ב21.3 היה לי אירוע בשיתוף עם morning (חשבונית ירוקה) במשרדים שלהם. האירוע עסק בנושא שחשוב לי מאוד- סקרנות כמצפן עסקי, ככלי להתפתחות וליצירת חדשנות. ברשומה הנוכחית אני רוצה להעביר לכם חלק מהדברים שנאמרו למקרה שהפסדתם, או אם חשוב לכם לחזור לאמירות באירוע ולהשתמש בהן.
בבסיס השאלה, נשאל מה אתם חושבים שמתאים יותר לתאר אתכם? האם אתם אקספלוררים? או שאתם פיקסרים? חשוב להדגיש! אין תשובה נכונה או לא נכונה! זה משהו אישיותי- אבל כן היכולת להכיר בעוצמות שלכם תעזור להבין את הפער ובמה צריך לעבוד. הנקודה בעיני היא שיותר ויותר אנשים צריכים להיות באמצע- גם אקספלוררים וגם פיקסרים, ובעיקר אנשים צריכים לעבוד על הצד הסקרני, ועל איכויות המחקר שלהם.
זו המטרה של ההרצאה הזו, לדבר על סקרנות כמצפן, ככלי עבודה שמפתח אותנו גם בהיבטים העסקיים אבל לא פחות חשוב בהיבטים הפרטיים.
אני אתחיל מסיפור קצר. בניו יורק, במשרד של מנכ”ל של חברה גדולה מתקיים ראיון עבודה- המנכ”ל מסתכל על המועמד ומנסה לבחון אותו, אחד הדברים שהוא רוצה לראות- האם המועמד נמשך להסתכל על ספריית הספרים שנמצאת מאחוריו, האם יש בו שביב של סקרנות? זה מדד משמעותי של המנכ”ל למי שהוא יקח לעבודה כי בעיניו זה תנאי להתקדמות של העסק ולהבנתו להמשך המסע.
גם אני עושה בחינות קטנות כאלה לאנשים, ומנסה להבין את מידת הסקרנות שלהם 🙂 למשל, תקופה מסויימת נעלתי נעליים עם שרוכים לא תואמים בשביל לנסות ולהבין מי מטייל עם העיניים שלו ומחפש במרחב אחר דברים שונים, הפתעות, מידע ועוד.
הפואנטה המרכזית בעיני, שמתמקדת גם בהיבטים העסקיים וגם הפרטיים- שבכל שנה, אנחנו מנסים לנצח את עצמנו ולהיות גרסה יותר מוצלחת, יותר מתקדמת, יותר טובה. זה ממש כמו לשדרג את מכונת ההפעלה של מכשירי הסלולר שלנו- גם לנו יש מערכת הפעלה שנדרש לחשוב איזה עדכונים אפשר לעשות בה- ובעיקר לחשוב שזה לא יהיה רק תיקונים אלא שדרוגים של ממש, פיצ’רים חדשים.
ארגון הכלכלה העולמי, הפורום הכלכלי העולמי- שוטח את עשרת השרירים והיכולות שאנחנו נדרשים להם עד 2025 על מנת שנהיה רלוונטים בשוק העבודה- ושימו לב שלמידה תופס את המקום השני בחשיבותו בעשרת הדיברות הללו.
המימד הזה של סקרנות, הוא לא חדש, חברות שעוסקות בחדשנות מחפשות להבין זאת בקרב העובדים והמועמדים שלהן. תראו למשל מהלך של גוגל מ2004- אשר העמידה שלט חוצות בסן פרננסיקו ובו היתה חידה (מבלי להגיד שמדובר בגוגל) השלט ניסה להשיג שני דברים: לראות האם אתם סקרנים מספיק בשביל לנסות לפתור את החידה, וגם אם יש לכם את היכולת בכלל לפתור אותה. מי שפתר את החידה הגיע לשאלה נוספת שלבסוף הובילה להגשת מועמדות בגוגל. אני לא מהנדסת ולא אשת קוד אז לא הצלחתי לפתור את החידה… אבל כל מי שסקרן, ובפרופיל הנכון הגיע בסופו של דבר אל יעד מיוחל וגוגל מצידה הצליחה לייצר פאנל ומסע לקוח עוד לפני שזה היה שגור בשפה.
זה אומר שכאנשים סקרנים, אנחנו צריכים ללמוד לחפש, ללמוד, ולעשות זאת גם במקומות לא צפויים, לחפש במקומות אחרים.
כחוקרת, אני כל הזמן עושה זאת– נוסעת למקומות אחרים, כמו הסשן האחרון שהייתי בו בחו”ל לימודי חדשנות באמסטרדם בבית ספר מיוחד לנושאי החדשנות שבו התחדדו לי דברים קיימים ולמדתי דברים חדשים שחשוב לי להעביר הלאה.
תחשבו למשל על ילדים, ועל הסקרנות של הילדים- אתם יודעים כמה פעמים ביום ילד שואל את המילה- למה? 312 פעמים!!!
אבל באמת של החיים, כולנו ילדים ושואלים שאלות כל היום- בשביל לאמת את האמירה הזו יש לנו את גוגל כמנוע חיפוש ואנשים בכירים בגוגל מספרים שבכל יום נתון יש 15 אחוז חיפושים חדשים לגמרי של דברים שלא נשאלו בעבר! זה המון! ובעיקר מעיד על מידת הסקרנות הטבעית שיש לאנשים. זה גם מעיד על מידת ההזדמנות שלכם לייצר דברים חדשים שנוגעים לצרכים חדשים שנוצרים כל יום.
בשביל ללמוד, לחפש, לחקור צריך לעבור למוד שקצת קשה לישראלים- צריך להיות כמו זבוב על הקיר ולנסות לסרוק את הדברים ולהטמיע.
ובעיקר צריך לנסות ולמחוק ולו רק לזמן קצר את מה שאנחנו יודעים, ולייצר חשיבה של Beginner’s Mindset לחשוב כמו ילד, כמו מישהו שלא יודע, על מנת שנלמד ממקום נקי, טרי, רענן שלא חשוף להפרעות מהמידע הקודם שיש לנו בראש.
תהליך חדשנות בריא ואיכותי, שמבטיח שגם תוציאו ממנו תוצרים אמיתיים דורש להחזיק את המצפן הזה של Discover- להיות סקרניים, לחפש על בסיס קבוע, לייצר מתוך החיפוש דברים חדשים- כל אלו שווים למחקר!
כמובן, אתם יכולים לשאול ובצדק, האם נכון להשתמש גם בכלים החדשים כמו ChatGPT והתשובה היא ברור שכן!
אבל, תחשבו על הכלים הללו בצורה טיפה שונה, אני גיליתי שהשאלות שאתם שואלים יותר חשובות מהתשובות- וזה, סוג של שיעור לחיים באופן כללי! במקום להיות ב”בריינסטורמינג”- תחשבו על רעיון אחר- Question Storm תכנסו למוד של שאלת שאלות, הרבה שאלות- ממש כמו ילדים שחוקרים ושואלים כ312 שאלות ביום.
את התהליך של החדשנות אתם צריכים להבין, הוא מתחיל בסוג של ספגטי, מלא מלא סללומים שמהם למעשה בסוף בקצה אחרי המחקר יוצאים הדברים המהותיים שאיתם אפשר לבנות פתרונות חדשים.
הבעיה היא, שבעולם כשמסתכלים על גיוס עובדים לפרויקטים של חדשנות- מבינים שהאחוזים שמושקעים בתהליכי הסקרנות הם מאוד נמוכים- עד כדי שני אחוז מסך הפרויקט- ולכאן אתם צריכים להכניס חשיבה חדשה שמשנה את משקלי הכובד ומכניסה הרבה יותר חשיבות לחלק הראשון של הגילוי ושל המחקר.
כך, נראה תהליך טוב! מחולק ומורכב מארבעת החלקים של היהלום הכפול.
מוד הפעולה שאתם צריכים להחזיק הוא- ארגז חול של נסיינות, כי אנחנו יותר לא יודעים מיודעים- ואם נתנסה בעולם האמיתי נצליח לפצח דברים חשובים!
שואלים אותי הרבה פעמים, למה אני משקיעה ונוסעת לכל כך הרבה סשנים של חדשנות, כנסים בינלאומיים ואירועים על העתיד- התשובה היא תמיד: אני רוצה לקבל תשובות לשאלות שאפילו לא ידעתי שאני צריכה לשאול!
תמיד תחשבו על כך, כמו בודהיסט- תתחילו עם הSho Shin שזה אומר- “ראש של מתחילים”.
אתם יכולים להתעמק בשיטת הDouble Diamond עליה דיברתי באירוע ובהרצאה וגם ללמוד על המצפנים שמובילים תהליך חדשנות איכותי ומעמיק בלינק הבא- Link.
כשנסעתי לאוניברסיטת הסינגולרטי בשנת 2018, חיפשתי מה יכול להיות כוח ההשפעה שלי- מה יכול להיות ה10X שלי- ומשם גיבשתי את הדיעה שהאימפקט אותו ארצה לעשות הוא- להשפיע על 500 איש בצורה מאוד עמוקה, ובפוטנציאל בגלל מוטת הכוח שלהם- הם יוכלו להשפיע על 5000 איש ומשם אפשר להגיע למיליונים! אני מקווה שהצחלתי לעשות זאת בצורה חלקית לפחות דרך ובאמצעות ההרצאה שלי.
חדש. אחרי שנים ארוכות בהן אני נוסעת לפורמאטים שונים של לימודי חדשנות בעולם, ובמקביל מעבירה סדנאות ללקוחות שלי ולגופים שרוצים לעבור תהליכי חדשנות בחברה- החלטתי להשיק מוצר חדש! Bootcamp יעודי לחברות וארגונים שרוצים בטווח מאוד קצר ללמוד תהליכי חדשנות ולעשות זאת בעצמם ללא תלות באחרים. הפורמאט הוא גמיש ומותאם על פי מידה לכל ארגון וצורך. בבסיס, ההצעה היא ללמידה מאתגרת ואינטנסיבית בה לומדים את תהליך החדשנות ה– Double Diamond. למידע נוסף על המוצר-Link.
לפרטים נוספים ושיחה מולי:
