Breaking Paradigms in the Digital Era

פעם בתקופה, אני מחליטה לכתוב רשומה שוברת שגרה ומדברת יותר על מה שלא, ומתוך כך על מה שכן. לפוסט קוראים “שבירת פרדיגמות” והוא בא לעשות תיקון להרבה מאוד דיבורים אשר “מתעופפים” להם באוויר וצריכים להשתנות בעיני. אז, רצ”ב עשר אמירות מעצבות שתעזורנה לכם (בתקווה) לחשוב בחשיבה עצמאית יותר, מעמיקה ופחות מתעסקת בבאאז ! ותגרומנה להבין שבעולם של שינוי חשוב להפעיל שיקול דעת ולא בהכרח לבנות את הכל על הטרנד. לשפה, יש משמעות עמוקה- והרבה פעמים היא נדבקת כמו טפיל על הדרך שבה אנחנו עושים דברים, ומעצבת את הצעדים שלנו- לאור זאת חשוב להתעכב על כך ולתכנן מסלול מחדש.

פרדיגמה ראשונה- אסטרטגיה דיגיטלית מתה. אולי היא לא מתה, כי בעצם היא מעולם לא הייתה ! אין דבר כזה אסטרטגיה דיגיטלית, אין דבר כזה טרנספורמציה דיגיטלית ! ארגונים צריכים לעבור טרנספורמציה בעידן דיגיטלי, שכן הדברים משתנים כל כך מהר, אבל זה קורה בהמון מימדים- ולא רק במרחב הדיגיטל. תרבויות משתנות, אנשים משתנים, עסקים צריכים לעשות התאמה ומעגלי התקשורת, החברה והסביבה כמו גם הכלכלה מושפעים מכך שאנחנו חיים במציאות מחוברת אשר מאפשרת לעשות המון דברים שלא היו קיימים בעבר.

ההיפותזה החדשה צריכה להיות שיש טרנספורמציה, כל הזמן– שינוי בתוך שינוי וזה קורה בתוך עידן דיגיטלי מחובר. במקרה הזה אני חייבת להודות שגם אני נגררת להשתמש במושג אסטרטגיה דיגיטלית, שכן זה המקובל ולפעמים נדרש לזרום עם הזרם על מנת לקדם דברים, אבל בפועל זה מעקר את המהות והדרמטיות של השינוי שחברות צריכות לעבור ולטעמי נדרש לחשוב על כך שוב.

פרדיגמה שנייה- אין דבר כזה סמנכ”ל דיגיטל. דיגיטל, נמצא כיום בכל מקום- סמנכ”ל הדיגיטל הוא למעשה תפקיד אשר מגולם בכל נושא תפקיד של סמנכ”ל בחברה, סמנכ”ל דיגיטל זו הכנה למזגן- לתפקיד הרבה יותר משמעותי- VP Yes, זה שמבין שצריך לעשות שינויים בארגון, VP Change- זה שחותר לבנות תהליכים, טאלנטים, תרבות ותשתיות המאפשרות להגיע לשם במהירות וללא הכובד הרגיל שבו ארגונים מסורתיים רגילים לפעול. ההיפותזה החדשה היא- שצריך סמנכ”ל שאומר כן, סמנכ”ל שינוי אשר יודע לפעול מתוך הנחות יסוד חדשות שמובנות בתוך העסק הקיים.

פרדיגמה שלישית- WTF is מודלים עסקיים חדשים. אין ספק ששיחת היום שאני נמצאת חזק מאוד בתוכה היא- כיצד ממדלים מקורות חדשים של עסקים, והמרחב הדיגיטלי מאפשר זאת ! אבל הרבה לפני שרצים לייצר עסקים חדשים בעיני- מודלים עסקיים צריכים להתחיל בעסק הקיים, כיצד ממדלים את מערכת ההפעלה של הביזניס, ועושים את מה שאנחנו עושים כבר המון שנים בצורה שמותאמת לעידן הנוכחי ולקצב הדברים ? (ושימו לב שאני מדברת הרבה מאוד על קצב). ההיפותזה החדשה אם כך צריכה להיות, לא מאיפה יגיעו המודלים העסקיים החדשים אלא- כיצד ממדלים אחרת את העסק הקיים.

פרדיגמה רביעית, מה זה לַעֲזָאזֵל אנשי שינוי. ישנה סברה כזו מוזרה שיש “אנשי שינוי” יחידי סגולה שרק הם מבינים בדיגיטל… מוזר, שכן כל אחד ואחד מאיתנו כיום קשור למרחב האון ליין ועובד במכשירים החדשים באופן עצמאי- אבל מרגע שאנחנו עוברים את הדלת של החברה אז כולנו נהיים טפשים ולא מבינים בעולם החדש ? אין דבר כזה אנשי יחידי סגולה, ארגון שעובר טרנספורמציה צריך לייצר מוכנות של כולם ל-Change, ולגרום לכך שיהיה שילוב בין טאלנטים קיימים בחברה, כאלו שצריכים לעבור תהליך של שינוי והתאמה לדרך שבה העולם מתפתח, ודם חדש שיכול לעזור בלהדביק את הפער ! תזכרו שינוי זה-Culture, וצריך לעבוד על התרבות לפני הכל.

פרדיגמה חמישית- דיגיטל מת. כן, נשמע קצת מבאס אחרי כל יחסי הציבור שהוא קיבל בעשור פלוס האחרון, ובטח ב-30 פלוס השנים בהן האינטרנט קיים. אבל למען האמת האמירה הזו של דיגיטל, דיגיטל, דיגיטל- צריכה מעט “לעבור מהעולם”, שכן במציאות שבה אנחנו חיים העוצמה היא דווקא לא בדיגיטל אלא ! בחיבוריות בין המימד הפיזי למרחב הדיגיטלי. אנחנו האנשים נמצאים יותר באוף ליין מבאון ליין ומה שמחבר אותנו למציאות הדיגיטלית הוא- המובייל אשר מהווה כקונקטור בין שני המרחבים. למעשה, ההיפותזה החדשה צריכה להיות שקם לו מרחב חדש והוא המיקס של החיים המחוברים.

פרדיגמה שישית, העולם הסגור של החברה. הרבה ארגונים שאני פוגשת עסוקים במה שהם עושים, בעולמם הצר- אבל במציאות שאנחנו חיים בה כיום הדומיין של החברה לא יכול להיות מנותק ממה שקורה בעולם החיצוני, שכן חוקי המשחק משתנים ודורשים מעסקים להיות במחוברות למה שקורה בעולם מסביבם. אם בעבר לארגון היה את העולם המובהק שלו שכן כיום, הגבולות נעלמו- מי שהיה “חבר” שלכם לפני דקה יכול להפוך לאויב, מי שהיה אויב שלכם לפני שעה יכול להפוך לשותף פוטנציאלי.

ההיפותזה החדשה אם כך הינה לצאת מתוך המרחב הסגור של העסק ולהיות עם יכולות חיבוריות וקונקטורים לכל מה שקורה שם בחוץ, זאת מתוך הבנה של- סקרנות והבנת השינוי, הכרות עם התעשיות השונות גם אלו שבעבר בכלל לא היו נראות לנו קשורות- וחיבוריות כמו פלאגאינים לגופים ועסקים משלימים. אין במציאות הזו יכולת לנצח לבד– שותפויות אמיצות הן אלו שתצלחנה להשאיר את העסק בססטינביליות ובצמיחה.

פרדיגמה שביעית- תכנון. פלינג מת ! צריך להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות ! בעולם הישן היינו מתכננים חמש שנים- עשר קדימה. אבל בעולם בו ה-Pace של הדברים כל כך מהיר אין ברירה אלא לזוז, ולזוז מהר ולהפסיק לתכנן כל כך הרבה. הפלנינג החדש הוא עשייה בפועל של דברים, בחינה שלהם בשטח ומתוך כך ניהול הסיכון וההזדמנות ועיצוב מחדש. ארגונים צריכים להפסיק לעבוד כל כך הרבה בתכנון ולהתחיל לבנות במקום זאת שרירים חדשים אשר מאפשרים להם להיות מוכנים לכל שינוי, ולתוך כך לקפל את התרבות ואת הטאלנטים עליהם דיברנו מקודם.

פרדיגמה שמינית-אין דבר כזה מוצר מוגמר. אם בעבר היינו מייצרים מוצר, שירות והוא היה צריך להיות מושלם, שכן במציאות של היום- 60 אחוז זה יותר מ-100 שכן אין דבר כזה מוצרים מושלמים, ואין יותר מציאות כזו של הזדמנות אחת להצליח. מוצרים יוצאים מהמפעל כשהם לא לגמרי עשויים, ומתחילים להיות אפויים תוך כדי השימוש של האנשים. בעבר, מפעל של יצור מוצרים היה מתיישן עם הזמן- בהווה מפעל של ייצור נהיה חכם כל הזמן שכן נכנסים אליו באמצעות חיישנים שונים אינפוטים של מידע ודטאות, אשר מאפשרים לו ללמוד ולהפוך להיות להרבה יותר טוב.

ההיפותזה החדשה היא אם כך שמוצר בעידן הנוכחי מתחיל להיות מיוצר בפועל רק כשהוא יוצא החוצה וככל שהוא ידע לקבל- Input כך האאוטפוט שלו יהיה מדויק וטוב יותר לאורך זמן.

פרדיגמה תשיעית- זמן. אין דבר שמצחיק אותי יותר מהשאלה על השקה חדשה אחרי כמה חודשים- “זה הצליח” זה עובד ” ? “זה בכלל טוב” ? מה זה אומר חברה מצליחה ? כמה זמן צריך בשביל להגיד זאת ? חברים, התבלבלנו ! לדברים, לא משנה כמה הם מוצלחים לוקח זמן- לקח חצי עשור לכך שהסמארטפונים יהפכו להיות למשמעותיים בחיים של האנשים וזאת אחרי ההשקה הראשונה של האיפון, לוקח שנים לחברות כמו אמזון, עליבאבא, פייסבוק וגוגל להנציח את ההצלחה העסקית שלהם ועוד ועוד.

נכון, חברות מגיעות לואלואציה גבוהה הרבה יותר מהר מפעם, אבל מצד שני לייצר יציבות, מקובלות, להכנס להרגלים היומיומיים של האנשים בחיים זה סיפור אחר שנדרש לו אורך נשימה ! לכן, גם במציאות בה הדברים זזים מאוד מהר נדרש מכם לעבוד בספיד, אבל לצד זאת לדעת להיות סבלניים, וכן אני יודעת זה קשה כי בתוך המילה סבלנות מגולם השורש סבל, אז תתרגלו להנות מעשיה שבונה ויודעת להיות יותר צנועה במימדי האימפקט, והיכולת שלכם להשפיע כי טרנספורמציה זה קשה- ומי שמרוויח ממנה הוא רק מי שמבין זאת.

פרדיגמה עשירית- קצב. לצד הסבלנות- צריך לקחת בחשבון שאם חשבנו שפעם, בחמש שנים האחרונות ראינו האצה של שינוי, האמירה הכי חשובה היא ש-אף פעם הקצב של הדברים לא יהיה איטי כמו היום ! ובנימה זו, מקווה מאוד ששברתי לכם כמה פרדיגמות.

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

Leave a Reply

Your email address will not be published.