הפוסט הזה מדבר על מגמה הולכת וגדלה בעניין אפקט הפרטיות. אני רוצה לחשוף אתכם למידע ולדברים שיגרמו לכם לחשוב על הנושא גם מההיבטים האישיים וגם העסקיים, בהתייחסות לדרך בה אתם פעילים במדיום הדיגיטלי ובהקשריו לעולם הפיזי. בתקופה האחרונה אני שומעת מהרבה אנשים ש”נמאס להם מפייסבוק”, המערכת כביכול גדולה עליהם והם מרגישים שמשום שהם פעילים ברשת החברתית יודעים עליהם יותר מדי. מצד שני צפיתי לא מזמן בכתבה בחדשות ערוץ 2 שהראתה איך אנשים יוותרו על הפרטיות שלהם- הכתב הלך לקניון ולמעשה הציע לאנשים- צמיד שמסוגל לנטר אותם במציאות הפיזית, התחקירן שאל אותם אם בשביל חמישה שקלים לקפה הם יסכימו שינטרו את הפעילות הפיזית שלהם וידעו בכל שניה איפה הם נמצאים, כסוג של הקבלה למציאות בעולם הדיגיטלי. יותר מחמישים אחוז מהנשאלים ענו כי עבור “נזיד עדשים”- כוס קפה בחמישה שקלים, הם היו מוכנים לתת את “גופם למדע” ולאפשר להצמיד אליהם את הצמיד, שינטר אותם בכל נקודת זמן ויתן חיווי ודטה בזמן אמת על כל המעשים שלהם.
באותה נשימה במקום אחר בעולם- Edward Snowden הפך לאחד מ”תפוחי האדמה הלוהטים” של התקופה האחרונה : מהמעמד המפוקפק של אדם שהסתתר מהרשויות בארה”ב אי שם ברוסיה, הוא הפך להיות לדובר מרכזי של שתי ועידות משמעותיות- SXSW 2014, ואחת הועידות המשמעותיות ביותר בעולם- TED. כל זאת הוא עשה בשלט רחוק דרך האינטרנט ! במקרה של SWSW דרך גוגל האנג אאוט, ובמקרה של TED באמצעות רובוט שעומד על הבמה, כשאדוארד יכול לראות את הקהל ולתקשר עם המנחה, ולמעשה בכך לנהל שיח כמעט אנושי כל זאת באמצעות מכונה- רובוט. המקרה של סנאודן הנכיח לנגד עינינו בעיה שהיתה כפי הנראה ידועה לנו אבל בחרנו לא להתעסק איתה, וכמו כן לא ידענו את מימדיה. התופעה קיבלה תפנית חדה שהתבטאה בשיחה גלויה בין האנשים, העסקים, חברות הטכנולוגיה, התקשורת וכמובן המדינות- על כל הקשור לאבטחת המידע שלנו. סביר להניח שאילולא סנאודן לא היה נוצר כזה לחץ על העולם שכָּפָה על השחקניות השונות שנותנות שירותים בתחום להסתכל על הבעיה ולמצוא לה פתרונות. סביר גם להניח שהמודעות שלנו כגולשים עצמאיים הייתה ממשיכה להיות יותר מעורפלת ולא הייתה מגיעה למימדי “הפחד מגזילת הפרטיות” כמו שקרה בפועל לאחר הפרשייה.
חברות הטכנולוגיה הגדולות מיהרו להגיב– מתוך מטרה להשרות אווירת בטחון על הוויתם של הלקוחות העסקיים והפרטיים עם ההרגשה ש”שומרים” עלינו. גוגל הכריזה בסוף 2013 כי היא מתכוונת להוסיף “תחבולות” חיזוק לאמצעי ההצפנה של המידע שלה, שעלולים כיכול להתרופף בשעה שהדטה מועברת בין מרכזי מידע שונים. היא גם עושה הרבה יותר פעמים עדכונים ושינויים לסיסמאות שלנו על מנת שלא יהיה קל לפצח אותן ולעבור חלילה את חומות הברזל המגוננות על הדטה. מיקרוסופט, הודיעה בדצמבר 2013 שהיא מצפינה את הדטה ואת האינפורמציה על הלקוחות שלה במעבר של הדטה בין מרכזי מידע- והיא מחריפה את המהלך בצעדים אינטנסיביים שינוהלו בעקביות לכל אורך השנה ויגמרו בסופה. בYahoo הודיעו שהתמנה צוות מיוחד שמטרתו היא להצפין את המידע של כל שירותי החברה במטרה להגן על הלקוחות.
אבטחת מידע– נושא האבטחה קיבל חשיבות עליונה והפך ל-USP של חברות. במקום שערך זה ייחשב כמשהו מעיק וכמשקל עודף ומיותר, המרכיב של בטיחות המידע שמגיע מהלקוחות הופך לכלי שרת מכירתי בידיים של חברות שונות. חברות שמתבססות על טכנולוגיה במהותן בונות ומתכננות סביבות עבודה יותר מאובטחות על מנת שתהפוכנה לתחרותיות. חשוב להבין שמעצם החשיפה של האירועים הללו, יוצא שהצרכנים נעשים עם הזמן ליותר חכמים ומתמצאים היטב בשאלה על הטרייד אוף שהם עושים. ברור להם שבכל פעולה הם מספקים דטה שמספרת משהו אישי על עצמם לטובת כלים, שירותים ומידע חופשי. אבל יותר ויותר אנשים תוהים לגבי הכדאיות של החשיפה העצמית. לאור השאלה- מהו המחיר של החלפת הפרטיות תמורת נוחות, נוצר תיעדוף של מערכות היחסים שלהם עם הגופים הבטוחים יותר, שמאפשרים להם גישה לכלים אבל גם משתמשים בדטה שלהם בזהירות. ההתייחסות לפרטיות כפי הנראה תהפוך לקומודטי ממש כפי שאנחנו רגילים למכור מוצרי צריכה.
אמר את זה יפה אחד הדוברים בGSMA – “כשאתה לא קונה את המוצר, אתה בעצמך הופך למוצר”. כיום אנו חיים בתחושה שאיננו משלמים הרבה עבור הטכנולוגיה שאנחנו צורכים, אבל ככל שאנחנו לומדים איך להשתמש בצורה תבונית בדטה שאנחנו מספקים, כיום או בעתיד, המציאות תיכְפֶּה עלינו “לחשב מחדש את מסלול פעילותנו” ולהבין שאנחנו משלמים תשלום די גבוה עבור שירותים ומוצרים שניתנים כביכול בחינם. סביר להניח שחלקנו נשתכנע לשנות את ההרגלים “החסכניים” ונתחיל לקנות הצעות שלמעשה זזות ממסלול הטרייד אוף של שירות חינם אל ערוצי דטה פרטיים. אין לאף אחד תשובות אמיתיות לגבי תחזית המציאות הצפוייה ביחס לנושא הזה- האם ההיתפַּתוּת לשירותים החינמיים המקלים על היכולת שלנו להתפתח באמצעות עזרים שניבנו בידי אחרים תעלה על רצוננו לשמור את הפרטיות שלנו. כמו כן, ישנו תרחיש נוסף בו חברות טכנולוגיות מייצרות פאנל חכם של יחסים שמקפיד על איזון ראוי באופן השימוש הדטה, ומעודד דרך הפאנל הזה שימוש בדטה לטובת השבחת איכות החיים של הצרכנים באופן יותר מדויק. מתוך גישה כזו- אותן חברות שתלכנה בכיוון המועיל של הדטה המאובטחת, כפי הנראה יזכו באחוז הגבוה יותר של משתפי הפעולה.
מילת סיכום- מקווה שהתחברתם אל הגיגַי בנושא. אין ספק שיש כאן ויכוח מוצדק, ושהנושא ראוי לדיון- פרטיות מול נוחות. וימים יגידו איזו מהמגמות תנצח. כמו כן, כפי שכבר אמרתי, סביר להניח שמתוך ההבנה של חשיבות הנושא מטעם המשתמשים יקומו שירותים ש”מתכתבים” עם הצורך הנוקב ומעגלים את הפינה הזו באופן שמקל על הגולשים לקבל החלטות חכמות. מצרפת לכם לכאן את הפאנל של אדוארד סנודן בTED על מנת שתוכלו לראות אותו בעצמכם, ולחלץ בעצמכם תובנות משלכם על הנושא.
