Content & Seo

 

אני שמחה לארח כאן אתלימור שיפוני  אשר תשטח בפנינו את תפישתה בכל הנוגע לעולם התוכן שאותו אנו מעוניינים לפַתח במתחם העסקי שלנו. הכותבת מצביעה מתוך מבט דואלי על האיפיונים העיקריים של התוכן ועל הקשר האיכותי שהוא מקיים עם קוראי הרשת, לשם קידום האתר או מתחם הבלוג הפרטי שלכם. מדובר בתמונה רחבה הפורטת כל איפיון ואיפיון ליתרונותיו ולמגרעותיו. הרשומה ממחישה עד כמה חשוב לקבל נקודות מבט מאנשי מקצוע,שכן לימור היא אשת תוכן המתמצאת גם בהיבט של אופטימיזציה, ויכולה לספק לנו, כולל לי עצמי, שלל טיפים ופתרונות מוצלחים שימקסמו את עבודת השיווק שלנו ברשת |

תוכן, שיחה וקידום אתרים אם אתם מחפשים אסטרטגיה יציבה לקידום האת ר שלכם, בחרו בתוכן.  כל השאר הוא בגדר תוספות שאותן תוכלו להרשות לעצמכם או להסתדר בלעדיהן, אבל לוותר על תוכן טוב יהיה בזבוז גמור.

תוכן כתוב היטב חשוב מכמה סיבות : מעניין את הקורא ומערב אותו בנושא | מעלה את דירוג האתר במנועי החיפוש | מגדיל את הסבירות שאחרים ירצו ליצור קישור אל האתר שלכם | מעורר שיחה ובכך מגדיל את מעגלי החשיפה שלכם | התפישה הנפוצה אומרת “אנשים כבר לא קוראים היום”. נכון יותר לומר שאנשים קוראים “ועוד איך” אלא שהקריאה מתפזרת על מקורות רבים מדי, משום שלָרוב התוכן אינו מספק להם את מה שהם מחפשים.

תוכן מעניין מערב את הקורא תוכן שמעניין את הקורא יאופיין כתוכן רלוונטי, מועיל, מבדר, ומעורר מחשבה וכן רצון להגיב או לפעול. עם זאת אני יכולה לשמוע אתכם חושבים “ומה עם מילות מפתח ?”. ובכן, אם אתם רוצים שרק רובוטים יקראו את הנאמר, האכילו אותם במילות מפתח. אם אתם רוצים שבני-אדם יקראו תנו להם את מה שהם צריכים. ואגב, הם גם אלה שעשויים לגלות בכם עניין אמיתי.

תוכן מעלה את דירוג האתר במנועי החיפוש כדאי לדעת שהרובוטים עוקבים אחר התנהלות הגלישה של בני האדם ולומדים אותה. הם ידרגו אתר במקום גבוה יותר אם יזהו שיש בו עניין לגולשים, גם בדרך בה הם סורקים את הדף, לא רק בגלל ריבוי מילות מפתח. מעבר לכך, דף עמוס מילות מפתח עד לרמה שלא מובן מה כתוב בו בדיוק אולי יקדם את האתר שלכם אבל לא את הכוונות העסקיות או האישיות שלכם. בני-אדם רגישים לא ימצאו בזה עניין ובני האדם הם אלה שאתם מחפשים.

תוכן הוא לא רק טקסט  גם תמונות, סרטונים, קבצי PDF, אודיו וכד’ הם בבחינת תוכן אלא שגם אם נוכחותם נספרת אצל מנועי החיפוש, אין לייחס להם אותו המשקל כמו לטקסט.

תוכן מגדיל את הסבירות שאחרים ירצו לקשור אל האתר שלכם קישורים נכנסים טובים הם פקטור כבד משקל בדירוג אתרים. עבור מנועי החיפוש, קישורים כאלה מצביעים על כך שלאותו דף אליו מגיעים הקישורים יש חשיבות וכי הוא מהווה סמכות בעיני הקוראים. אתרים כמו Digg, Reddit, Technorati, De.licio.us ודומיהם מחזקים את האפשרות הזו עוד יותר ואיתם גם הרשתות החברתיות. לקוראים שלכם יש אפשרות להשפיע על תדירות חשיפת האתר שלכם בפני קוראים אחרים והם יעשו זאת בשל איכות התוכן והעניין שיש בו, עבורם. כיום ניתן לנהל קמפיין קידום שלם רק על סמך הגורם הזה בלי להיעזר בשום תוספת מלבד תוכן מצוין ומועיל.

תוכן מעורר שיחה ומדייק את מעגלי החשיפה שלכם נפלאות דרכי התוכן והמילה “מדייק” לא מופיעה בכותרת לחינם. תוכן טוב מעורר שיחה בין אנשים הם מפנים אליו אחרים, הם משוחחים עליו בטלפון, ובמקביל מדפיסים אותו ומחלקים לחברים, תלמידים ועמיתים, עורכים סביבו דיונים. בין אותם אנשים נמנים אלה שאני רוצה למצוא, אלה שרוצים למצוא אותי. התוכן מאפשר לנו למצוא אחד את השני גם בלי היכרות מוקדמת, פשוט בזכות השיחה שמתפתחת סביבו.

ההבדל בין תוכן באינטרנט לתוכן במדיות מסורתיות מקור ההבדל הוא באפשרויות ההשפעה על התנהגות הקורא. באינטרנט, אנשים קוראים אחרת. האפשרות שנפתחת לשימוש במגוון צבעים משפיעה על העין, ההכרח להחזיק את המוניטור בזווית מסוימת משפיע גם הוא, גם המרחק הקבוע בין העין למסך אנחנו מתעייפים ביתר בקלות. אם תוסיפו לכך את ההמלצה וההרגל להטמיע בטקסט קישורים המאפשרים לקורא לגלוש לדף אחר באמצע פיסקה, הרי שקיבלתם כבר חלק מההסבר לקביעה “אנשים כבר לא קוראים היום”. במציאות, אם מישהו מוסר לכם ברושור רגיל, הוא לא מוסר לכם באותו רגע עוד עשרות ברושורים אחרים. אם התוכן מעניין, תמשיכו לקרוא. באינטרנט היד שמחזיקה את העכבר זריזה ומוכנה להקליק למקום אחר בכל שנייה, רק תנו לה סימן שלא מצאתם את מה שאתם מחפשים, רק הראו לה ציוץ שמאותת על עייפות החומר והיא כבר לוקחת אתכם הלאה. באותו רגע של המעבר, גם אם האתר שלכם מעניין, אין שום ערובה לכך שהגולש יחזור אליו. שלא כמו ברושור, האתר שלכם לא ישב על שולחן העבודה שלו עד לניקיון היסודי הבא. גם אם ישמור אותו ב”מועדפים” נו… מתי בדקתם שם לאחרונה? לכן, כתיבת תוכן לאינטרנט צריכה להיות פי כמה יותר מעניינת, מושכת, מקרבת ומועילה. 

מה לא כדאי לעשות את מה שלמדתם ככתיבה נכונה לדף מודפס כדאי לבדוק שוב. למשל, רבים יודעים שכדאי לפתוח מאמר בפסקת “חימום” לפני פריסת התוכן. ברשת, התנהגות כזו תיחשב לסוג של התאבדות. אם הגולש לא ימצא כבר בשורה הראשונה סיבה טובה להישאר, הוא יעבור הלאה. פסקאות צריכות להיות קצרות. לפעמים בנות שורה אחת עם מספיק רווח הנותן מנוחה לעין, לפעמים יותר. מבנה אדריכלי קבוע מתאים לבניינים היסטוריים בטיול הבא שלכם לאירופה, לא לאינטרנט. דגם זה משעמם את העין. כתיבת תוכן לאינטרנט היא לא מעשה ספרותי. אם ילד בן עשר לא יכול להבין את מה שאתם כותבים הסיכוי הגבוה יותר הוא שגם אחרים לא יקראו, אלא אם מדובר בפלטפורמה שבה נדרשת שפה מעולה. מצד שני, גם שפה נמוכה יהיה קשֶה ואף לא נעים לקרוא. הכלל : אל תכתבו את מה שלא תאמרו פנים-אל-פנים. שפה רשמית, שפה מצועצעת וז’רגון מקצועי מאטים את קצב הקריאה גם אם אתם חושבים שהם יוצרים הילה סביבכם. אם אתם יכולים לכתוב “להחליט” אל תכתבו “לקבל החלטה” אם אתם יכולים לכתוב “הרגשתי” אל תכתבו “חשתי” ואם תכתבו “סדר יום” ולא “התכנית האישית היומית שלך” הסיכוי שיבינו אתכם גדול יותר. אם הטקסט עוזר לקורא לראות את מה שאתם מדברים עליו מול העיניים, נוחוּת הקריאה שלו עולה.

מה כן כדאי לעשות יש הרבה עצות טובות, את שלי אני לוקחת מעולם מספרי הסיפורים ממנו אני מגיעה. מספר טוב לעולם לא מתחיל את דבריו בפסקת הכנה המספרת לקהל מה הוא הולך לשמוע. מספר טוב מתחיל ישר בסיפור ורצוי במשהו שתוך זמן קצר יעורר עניין. גם אם אני לא מספרת לכם מה אתם עומדים לקבל, אתם יודעים מיד שכדאי לכם להקשיב. זה אומר שאם אנחנו עושים צעד קטן אחורנית, אנחנו צריכים לברר מה הקהל רוצה, במה הוא מעוניין. מאמר אגדי באיכותו לא יזיז אף אחד אם התוכן עוסק בנושא לא רלוונטי.

בדיבור, אדם צריך לשמוע שתיים-עשרה הברות לפני שיזדקק להפסקה זעירה כדי לעבד את המידע. בכתיבה קצת יותר, אבל לא הרבה מעֵבר. אם בכל זאת אתם בוחרים לכתוב משפטים ארוכים ומורכבים, אתם צריכים להיות ממש טובים בזה. עברית שפה יפה אבל יש בה כמה ייסורים, כמו למשל סמיכות. יותר ויותר אנשים מתקשים לקרוא את המילים “משפחתי” “אבי” ביתי”. במקום זאת, כתבו “המשפחה שלי” “אבא שלי” “הבית שלי”. שפה מעניינת אינה ריקה. שפה ריקה היא שפה שאינה מאפשרת לדמיון לעבוד, שאין בה שום דבר להיאחז בו באמת. “ההתעוררות הפנימית של האינדיבידואל בחברה המערבית כפי שניתן לצפות בה לאורך שבעים השנים האחרונות והאפשרויות הפרושות בפניה לבוא לידי ביטוי, מתעצמת למול חוסר האונים של…” הבנתם ? גם אני לא. לא די שלא הבנתם, אין לכם כול כוונה לגייס את המאמץ הדרוש, ובצדק.

ומה עם מילות המפתח ? אחרי שהבנתם על מה ברצונכם לכתוב, לכו למצוא אותן. אל תתמקדו רק בביטויים מרכזיים, שכן כל אדם מחפש את המידע קצת אחרת. אם אתם משתוקקים עדיין לחיבת הרובוטים דאגו לכך שהמילים הללו תופענה בכותרות, בפסקה הראשונה לפחות של כל טקסט, כאלטרנטיבה וככתוביות לתמונות ומדיה. אל תגזימו.

טיפים אחרונים אישיות וסגנון אישי רצויים מאוד בכתיבה. את אלה אפשר לפַתח אם כותבים מדי יום או יומיים ולא מתוך כוונה מיידית לפרסם, אלא כדי להתאמן. שימו את כל הלב שלכם שם, שימו את מה שאתם יודעים באמת. כנות ואמינות מנצחים כל טריק. השתדלו שלא לכתוב וגם לפרסם באותו יום, זה המקור המרכזי לחרטות תוכן.כל דבר שאתם כותבים צריך לעבור בדיקה, הגהה ועריכה. אחרי שבדקתם וערכתם תנו לכמה שעות לעבור ואז עשו אחד משניים: הדפיסו את הטקסט או שלחו אותו לעצמכם במייל. הטריק הזה נקרא “הרחקת עדות” והוא עוזר להתבונן על מה שכתבתם בעין קצת יותר אובייקטיבית. עובר ? לפרסום. לא עובר? חזרה לשולחן העבודה

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

6 comments

  • הדסNo Gravatar says:

    מאד מעניין ובהחלט גודל הפונט מאד משפיע 🙂

  • בהקשר לאפקטיביות התוכן, כדאי להכיר את טכנולוגיית
    In-page-analytics שפיתחה חברת ClickTale.
    הטכנולוגיה מאפשרת לבחון דפוסי גלישה בדף אינטרנט ספציפי.
    המערכת עזרה לי להבין, למשל, איפה נעצרת גלילת הדף בטקסטים שונים, אילו חלקים בכל דף תופסים תשומת לב, כמה זמן מוקדש בממוצע לכל חלק בדף, ועוד.

  • מעניין.
    תודה.

  • מעניין ומאיר נקודות חשובות.
    קראתי וישר חשבתי על כמה אנשים שאשמח להעביר אליהם שיקראו.

    תודה!

  • פוסט מעניין ביותר, ניכרת מאוד המומחיות של לימור בתחום זה.
    אשמח לשמוע סיפורים ועצות נוספות.

Leave a Reply

Your email address will not be published.