הרשומה הנוכחית תעסוק בשאלה כיצד עולם המזון וחנויות– Grocery עושות שיפט, אילו דוגמאות יש על אבולוציית הרעיון, כמו גם על אילו תובנות זה יושב ומגמות צרכניות. הפוסט מבוסס על וידיאו נהדר ששלפתי מהיוטיוב של- CB Insights והצמדתי את המקור לתחתית הרשומה. אעבור על הדברים המרכזיים, ואוסיף עליהם אינסייטים ותובנות משלי.
אחד המקומות הראשונים עליהם חשוב להסתכל, הינו השינוי בפוקוס בין קדמת החנות לבין ערוצי מכירה חדשים שמהווים למעשה את המשפך לרצפת המכירה : איקומרס, מובייל, ושימוש בVoice.
כבר עכשיו ניתן לראות את השינוי באמצעות פורמאטים חדשים של חנויות שכל מה שהן עושות- הפצה של האוכל לבתים, מחסנים אורבנים קטנים שיכולים להחליף את החנויות (תחשבו למשל על מודל סיטון שלצערי הרב נכשל בישראל)- ו-DarkStors, חנויות שמלכתחילה לא אמורות להיות עם פרונט ללקוח אלא להוות ככלי ומנוע להפצה.
יש סטארטאפים כמו Commonsense Robotics ו-Dark Store אשר משכירים שטחים קטנים במרכזים אורבניים, וכל מטרתם היא להיות אנאייבלר לFulfillment של משלוח באותו יום, או אפילו One Hour Delivery- עבור לקוחות באזור הספציפי, אלו מחסנים לוגיסטים שכל כולם אוטומאטים ומופעלים באמצעות רובוטיקה שמגדירה מחדש את עלויות התפעול והשימוש במשאב אנושי מול משאב ממחושב.
לאחרונה פורסם שסופרפארם חתמה על הסכם לפתרון כזה באזור המרכז, עם אחד הסטארטאפים שמגיעים מגאוגרפיית ישראל-Commonsense Robotics.
חשוב לקחת בחשבון שמהלכים כאלו יכולים להשפיע על סגירת חנויות אוף לייניות, ולא רק ! שירותים מסוג זה יכולים להיות ככלי עזר לא רק באופן ישיר מול הצרכנים, אלא גם כתשתית עבור קמעונאים שרוצים לעבוד באון ליין ויכולים להשתמש ביכולות התפעול והלוגיסטיקה כמו גם השילוח לטובת השרשרת כולה.
טרנד נוסף שמתקיים במקביל, חנויות בתוך חנויות. זאת לטובת חיסכון בעלויות של נדל”ן כמו גם גיוון הרצפה הקמעונאית כאגריגטור לפתרונות שונים אשר עונים לצרכים רבים.
