Different Views On The Implementation

 

כתבתי בעבר פוסט מקיף על נושא אימפלמנטציה של תהליך מדיה חברתית בארגון | בחרתי להרחיב את הנושא על ידי ייזום של פוסט קבוצתי המציג קשת רחבה של דעות ומגוון נקודות מבט מקצועיות על הנושא. מבחינתי זו הזדמנות מצוינת להמחיש את יתרונות שיתוף הפעולה במדיה כי כך אני לומדת ומרחיבה את אופקי ובד בבד מעניקה לכם את עקרונות הלימוד ומעבירה אותו הלאה. קחו בחשבון שכל כותב מגיע מהזווית שלו ב’ראשומון’ הכללי, וזה הדבר שהופך את הרשומה למעניינת ומועילה יותר. בשונה מהרשומות הקודמות בהן השתלבתי בפוסט כחלק אינטגראלי מרשימת הכותבים הפעם אנהג אחרת. לקראת השלב הבא שיהווה המשך לפוסט הנוכחי אני מכינה פוסט מסכם ה”מחלץ” עבורכם את עיקרי התובנות של הכותבים כולם ומייצר מעין ארגז כלים קטן המצויד באותן תובנות ערכיות של שמונת הכותבים . מקווה מאוד שהמיזם יעזור לכם לצורך קבלת החלטות נכונות להמשך הדרך וימקד אתכם בשעת עשייה|

דוקטור אשר עידן | התחלתי בגישושים להכרת תהליך אימפלמנטציה של מדיה חברתית בארגוניםולדרכי יישומו, בשנת 2007 באחת מחברות כרטיסי האשראי של ישראל. עברתי בכל המחלקות. רק אנשי השיווק מצאו בכך עניין, אלא שהמנמ”ר לא אפשר זאת כי “רשתות חברתיות זה משחק ילדים שלא מתאים לארגונים רציניים”. היום בשנת 2010, אחרי שבדקתי כמה אימפלמנטציות, נוכחתי שבהחלט הגיע הזמן ללמוד מכמה כלים שכבר פועלים בשטח.כן מתברר שכדי להגיע לאימפלמנטציה מוצלחת היא חייבת להיעשות באסטרטגיה הוליסטית ובטקטיקה הדרגתית. כוונתי לכלי “ניהול תהליכים עסקיים” BPM- Business Process Management, שהופיעו בעשור האחרון, ולמתודולוגיות של “עיצוב מחדש של תהליכים בארגון” על פי ספרם של האמר וצ’ומפי “עיצוב מחדש של תהליכים בארגון” (1992).להלן אנסה לעדכן את הכלים ואת המתודולוגיות המועילות למדיה חברתית. לפי הרה-אינג’ינירינג, תהליך הוא שרשרת של פעולות ואירועים שבסופה מוסיפה ערך ללקוח. אמנם יש שרשראות שבעבר הוסיפו ערך ללקוח, אך בגלל שינוי טכנולוגי הם כבר לא מפיקים אותה תוצאה, ובכל זאת הם שורדים, גם ללא הערך העדכני. למשל תהליך העברת דואר נייר או עיתון נייר: מהעט לנייר, למעטפה, לבול, לסניף הדואר, למשאית הדואר וכן הלאה והלאה. אמנם השירות המקביל לא מוסיף ערך ללקוח שבאפשרותו לשלוח דואר אלקטרוני, אבל העיתון ודואר הנייר עדיין ממשיכים ושורדים. לכן הרה-אינג’ינרינג מציע להתחיל מהצרכים או מהרצונות של הלקוח, לאחר מכן לעצב תהליך שיספק את הצורך שהתגלה, ורק לאחר מכן לעצב את המבנה הארגוני המתאים. זהו מהלך ‘שומפטריאני’, המתבצע בשטח ולכן הוא מכסח בירוקרטיות. לפי הBPM, יש לְמחשב את תהליך הרה-אינג’ינירינג, כשם שמחשבנו את תהליך שליחת הדואר. ראוי להתחיל מדיאגראמה ממוחשבת של התהליכים בארגון תרשים 1 לאחר זאת לחפש קיצורי דרך ואמצעי התייעלות, בשלב הבא להריץ את התהליך החדש במסגרת הארגון, לאחר מכן לקבל משוב, וחוזר חלילה. תרשים 2 כל זה צריך להיות מלווה בלוח שעונים שמספק את התנאים למעקב בזמן אמת. תרשים 3 כשחברה רוצה לפתוח דף Facebook, היא פותחת למעשה תיבת פנדורה. מבחינתה היא פותחת חלון ראווה חדש בלי שהחנות עצמה תשתנה. אבל הלקוחות במדיה החברתית קורעים לגזרים את וילון חלון הראווה ומתפרצים לחנות ואז מגלים את המחדל או התרמית. רה-אינג’ינירינג במדיה חברתית צריך להיעשות בעיקר בשיתופם של העובדים והלקוחות בתהליך הרה-אינג’ינירינג בעצמו תרשים 4 |

אייל בירן | מספר שורות על הטמעת מדיה חברתית  זהר יודעת לנסח במדויק את בקשותיה. זה מאתגר אבל אפשרי. הידעתם ש “הטמעת מדיה חברתית” בגימטרייה נותן ערך של 1603 והשילוב של  ”שיתוף עם לא מעט סבלנות” נותן ערך כמעט זהה, של 1604 ? מקריות ?  לא ממש. למעשה ההתאמה המספרית מבליטה לעינינו שאלו שני כללים חשובים ביותר מבין כמה וכמה כללי זהב להצלחה. ראשית נבחן את נושא השיתוף. לרוב ההחלטה לצאת בפעילות של מדיה חברתית מצד ארגון מתחילה מכמה נושאי בשורה שמזהים את הפוטנציאל ומאמינים ביכולת הארגון לקיים נוכחות תועלתית ואפקטיבית ברשת. אך מהר מאד חייב להתרחש תהליך של הרחבת מאגר העובדים הפעילים והמשתתפים במהלך על מנת להפיץ את הבשורה ברחבי הארגון. הדרכים לשיתוף ולהפצת המסר הן רבות , ובין השאר אציין : פומביות, דיווחים שוטפים, פרסום סטטיסטיקות, הצפה פנימה של תגובות גולשים לטוב ולרע, ניתוח משותף של אירועי שירות המחייבים טיפול, פנייה לכותבים פוטנציאליים מבין העובדים, פרגון למתקדמים, פעילות אישית ברשת מצד יוזמי המהלך, הרצאות והסברים, חשיפת הנושא לכל. צעדים אלו יביאו לצבירת עובדים מעורבים, עובדים יוזמים, עובדים שישמשו דוגמא לשאר. הבשורה או החזון לא יכולים להישאר רק נחלת כמה משוגעים לדבר אלא חייבים לחלחל ולהגיע לכל רחבי הארגון. החל מיחידת הקצה ועד ההנהלה. ומה בנוגע לסבלנות הנדרשת ? זהו כלל זהב חשוב ביותר. במרבית הארגונים רגילים לחשוב בעיקר על הצעד הבא, ובאותה רוח גם לדרוש ולבצע מהלכים במונחי טווח קצר. בצורת הסתכלות כזו אין שום סיכוי להצלחת פעילות במדיה חברתית. תהליך הטמעת מדיה חברתית הוא באופן מודע ארוך טווח. אתה משתתף במרתון. גם אם היוזמה ההתחלתית מוגדרת כאירוע הטמעתי מוצלח ברשת עדיין יש להבין שאם התוצאה היא חד פעמית אין לראות בכך פעילות אפקטיבית. פעילות של עובדים ומנהלים ומעורבותם מתרחשת לאיטה וכמוה גם דרגת ההצלחה ביצירת תדמית רלבנטית של הארגון כלפי חוץ. ניטור התגובות מבפנים, הקשבה לשיח הארגוני, טיפול בתקלות, במידה שהן קורות, משוב למעורבים והמשך הטיפוס וההתקדמות עקב בצד אגודל, הם הכרח לאלו שרוצים להגיע להטמעה מוצלחת. לכן זכרו : שיתוף עם לא מעט סבלנות 1604 |

רונן עפר | אני שמח לקחת חלק בפרויקט מעניין זה של זהר  בפנייתה דובַּר על התייחסות ליישום תהליך מדיה חברתית בארגונים. לפני שאתייחס ל”איך ?”, מצאתי לנכון להתייחס בקצרה לשאלת ה”למה ?”. אינטראקטיביות עם הלקוחות באמצעות ערוצי מדיה חברתית עברה בשנים האחרונות מהפכה, בעוד שבארגונים עצמם דרוש זמן לא מבוטל כדי לאמץ ולהפנים מגמות חדשות. לא מעט ארגונים שואלים עצמם “למה לי לקחת חלק בזה ?” והתשובה לדעתי היא כי ה”דיון” מתרחש שם בחוץ ממילא, איתכם או בלעדיכם, ואם לא תקפצו למים ולא תקחו חלק בדיון, אחרים יגדירו מי אתם לאשורו של דבר ! לכן, על מנת “לשלוט” בצורה ממשית במותג שלכם, אתם מוכרחים להשתתף בדיון. וכעת לארבעה עד חמישה טיפים מרכזיים ליישום מוצלח של מדיה חברתית בארגון. ראשית נהפוך ליותר אישיים ואנושיים : שם המשחק במדיה חברתית היא אנשים. אם אנחנו מוגדרים כחברה גדולה, חשוב במיוחד בהקשר זה שנלמד איך נוכל לחזור ולהתנהל כקטנים, דהיינו להתחיל מ’אָלף’ כדי להתרענן. העובדים שלנו הם הלב של המותג, ולכן אנו חייבים לסמוך עליהם ולאפשר להם להשמיע את קולם. בנוסף, חשוב להבין את מידת הידע והעניין שלהם בנושא, ובמידת הצורך, לדאוג להדרכה המתאימה. שיתוף פעולה בין כל מחלקות הארגון : המדיה החברתית אינה נחלתם של אנשי השיווק בלבד, ועל חברה לעודד את עובדיה לשתף פעולה על מנת להצליח ולשלב את המדיה החברתית על כל היבטיה בתוך התמהיל השיווקי. מדידת ההצלחה : לאחר שהתחלנו בהגדרת היעדים, הדבר המתבקש מאליו הוא היכולת לכמת ולמדוד את ההצלחה. לשם כך יש לברר כמה שאלות, כגון כיצד נעשה זאת ? מה יהיו הפרמטרים למדידת ההצלחה, ובאילו כלים נשתמש ? פרסום הנחיות לעובדים כיצד לפעול במדיה החברתית : ישנן עדיין חברות שחוששות לאפשר לעובדיהן להיחשף למדיה החברתית ואף אוסרות על עובדיהן לקחת חלק או להגיב לבלוגים ולהירשם ולפעול ברשתות חברתיות. כחברה שבחרה לקפוץ למים, תוכלו להתמודד עם החשש על ידי פרסום הנחיות לעובדי החברה כיצד לפעול בשמה בערוצי המדיה הללו. דוגמא לכך הן ההנחיות שפרסמה חברת אינטל לעובדיה, אותן ניתן למצוא בקישור הבא : לינק |

יעקוב רוזן ששת השלבים הקריטיים להטמעה מוצלחת של אסטרטגיית מדיה חברתית בארגון מי שעבד בארגון יודע כי לרוב כל תהליך שינוי נתקל בהתנגדויות מצד מנהלים, עובדים ובעלי עניין שונים וזו גם הסיבה שחלק גדול מתהליכי השינוי פשוט נוחלים כשלון. אין ספק שהאתגר הניצב בפני ארגונים בהטמעת הצורך להשתמש במדיה חברתית בארגון הינו עצום ומחייב שינוי Mind-set. בכדי להצליח בתהליך מאתגר זה, יש לנהל את התכנית לשינוי בצורה חכמה. ובכן איך אכן בונים כהלכה תהליך שינוי מנצח ? הבנת הצורך העסקי במדיה חברתית יכולה לשרת ארגונים שונים למגוון מטרות : גיוס עובדים, שיווק ומיתוג, מכירות, מיתוג הארגון כמעסיק, שירות לקוחות, קידום תקשורת פנים-ארגונית ועוד. לכן, השלב החשוב ביותר הוא להבין איזו מטרה או “כאב ראש” באה המדיה החברתית לפתור. יצירת תחושת דחיפות ורתימת מובילים בארגון רוב השינויים הארגוניים נכשלים בשל חוסר מחויבות מצד ההנהלה. ללא הכרה של מנהלי החברה בכך שהם חייבים להשתמש במדיה החברתית, גם הארגון מצידו לא ירתם לתהליך ולא ישקיע את המשאבים הנדרשים. לכן יצירת ה- Sense Of Urgency הינו שלב קריטי להצלחת התהליך. לאחר מכן ראוי לבנות צוות מוביל של אנשים בעלי השפעה ובעלי מומחיות בתחום ולתת בידיו מנדט ברור לבצע את הטמעת השינוי כמי שיובילו את התהליך במסגרת החברה. פיתוח חזון ואסטרטגיה הגדירו תמונה ברורה של העתיד לאחר פתרון הבעיות בעזרת המדיה החברתית. החזון יסייע לכם בהתוויית הדרך ובהגדרת סדרי עדיפויות ויעניק השראה לאנשים שנוטלים חלק בהטמעת התהליך. פתיחת הארגון לרשת והאצלת סמכויות לעובדים המדיה החברתית בארגון לא שייכת למנהל השיווק או למי שמונה לתפקיד זה מטעמו. עוצמת הרשת טמונה ברתימת העובדים לתהליכים השונים. חברו אותם לתהליך, למדו אותם כיצד לעשות זאת נכון, תנו להם כלים והיו סלחניים לגבי טעויות. אל תנסו להיכנס לרשת תוך כדי חסימת העובדים בפני גישה לרשתות מרכזיות כמו Facebook. צבירת הישגים מיידים הטמעת אסטרטגיה למינוף הרשתות החברתיות דורשת משאבים. כדי לעודד את האנשים (ובמקביל לרפות את ידי המתנגדים), חשוב להגדיר שורת יעדים לטווח קצר ולחגוג את ההצלחות שבדרך. נוהג כזה יעזור לכם לקבל עוד משאבים וייתן רוח גבית לתהליך. מיסוד השינוי שלב זה הינו קריטי בכדי לוודא שהשינויים לא יתמסמסו עם הזמן. יש לבנות תשתית ולשמר את הידע בכדי שהנתונים ישרתו גם את הדור הבא של המנהלים והעובדים. ניהול נכון של תהליך השינוי יגרום להטמעתו האפקטיבית בארגונים שלכם. ומניסיון אישי מומלץ בחום שלא לדלג על אף שלב בתהליך.לינק לתרשים  (המודל מבוסס על ספרו ג’ון קוטר “להוביל שינוי“) |

דביר רזניק | ניגש ישירות לעניין :קחו בעלות (ownership) על המותג. היכנסו לרשתות החברתיות ודאגו לוודא ששם המותג שלכם זמין. אם הוא כבר תפוס לא נורא, שהרי עדיין לא מדובר על הדומיין sex.com שצריך לקנות במיליוני דולרים… מייל קצר לתמיכה של הרשת החברתית, והעניין יוסדר, עם הסבר עסקי מפורט וכתובת דוא”ל רשמית שמראה את שם הדומיין ,מוצר, שירות שלך ושם המשתמש יחזור לרשותך, ברוב המקרים. לא לחכות אבל גם לא להיכנס “חזק”. מדיה חברתית היא במהותה דיאלוג זורם שמתרחש ב’עכשיו’. מצמַצת, פספַסת. ערוך תחקיר קצר ברשת, כדי להבין אילו שירותים “חמים” עכשיו ומהי תועלתם הפוטנציאלית עבור הארגון שלך. Twitter הוא מצוין לקשרי לקוחות אבל “פותח” את הארגון לציבור. פורסקוור/ גו-וואלה חזקים במיקום, אבל המשמעות היא (במקרים שונים) איבוד הפרטיות. עמוד בFacebook מבטל את הבלעדיות שלך על המותג וצריך לדעת לנהל אותו בחוכמה. הַקדֵש שבוע-שבועיים ללמידה ומסקנות לפני הכניסה המסיבית. מדידה ומדדים. ניתוח טראפיק הוא אפיק חשוב לכל פעילות שיווקית מקוונת ואם מונחים כגון “דפים נצפים”, “יחס המרה”, “מספר מבקרים”, “דפי נחיתה” ואחרים נשמעים לכם כמו סינית, דעו שאתם כבר ב-delay. גוגל אנליטיקס הוא הכלי שהפך את מדידת הטראפיק (התנועה) לגורם זמין עבור כל אחד מאיתנו : מהבלוגר ועד לחברת מוצרי צריכה בינ”ל. מדיה חברתית קשה למדוד במספרים, ו-60 אלף “אוהדים” בדף הFacebook שלכם אינם שווים, בהכרח, ל- 60 אלף לקוחות חדשים עם 150 דולר קניות חודשיות.בררו מראש מה אתם מעוניינים להשיג עם  Twitter,Facebook, פורסקוור ומה ייחשב בעיניכם כהצלחה. זה לא חייב להתבטא במספר. ותסתכלו כל יום מה קורה אצלכם באתר שינוי קטן במסר יכול להוביל לגידול של עשרות אחוזים בטראפיק ואתם בכלל לא מודעים לכך ! ניסוי ותעייה. המיידיות של האינטרנט מאפשרת לנו למדוד בצורה יעילה ומהירה מהו הערך המוסף ששינוי בקמפיין, במסר, באנר יכול לחולל. אל תפחדו לערוך שינויים בפעילויות המדיה, למשך יומיים אפילו, ולמדוד באופן מבוקר את התוצאה כמה ימים אחרי. הגידול של עשרות אחוזים יכול אמנם להיות מקרי אך גם יכול בהחלט לשקף משהו עמוק הרבה יותר |

אריאלה דניאלי מדיה חברתית היא מושג חדש יחסית שכבש את חיינו בסערה זהו בעצם לא רק מושג, אלא אורח חיים חדש. וכמו כל דבר חדש צריך לדעת להכיר אותו ולהסתגל אליו. תמיד יימצאו הראשונים שיקפצו למים ויתחילו לשחות באופן טבעי. אבל אלה אינם הרוב. כלל וכלל לא. מאחוריהם יש שובל של אנשים שאינם ממהרים לקפוץ ואפילו לא תמיד יודעים לשם מה הם קופצים. באופן טבעי כל העוסקים בשיווק הם אלו שעשו את הקפיצה, אך אם הם לא ישכילו לשלב את חבריהם בארגון הם ימשיכו לשחות במים, אבל לבד. לפעמים אנחנו, אנשי השיווק, כה עסוקים במאמץ לפנות אל הלקוחות שלנו, הצרכן הסופי, מבלי לשים לב שעומד לרשותנו קהל ענק של לקוחות והוא נמצא אצלנו בתוך הבית. אלו הם העובדים של החברה. הם לא פחות חשובים מהצרכן הסופי, ויתרה מכך הם השגרירים הטובים ביותר עבור הארגון. הם מכירים את המוצר, הם אוהבים אותו, והם יכולים לדבר עליו לא פחות טוב מאשר אנו אנשי השיווק. כל מה שצריך לעשות הוא לגייס אותם כדי שיהוו זרוע נוספת עבורנו אנשי השיווק. איך עושים זאת ? בחוכמה ! יד ביד, שלב אחר שלב. הסבלנות היא מרכיב מאוד עקרוני בתהליך. שלב א’ להציג בפניהם את עולם המדיה החברתית. להראות להם אילו כלים עומדים לרשותנו : Facebook, Twitter, וזאת בצורה פשוטה ולא טכנולוגית מדי וכמובן בלי להעמיס עליהם יתר על המידה ! אנחנו לא מעוניינים בעובדים מפוחדים, אלא בעובדים סקרנים שזה עתה גילו קצה של עולם חדש ומעניין. חשוב להציג בפניהם את היתרונות של העולם הזה ובאותה נשימה גם את החסרונות. להסביר להם מי נמצא שם ולנסות להראות להם מנקודת מבטם איך הם משתלבים. שלב ב’ הפיילוט, שמשמעו להתחיל מהתנסות בתוך הבית. להקים בלוג פנימי בו העובדים יכולים לשוחח בינם לבין עצמם, להעלות תכנים הרלוונטיים עבורם או נושאים שרלוונטיים לארגון (אפשר ליזום נושאים לשיחה ולהפעיל את העובדים) ולשמוע את דעתם. שלב ג’ להפוך אותם לשגרירים. לתת בידיהם את הכלים השיווקיים שיאפשרו להם לתקשר ולהעביר את המסרים ברי התועלת עבור החברה. אפשר להתחיל ממידע פשוט כמו השקה של מוצר חדש. להכין עבורם את המידע בצורה מסודרת שתצא מהשיווק (PDF, תמונה עם טקסט, סרטון). ולספק להם המלצה כיצד לפרסם את המידע אצלם בעמוד האישי. להיזהר שלא לכפות עליהם כיצד לפרסם את המידע, אלא להמליץ, להציג מספר אפשרויות, מתוך זכירה שאנו רוצים לרתום את האנשים לשיתוף פעולה ולא להכתיב להם שיטת חשיבה אחידה. אמנם אין מדובר בתהליך פשוט, אבל זהו מהלך שאם נעשה נכון יכול לתרום רבות עבור הארגון ועבור העובדים שלו ככל שתגבר מצידם תחושת שייכות. אכן זהו תהליך של ניסוי ותעייה, והרי אם לא ננסה איך נלמד ? |

יוסי פתאל | יישום של מדיות חברתית בארגונים יישום של מדיה חברתית בארגונים בכלל ובכלכליים בפרט הינו בבחינת חזון שעתיד להתממש ועדיין מתלבט כיצד ואיך. כל ניסיון להשליך את כלי המדיה החברתית במתכונתם הנוכחית בארגונים נועד להצלחה חלקית בלבד. לפני שמנסים להתאים את הזירות החברתיות לצרכיו של הארגון כמקובל בשיח הנוכחי במרתפי הFacebook, הTwitter ודומיהם, יש לבחון את צרכי הארגונים, בהנחה שיש מכנה משותף הניתן להגדרה ולאחר מכן לתפור כלי מתאים שינבע ויתפתח מתוך הכלים החברתיים הקיימים. בעוד המדיות החברתיות נועדו לענות על צרכיו החברתיים של היחיד הרי שיקל להבין כי צרכים חברתיים אינם בהכרח יעד רלוונטי לארגון. אחד מהיעדים האפשריים ליישום מדיות חברתיות בארגונים הוא ניהול הידע הארגוני. אחת הבעיות העיקריות בימינו היא ניהול הידע בכללותו. החל ברמת היחיד ועד למעגל הרחב של החברה, דומה האתגר גם אצל הארגונים. כך יוצא שלמרות הקידמה הרבה מהבחינה הטכנולוגית עדיין אגור רוב הידע המקצועי החשוב ברוב הארגונים בעיקר במוחם של העובדים. מעט מידי ארגונים מצליחים לאגור ולנהל את הידע ואת התבונה המקצועית הנובעת ממנו, באופן הניתן לצבירה, להשבחה ולשכלול לאורך שנים. כמובן שקיימים גם יוצאים מהכלל כדוגמת האקדמיה שכתיבת מאמרים (פוסטים בשפת המדיות החברתיות) היא לחם חוקה עוד מהעבר או לחלופי חילופין מרכזי המענה של חב הסלולר .קריטריון פשוט ליכולת ניהול הידע בארגון כלשהו היא קיומה של הספריה (פשוטו כמשמעו). ככל שהספריה בארגון כלכלי, אקדמי או אחר גדולה ומסודרת יותר כך גבוהה יותר יכולת ניהול הידע הארגוני המאפשרת שימוש אפקטיבי ובר דיבידנד. כלי המדיה החברתית יכולים להוות אמצעי יעיל ומשוכלל  לזרימת המידע בתוך הארגון, לאגירתו ושליפתו באופן אפקטיבי התואם את מטרות הארגון ויעדיו. במקום ספרי נהלים המונחתים מלמעלה ותלות בתהליכי ISO מלאכותיים, עדיף שטכנולוגיית המדיה החברתית בארגונים תאגור את המידע הצבור אצל העובדים עצמם ותאפשר שיתופו, חלוקתו והפצתו באופן מיטבי |

סיגלית סובל סביון | הנושא של מדיה חברתית נתפס ברוב הארגונים כמהלך חדשני. לנו, אנשי האינטרנט, חדשנות היא טבע שני. רוב הסובבים אותנו מגיבים החל במידת אדישות, דרך הרמת גבה, לעתים בעניין מוגבל ובחשדנות וכלה בהתנגדות גלויה. חשוב לי להציג את החזון במהותו : מדובר על הרבה מאוד ערוצי מדיה חברתית בשירות הארגון, על שיח ער במדיה החברתית, שיתוף, שקיפות, ועל שירות טוב יותר. כמנהלת, אני צריכה לדאוג, מחד, לרתימת הצוות שלי לנושא, ומאידך להתקבלותו, דהיינו לדרך שבה הארגון מקבל את המהלכים הללו. לעתים אני מביטה בקנאה בארגונים שכבר נמצאים שם ממש, כלומר אלה שפעילים במספר ערוצים של מדיה חברתית. אנחנו קיבלנו החלטה שתהליך הכנסת המדיה החברתית ייעשה תוך כדי מתן מענה על צרכים ארגוניים ולאור בחינה עמוקה של מהות כל ערוץ. המשמעות מבחינתי היא שאני ‘שמה בלמים’ באופן מודע על תהליך שנתפס פסיכולוגית כתהליך שצריך להתבצע מהר. כדי להאיץ את השלב הקרוב, אנחנו נערכים במקביל על ידי הכנות בצד, בשקט. ההכנה כוללת מיפוי של הערוצים, ובה בעת כתיבת מטריצה תועלות, סכנות, בשלות, השקעה, מיומנות, דוגמאות (מהטובות וגם מהגרועות, להפקת לקחים). זה המקום לרתום את אנשי הצוות לחקור, למפות, להכין את הקרקע. במקביל הארגון ממשיך להתנהל במסלול הרגיל. תפקידי כמי שנמצאת בהרבה צמתים ופגישות ולכן חשופה לחלק גדול מההתנהלות הארגונית הוא לזהות את הצורך. ברגע שהצורך מזוהה בשטח, אני מציגה אותו  בפני אנשי הצוות שלי. אנחנו חוזרים אל מטריצת ערוצי המדיה החברתית. לעיתים קל לחבר בין צורך לערוץ ופעמים אחרות ניטשים ויכוחים קשים שבסופם מתקבלות ההחלטות הכי טובות. גם אם זוהה הצורך הארגוני, עדיין צריך לוודא שהוא מספיק למסגרת הארגון כדי לפתוח פעילות באותו ערוץ. אסור להגיע למצב בו יהיו שלושה סרטים בYouTube הארגוני ולהסתפק בכך. מצד שני, גם צורך קטן מחייב התייחסות. בעולם בו קל לפתוח חשבונות בערוצי מדיה חברתית יש לזכור שיכולות להגיע יוזמות פרטיות מתוך הארגון עצמו, במידה שאנחנו לא נמצא את המענה ההולם. פתיחת ערוץ חדש לא מביאה אותנו בהכרח אל המנוחה והנחלה. לכל ערוץ יש למנות אחראי ; צריך תמיד לראות את התמונה הכוללת, דהיינו איך משלבים בין הערוצים, איך משתלבים עם מערך האינטרנט הקיים; לתכנן באופן שקול איך משווקים את הערוץ בתוך הארגון ובאיזו דרך מעמיקים אותו. וההתנגדויות ? נראה שהן תמיד יהיו שם. יחד עם זאת אסור לבטל אותן. צריך לנהל שיח עם המתנגדים, ללמוד מהם, לתת מענה לבעיות המתעוררות, לנסות לתקן את עצמנו, ובכך לקרב. המסקנה שלי :  בתכנון נכון, בהבנת צרכי הארגון, בעבודה שיטתית ובהבהרת החזון ניתן להוביל מהלך חדשני ואחראי של הכנסת מדיה חברתית לארגון גדול |

| כאמור, בימים הקרובים אציג את רשומת ההמשך לפוסט הנוכחי שתסכם עבורכם את הנקודות החשובות ואת התובנות בעלות המשמעות הרבה ביותר |

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

13 comments

Leave a Reply

Your email address will not be published.