמחיר של החומרה אשר מאפשר את קיום הרעיון של- IoT ירד בצורה תלולה ומשמעותית. עד 2020- עשרים וארבעה מיליארד מכשירי IoT יהיו מותקנים, והרוב הגדול של מכשירי הIoT יהיו בשימוש על ידי ובאמצעות עסקים ומדינות.
עסקים יהיו האינובטיבים המשמעותיים ביותר באימוץ פתרונות מבוססי IoT.
כיצד למעשה עסקים משתמשים בIoT ? ככל שמחיר הדלק יורד, חברות נפט וגז משקיעות יותר ויותר ב-IoT זאת על מנת להפוך ליותר אפקטיביות בתשתית העסקית, יצרנים כרגע מסומנים כתעשייה שרואה את החזר ההשקעה הגדול ביותר מהשקעות בIoT, הם למעשה עוברים למוד של אוטומיזציה של העסק ושל תפעול הפרודקשין באמצעות רובוטים מחוברים. חברות חקלאיות משתמשות בסנסורים זאת לטובת איסוף דטה ויצירת מערכות של פרדיקציה על חוות גידול. רופאים יכולים להשתמש בתפיסה הקונקטיבית לטיפול מרחוק בבעיות של חולים ובניית מערכות של מוניטורינג אשר שומרות ומתחזקות את הבריאות של החולים לאורך זמן. חברות ביטוח מבצעות טרקינג על לקוחות ועל הרגלי הנהיגה שלהם ובאמצעות כך קובעות את התמחור של הביטוח.
גם במגרש הקמעונאי ישנו שימוש הולך וגובר ברעיון הקונקטיבי, רצפות מכירה מאמבדות- Beacons לטובת ניטור האנשים שנמצאים בתוך החנות ובנית מדיה בבעלות אשר מאפשרת לייצר מסרים בדחיפה של הטבות והזדמנויות בזמן אמת.
האפשרויות הן אינסופיות, גם מדינות יכולות להשתמש במכשירי IoT, ככל שהערים הופכות לצפופות יותר ומספר התושבים עולה- מנהיגי ערים מבינים שהם צריכים להשתמש בתפיסה של IoT ככלי לניהול חכם יותר של העיר באמצעות התפיסה הקונקטיבית.
עד 2020 יהיו מחוברים שישה מיליארד מכשירים בערים- התשתית המחוברת יכולה לעזור לערים בדרכים רבות ומגוונות.
וכיצד צרכנים משתמשים במכשירי IoT ? באמצעות בתים חכמים- זאת מגמה שמדברים עליה כבר הרבה זמן והרעיון של בית חכם לא חדש, אבל כאשר העלויות תרדנה מציאות זו תאפשר ליותר ויותר אנשים לאמץ את הרעיון- ולהפוך אותו לכלי ותשתית אשר משביחה את איכות החיים.
עוד שטח בו צרכנים הופכים להיות חשופים דרכו לרעיון הקונקטיבי– הינו עולם הרכבים המחוברים, 2015 היוותה שנת שינוי ומקפצה לרעיון. החיבוריות של הרכבים יכולה להועיל בצורה משמעותית בחיים של האנשים : מאיסוף דטה על הרכב והתראה על בעיות מראש באופן פרדיקטיבי, העלאת הבטיחות של הנסיעה ושל הרכב, ועד לתוספות אוטונמיות לרכב אשר מאפשרות לו לייצר עבורנו חיזוק שרירים חלשים ויצירת שרירים חזקים.
ישנן בעיות שונות אשר מעכבות את רעיון מגמת הIoT – כמו אבטחת מידע ורוחב פס של הרשתות אבל לתוך הבעיה מתקפלים שחקנים רבים, סטארטאפים וחברות טכנולוגיה מובילות אשר מבינים שהחיסרון יכול להפוך ליתרון ולהמציא שוק חדש של מוצרים ושירותים שיענו על צרכים אלו.
מילת סיכום, למרות הבעיות ההערכות הן ששוק הIoT הולך להיות שוק ענק- עם השקעות של 6 טריליון דולר בין השנים 2015-2020, אין ספק שוקטור זה הולך להיות מרכיב משמעותי מחיינו שישפיע על כל אחד מאיתנו ! אני מתכוונת להמשיך ולעקוב אחר הנושא ולפתח אותו כאן על מנת שגם אתם תוכלו להבין את המגמה, גודלה והשפעתה. כפי שהבטחתי בתחילת הרשומה, אני מוסיפה את המצגת המקורית ומקווה שתוכלו ללקט ממנה תובנות ומידע נוסף.
