הפוסט הנוכחי יעסוק בסיפור של הדיגיטל בעסקים- במבוסס שקף מצויין של– HBR מקור מידע מדהים עליו אני ממליצה בחום.
Harvard Business Review עיבדו מחקר של מקינזי וניתחו אותו, ואני מייבאת לכאן את הממצאים ואת הגרף שמייצג את תמצית המחקר. הרעיון של הויזואליזציה הנוכחית הינו להציג לנו אילו תעשיות ועסקים הופכים להיות ליותר דיגיטלים ואילו פחות, זאת לטובת הבנת הפערים והסיבות שעומדות מאחורי כל תעשיה ותעשיה והיכולת של כל ורטיקל להתחבר קדמה ולהתפתחות בקצבים משתנים.
אנתח את המידע ואגיש לכם אותו על מנת שתוכלו לקחת את המיטב ולבחון את העסק שלכם ביחס אל התעשייה אותה אתם מייצגים וביחס לורטיקלים האחרים בתעשיות השונות. המידע המקורי הופץ כפי שציינתי על ידי חברת המחקר מקינזי- תעקבו אחר האתר של החברה אשר באופן קבוע מפיצה מחקרים ודטאות שחשוב להיות חשופים אליהן –Link.
כאשר מנהיגים עסקיים מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית, הרבה לא ממש מודעים לגבי המשמעות שעומדת מאחורי הרעיון- יש לא מעט שחושבים שמדובר בהפיכת החברה ליותר טכנולוגית עם : מחשבים, שרתים רשתות ותוכנות- אלו אמנם דברים חשובים אבל משמעותי להבין שעל מנת שחברה תהפוך לדיגיטלית מדובר בהרבה יותר.
מנהיגים דיגיטליים אשר מובילים ומתבדלים מסביבת התחרות שלהם עושים זאת בשתי דרכים : הם בוחנים כיצד הם יכולים לאמץ את הדיגיטל אל תוך העבודה- במיוחד ממבט של מעורבות מול לקוחות וסביב השרשרת, ואיך הם מובילים את העובדים שלהם להשתמש בצורה אינטנסיבית בכלים דיגיטלים בכל אספקט של השימוש היומיומי.
המחקר של מקינזי שמשוקף על ידי ובאמצעות השקף המוצג לכם ברשומה– חקר את מצב הדיגיטל בתעשיות שונות ומצא הבדלים ופערים גדולים בין סקטורים שונים וחברות בתוך הורטיקלים. החברות הדיגיטליות ביותר ביססו את עצמן כצומחות ועם הפרודוקטיביות הגבוהה ביותר. המחקר גם בדק מהם האינדיקטורים להפיכת העסק לדיגיטל ביזניס- וכיצד חברה יכולה להפוך ולהיות מובילה דיגיטלית- כמו כן, איך חברות יכולות לעשות לעצמן בנצ’מרק אל מול התחרות.
מדובר במבט על- 27 אינדיקטורים אשר עוזרים להבין את הפער בין חברה לחברה- אינדיקטורים הכוללים : נכסים דיגיטליים, שימושיות בדיגיטל, ועובדים שמאופיינים כעיבדים דיגיטלים, המחקר הוכיח ששני האחרונים מהווים את הפקטורים המשמעותיים שעושים את כל ההבדל.
כמות הנכסים הדיגיטלים בעולם בכל הורטיקלים- גדלה וצמחה בצורה משמעותית ב-15 השנים האחרונות, חברות משקיעות לא רק במחלקות ובתשתיות של IT כשהן הופכות לדיגיטליות אלא עובדות קשה על הפיכת הנכסים הפיזיים שלהן במקביל גם לדיגיטלים. השימושיות בדיגיטל בכל הקשור לטרנזקציות- בביצוע פעולות של לקוחות וספקים ותהליכים פנימיים בארגונים גדלה כמעט פי חמש- ותוך כדי התקופה כולה, הסקטורים המובילים תחזקו את השימושיות הגדלה וגוברת ותרגמו אותה לכל העסק.
ההבדל הגדול בין תעשיה לתעשיה– ובכוח של כל ורטיקל להצמיח את העסקים באופן כזה שמשפיע בצורה משמעותית על העסק תלויה ביכולת של העסק להחזיק עובדים דיגיטליים במהותם- A Digitally Empowered Workforce. בשני העשורים האחרונים, הסקטורים המובילים יצרו פרפורמנס במספר מטריקות בכל הקשור לכוח האדם- כמו כן עבדו בצורה מאסיבית על העמקה בשימושים של כלים דיגיטלים שמגדירים מחדש את הדרך בה תהליכים מתבצעים במקום העבודה- ומעצבים מחדש את הדרך בה אנשים חושבים.
חשוב לראות בגרף המוצג לכם את ההבדלים בין תעשיות, וניתן להבין במהירות דרך הדטה את הפערים של ההתפתחות הדיגיטלית בחברות בין סקטורים שונים באופן שמבוסס על יכולות של תשתיות ואנשים : 
באופן טבעי הסקטור של עולם הטכנולוגיה מגיע למקום הראשון– ומייד לאחריו מגיעים הסקטורים של המדיה, פיננסים ו-שירותים, כל אלו מחזיקים יכולות חזקות יותר בעולמות הדיגיטל מכל שאר התעשיות. חברות מהסקטורים המובילים מבצעות יותר הוצאות באמצעות- Digital Payments, הן משווקות יותר דרך תפיסת Digital Marketing, ומעצבות את המוצרים שלהן כמו כן הפיתוחים סביב חשיבה שמותאמת למרחב הדיגיטלי.
חברות מתקדמות כפי הנראה תשתמשנה בפתרונות תוכנה זאת לטובת ניהול ה-Back Office של אופרציית העסק וניהול הקשר עם הלקוחות, הן משקיעות במרץ בכל הקשור לפלטפורמות איקומרסיות ואפילו פעילות בתוך פלטפורמות אלו- זאת כמובן תלוי האתגרים העסקיים של העסק. ההגדרה של החברות הללו לאיך עושים עסקים וכיצד מנהלים תהליכים עסקיים נעשית באמצעות שימוש בטכנולוגיות סושייל אשר מאפשרות להן להיות באינטראקציה עם שותפים ולקוחות.
Burberry למשל, הגדירה מחדש את עולם הקמעונאות הפיזית- היא יצרה אינטגרציה בין הסושייל מדיה שלה ובין החוויה ברצפת המכירה. השימוש בחדשנות כזו מאפשרת לחברה לייצר אימפלקציות משמעותיות על הדרך בה הדברים נעשים ועל המודלים העסקיים של החברה- כי באופן זה היא “משתעשעת” הלכה למעשה בכל הקשור לשרשרת הערך ובפיצוח המשמעות העתידית שלה.
חשוב להבין שהפערים עצומים, חברות שמובילות מחזיקות כוח אדם פי- 13 יותר גדול עם יכולות דיגיטליות חזקות- זאת מול הורטיקלים האחרים שאינם מסומנים כחזקים בעולם הדיגיטל ובתעשיות שבהן ישנו פער גדול תפיסת ה- Digital Engagement במקום העבודה הופכת להיות לקריטית.
הפערים העצומים בהעסקה של אנשים שמבינים בדיגיטל בסקטורים שונים- משמעותיים ומשפיעים על הדרך בה חברות מתפתחות, הטכנולוגיה עוד לא יצרה חדירה מספיק משמעותית לדרך בה אנשים מנהלים את היומיום שלהם ועל ידי כך מייצרים פרפורמנס. הרבה מהעסקים צריכים לשבור את ההרגלים הישנים שלהם- ולבנות מה שקרוי: “Digital Talent” בתוך העסק ולא ביחידת סיילו- ולאמן את השריר הזה אל תוך האופרציה של החברה.
חברות צריכות שכל עובד יביא יכולות דיגיטליות משמעותיות שמגדירות ומאתגרות מחדש את העסק, זו הדרך היחידה לייצר אינובציה בחברה ולאפשר לכך שהארגון ייצר אפקטיביות מתפתחת ברמה התשתיתית. בחלק מהמקרים נכון לגייס אנשים חדשים שלא גדלו בחברה, אבל ישנה גם אופציה מאוזנת יותר והיא אימון השרירים החדשים בקרב עובדים קיימים וייצירת יכולות חדשות שמאפשרות לבנות תרבות שמתאימה לעידן הנוכחי.
מילת סיכום, עבור מנהלים, הצעד הראשון הינו להגדיר את הקדימויות בכל הקשור לאתגר הדיגיטלי, ומשמעותי לשמור על כך שנקודת המבט הדיגיטלית תהיה משוקפת ממבט של אוברול על העסק כולו ועל האתגר בטרנספורמציה שלו על מנת שלא יפגע היתרון התחרותי של החברה. זה דורש מהחברות להיות בפוקוס ולהבין מה חשוב בתעשיות שלהן וכיצד הדיגיטציה יכולה למנף את העסק, איך לקוחות חווים את הדברים וכיצד הם משתנים, ואילו מותגים מהתעשייה שבה החברה פעילה או מתעשיות ליד יכולות לעזור להגדיר מחדש את הדרך העסקית כמקור להשראה.
