השיחה על מכונות שמדברות עם מכונות ומפעילות זו את זו אינה חדשה. זוהי שיחה שממותגת מבחינתי תחת ההגדרה : Machine To Machine Connections-ו The Internet Of Thing. הפוסט הזה ימקד אתכם בנושא מזווית ראייה מסויימת. חשוב לי לציין שהפוסט הינו חלק מסדרת הConnected World אותה אני מפתחת בבלוג שלי מזה תקופה. הקונספט של מכונות שמדברות אל מכונות, לא ממש קל לעיכול, ולא ברור לגמרי איך ראוי למקם אותו. כמו כן, כמו הרבה רעיונות שמתעוררים בשנים האחרונות, הערך של הדבר הזה לא תמיד נמצא במקום שאנחנו מייחסים לו- ואנחנו לא לגמרי מבינים עדיין איך הוא ישפיע על החיים שלנו, ואיך המגמה הזו תייצר עסקים חדשים.
בGSMA מעריכים שהרעיון המיוחד של קונקטיביות בין מכונה למכונה– M2M-Machine to Machine יצליח לחדור ולהגיע לכ250 מיליון אביזרים מחוברים וזאת עוד השנה ! אבל ההערכה הנוספת היא שהמספר הזה יגדל מהר מאוד- עד לספירה של מיליארדים, מה שיגדיל את התמה של ה IoT כמגמה משמעותיות. מנכ”ל סיסקו John Chambers סיפר בוועידה על הבמה, שלפני שנתיים הוא נאלץ לקנות למישהו בירה כדי שיוכל לספר לו על הIoT, והנה בימים אלו דירקטוריונים של חברות גדולות מגיעים לסיסקו ומתדפקים על דלתה על מנת לשמוע עוד על הרעיון ועל הדרך שבה זה פוגש אותם. אין יותר ספק שזו תהיה מהפכה לדרך הרגילה בה אנחנו עושים עסקים ואף לאורחות חיינו, וכבר היום ניתן לראות איך שחקנים משמעותיים נכנסים לסיפור. הכסף שמעורב ברעיון מתחיל כבר עכשיו לתפוס מימדים מדהימים, ניתן לראות זאת למשל ברכישה האחרונה של גוגל שרכשה את Nest עבור 3.2 מיליארד דולר.
במאמץ להבין יותר איך המגמה הזו צפויה להתקיים– מהספקטרום הרחב של חיינו שלתוכו מגיחה המציאות החדשה של אנרגיה שמזיזה דברים ממקום למקום בין עצמים, צריך להסתכל על מספר מיזמים שנוצרים סביב ההזדמנות כדי להבהיר כמה כיוונים אפשריים :
Axeda – חברה שממוקמת בארה”ב, יצרה פתרון תוכנה בענן שמאפשר ליצרנים להשתמש בדטה שנאספת מהמכונות שלהם, לערוך אנליזה על בסיס הדטה הזו, ובאמצעות האנליזה והאיסוף לעשות אינטגרציה של הדטה לתוך הסיסטם העסקי שלהם. היצרנים מוזמנים להשתמש בדטה של המכונות על מנת להבין את ההתנהגות ואת רמת השימושיות המצופה, ועל בסיס הנתונים שהתקבלו לבנות מודלים עסקיים חכמים, וכמו כן להבין מתוך הדטה אֵלו דרכים חדשות כדאי לנקוט בצורה שתוביל ליצירת ערך. החברה שפתחה את הרעיון מדמה אותו ל”חבל הטבור שמאפשר קונקטיביות מהצד של היצרן אל צד השירותים שהוא יכול לספק”. המטרה היא- לספק ליצרנים ידע עדכני סביב השעון, 24/7, על קו היצור שלהם ועל תפוצת המוצרים. ההבנה שמוצר שמחובר הופך את המידע של היצרן להרבה יותר רבוד ובתפישה של- always-on, דרושה כדי שהיצרן יוכל לצפות ולנתח את מחזור החיים של המוצר ולהפיק מהידע הזה ומהדטה הזו- תמונה ברורה על כדאיות השירותים שהוא צריך לדלוור. במלים אחרות, יש לגזור מהדטה את הפעולות שהוא צריך לעבוד עליהן על מנת שיהיה מחובר יותר. ניתן לראות את תפישת העולם של החברה בסרטון הבא :
חברת AT&T היא אחת מחברות התקשורת הגדולות בארה”ב– אבל היא מזמן לא מתנהגת אך ורק כחברת תקשורת, היא מאוד מעורבת בתנועה הזו של הM2M בכל השנים האחרונות. יש לה מינוי ספציפי של אדם בכיר בחברה שעוסק בנושא ואף מחזיק בתואר של – Executive Director of M2M Solutions at AT&T, שמו הוא Mobeen Khan והוא אחראי לתופעה המרשימה שכבר היום יש לחברה הרבה מאוד מכשירים שפועלים כמכשירים מחוברים- החברה למעשה מאפשרת למכשירים שונים (יותר מ15 מיליון) להיות מחוברים, והיא עובדת יחד עם שותפים כמו Axeda שמספקים לה יכולות של אנליזה ושירותי דטה בענן. AT&T היא למעשה שחקן שמייצר ונותן פתרונות של אינטגרציה, וזהו פרט חשוב ביותר שכן האינפורמציה חייבת לעבור בצורה חלקה, וסימלסית בין מכונה למכונה. לכן החלק של הקונקטיביות שמתאפשר על ידיה כחברת תקשורת, חלק זה במעגל ההצלחה של הרעיון- הוא קריטי.
גם יצרנית הרכבים פורד– ידועה כחברה שעושה מאמצים גלויים ומובהקים בנושא האינטרנט של הדברים, כדי לחבר את הרכב בתפישה של M2M ועל ידי כך להפוך אותו לחכם יותר ומתוחכם יותר בצורה ניכרת. חלק מהתוכניות של פורד כוללות רכב חכם שיודע להחנות לבד, וכמו כן לצאת מהחניה בכוחות עצמו. רכבים שידעו לזהות את התנועה של הרכבים שלפניהם ולעצור תאונה אפשרית לפני שהיא מתרחשת- וכל זאת בכלל בלי תלות ביד אדם. Stephen T. Odell סגן נשיא פורד העולמית אמר כי מכוניות הן הסמארטפונים של העתיד ! והוסיף נתונים משמעותיים שמחדדים לנו את אופי המגמה ואת משמעותה ולפיהם, על פי גרטנר- עד לשנת 2020 שמונים אחוז מהרכבים יהיו מחוברים.
הרבה מהאינפורמציה של M2M– מופיעה בצורה מפוזרת, כי למעשה היא מגיעה מכמה מקורות מידע באמצעות סנסורים ומכשירים שאינם מכשירי IT. הדטה כשלעצמה לא בהכרח תעשה היגיון לבדה ולעיתים אף עלולה להיראות מחוץ להקשר. אך הדבר המדהים הוא לקחת את כל הנתונים הללו, לחברם יחד ולארגנם לפי היגיון שמראה תמונה שלמה שלא הייתה נראית בדרך אחרת. כדי שהדבר באמת יגשים את עצמו צריך לייצר אפליקציות שלא רק מאפשרת למכשירים לדבר זה עם זה על ידי שימוש בM2M אלא גם אוספות את כל הדטה ומאפשרות להכניס היגיון מלוהק לכולן. חשוב להבין שכמעט כל מכשיר יכול להיות מחובר על ידי טכנולוגיית M2M. למעשה יש חברות מחקר שעוסקות בתחום הזה ומתמקצעות בו, כדוגמת “Machina Research ” אשר מעריכה שבתוך כמה שנים, למען הדיוק בתוך תשע שנים- מספרם של מכשירים שמחוברים על ידי טכנולוגיות M2M יעבור את 50 המיליון בכל רחבי העולם כולו.
הרעיון הזה של Connected-Device– יכלול למעשה הכול, או ליתר דיוק כל מה שזז ומְשַׁדר אנרגיה- כך שהוא יכול לדווח באופן אוטומאטי על אופן השימוש בדטה. הוא קולט מכשירים לבישים שמסוגלים לעשות מוניטורינג על דפיקות הלב ולדווח ישירות לרופא, על בעיה של מטופל שצריך להגיע לבדיקה, וכן להגיע עד למוניטורינג של תנועה של רכבים שמאפשרת דיווח על מיקום הרכב או על מצב הרכב ודרך כך לספר על אירוע שהתרחש, או אפילו למנוע אותו בפועל על פי קריאת השטח ואופן השימוש בדטה בזמן אמת כלומר לעשות חיזוי מהיר ולמנוע תאונה. למרות שהרעיון של M2M קיים בתפישה הכללית כבר מאז “בריאת” המחשבים, מתברר כי רק לאחרונה הוא התפתח לשלב בו מכשירים מסוגלים לתקשר בינם לבין עצמם באמצעות אינטרנט אלחוטי- ללא הנגיעה של יד אדם.
השיחה הפופולארית ביותר על M2M – נסבה על יצירת האב מרכזי שיקבל את כל המסרים באופן אלחוטי של שני המכשירים משני הצדדים ויאפשר למעשה את הקונקטיביות הזו. סנסורים שיושתלו בשטח יסמנו את האירועים השונים, בין אם מדובר באירועים זמניים או קבועים. דַמיינו איך דרך רישות כזה, נוכל לראות בזמן אמת שפריט מסויים ירד מהמדף ושצריך להביא חדש מהמחסן, או לחילופין,- לראות שדלת נפתחה (או נסגרה) ואיך כל זה משתקף לעינינו ומציג תמונה ברורה ומרחוק על פעילות פיזית ששוב, אינה תלויה ביד אדם ברמת הניהול שלה: הדטה עצמה היא זו שמנתחת ומספקת את המידע הנחוץ בזמן אמת כדי שניתן יהיה לחלץ תובנות עסקיות חשובות ולבנות על בסיסן מודלים מתפתחים. הדטה תשלח לאותו מרכז שמתפעל את כל המידע ומאפשר לדעת מהי כמות של סחורה שנקנתה, מה כמות המוצרים שנותרו על המדף ולתת מענה לבעיות אבטחה עם פיקוח על דלתות שנפתחות ונסגרות ועוד. בראיה עתידית המודלים של M2M, מתַפקדים כ”מוח המרכזי” של דטה שמנתח את הבעיות ואת הנתונים הרלוונטיים, ויתֵרה מכך- מאפשר לחזות מתוך הדטה הזדמנויות טובות להמשך הדרך.
