מעסיקה אותי הרבה זמן השאלה, האם צריך במרחב הדיגיטלי לייצר מידע שהוא פוקנציונאלי- תכליתי, או מצד שני לספק אינסייטים ותובנות כולל הגשה של מוצרים ושירותים באופן שמתחבר לצרכים של האנשים. דיברתי אתכם בעבר על המאסלו שלי, וכיצד אני תופסת את היררכיית ההשפעה על האנשים- בעיני, מה שחשוב לצרכנים, לקוחות, או אולי אפילו אלך רחוק ואומר לאנשים- הינה היכולת לאבחן בתוך כל רעשי הרקע העצומים מה רלוונטי לנו, וכיצד מכל המידע אנחנו יכולים לקבל פתרונות אמיתיים לצרכים שלנו.
מאמר שהתפרסם ב–CB Insights– שוטח דוגמאות של שחקנים אשר משנים את תפיסת ההגשה ועובדים בדיוק במוד עליו אני מדברת, יצירת מידע מעוצב אשר עונה על-Needs של צרכנים ומכאן מהווה גם סוג של עוזר דיגיטלי, יוטיליטי אשר מכווין. אנשים, בהגדרה לא רוצים לקנות את הפונקציונאלי, הם רוצים לקנות את הפתרון. אין ספק שמזון פונקציונאלי- functional foods הפך לטרנד לוהט בשנים האחרונות, צרכנים מחפשים אחר מזון שיכול לייצר להם ערך בריאותי, ולפתור להם את בעיית הרעב, השמנה ונפיחות. על המגרש משחקים הזה ישנם סטארטאפים שעונים לצרכים שונים אשר מבוססים אוכל פונקציונאלי כמו- פרוביוטיקה, גינג’ר, שמן קוקוס ועוד.
אבל נדרש לקחת צעד אחד נוסף קדימה, כי צרכנים רוצים להבין את המרכיבים באוכל רק לטובת האאוטפוט שהם יוצרים מה ה-Need שהאוכל הפונקציונאלי משרת בסט הבעיות והצרכים- כמו : שינה טובה יותר, עור פנים מבריק, דיאטה, עצירות ועוד. הרבה מותגים לוקחים את הרעיון של מזון פונקציונאלי ומציגים אותו מבלי לחשוב על הצרכים והציפיות של הצרכנים- כיצד אפשר לייצר להם באמצעות המידע ניסוח מדויק שעונה על הצרכים ולא מתעכב יתר על המידע על המרכיבים שלא בהכרח תמיד משרתים ומסבירים ללקוח מה הוא צריך. אז כיצד חברות יכולות להשביח את התהליכים שלהן ? ולעבור נכון יותר ? התשובה היא שבמקום לדבר על המרכיבים-Ingredients, חברות שעוסקות במוצרי מזון, טיפוח וויטמינים כמו גם תוספים צריכות לארגן את המוצרים שלהן באמצעות חלוקה יותר אינטלגנטית של לייף סטייל- וכיצד כל מוצר יכול להשביח את איכות החיים של האנשים.
ישנן חברות שכבר התחילו לעבוד כך, למשל אסתי לאודר, Shiseido, ואחרות- מארגנות את הפרודוקטים שלהן באתרים לפי הדאגה, לפי הצורך- אנטי איג’ינג, פגמים בעור, מזעור פגיעה מהשמש ועוד. בעולם של מוצרי מזון ניתן לראות למשל שחקן שעובד נכון בשם-Dirty Lemon– כמו שתוכלו לראות בתמונה שנמצאת מתחת לפסקה זו, מדובר בסטארטאפ שמסדר את המוצרים והמוצגים שלו באמצעות ה-Outcome שהם מניבים ולא על ידי המרכיבים :
גם סטארטאפ בעולם של תופסי תזונה בשם– Hum Nutrition פועל בצורה הזו ומחלק את סדר המוצרים והמותגים באתר שלו לפי הפונקציה התוצאתית שהם מייצרים ולא לפי המוצרים.
מעבר לרצון להפוך את ההנגשה של המוצרים לשייכות לצרכים, הפוקוס באימפקט על הלייף סטייל של האנשים פותח גם אופציה של שיתופי פעולה והזדמנויות עבור מותגי מזון. למשל, במידה והמוצרים עוזרים להרגעה ומכילים צמחים, יכול להיות שהם יכולים להתקשר אל שירותים מעולם של יוגה, אפליקציות של מדיטציה ועוד- כל אלו מובילים לייצירת אקו סיסטם רחב יותר ופלטפורמטי של נגיעה בלקוחות ויצירת ערך מוסף שהוא מעבר לברור מאליו.
