זו תקופה לא קצרה שאני מטפחת בבלוג שלי קטגוריה שעונה לשם- Workplace, יחד עם קטגוריה נוספת- Culture דרך שני האתגרים הללו אני מנסה להבין מה הם הקומפוננטים ליצירת מקום עבודה עדכני וריספונסיבי למאה ה21 וכיצד נכון לארגונים להתכתב עם שינוי בתרבות והתמקדות במעבר הבין דורי והבנתו.
הפעם, אני רוצה להתעכב אתכם על קייס מעניין- הצצה לתרבות בפייסבוק ולמה שהופך את החברה למה שהיא. אני כמובן לא מתיימרת להבין את מקום העבודה בפייסבוק, לא עבדתי שם וגם לא אעבוד- אבל חשוב לי להזניק עבורכם מתוך דטה שצצה ברשת לאחרונה דברים שאני מזהה מתוך התרבות הפנים ארגונית של Facebook, תובנות שיכולות לעזור לנו- לבנות תרבות ארגונית ומקום עבודה חכם יותר.
הדטה למעשה סובבת סביב הספר האדום הקטן של פייסבוק– ‘Little Red Book’ ספר שמחולק לעובדי החברה ואינו אמור להיות להיות מופץ החוצה, אחד המעצבים של פייסבוק שעבד בחברה ועזב שותף לבניית הספר- וגם אחראי לשיתוף המידע ברשת. אעבור אתכם על הדברים שאני מזהה מתוך המידע הזה ואחדד עבורכם מה אתם יכולים לקחת לטובת החברה שלכם.
קודם כל קצת רקע, המעצב והאילוסטרטור-Ben Barry, אשר עבד בפייסבוק, סיפק לנו הצצה לדרך בה עובדים חדשים בפייסבוק מתקבלים לעבוד- הרעיון נולד מתוך הבנה שככל שהחברה גדלה היא חשופה לאתגר שנסב סביב הדילמה הבאה- כיצד ניתן להסביר את החזון והמשימה של החברה, את ההיסטוריה ואת התרבות הארגונית.
ככל שהשנים עברו, הרבה מהדיונים של החברה התקיימו בערוצי תקשורת מבוזרים : קבוצות פייסבוק, אימיילים ובתקשורת אחד לאחד- מי שנכח בתקופות הקודמות היה מחובר לקונטקסט של החברה ולמסרים, אבל עבור עובדים חדשים האינפורמציה הזו היתה בלתי ניתנת להשגה, פייסבוק למעשה רצתה לארוז את הסיפורים שמגדירים את הרעיון של החברה במקום אחד, על מנת שיהיה נגיש לכל עובדי החברה ובכך ישמר את התרבות ויתחזק אותה לאורך זמן.
כך למעשה נולד הספר האדום הקטן, ‘Little Red Book’- הוא הושק ב2012, זו גם השנה שפייסבוק הגיעה למיילסטון חשוב : מיליארד משתמשים- חשוב להבין כי הmilestone הזה מגדיר שהחברה הפכה מסטארטאפ קטן לחברה גדולה, וזה בערך הזמן בו קשה להגדיר כיצד שומרים את רוח היזמות והתרבות של חשיבה מהירה ופורצת גבולות. אני רוצה לעשות שירות ולנתח עבורכם חלק מהמסרים מהספר האדום הקטן, ולנסות להשפיץ עבורכם מתוכם את הדברים שאתם יכולים לקחת לטובת החברה שלכם.
המסר החשוב ביותר נמצא בתמונה שפותחת את הרשומה, פייסבוק לא נבתנה כחברה, היא נבנתה כפלטפורמה שהחזון שלה היה לחבר בין אנשים- עובדה זו מעצבת למעשה סוג שונה של יחסים בין צרכנים לחברה שכן במהות וביסוד של פייסבוק קיימת הגדרה בסיסית- ערך.
ניתן לראות גם בהמשך הסיפור את הצניעות וההבנה של מהות העיסוק של עובדי החברה : “זכרו שאנשים לא אוהבים להשתמש בפייסבוק בגלל שהם אוהבים את פייסבוק, הם משתמשים בפייסבוק בגלל שהם אוהבים את החברים שלהם”- זו אמירה חזקה שמכילה בתוכה צניעות גדולה והבנה שהדברים שאנחנו בונים : פתרונות, שירותים ומוצרים- צריכים לצאת מהצרכים של האנשים. אנחנו לא בונים דברים בשביל שנוכל להאדיר את השם שלנו, אנחנו בונים מוצרים שונים על מנת שפרקטית יענו על צורך של אחרים.
אמירה כזו בתרבות הארגונית מעצבת באופן שונה מקצה לקצה את האיפיון של : הפתרונות, התהליכים, המשאבים והכלים ולטעמי בעידן הנוכחי אמירה כזו גם מבטיחה הלכה למעשה- הצלחה עסקית ססטינבילית.
עוד אמירה שניתן ללמוד ממנה המון, ולשאוב השראה לגבי הפיתוח העסקי של החברה, “אם לא ניצור את הדברים שיהרגו את פייסבוק- מישהו אחר יעשה זאת במקומנו”, בעיני זו פראזה שמגדירה היטב כלי עבודה- אנחנו לא כאן בשביל לנוח על זרי דפנה, הצלחנו- אבל זה זמני ולכן יש צורך כל הזמן בעבודה סרקולטיבית ששמניעה אותנו להמציא את העתיד, חברות שחושבות כך נמנעות מתרחישי- בלוקבסטר, נוקיה, קודאק ובלאקברי.
תרבות ארגונית מגיעה הרבה מאוד פעמים עם מתכון של מה שניתן לעשות ומה שלא- האמירה הבאה פייסבוק כחברה מגדירה כי ניתן למעשה לעשות הכל, וזאת- תפיסה. “כשאתם לא מבינים מה אתם לא יכולים לעשות, אתם בעצם יכולים לעשות דברים ממש מדליקים”. בעיני ישנה חשיבות להוריד את מחסומי “הלא” בחברות, על מנת שתתפתח קרקע פוריה של עשייה אחרת, הרי ברור שצריך להשתנות כי העולם משתנה- ובמהות אי אפשר להשתנות מלעשות בדיוק את אותו הדבר.
שבירת השיטה, כלי עבודה נוסף שמשנה את הדרך והפורמאט בתכנון שלבי העבודה של חברה הינו : שבירת השיטה, בעבר- היינו מתכננים לחמש שנים קדימה, פייסבוק מגדירה את הדרך מחדש ומצהירה : אנחנו מתכננים שישה חודשים קדימה ומסמנים לעצמנו דמיונות של איך נוכל להראות בעוד שלושים שנה. שתי הפרספקטיבות הקרובה והרחוקה מבטיחות שני דברים עיקריים- חצי שנה הופכת את הכל לפרקטי, מדיד וניתן לתפעול. שלושים שנה מבטיח- מבט מלמעלה, רחב מספיק- מלא בחלומות.
העובדה שפייסבוק מניחה את שני הצירים הללו ומודדת את עצמה בכל שישה חודשים מבטיחה שהחזון יהיה גם ישומי וגם מספיק גמיש על מנת שיתכתב על פי רוח הדברים שקורים שם בחוץ.
מילת סיכום, אני מקווה שגם אתם כמוני מתרגשים מהחשיבה העמוקה של פייסבוק על יצירת ושימור תרבות ארגונית אשר מותחת את העובדים- אלו שנמצאים הרבה זמן בחברה וגם החדשים. בעיני מדובר ממש במודל לחיקוי וחשוב לקחת ממנו קומפוננטות שמגדירות ויכולות לעצב עבורכם את החשיבויות בעסק בו אתם עובדים, אני כאמור אמשיך לחקור עבורכם את ההשתנות במקום העבודה, בתרבות, וביצירת סביבה שיודעת להתכתב עם השינוי ואדאג לעדכן אתכם בנושאים המרתקים הללו בבלוג ובקהילה שלי בפייסבוק.
