כל כך מעניין לחפור בדטאות עכשיו, ולראות כיצד דברים משתנים! העובדה שבקורונה אנחנו חיים במוד של “העבודה המפוזרת” (למי מאיתנו שהתמזל מזלו להמשיך לעבוד)- מציגה שלל תובנות חשובות שכדאי להחזיק. “הארוורד ביזניס ריווי” מדברים על כך שבלי קשר למקום בו עובדים בפועל, מועסקים שיש להם את החופש לפתור דברים ובעיות משמעתיות הם עם יותר מוטיבציה וחיוניות ממקום העבודה.
כאשר חוקרים מודדים את המוטיבציה של האנשים, הם רואים שאחד הדברים החשובים ביותר בשביל להפוך עובדים לפרודוקטיבים ולייצר יותר “פרפורמנס”- הוא לחשוב כיצד מעצימים את החוויה של העובד והמחוברות שלו לפתרון בעיות מורכבות, ומנהלים חכמים בזמן המשבר של הקורונה צריכים להיות מונעים מכך.
זה אומר בפועל, שכשמנהלים עושים שיחות רוטיניות על השוטף הם לא יכולים להתמקד רק בעבודה הטכנית והשוטפת- יש חשיבות עצומה להתמקד גם באתגרים קשים לפיצוח ודברים שהעובד יכול להיות מונע מהם יותר. באם המטלות נחלקות בין הדברים הרוטיניים, לאתגרים משמעותיים ובעיות שצריך לפתור- נוצר האיזון הנכון של העובדים וההתרגשות שלהם ממקום העבודה כמו גם ההרגשה האמיתית של חיוניות ומשמעות.
חדש!!! הספר שלי: “המתכון לשינוי” בגרסה דיגיטלית! אם אתם רוצים ללמוד יותר על שינוי, להבין במה זה אומר לנהל תהליכים טרנספורמטיבים בחברה, או מצד שני להבין כיצד תוכלו לטפל בצורה חכמה בטרנספורמציה האישית שלכם. אני ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר שלי שיצא השנה. “המתכון לשינוי”, מדריך אסטרטגי לאתגר של עולם שעובר שינוי על בסיס קבוע.
