כולם רוצים לדעת מהו ערכו של השיתוף, ה”שיירינג” עבור מותגים מסחריים. והנה לכם מצגת שממחישה את רעיון ה- Share ואף שמה תוויות ברורות לדירוג רשתות חברתיות שונות עם הערך הממשי של כל שיתוף ושיתוף. החלטתי להביא את תוכנה של המצגת הזו לכאן ולהציג לפניכם את התפישה הנדונה, למרות שאני חייבת לומר מראש שאינני בטוחה לגמרי שאני מסכימה עם כל האמור לעיל- אבל אני חושבת שלכל הפחות הנושא שווה שיתוף ואציף אותו אליכם על מנת שתראו באם זה פוגש אתכם ועשוי לייצר עבורכם משמעות ותועלת בארגז כלי העבודה. אני אוסיף מצידי את ההסתייגויות שלי ואת התובנות שלי לגבי האמור לעיל. למי שרוצה להיחשף למצגת המקורית רצ”ב- Link.
אז מה למעשה שווה השיתוף הסושייל עבור חברות- קמעונאים, יצרנים ומותגים מסחריים- האם הערך משתנה בין רשת חברתית אחת לשניה ואם כן מהו המבדיל בינהן ?
הערך של השיתוף עבור קמעונאים– בעלי עסקים מעוניינים שלקוחותיהם ישתפו לינקים ותמונות של המוצרים שלהם ושיפיצו את הצעות הערך שלהם ברשתות החברתיות, על מנת שיוכלו להבליט את הנראות של המוצרים ודרך כך להגביר את הווליום של המכירות. הם עושים זאת על ידי שימוש בכפתור השיתוף ליד המוצרים שהציגו באתר הבית שלהם, מה שמאפשר ללקוחות לשתף את האייטמים הללו עם החברים ברשתות חברתיות שונות. אבל, הערך של השיתופים הללו משתנה מרשת חברתית אחת לשנייה וחשוב להבין את ההבדל. אוסיף לאמירה הזו שבעיני ישנה משמעות רבה לשיתוף תכנים וסיפורים שאינם קשורים בהכרח אך ורק למוצרים של החברה, שכן ערך השיתוף הסיפורי מביא איתו בַּשׁוּרה התחתונה השפעה הרבה יותר גדולה על הצרכן שמשתקפת בפועל בהעדפות שלו ובאופן שבו הוא תופס את תדמית המותג בתודעתו.
החלוקה בתרגום לשְווה כסף לגבי הערך של כל שיתוף –
הערך הכספי בגוגל פלוס של Share עומד על 5 דולר (זה מספר גבוה יותר מכל רשת חברתית אחרת). חשוב להדגיש כי זה לא קורה בכדי : תוכן שמשותף בגוגל פלוס מקבל ראנקינג גבוה בתוצאת החיפוש של גוגל, מה שמגדיל באופן ברור את האפשרות שמישהו יראה את התוכן ויושפע דרך המעגל של החברים שלו להיכנס ולפגוש את המידע המשותף.
שיתוף של תכנים מFacebook מגיע למקום השני, הערך של שיתוף בפייסבוק עומד על 3.58 דולר, ומיד לאחריו מגיע כפתור הלייק שהערך שלו עומד על 1.41 דולר.
כשמישהו משתף תוכן מפינטרסט או מטוויטר הערך של השיתוף עומד על טווחים של 0.87 דולר- 0.85.
אימייל עדיין משחק את התפקיד החשוב ביותר עבור קמעונאים, וכאשר לקוחות שולחים אימייל של מוצר למישהו שהם מכירים כוח ההשפעה של פעולה כזו עומד על 12 דולר !
החברה שלמעשה ניצחה על המיזם הזה- הייתה צריכה לעשות הערכה כללית של הדטה ולשקול מספר גורמים ומישתנים על מנת שתוכל להגיע למספרים שמאפשרים לנו לדעת מהו כוח ההשפעה של כל רשת חברתית על המכירות עצמן. ההערכה חלה על כמות השיירינג שמתקבלת בכל רשת חברתית באופן כללי, על הCTR הסטטיסטי של הרשתות השונות, על תפוצת השיחה- Conversion rates, ולעומתן לֶאֱמוד את ההזמנות בפועל מול מספר קמעונאים שאיפשרו לה להיות נגישים למידע. כל דולר שמוצג במידע של החברה שערכה את המחקר עומד מול ממוצע של הכנסות שהושגו בפועל על בסיס שיתוף בכל אחת מהרשתות החברתיות הנבחרות. AddShoppers ערכה אנליזה לדטה שנאספה מ212 מיליון גולשים שונים אשר רכשו מ10,000 קמעונאי און ליין שונים ברשת כולה.
כפי שכתבתי בתחילת הרשומה, צריך לקחת את הנתונים המוצגים במחקר זה בערבון מוגבל. מכמה סיבות : הראשונה, המחקר מתייחס בעיקר אל השוק האמריקאי; השנייה– מדובר בעיקר בהתאמה של מידע משותף מול אתרי סחר אלקטרוני שכן הדטה כשלעצמה אינה משקפת פעילות של מותגים מסחריים שמוכרים ברצפה הפיזית. השלישית– צריך לקחת בחשבון את כוחן של הרשתות החברתיות המדוברות, לעשות להן לוקליזציה ולראות בפועל את האימפקט המשמעותי של הרשתות החברתיות הגדולות על הסחר האלקטרוני בישראל. אישית הייתי לוקחת מהמחקר את התובנות המתייחסות להבדל בין כוחו של השייר בגוגל פלוס כרשת חברתית שמשפיעה על תוצאות החיפוש (וכמו כן ההשפעה של הלייק במקביל) מול השייר בפייסבוק. ואחרון חביב כוחו של המייל שלדעתי עדיין מדורג כחזק ביותר, מה גם שהוא אוניברסלי.
מקווה שהמספרים הללו עשו לכם קצת סדר, והעשירו אתכם במיגוון היבטים הראויים להתעסק בהם בשנה הנוכחית על מנת שתוכלו להשביח בפועל את ארגז כלי העבודה שלכם.
