אני ממשיכה בסדרת התכנים, אותם יבאתי ישירות מוועידת המובייל הגדולה בעולם ה- GSMA Mobile World Congress 2017 בברצלונה. הרשומה הנוכחית תעסוק בנושא מרתק ומשמעותי והוא- כלכלת פלטפטרמות. מהסברה על הנושא, קייסים ודוברים רלוונטים שהנכיחו את משנתם בוועידה כמו גם תובנות חשובות. מדובר בעורק קריטי להבנה, שכן הוא משנה את הדרך בה המגרש העסקי פועל, ומערכת ההפעלה של העולם עובדת- וחשוב לי להדגיש כי ארחיב על הנושא גם בעתיד לעומק.
מהי כלכלת פלטפורמות ? אולי נתחיל מהלסביר את המושג, כי אין תמימות דעים לגבי התכולה שלו וישנן כל מיני פרשנויות. פלטפורמות היו איתנו מאז ומעולם, בטח ובטח בארנה המתפתחת של הטכנולוגיה לאורך השנים, אך בעשור האחרון כלכלת פלטפורמות דיגיטלית צומחת ומתפתחת במהירות עצומה ומשנה לחלוטין את האקו סיסטם העסקי. חברות כמו- אמזון, Etsy, פייסבוק, גוגל, Salseforce יצרו ערך חדש ודרך אחרת לכלכלה, והופכות להיות למגרש המשחקים העסקי הרותח שמהווה תחרות לכולם.
האפקט של החברות הללו הוא משמעותי ובלתי מנוצח, וחלקו מבוסס על המהירות שבה הפלטפורמה מתפתחת וללא ספק משנה לחלוטין את ה-Global Economy. הפלטפורמות הדיגיטליות הללו טורפות לחלוטין את ה-Frameworks שבו הדברים מתעצבים ואת המושגים של המעורבות בין אנשים לאחרים.
זו מהפכה ללא ספק של מערכות טכנולוגיות IT, אשר עושות טרנספורמציה מן הקצה אל הקצה- לשירותים ולדרך שבה אנשים מעורבים עם האינטרנט, ועל ידי כך נוצר מובמנט של אלגוריתמים בענן,שיכולים להיות בשימוש בקלות ובנגישות, ויוצרים את ה-Infrastructure אשר דרכו השוק הכולל הופך להיות מבוסס פלטפורמה- Platform Based Markets. פלטפורמות וטכנולוגיות ענן הינן חלק מהותי ומשמעותי של המהפכה התעשייתית הרביעית ושל אפקט הגלובליזציה.
José María Álvarez– המנכ”ל של חברת התקשורת טלפוניקה דיבר הרבה על המעבר של הארגון אותו הוא מוביל לכלכלת פלטפורמה. טלפוניקה החליטו להפוך את הביזניס לעסק דיגיטלי, ומדובר במהלך לא פשוט עבור חברה שיושבת על תשתיות- Legacy בהנהלה שינו את הסקופ מחשיבה על נכסים וגאוגרפיות, לחשיבה שמונעת מכלכלת פלטפורמות. ההבנה היא כי ראיה פלטפורמטית תאפשר להם לבנות שכבה על גבי שכבה את העסק בצורה חכמה.
כלכלת פלטפורמות מעצבת לגמרי אחרת את נקודת המבט– מדובר על מפגש בין אנשים, עסקים ומקומות- החיבור בין שלושתם מייצרת גאוגרפייה עסקית חדשה שמאפשרת לפתח בNetwork Effect- כלכלות בצורה חדשה.
נשיא PWC בגלובל Bob Moritz– דיסקס על העולם המשתנה, והאפשרויות הגלומות בו, אך האלמנט החשוב ביותר שצריך לקחת בחשבון כשמתכננים את כל העתיד הזה הינו- אנשים, זהו חלק שלא מדובר מספיק ולא מתעסקים בו תמיד והוא קריטי.
הטכנולוגיה נהדרת ויש אפשרות לחלץ מתוכה פוטנציאל אמיתי.כיום, כל הארגונים מדברים על הדרך בה ניתן לעשות את השינוי ועל הטכנולוגיות שיכולות לאפשר לנו זאת- וכולם מפתחים על כך את עתידם, אך בסופו של היום על מנת שנוכל להגיע לשם ולהגשים את הרעיונות הגדולים, אנחנו צריכים ללכת צעד אחד אחורה ולחשוב מה אנחנו עושים סביב האספקט של האנשים ? וזאת לטובת מינוף הפוטנציאל בצורה הנכונה והחכמה ביותר.
המסר של האנשים הינו קריטי, שכן כלכלת פלטפורמות הינה ללא משמעות אם אין בעלי עניין שמחפשים למנף דרכה את עולמם. לכן, כל פלטפורמה שמצליחה מחויבת בתנאים של הערך והיכולת לעזור לאחרים להתמנף על בסיסה.
Jeff Lawson המנכ”ל של חברת הטכנולוגיה Twillo – הרחיב על המשמעות של תוכנה במציאות ובעידן הנוכחי, Software זה המנוע שיוצר את כלכלת הפלטפורמות ועסקים בעידן זה חייבים לבנות תוכנות משל עצמם ולמנף אותן באמצעות הפלטפורמות.
תחשבו על דוגמאות כמו אפליקציות ב-App Store השונות או- Bots שמהווים כתצורה החלופית לעולם האפליקציות של השנים הקרובות. כשלא מפתחים את התוכנה ורוכשים פלטפורמות מוכנות נתקעים- בשלב של הבניה מחדש, לכן- חשוב לבנות את הנכסים שלכם אבל להבין שאין להם זכות קיום ללא מינוף על הפלטפורמות המונופוליסטיות כמו- גוגל, פייסבוק, אפל וכולי- ומשמעותי להיות בפועל חלק אינטגראלי מאבולוצית הAPI- המאפשר לאחרים לצמוח בבסיס הרעיון.
היכולת היחידה להפוך ולהיות לתחרותיים ולייצר יתרונות אמיתיים– הדרך היחידה בה אפשר לשרוד בעידן הטכנולוגי דיסרפטיבי, הינה לחשוב סביב הלקוח- לעצב את הפתרונות סביב אנשים ובכך להבטיח שאתם באמת מרוויחים את העושר הפלטפורמטי הבינלאומי שנוצר כאן. זו הדרך שלכם לבדל את עצמכם מעוד אלפי מפתחים שיוצרים גודש של מידע והזדמנויות ולהבטיח שבאמת תוכלו להצמיח את העסק.
כיום, סטארטאפים שמתחילים את העסק יכולים בטווחים של שנים בודדות להפוך לגופים בינלאומיים וזאת בזכות האפשרות שלהם להפיץ את עצמם באמצעות אותה כלכלת פלטפורמה. גופי סחר יכולים להתמנף על פלטפורמות כמו אמזון, איבי ועליבאבא ולהפוך לגלובאלים.
Airbnb דיברו הרבה על כלכלת השיתוף- שמהווה למעשה את אחד מהעורקים הגדולים ביותר לכלכלת פלטפורמות , כלכלת השיתוף היום באירופה מוערכת כ-30 מיליארד -ועד 2020 מדברים על כך שתהיה שווה פי שלוש. בכלכלת פלטפורמות היררכית הרווח שונה- שכן במקום שיהיו מעט מרווחים אשר נמצאים בראש הפרמידה, ישנו פיזור של הכסף בין מספר רב של אנשים.
תוכלו למשל לראות את התרגום לכך בדוגמא של-Airbnb אשר מציגים את פילוספיית הכלכלה של הפלטפורמה- המשכירים, מקבלים- 97 אחוז מהרווח ואם בממוצע הם משכירים את הבית שלהם- 64 ימים בשנה היו יכולים לייצר הכנסה נוספת שעומדת על כ-5400 אירו. כלכלת הפלטפורמות בחיבור לכלכלה שיתופית נותנת את הכוח לעשות Utilizing ל-Labor ול-Assets ובכך בפועל יכולה לייצר צימצום פערים.
Ted Livingston המנכ”ל של KIK- דיבר על כך שמי שרוצה לבנות פלטפורמה בעצמו צריך לאפשר לאחרים לפתח עליה ולהרוויח ממנה, דוגמאות טובות ניתן לראות למשל ב-Uber אשר מפגישה בין צרכנים, נהגים ולוקיישנים כמו גם מפעילת הפלטפורמה ומייצרת מצב של ניצחון- Win Win לכל השותפים. כמובן שניתן לראות זאת גם בדוגמאות כמו גוגל אשר פתחה את -Google Maps, עליה התאפשר לבנות את Uber ובאמצעות אותה פלטפורמה כיום למיליוני צרכנים יש שירות בלחיצת כפתור ומאות אלפים של נהגים מקבלים גישה לעבודה.
מילת סיכום. זה היה הפוסט הראשון בסדרה, והבאים שלאחר מכן ימשיכו עבורכם את הסיפור של הוועידה, מקווה שתתעשרו ותקחו לצידנית שלכם כלים אסטרטגיים משמעותיים אשר יעזרו לכם לקבל החלטות נכונות וחכמות. אמשיך לעדכן אתכם ברשימות הבאות בדברים כמו : המהפכה התעשייתית הרביעית, שירותים כמקור לשינוי, מה הוא האלמנט הבא ו-היפר קונקטיביות.
