Innovation Dictionary

החלטתי לעשות מעשה, ואחת לתקופה להכין עבורכם כלי שימושי, כלי שהוא בגדר- Content Utility, שיכול לשרת אתכם לחיזוק השריר בארגז כלי העבודה שלכם. המיקבָּץ הקודם היה למעשה מילון מונחים מהעולם הדיגיטלי, ולמי שלא קרא ניתן למצוא אותו בלינק הבא : Link, כמו כן, אתם יכולים להשתמש בכלי השני שהפקתי עבורכם והוא : “אינדקס של חברות סטארטאפ ופתרונות טכנולוגיים בישראל”, חברות שיכולות לעזור לכם בפיתוח העבודה שלכם במרחב הדיגיטלי- Link.

הפעם, אני רוצה להציף עבורכם מילון נוסף, שישמש ככלי חזק ומועיל : אינדקס למונחים מעולם החדשנות, שבמהותו שונה מכל המילונים האחרים הקיימים ברשת. בעצם לקחתי על עצמי ליצור עבורכם מוצר כלאיים, שמחבר בין תפישות החדשנות המסורתיות לבין תפיסות וגישות חדשות- כמו כן טכנולוגיות שמשפיעות על הדרך בה עסקים עושים חדשנות בפועל ועולם המושגים שסובב את אותן טכנולוגיות. לכן, מוצג בפניכם מעין Mashup של מושגים במנעד רחב, ובאמצעותו תוכלו להתמודד עם מציאות השוק הלכה למעשה, שבה הישן נפגש עם החדש וביחד יוצר את תמונת ההווה וכמובן את תמונת העתיד.

הפוסט הזה הוא חלק מסדרה שפתחתי בבלוג שלי– שעוסקת בנושא חדשנות. הסדרה כוללת : מודלים, תהליכים מושגים, קייס סטאדיז ועוד. ולכן, לפני שנצלול הלכה למעשה למילון המושגים רציתי להתעכב על מושג החדשנות עצמו במבט מלמעלה : 

חדשנות, מה זה אומר למעשה ? מדובר באקט או בתהליך אשר דרכו- המצאה מתפתחת עד להצגתה לציבור כמשהו חדש. מינוף של אינסייטים שנובעים מצרכים של אנשים כהזדמנות לפתח חשיבה חדשה, כדי לתת לאותם צרכים פתרון יצירתי, אחר ומבדל. אווירת החדשנות עוזרת לנו ליזום דברים משמעותיים מטעם המותג, בגזרת השירותים או המוצרים- ועל ידי כך להגביר את תכיפות המגע מול הלקוחות. חדשנות יכולה להתבטא בכמה צורות : היא יכולה לקבל ביטוי דרך הצגת נקודות מבט שונות ומשמעותיות על מוצרים ושירותים, כמו כן, באמצעות יצירת דרכים חדשות לענות על צרכי הלקוחות, על ידי הצעות חדשות להשגת המטרה הרצוייה, ובצורה שתקל על חיי האנשים הודות לפתרונות שמובאים מטעם המותגים. עוד גישות של חדשנות מתבטאות בהמצאת קטגוריות חדשות, במיזמים שפונים לסגמנטים חדשים, או מאידך קהלים שלא נגענו בהם בעבר, ועוד. הדרכים להפצת החדשנות יכולות להיות מאוד מגוונות, ממוצרים חדשים ושירותים חדשים- ועד למיזמים שוברי שיוויון ומשני מציאות על ידי טכנולוגיות חדשות כגון : מדפסות תלת מימדיות, ננוטכנולוגיה, ועוד. חדשנות יכולה להתגלות גם באקט פשוט של העברת משהו שהיה תמיד בשוק אחד, לשוק אחר שבו הוא יופיע כטרנד חדש לגמרי (כמובן לאחר התאמתו לשוק זה).

חשוב להעיר שהאנשים נוהגים בשנים האחרונות לגלות יֶתֶר מוּדעוּת לחדשנות– והם ממש מחפשים אחר דברים חדשים, שיהיו טובים יותר, מהירים וכמובן הרבה יותר נוחים. הם מוכנים לנסות מוצרים חדשים מהר יותר מאי פעם. חברות שרוצות להתקדם בחייהן העסקיים ובפוזישנינג שלהן בתעשייה בה הן פועלות, חייבות להתנסות בחדשנות ולהטמיע אותה בתוך המערכת העסקית, על ידי- כלים ושיטות עבודה ש”נושמים” חדשנות. לשם כך החלטתי לטפל בקטגוריה הזו ולייצר עבורכם את ארגז הכלים הנוכחי. בעקבות ההכרות עם הנושא תוכלו למעשה לקבל  כלי דחיפה שיזיז אתכם לעבוד במגרש המסעיר הזה של החדשנות.

Accelerator– אקסלרטור | כפי שאמרתי בתחילת הרשומה, אני “משאילה” מושגים מהעולם החדש לטובת מותגים מסחרים שרגילים לפתח חדשנות בשיטות מסורתיות. אקסלרציה (או הֶאָצָה)- היא תפישה שלפיה אנחנו יכולים לארגן צוות ולבחון יחד רעיון או חידוש מסויים, ותוך זמן יחסית קצר למקסם את הפוטנציאל ברעיון ואת פיצוחו. ישנן כל מיני צורות ושיטות של אקסלרייטורים בעולם העסקי, עם מטרות ואינטרסים שונים. לקבוצה קטנה של סטארטאפ שנמצא בתחילת דרכו, האקסלרייטור יכול לתפקד כתא חימום של הרעיון כשהוא למעשה מקבל חיזוקים מסביבת העבודה, כגון- תשתית, מנטורים, כלים, וגישה למוקד ולמשאבים. את אותם עקרונות אפשר למעשה להרעיף על ארגונים שרוצים לפתח רעיונות חדשים, ולגשת ישירות לעולם העסקי מכיוון אחר, שיוקדש לפיתוח. אקסלרציה, כפי שעולה משמה- מאיצה את התהליך ומזרזת קבוצה קטנה של אנשים להגיע לפיצוח בזמן מאוד קצר, אם רק תקבל את התמיכה ואת תנאי הסביבה הנכונים. ארגונים שרוצים להתפתח בעולם הסחר שנמצא במרוץ לחדשנות צריכים לאמץ בדחיפוּת גישות כאלו וליישם אותן במבנה הפנימי של העסק. על כך גם ארחיב בפוסט ייעודי לנושא.

A/B Testing- ניסויים | אני מניחה שאין אדם אחד בתעשייה שאינו יודע מהי כוונת המונח. אלא שידוע לי בוודאות שיש לא מעט מאותם שיודעים אך לא עושים. במרחבי העולם העסקי והרצון לייצר חדשנות- העוצמה הכי גדולה שיש בידכם תתבטא באומץ להתנסות, לטעות, לפגוש הצלחות, לסכם ולהמשיך הלאה. מתוך התפישה של ה”טסטינג”, יחד עם ההקפדה על ניתוח התוצאות ניתן בהחלט ללמוד הלכה למעשה מה נכון לעשות כדי להזין את עולם התוכן שלכם, לטובת האקו סיסטם בו אתם פעילים שכולל התייחסות לקהל הלקוחות שלכם. ניסיונות חוזרים ונישנים בהצגת רעיונות שונים, התמחות בטירגוט וחיכוך מוצרים חדשים מול קהלים יעודיים, ועוד- יעשו בפועל את כל ההבדל לגבי מודל ההצלחה. בעולם של חדשנות, ניסוי ותעייה הם שלב הכרחי שמאפשר התפתחות. אחד הדברים החשובים ביותר הינו ניסוח רמת היכולת שלכם לבחון פיתוחים חדשים לאחר שנוסו שוב ושוב מול קהלי המשתמשים. אותם ניסיונות יגרמו לכך שהפרויקט שלכם ישתכלל ויצליח בפועל.

Assets- נכסים | בעולם של חדשנות ישנם נכסים שונים שצריך לקחת אותם בחשבון- קשר קבוע עם הלקוחות, מומחיות, סביבה פיזית, סביבה וירטואלית וכמובן קביעת מדיניות. הנכסים הללו הינם חלק הליבה בתפעול של מהלכים חדשניים. הם מתפקדים ממש כחלקים חיוניים במנגנון המכונה. הם למעשה רכיבי היסוד שאחראים על עיבוד התהליך בתוך “עורקי” הארגון. בצאתכם להרפתקה של החדשנות מן ההכרח להבין איך רצוי להשתמש בנכסים הללו, ולאחר שהצלחתם לבנות תמונה שלמה יש לגזור ממנה כמה מסקנות. למשל להחליט האם הנכסים שלכם מספיקים להרמת הפרויקט ומה עוד חסר לכם לשם מינופו. למרות שחלק מהנכסים אינם ויזאבילים, הריהם בכל זאת חשובים באותה מידה במדד ההצלחה.

Agile- להיות גמיש, מהיר |  זה אולי עיקרון מרכזי- שמכתיב כיום את רמת היכולת שלכם לצאת למהלכים חדשנים. העולם הישן והמסורתי רגיל לתהליכי חדשנות ארוכים, הכרוכים בצעדים אסטרטגיים, עם אופק רחוק לגבי המימוש בשטח. אבל כיום הדברים עובדים הרבה יותר מהר, ואתם צריכים לנסח לעצמכם שיטות עבודה שמתאימות את עצמן לעולם הסחר החדש. זריזות, מהירות תגובה וגמישות- הם המרכיב העיקרי להצלחה. מדובר לא רק על זירוז תהליכים שמאפשרים לכם להוציא בפועל את הרעיונות שלכם לשטח. אלא גם ביכולת שלכם להגיב במהירות לשינויים תוך כדי תנועה לאחר שהמוצר שלכם או השירות שלכם כבר הושק.

Advanced robotics- רובוטיקה | במהלך העשורים האחרונים, תעשיית הרובוטיקה נתקלה במכשולים רבים, בהיותה תעשייה יקרה ולא גמישה. אבל כיום המציאות הדביקה כמה וכמה מתחזיות המדע הבדיוני. ישנם יותר ויותר רובוטים מתקדמים שנותנים מענה לצורך מובהק, וכל זאת תודות לחזון מפותח שמכיר בתועלת הממשית של המכונות המתוחכמות. מתעורר הצורך לשכלל את השימוש בבינה המלאכותית כדי להשביח את מערכת הרובוטיקה, עם פיתוח מכונות שמדברות עם מכונות על ידי סנסורים ויכולות הנעה מרחוק. הפיתוחים של הרובוטים של היום הינם יותר גמישים במגמה להקל על האינטראקציה, כשהם מותאמים במהירות לצרכים שצצים בשטח.  כל השיכלולים האלו נועדו למעשה לייצר פתרונות נוספים לצד ההישגים של כוח אדם, כשברור שהגורם האנושי מוגבל בכמה כישורים בהשוואה לפעילות הרובוטית- רובוטיקה זו מגמה טכנולוגית שיכולה לעזור בעיצוב ובבניית מהלכי חדשנות עבור חברות ומותגים מסחריים- ודרך תפישה זו ניתן להגיע למחוזות חדשים שכלל לא חשבנו שנפגוש בהם, זו בדיוק הנקודה בזמן בה ארגונים שקיימים מאות בשנים, צריכים להחשף ולהטמיע יכולות חדשות.

Activate- להפעיל | השלב שאליו מגיע כל פרויקט- בו צוותים מולטי דיסציפלינריים נערכים לשכלל את שיטותיהם על סמך האינסייטים מהלקוחות שכוללים : איתור מטרות אסטרטגיות, הזדמנויות שיתאימו למותג, וכן איתור מקום הימצאותם של הקמעונאים וקביעת המרקט פלייס בו אנחנו פועלים- על מנת להחליט איך רצוי למותג להגיב אם על ידי שיפור המוצר, השירות, או בבחירת תפיסה אסטרטגית חדשה. 

Analytics- אנליזה ככלי תכנון לחדשנות | בעולם בו אנחנו חשופים יותר ויותר למידע עשיר, ובמקביל מסוגלים להבין טוב יותר את נטיות המשתמשים ואת צורכי הלקוחות שלנו, עריכת אנליזה הינה כלי משמעותי ליצירת חדשנות. האבולוציה של “קריאת” דפוסים משמעותיים של דטה וגילוי עוד ועוד מאפיינים רלוונטיים לאורך זמן, משרתים בפועל את היעדים של החברה, בטח ובטח כשזה מגיע לבחינת מתודות עבודה חדשות או שיטות חדשניות. הודות לניתוח הידע הנצבר החברה מסוגלת לבנות תשתית עסקית שתומכת את ההחלטות והופכת לכלי אסטרטגי מכריע עבור החברה.

Automation of knowledge work- בינה מלאכותית | ההתפתחות המהירה בכל הקשור לאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה ממוחשבת (אם תרצו- תְּבוּנָה מְלָאכוּתִית) היכולת הטכנולוגית של מכשירים ללמוד ולעבד נתונים, מצטרפות לכלים השימושיים והטבעיים יותר שעוזרים לחברות להיעזר בטכנולוגיות, כמו למשל זיהוי קולי או זיהוי פנים. כל העזרים האלו נותנים בידי המכונות את האפשרות ללמוד על הצרכים שלנו ולעמוד לשרותנו בכמה מישורים : הָחֵל בלימוד הדברים שאנחנו צריכים לבצע ועד ליכולת להכיר את מַאַוַוייֵנו ולעזור לנו בביצוע פעולות פשוטות או מורכבות. נמצא למשל מחשבים שמסוגלים לענות על שאלות- באופן שעובדים, או לקוחות מצד שני. יוכלו לקבל מידע מועיל מבלי שעברו הכשרה מיוחדת לכך, מצב זה למעשה פותח אפשרויות חדשות לגמרי לגבי השימוש בשפע המידע, שמעתה ינוצל בצורה רלוונטית בידי הארגונים. ככל שיִרְבּו הפעולות של צוותי העובדים בארגון שיבוצעו על ידי מכונות שלומדות ומחכימות, כך ניתן יהיה להעביר תפקידים מסוימים למערכים ממחושבים לחלוטין ומצד שני ייווצרו מקצועות חדשניים לגמרי באקו סיסטם של שוק התעסוקה. (דבר דומה קרה במהפכה התעשייתית שיִיתרה את עבודת הכפיים לטובת פַּס הייצור ההמוני).

Business Innovation- חדשנות עסקית | ישנן גישות שונות בתחום החדשנות, ולמי שמכיר אותי אני מאמינה בסופו של דבר בטיפוח חדשנות מסוג אחד עבור מותגים, והיא- חדשנות עסקית. ההבדל בינה לבין חדשנות לשם חדשנות עומד על התובנה שחדשנות עסקית באה לשרת מטרות מאוד מעשיות ואותנטיות גם בעבור העסק אבל גם בעבור לקוחותיו. בעולם של חדשנות עסקית עלינו לייצר פתרונות שבהם אנשים באמת ירצו להשתמש לעומת חדשנות לשם חדשנות שעיקרה לייצר שיחה- חדשנות למטרת יחסי ציבור ותו לא. היכולת של בעלי העסק לממש את הרעיון של החדשנות ולגרום לחברה להתפתח תלויה בהפצת שירותים או מוצרים שאתם מפתחים כדי שאנשים ישמחו להשתמש בהם בפועל. חדשנות עסקית מטרתה המעשית ברורה- לבנות את העסק במסלול ההולך ומתפתח, כדי להעביר לאנשים את הרעיונות הללו דרך מוצרים ושירותים ועל ידי כך להשפיע על ההווה ולעצב את העתיד של החברה.

Business Intelligence -BI- מידע פנימי | כל חברה מחזיקה הרבה מאוד מידע, וניהול נבון של המידע הופך לנכס קריטי לטובת תהליכים של חדשנות. המושג- Business Intelligence כשמו כן הוא, כלומר האינטליגנציה שמניעה את עסקי החברה כבסיס שעליו ניתן ליצור מהלכים עתירי רעיונות. מידע בימינו הוא כוח תבוני והוא משמש ככלי משמעותי לקליטת הצרכים של  השוק שמתוכם ניתן לקבל החלטות נכונות על כדאיות יוזמה זו או אחרת.

Brand- מותג | מייצג הבטחה מיוחדת כלפי הלקוחות שהמותג, המוצר או השירות ישיג עבורם כדי להגיע למטרה ספציפית, חלום או שאיפה. מותג קיים בלבם ובמוחם של קהלי הלקוחות כעסק יציב. הפסגה של כל מותג מצטיירת בתדמית שעל פיה הלקוחות תופשים אותו וכציפייה למה שהוא מייצר עבורם בפועל. החדשנות תאיץ את המוטיבציה של האנשים להתחבר אל המותג מזוויות בהן הוא חפץ וכל זאת לאורך זמן.

Big Data- ביג דטה | המושג “ביג דטה” נשמע לפעמים כמשהו מאיים, מפחיד, גדול ולא נגיש. בשנים האחרונות הרעיון של שימוש בדטה הנאגרת מיום ליום במרחבי הסייבר- הפך לשיחה משמעותית יותר, עסקית יותר ומתקרבת בצעדי ענק אל המחלקות העסקיות וגם אל הגישות שמפתחות את העסק והמקומות בהם עוסקים בחדשנות. צפוי שזו תהיה הדרך בה נבנה תהליכים חכמים ואיכותיים יותר בעתיד הקרוב והרחוק. חברות הטכנולוגיה הגדולות משקיעות בכך את כל מרצן. אך עניינן אינו רק במציאת פתרונות שמקנים להן את היכולת למכור מוצרי מדף מוצלחים, אלא גם בניסיון השיטתי להתקרב אל אנשי החדשנות ולפשט את ההזדמנות כך שתהיה “קליטה” ותוכל להיחשב כארגז כלי עבודה נגיש.

Brand Equity- נכסיות מותג | הערך האִינְהֶרֶנְטִי של המותג, בתקופה כזו שבמהלכה הלקוחות משוועים לחדשנות, הערך הנתפס של המותג נקשר באופן ישיר לדרך בה הוא נוהג לייצר חדשנות על בסיס קבוע ולתדירות שבה הוא למעשה מרענן את הצעת הערך שלו באמצעות הצגת זוויות חדשות שיהיו לתועלת הצרכנים. מן הראוי לקחת המלצה זאת כפקטור שמשמש כמודל אידיאלי לשיטות העבודה שלכם שכן נכסיות המותג יכולה לעלות בכמה מונים באם תעצבו בתוך מבנה החברה שלכם תרבות של יצירת חדשנות, ועל כך אדבר במושג הבא.

Culture- תרבות | הערך המילוני “תרבות של חדשנות” חשוב כמעט יותר מכל מה שנֶאֲמַר בפוסט הזה. יש מספר כללים שמתבקשים כדי ליצור תרבות- הבנה מעמיקה בכל הקשור במוטיבציה של השינוי, אכיפה מלמעלה בעיצוב מנהיגות של חדשנות, טיפוח אמון פנימי והתייחסות שורשית לסושייל בכל רמות החברה לטובת הנושא. האלמנטים הללו מתבטאים במנגנון של פונקציות בחברה ממש כמו בעבודת המכונה. הם למעשה מהווים את האינפוטים שמצביעים על האופן שבו צריך לפתח ולהגדיל את סביבת העבודה שפועלת “עם הפנים” לחדשנות. חדשנות בארגון ותרבות ארגונית הם מעשה מורכב, וצריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק ולדאוג להשקייה ולרענון העשייה החדשנית. הרבה מאוד ארגונים מציבים את רעיון החדשנות ברקע האחורי, בבחינת אלמנט מסתורי ולא ברור כל צרכו. מצב זה אינו מיטיב עם העסק: ככל שהתרבות של החדשנות תחלחל כקו חוצה את כל מערכי החברה כך יותר ויותר אנשים יהיו מחוברים אליה והיא תתקיים כנכס ריאלי שממריץ את הפעילות ומאפשר לתכנונים הנועזים לקרות בפועל.

Collaboration- שיתוף פעולה | האקט של עבודה משותפת עם יותר מאדם אחד על מנת להשיג מטרה ספציפית. העשייה המשותפת מפיקה תועלת עבור כל הצדדים, היא קרקע פורה ליצירת גישות שונות שמכניסות קרן אור חדשה למבט הכללי על הפרויקט. ישנה חשיבות בשמירה על מבנה מצומצם של צוותים קטנים בארגונים שנוקטים בשיתוף פעולה לרגל הקמת פרויקט על מנת שהדבר יצליח בפועל. 

Crowdsourcing- חוכמת ההמונים |  הערך של חוכמת ההמונים נובע מהעובדה שאנחנו אוהבים להביע דיעה בקהילות שונות ברשת החברתית ובפלטפורמות שיתופיות שונות. כמו כן ישנן פלטפורמות כמו Waze אשר ממש מתושתתות על בסיס חוכמת ההמון וזו קובעת את התצורה הסופית של הזירה עצמה. ידוע למשל שגם ויקיפדיה התפתחה בצורה כזו. קחו בחשבון שחוכמת ההמון מתקיימת כל הזמן בין אם אנו מתכוונים לכך ובין אם לא. לכן אין כל צורך לפתח יכולת מוגדרת שתעוצב על פי חוכמת ההמון על מנת שהפקטור הזה יפעל לטובת העסק. מספיק שהמותג יפגין פעילות במדיה החברתית ומיד הוא למעשה חשוף לחוכמת ההמון. זו תהיה כבר שאלה אחרת אם הוא מתכוון לעשות עם כך משהו או לא. חוכמת ההמון גם מקבלת מעמד של דמות סמכותית על פי צורת החיפושים שלנו בגוגל : עצם העובדה שאנחנו מחפשים אחר דברים שונים מסוגלת דרך הדטה להעיד על מה שההמון רוצה, לאן הוא נמשך ועוד. דטה וביג דטה הם עולמות תוכן שמשקפים תכופות את יעדי החיפוש של “חוכמת ההמון בפעולה”. כיום, חוכמת ההמונים נחשבת לשיטה בה ארגונים משתמשים לטובת חדשנות, ועל כך אדבר במושג הבא  :

CrowdeCreation– יצירה משותפת עם קהל |  אכן, כבר מזמן מעסיקה אותנו המחשבה על קראוד סורסינג, ונעשו ניסיונות לא מעטים בתחום הזה. העיקרון שלפיו מומלץ  “לשאול” את הצרכנים ולבקש מהם להציע רעיונות לשיפור המוצרים ולהמצאת פריטים חדשים, כבר אינו בגדר חידוש. אבל, כמו בכל מגמה חדשה נוסף גם כאן עוד אלמנט דינאמי, מצד ההתפתחות שלה. ההבנה שחדשנות תבוא מהקהילה ולא מהיחיד, הופכת את רעיון הקראוד סורסינג למשהו עמוק יותר. מתברר שלקולות המשותפים יש גוון חברתי מעניין שתורם לשיחה ומעניק לה ערך אותנטי, כיוון שהוא קשור ישירות למי שמשתמש בפועל.  אין זה מחייב עבודה עם הקהל הרחב, אלא די בקהילה שנבחרה באופן מובחן מתוך ההחלטה לצאת איתה לדרך עם הכוונה ליצירה משותפת. לכך הדיגיטל הוא אנאייבלר מדהים ויעיל מאין כמוהו כי הוא מסוגל לייצר סביבה שיוויונית שמשטחת את דרגות ההיררכיה על מישור אחד וחוצה מעמדות באופן שמאפשר לכולם להביע את דעתם. ארגונים וחברות שיבינו את גודל ההזדמנות יזדרזו ליצור קהילות קטנות שמאפשרות לקהל ממוקד מטרה לתפקד כ“יוצר”, להיות “מגיב אקטיבי” ולספק תנאֵי מעבדה נאותים עבור החברה שמיתנסה בעבודה עם השטח. הקריאטיביות המשותפת תפיק תוצאות נפלאות ותגרום ללקוחות הפעילים להרגיש שהם נוטלים חלק ביצירה כך שבסופו של המהלך יהפכו לשגרירים הנאמנים ביותר של המותג- וכמובן יוסיפו רבדים של חשיבה חדשנית אותה לא בטוח שהמותג היה יודע לייצר בעצמו באם היה עובד לבד.

Creative Commons- קריאטיביות ציבורית | קריאייטיב קומונס (Creative Commons או CC) הוא ארגון חובק עולם שמטרתו להעניק אלטרנטיבה ראויה למבנה הקיים של דיני זכויות יוצרים באופן שיאפשר ליוצרים לשתף יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות רחבות יותר מאלו שמתאפשרות דרך דיני זכויות היוצרים, בצורה קלה, ברורה ובעיקר ללא עלויות. אחד הכללים החשובים שיש לזכור כשעוברים לחשיבה שממוקדת על תחומי החדשנות הינו לפצח תפישות חדשות על מנת שהן תהפוכנה לכלים בארגז כלי העבודה של החברה. קריאטיביות ציבורית כמו CC מאפשרת לנו להבין את הכוח שטמון בשימוש ברעיונות הציבור, ובניתוב המחשבות היצירתיות של אחרים לטובת הצלחת פרויקט. לא תמיד ניתן לסמוך על יכולתה של החברה לספק פתרונות חכמים ולכן היציאה אל קבוצות חיצוניות ויוצרים חיצוניים נחוצה כדי להגביר ולהאיץ תהליכים שאיתם מתמודדים כרגע.

Cultural Lag- פער תרבותי | המושג הזה מתייחס אל הזמן שנדרש כדי להדביק את הפער שנוצר עם עולם הטכנולוגיות החדשני שמתפתח ללא הרף. העובדה שמתעוררות בעיות בעולם שהופך יותר ויותר לסושייל מייצרת קונפליקטים שיִיפָּתרו עם צמצום הפער התרבותי הזה. המושג הזה עשוי לעזור לכם להגדיר את שלב ההתפתחות של העולם הטכנולוגי ולעדכן אתכם בהתפתחות של עולם הסושייל. הודות להבנה של הגאפ שנוצר, ניתן לצפות בעיות שתופענה בעתיד, כך שתוכלו לדעת איך תעוצב המציאות העתידית של החברה שלכם.

Creativity- קריאטיביות | קריאטיביות מגדירה את היכולת המדהימה ליצור משהו חדש וערכי- רעיון, שילוב הומור, אמנות, מוזיקה, מציאת פתרון, ועוד. הקונספט של יצירתיות יכול להתפרשׁ בדרכים שונות, והקריאטיביות כשלעצמה פתוחה להרבה גישות מפתיעות, כגון היכולת ליצור מערכות יחסים בין קריאטיביות לתהליכים. הקריאטיביות מקלה על מציאת הקשר בין הפתרונות להשמה שלהם בשטח ומאפשרת בידול.

Corporate Culture- תרבות תאגידית | אנשים שנמצאים בתוך מערכת של ארגון רוצים להיות בתוך תרבות, תרבות הכוללת- ערכים, חזון, נורמות, שפת ומדיניות עבודה, סיסטם, דברים סימבולים, בנפיט והרגלים. התכונות הללו בתוך תרבות תאגידית מגדירות את היכולת של עבודה בשיתוף- זה מהווה למעשה את הרצפה עליה ניתן לייצר עבודה עכשווית והשמשית. תרבות ארגונית יכולה להשפיע על האנשים ועל הקבוצות בתוך הארגון שעושות אינטראקציה אחד עם השני וכמובן מול לקוחות- הגדרה נכונה של תרבות ארגונית קובעת את היכולת של ארגון לגדול, לצמוח ולהתפתח.

Collaborative– מישהו שמשתף פעולה | מי שזוּהָה כמשתף פעולה ויודע לפעול במסגרת קבוצה- לטובת הפצת הרעיון והצלחת הפרויקט, כמו כן יש בידיו יכולות לחבר בין אנשים ולרצות לעבוד יחד.

CoLab- מעבדות משותפות של טיפוח חדשנות | תהליך תחקיר שמאפשר לארגונים לקבל פידבק מלקוחות כשהחברה מייצרת קונספטים של חדשנות. זוהי מתודה שמאפשרת לצוות מאנשי החברה לבנות מיזם ולבדוק אותו בזמן אמת מול משתמשים. האפשרות הזו למעשה מקצרת את זמן הפיתוח, מצמצמת את ההשקעה ויותר מכל מצמצמת טעויות- עבודה בCo מתוך תפישה של שיתוף עוזרת להגשים מהר יותר את החזונות העסקיים של החברה.

Crowdfunding- גיוס דרך הקהילה | העיקרון הוא פשוט : היזם מעלה את תוכנית המיזם שלו אל סביבה יעודית לטובת הפעילות- מגדיר את היעד אליו הוא רוצה להגיע (יעד במובן המימוני) ומזמין את הקהל הרחב להשקיע במימוש הרעיון. האתר,  משמש כפלטפורמה לקידום הרעיון ויצירת קמפיין סביבו. כמו כן- הוא תורם להפצת הרעיון ממצבו “הגרעיני” בקרב קהילה של אנשים שמתעניינים בחדשנות, בקידמה וביוזמה צעירה ורעננה שאינה תלויה בגופים מסחריים, על אתרי גיוס המונים ארחיב בעוד כמה רגעים.

Communities- קהילות |  את עולם הקהילות ניתן היה פעם להסביר בקלות יתרה. למעשה, קהילה- במיוחד כאשר מדובר במימד של חדשנות, הינה מקום מפגש לבעלי עניין בתחום כשעולם התוכן יוצר את הדבק ואת קשרי הגומלין בין חבריו. קהילות יכולות להתקיים בפורמטים שונים : בפייסבוק, בפורומים סגורים ובאזורים מובחנים. אט אט הקשר הזה בין ההתפתחויות הטכנולוגיוֹת לבין הקהילות מסתעף למימדים נוספים. Waze היא קהילה גדולה של נהגים, Kickstarter גם היא קהילה גדולה של יזמים ואנשים שמתעניינים ביזמות ובחדשנות. Airbnb היא קהילה גדולה של שוכרים ומשכירים שבאמצעות הדיגיטל והטכנולוגיות מורידים את ערכם הבלעדי של הגופים המתווכים של עולם התיירות תוך שהם מייצרים אקו סיסטם עסקי חדש. קהילות הינן פקטור מכריע ליצירת חדשנות שכן הן יכולות לתפקד כעוגן לחשיבה ולדיון- ולשמש כפידבק בהתחככות עם פתרון חדשני.

Customer Co Creation- יצירה משותפת עם לקוחות | אחד הדברים המדהימים ביותר שניתן להתייחס אליו במציאות העכשיות, חדשנות פתוחה שמעוצבת ביחד עם הלקוחות. גישה זו ניתן ליישם על פיתוח מוצר או שירות יחד עם היוזרים וכן עם לקוחות בפועל שהופכת אותם לשותפים ולמעורבים בייצירת הצעת הערך החדשה. 

Crowdfunding Websites- אתרי גיוס המונים | יש יוזמות שונות כאלו ברחבי העולם- ואחת המפורסמות הינה Indiegogo, וכמוה גם Kickstarter. אלו קהילות דיגיטליות שמאפשרות ליזמים להעלות את הפרויקטים שלהם ולהזמין את הקהל לעזור ולקחת חלק במימון, אבל לא רק !- זו הזדמנות ליזם להתחכך עם קהילה, לשווק, לבדוק את הטון הדויננטי של השוק ולהבין איך המוצר יכול להיחשב לרלוונטי בסקיילים משתנים. מותגים חכמים צריכים לחשוב כיצד הם יכולים להשתמש בתפיסות אלו של מפגש בין חדשנות וחיכוך עם צרכנים- ולהשתמש בכוח זה ובשיטה זו וטובת אקסלרציה של רעיונות מבית העסק.

Capability- יכולות | מְסוּגָלוּת. מושג שמגדיר את טווח הפעולה של המשאב. מדידת היכולות של החברה היא משמעותית שכן היא עוזרת לבחון את מה שנדרש על מנת לבצע פעולה מסוימת, או להבין את התוצאות של תהליכים שהֵרַצְנו- דרך פקטורים מדידים ומנגנוני בַּקָרָה. המסוגלות מותאמת לתהליך ולדרך בה בונים את המודל  של החדשנות.

Data mining- כריית מידע | סינטזה של תוצאות המחקר שנעשה על בסיס דטה, תוך שימוש בפילטרים חדשים שעוזרים להגדיר ולחזות מראש חשיבה חדשנית עם אינסייטים משמעותיים שמאפשרים לנו לבנות מודלים רעננים של חדשנות.

Design Thinking- עיצוב, ככלי שנובע מחשיבה עיצובית | סט של מיומנויות, קוֹמְפֶּטֶנְצְיָה של גילוי ורמת בנה גבוהה בתחומי התכנון של תהליכים שמעצבים בצורה חכמה את המוצר, האוביקט, או הסיסטם. חשיבה עיצובית אינה מוגבלת אך ורק לאקט של העיצוב עצמו, בענייני צבע וצורה, אלא מדובר על הסתכלות רחבה שמיועדת לעצב את המסגרת הכללית של מרחב הפעולה והקיום של המותג.

Domain Knowledge- ידע בתחום | סיכום של כל מה שהושג, על פי מה שהתגלה תוך כדי עבודה או נרכש כמומחיות מתוך למידה באזור מסוים. הידע הזה יכול להיות עמוק ורחב. בעלי עסקים אינדיווידואליים אשר פתחו דומיין בהקשר של תוכן מסויים בשדה התמחות ספציפי הופכים להיות למומחים בתחומם. 

Disruptive Innovation- חדשנות משבשת | עסקים שמשבשים את שיטת עבודתם השגרתית יוצרים למעשה חדשנות. בעבר, ההסתייגות משחקניות חדשות שמשבשות את התעשייה ויוצרות משהו שונה, גרמה לשחקניות המסורתיות להתייחס אליהן כאל חברות “גרילה”, שמייצגות חברות קטנות וחסרות משמעות. ולפתע פתאום כל היחס לתופעה השתנה. לנוכח העובדה שישנן יותר ויותר חברות שמשנות את הדרך בה מורגלים העסקים להתנהל, נוצר מצב שתעשיות שלמות משתנות לחלוטין : Airbnb בתחום התיירות, WhatsApp ואפליקציות מסרים אחרות בעולם התקשורת, Uber בתחום המוניות ועוד ועוד. החברות “המשבשות” הללו אכן מקבלות ציביון של חברות חדשניות שההשפעה שלהן על החברות המסורתיות כבר אינה מתקיימת רק ברמה של איום וסיכון, אלא הן משמשות כמודל לחיקוי אותו כולם רוצים ללמוד, במטרה להבין אילו תובנות אפשר לאמץ אפילו בשיטות תעשיה שלא השתנו עשרות שנים.  

DemoDay- יום הצגה | יום בו סטארטאפים, יזמים, הוגי רעיונות מציגים את המיזם שלהם בזמן קצוב אל מול קהילת משקיעים, יזמים, חברות. “דֶמוֹ דֵיי’ הינו כלי להשבחת הדרך בה היזם משתף ברעיונות שלו ומתחכך בעוצמת הפתרונות שמגיעים מהקהל. זהו כלי שמאפשר לארגונים למצוא פתרונות שיוטמעו בתהליכי החשיבה החדשנית שלהם ובכך לקצר לוחות זמנים.

DIY Tools- כלים של “עשה זאת בעצמך” | במציאות הדיגיטלית של ימינו, בניית סביבה חדשנית דורשת חשיבה מחוץ לקופסא. אחד הדברים הנהדרים שעומדים לרשותנו הינם כלים דיגיטליים שמאפשרים לנו בקלות להציג, לשמור, לשלוח, לערוך ולארוז את הרעיונות שלנו. אותם כלים יצירתיים של “עשה זאת בעצמך” הם כר פורה לעשייה מהירה וגמישה גם עבור יזמים עצמאיים וגם עבור יזמים שפועלים במסגרת חברה.

Discoverability– היכולת לגלות | מושג מוצלח מאוד בעיני, ומהווה מרכיב משמעותי להצלחה. “גנבתי” אותו מ- ג’ון פיין מנהל קשרי סופרים באמזון- שמגדיר את המושג הזה כאתגר הגדול ביותר של המציאות הנוכחית בשל עומס המידע והדטה אליה אנחנו חושפים. בעולם של חדשנות ובצונאמי של יזמות מכל הכיוונים, שאת עוצמתן אנו חווים באופן שוטף- היכולת לגלות דברים הופכת לכלי משמעותי ביותר. ישנן שיטות שונות וכלים שונים מטעם אנשים שזו המומחיות שלהם – לזהות מגמות, טכנולוגיות, וכל גורם רלוונטי לטובת פרויקטים שונים. להערכתי סגולה זו תהפוך לאחד המקצועות החמים ביותר של העשור הקרוב, ובעקבותיו יימצאו הכלים התואמים ותשתיות עבודה חדשות שיאפשרו לנו לאתר ולגלות בקלות את התנועות הבולטות בשטח.

Envision Workshop– חיזוי בקבוצות עבודה | אירוע חדשנות שמתקיים בתדירות של יום, יומיים או שלושה- ובמהלכם מרַכְּזים צוות מגוון או מומחים מתחומים שונים על מנת לבדוק יחד אסטרטגיות שונות סביב פיתוח מוצרים, מותגים או שירותים. 

Ethnography- אֶתְנוֹגְרַפְיָה | מתודולוגיית מחקר שמתפתחת במקביל למחקר על הסושייל- ומשתמשת בהתנהגות הטיפוסית של קבוצות אוכלוסין אנשים סביב קונטקסט מסויים, וביחס למקום הטבעי בו הם חיים.

Emerging Tech- טכנולוגיות ראשוניות | טכנולוגיות חדשניות שמגיחות למערכת הסחר בשלב מוקדם ולרוב נֶאֱמָדות בפחות מחמישה אחוזֵי חדירה אל השוק. הן לרוב מייצגות את הדור הראשון של השימוש בטכנולוגיה ודורשות השקעה גדולה והתאמה מורכבת על מנת שתעבודנה בסקייל רחב.

Entrepreneur- יזם | אנשים שמיישמים רעיון- ומשקיעים בו (או שיוזמים אותו) ומקרבים אותו אל השוק. הם אלו שמתחילים את העסק שלהם בשלב מוקדם שבמהלכו הם בוחנים את הערך המעשי של הצוותים החדשניים- אל מול המערכות החדשניוֹת ולפי תוצאות החיכוך עם שוק היעד עצמו.

Elevator Pitch- פְּרֶזֶנְטַצְית מעלית | מושג סלנג שבא לתאר פרזנטציה מהירה שמציגה את הרעיון, מוצר, שירות או פרויקט. השם מגיע כהקבלה לזמן שיש לנו במעלית להעביר מידע מאחד לשני בדרך כלל 20-60 שניות. הרעיון והתובנה שהמושג הזה כונס בתוכו הינו- שחשיבה נכונה ורעיון טוב יכולים לעבור בזמן מאוד קצר.

Forced Perspective- פרספקטיבה תחת הכרח | שיטת אסטרטגיה של חדשנות שיוצאת מתוך פרספקטיבה שונה שנוקטת בכוונה בגישות שמתנגשות. השיבוש נעשה בכוונה מראש, במטרה להגיע למסקנות בלתי צפויות, ובכך למעשה להשיג פתרונות של חדשנות ולפתוח חלון הזדמנויות לרעיונות חדשים.

Flexible strategy– אסטרטגיית גמישות | בעולם שמשתנה במהירות יש לזכור כלל גדול: גם כשמשרטטים אסטרטגיה ברורה- צריך לדעת לתכנן מראש כלי עבודה שמאפשרים גמישות ופתיחות לשינויים המתבקשים תוך כדי תנועה. הסיכוי של ארגונים להפוך לחדשניים טמון בחלקו בתובנה הזו שמאפשרת להם לתכנן, לפתח ולהיות כל הזמן דרוכים למה שקורה בחוץ. יש לטפח יכולות של תגובה מהירה וגמישה במהלך של הטמעת השינוי ובעיקר להיערך להזדמנויות שעולות בעקבות המבנה החדש של החברה.

Hackathon- האקתון | למושג הזה ישנם עוד תתי מושגים כמו : Hack Day או Hackfest וגם- Codefest. זה למעשה אירוע בו מתכנתים ומפתחים, כמו גם אנשי העיצוב, מתכנני UI ומנהלי פרויקטים מנסים יחד לעשות האקינג- לפרוץ רעיון, או אתגר. בדרך כלל אירוע כזה נמשך יום או יומיים. המטרה העיקרית הינה ליצור סביבת עבודה משותפת שהפוקוס שלה היא למידת שפה עדכנית ביחד, ניסוי ופיתוח של אתגר יחד ובעיקר שיתוף פעולה שמאפשר למשתתפים להכיר אחד את השני. כפי שכתבתי בתחילת הרשומה- העולם הדיגיטלי החדש גולש למערכות בדוקות שהוכיחו את עצמן בעולם הסחר הישן והטכנולוגיות החדישות מכַנְסות שיטות מסורתיות ביחד עם יצירת חדשנות בארגונים. בשל העובדה הזו יותר ויותר מותגים מתנסים בשיטות כמו האקתון לצורך פיצוח אתגר המתייחס למוצר או לשירות מטעם החברה. על הנושא הזה אדבר ביתר אריכות בקרוב, כחלק מסדרת הפוסטים שלי הנוגעים לשיטות חדשות שנועדו ליצירת חדשנות בחברה.

Idea- רעיון | מה שעומד מאחורי רעיון או מחשבה הינו אוסף של מחשבות שלמעשה עולות תוך סיעור מוחות. רעיון יכול לההתבטא בהברקה ספונטאנית, או להיגרם בכוונה תחילה, דרך ה”בריינסטורמינג” למשל. רעיון מוצלח יכול להיות מונע דרך איש יחיד או ביוזמתה של קבוצת אנשים.

Inventor- ממציא | ממציאים הם אותם אינדיווידואלים שיוצרים דברים חדשים לטובת העולם. הממציאים מוּנָעים בדרך כלל על ידי סקרנות גדולה, והם דואגים כל הזמן לחקור ולבחון אפשרויות והזדמנויות חדשות. לא כל הממציאים מיישמים את הרעיונות שלהם באופן אפקטיבי לחיים השוטפים. ולא כולם מתייחסים לצורך אקטואלי של אנשים ותופרים לו פתרון מעשי. אבל הממציאים שאתם זקוקים להם בחברה צריכים להיות כאלו שמסוגלים לזהות את הצורך, להזדהות עם מטרה של המותג ולהתייחס לאותה מטרה כיעד מועדף לכושר ההמצאות שלהם.

Innovation ecosystem- סביבת חדשנות | האקו סיסטם של החדשנות מהווה למעשה נטוורק מורכב של קבוצות אנשים, ארגונים, תעשיות, ואף מדינות. הדבר דורש הפעלת רגולציה וגופי אכיפה אשר תומכים בַּקידום של רעיון החדשנות. זה כולל אינטראקציות בין אנשים על מנת שהרעיון יפגיש אותם עם הדינאמיקה של השוק- באופן שישתלב ביצירת מהלך, מוצר או שירות.

Innovation Hubs- האבים של חדשנות | ההאבים של חדשנות למעשה מייצרים סביבת עבודה בה יושבים ביחד מספר יזמים, מנהלים את התהליכים שלהם ומתחברים לאקו סיסטם של קשרים בעולם הדיגיטלי עם אותם אנשים אשר מתעניינים באווירה הזו. האב של חדשנות מאפשר ליזמות לפרוח אך גם עוזר לסביבה להתחבר אל אותם רעיונות ומשם ליצור נטוורק שעוזר לכולם. ארגונים ששואפים להתפתח בעולם של חדשנות מייצרים בתוכם האבים של חדשנות, ומנתבים אליהם את כוח האדם התואם את האתגרים הרלוונטיים. כמו כן, ארגונים גם מחפשים קשרים בתוך האבים אקסטרניים שמתפתחים לצידם ובכך גם מצליחים לרוב להבחין ביכולת שיכולה להשלים הת המיתוֶוה של דרך חדשה אליה הארגון רוצה לצעוד.

Idea Mgmt- ניהול רעיונות | ציר פעולה משמעותי בחברה שמנהל את כל נושא החדשנות, היזמות ומופקד על העלאת רעיונות חדשים שנועדו להעצים את העסק ולהגדיל את ממדיו. כמו כן ציר הניהול הזה עוסק בהתחקות מתמדת אחר מגמות השוק המתחלפות, על התמורות, ההזדמנויות, החוזקות הסיכונים, והאיומים מהמגרש התחרותי. תחת דיסציפלינה זו גם חשוב לבחון את המציאות כפי שהיא תהיה בהערכה משוערת לעוד שנה, שנתיים, שלוש- ולהבין כיצד השינוי צפוי להשפיע על החברה. מבט מפוכח על כיוונים אלו עוזר לטיפוח ובניית יכולות שתומכות את החברה בתהליכים על מנת שתהיה ריספונסיבית לקידמה הנִמרצת.

Useful Innovation- חדשנות שימושית | לא קל להימצא במגרש של החדשנות, ישנם המון יזמים והמון רעיונות- אבל אחד העקרונות הטובים ביותר שעליו כדאי לשמור הינו, לייצר חדשנות שימושית. לא מעט יזמים מפעילים מיזמים שהחלו בחשיבה יסודית, השקעה וקריאטיביות אך בלי יותר מדי בדיקה לגבי פשטות השימוש, הצורך והבעיה עליה היוזמה עונה. לכן, רצוי שתתייחסו לַרעיון של החדשנות השימושית בערבון מוגבל: “חדש לשם חדש” אמנם מייצר כותרות אך לא מייצר עסקים ! לעומת זאת חדש שעניינו הוא חדשנות שמייצרת ערך שימושי בידיהם  של משתמשי הקצה שלכם הופך לתשתית מצויינת לפיתוח עסקים מבוססים.

Intrapreneur- יזם פנים ארגוני | הוא בעצם דומה מאוד לEntrepreneur- אך בהבדל אחד: את היוזמה שלו הוא יישם על צוותים נבחרים מתוך החברה, או הארגון, עם יעדים ברורים לגבי השווקים בהם הם רוצים להפגין עוצמה של חדשנות – שכרוכה בהסתכלות חדשה על חלון ההיזדמנויות.

Ideator- מומחה לסיעור מוחות | אדם שמומחה באמנות הבריינסטורמינג- ויודע להנחות קבוצות לצורת חשיבה שנובעת ממצב ריאלי של השוק או יוזמת רעיונות בתחומים חדשים.

Integrated Innovation- אינטגרציה של חדשנות | גישה הוליסטית ליצירת חדשנות מוצרית, שמומלצת למותגים או לנותני שירות. הדבר מתבצע על ידי סקירה של הזדמנויות שונות מקשת רחבה של אפשרויות, ולאחריה יצירת מיקס חכם עבור החברה. גישה זו משמשת בעיקר למהלכים שיווקיים.

Invisible UI- חווית משתמש בלתי נראית | סביבות הפיתוח והעולם הטכנולוגי שמשתלבים בחיינו, אמורים להתפתח לנקודה בזמן בה הם משמשים ככלי שרת בידי המשתמש, כלים שמגיבים לתנועות ולמאפייני ההתנהגות שלנו ולא להֵיפך. אציין בהערה שהפוסט הזה נועד להעביר לכם מעט מצורת החשיבה הזו ולהכניס אתכם למקומות בהם אתם יכולים להשפיע ולקחת חלק פעיל. כיווּן מחשבה כזה מגדיל את הסיכוי כי תשתלבו בפועל בהרגלי הגולשים שהם צרכני הדיגיטל שלכם, באופן שמתמזג בטבעיות בחייהם השוטפים. מדובר למשל על עיצוב מוצלח של interface שפוגש גולשים באופן כזה שהיוזר ממש לא חש בהתערבות ולא רואה בה טירדה- לעומת האופציה השנייה שמכריחה את היוזר לשים לב לפעולות שהוא מבצע במקום שיתמקד בתוכן ובסט המסרים שאתם רוצים להעביר, הבנת המושג הזה והטמעתו בפיתוח מוצרים ושירותים- יכול להוות את הKSF שלו בעולם משתנה ובייצירת חדשנות מזן חדש.

Key Success Factors– מפתחות עיקריים להצלחה |  כל מה שנרצה למדוד יכול להיות מדיד ! נקודת המוצא היא לדעת איך לתכנן זאת מראש : תפקידם של אנשי החדשנות הוא להבין לַאַשׁוּרָם את הצרכים, הרצונות והמאוויים של לקוחות יעד מסומנים. מחובתו של איש חדשנות להכיר את השוק שבתחומו הוא פועל ולברר מראש איך ההצעה שלו תספק את הצרכים והדרישות של הגולשים בתוך פלח השוק המסומן. מבלי לדעת מהו הצורך המסתמן במרחבי השוק, איך ייתכן לבנות אסטרטגיית פעילות נאותה, שתבטיח חיפוש יעיל אחר המקומות הנכונים, בהתאם ליוזמות שמעוררות ביקוש ? רבים מאנשי חדשנות מסתמכים על ניחוש, ומתיימרים להכיר את השוק על בסיס ניסיונם הקודם בתעשייה, על פי נתוני מכירות ועל סמך מה שאנשי מכירות מספרים להם על הלקוחות. אבל אם אתם חברה שמוכנה מראש לשנות את התפישה המסורתית מתוך ההבנה שהעולם העסקי עובר תמורות- תתכוננו לנָעֵר את הנחות היסוד שמגיעות מכִּיווּן אנשי המכירות. הן עשויות להתברר כנכונות אך הן גם עלולות להיות שגויות, שכן כל ידע טקטי על צרכי השוק צריך לעבור אתגור מזמן לזמן באמצעות מחקר אמיתי שמחדש את הנחות היסוד עם מידע רענן.

Lean Innovation- חדשנות רזה | מתודה אשר פותחה עבור מנהלי פיתוח עסקי או מוצרי, ולמעשה תוקשרה על ידי אריק ריס ב2011. ריס חיבר את הספר המבוסס על הניסיון שלו, בטענה כי סטארטאפים יכולים לקצר את פיתוח המוצרים שלהם, על ידי קומבינציה בין הרעיונות שלהם לבין צרכי השוק כפי שהתגלו בפועל. הגישה ההיברידית הזו למעשה מאפשרת Validated Learning- למידה מוכחת. ריס טוען שאם סטארטאפים ישקיעו את זמנם ביצירת פתרונות שעונים על צרכי הלקוחות הבדוקים הם למעשה יורידו משמעותית את רמת הסיכונים שאורבים להם בכניסה אל השוק ובכך יבטיחו את הצלחתם. הגישה של ריס כבר מאומצת למעשה בארגונים אשר מעוניינים לייצר את מה שקרוי : סטארטאפ בתוך חברה, והמאפשר לחברה להצמיח מתוכה זן חדש של רעיונות מקוריים.

Listening Strategy- אסטרטגיית הקשבה | מי שמכיר אותי באמת יודע שבאופן כללי אני בעד אסטרטגית הקשבה בכל תחום ולא רק בתחום החדשנות. אבל לבטח בתחום זה אסטרטגית הקשבה יכולה להועיל רבות להצלחתו של פרויקט חדש. העיקרון של אסטרטגית הקשבה נשען על הצורך המובהק להקשיב היטב לפני “בריאת הרעיון”, תוך כדי ואחרי. אין להיסחף להתאהבות “רומנטית” ברעיון אלא לטפח את היכולת להבין מה אנשים אומרים עליו בפועל, כדי להשפיע בצורה דרמתית על הצלחתו. לרוב האנשים למרבה הצער אין מספיק אוזניים כדי להפעיל את  יכולת ההקשבה שאלוהים נתן לנו במתנה. ואילו הקֶשֶׁב המלא למתרחש יכול להשביח כל רעיון מוצלח ובה במידה גם רעיון פחות מבטיח בשלביו הראשונים יכול לעלות על הפסים כתוצאה מההקשבה לתגובות המעשיות של קהל הצרכנים.

Look -Listen-Learn- להסתכל, להקשיב, ללמוד | זה כמובן לא מושג מילוני אלא פילוסופיית חיים, שמתכתבת ישירות עם אסטרטגיית ההקשבה, ולמען האמת אלו הם הכלים המשמעותיים ביותר ביצירת חדשנות שימושית ופורצת דרך. אם נדע להשתמש בחושינו, להתבונן במתרחש בעיניים פקוחות, ולהיות מוכנים להקשיב וללמוד- אין ספק שנוכל להוסיף קלף מנצח למהלכים הנסייניים שלנו.

MVP -Minimum Viable Product | מושג שמגדיר שיטה לעשות לאונץ’ לפרויקט ולהתנסות בו, ולפיו כל סטארטאפ נוהג להשקיע רק עשרים אחוז בפיתוח הטכנולוגיה ואת יתר שמונים האחוז- בגיוס, שיווק, ובהתחככות מעשית עם השטח ועם המשתמשים. אחרי ההתנסות, שנשענה על חוכמת ההמונים, על תגובות ועל אינפוטים- הוא ממשיך לפתח את המוצר. מומלץ לעסקים ששואפים להתפתח לממדי מותגים גדולים, לקחת אחריות ולאמץ לעצמם גישות שנהוגות בקרב הסטארטאפים- משמע לעבוד כמותם בסביבת עבודה של פיתוח שמתקדמת וגדלה עם הזמן. הסתיימו ימי “הרעיון הגדול והאחד” שקובע מראש אמירה מובילה בטווח של כל התוכנית השנתית. במקומם הגיעו ימים חדשים בהם אנחנו בונים פלטפורמה ראשונית, יוצאים איתה לדרך ולמעשה מתייעלים וממשיכים לבנות אותה תוך כדי תנועה.

Mass Customization- קסטומיזציה למאסה | הכוונה הינה להציע מוצרים או שירותים שפוגשים צורך חיוני שעלה מכל לקוח אינדיווידואלי- אבל, בממדים של מאסה. העיקרון הגדול שצפוּן בתוך המושג הזה הינו להפוך כל לקוח, כמייצג הטרוגני של צרכי השטח- להזדמנות שיוצרת ערך. אפשרות כזו מזדמנת באופן טבעי בעולם שהופך לדיגיטלי : כך אנחנו יכולים ליצר פרוטוטיפ של מוצר ולאחר מכן לבצע עליו מערך תאימות פיר משתמש. טכנולוגיות כדוגמת מחשבים לבישים, מדפסות תלת מימדיות ופלטפורמות של סושייל מאפשרות הלכה למעשה להעצים את התפישה של קסטומיזציה לקבוצות מאסיביות. זוהי גישה חדשנית שתחדור יותר ויותר לחיינו- ובהמשך אדבר על האספקטים של הפרסונליזציה כנידבך ישיר בפיתוח אותה מגמה.

Mobile Internet- האינטרנט והמובייל | בתוך שנים ספורות, כלומר בזמן קצר יחסית, הנגישות לאינטרנט ממכשירים שונים הפכה ממוצר פרימיום שנועד לבודדים, לדרך חיים שמקובלת על יותר ממיליארד אנשים אשר מחזיקים בבעלותם טאבלטים וסמארטפונים. בארה”ב ההערכות עומדות על שלושים אחוז מהחיפושים ברשת כשארבעים אחוז מכלל השימוש בסושייל מדיה נעשים דרך מכשירי מובייל. עד שנת 2015 הצפי הוא כי השימוש ברשת Wireless Web יהיה גבוה יותר מתכיפות השימוש באינטרנט מבוסס כבלים. היציבות של ערך הקונקטיביות, במקביל לחדירה המשמעותית של אפליקציות שכיום מאפשרות ליוזרים לעשות המון פעולות “תוך כדי”- תיתן את אותותיה בשנים הקרובות. זאת תהיה הדרך המוּכֶּרֶת היחידה שבה נפעל,  והיא תהיה קשורה יותר ויותר לעולם הפיזי. הטכנולוגיה של “מובייל אינטרנט” מתפתחת במהירות רבה, עם ריבוי המסכים השונים והרחבת הפורמאטים בהם נוכל להיחשף לתכנים- כולל בתחום של מחשבים לבישים, אלו אזורים וטרנדים שמשפיעים על חייהם של הצרכנים, של המשתמשים וכל מי שעוסק בחדשנות צריך לקפל אותם אל החשיבה ואל התכנון של הדרך ההמשכית בתעשייה בה הוא עובד.

Open Innovation- חדשנות פתוחה | חדשנות פתוחה מהווה למעשה קונספט של מרכזי R&D שמאפשרים קולבורציה עם שותפים לא טריוויאליים שייקחו חלק בפיתוח של רעיון, מוצר או שירות. דרך מתודה של חדשנות פתוחה ניתן ליזום שיבוש מכוון לתהליכים, Distributed Innovation- ובכך להפגיש באותה נקודה גישות שונות, צרכים שונים ומיגוון דעות של “מוחות חושבים”. כתבתי בעבר פוסט מקיף על הנושא עם דוגמאות נבחרות של ארגונים שמפעילים חדשנות פתוחה דרך פלטפורמות הדיגיטל. למי שרוצה להעמיק רצ”ב- Link.

Product Innovation- חדשנות מוצרית | מושג זה מייצג את התהליך היצירתי של התפתחות של מוצר או שירות קיימים, או לחילופין פיתוח מוצר חדש או שירות חדש. מושג זה כולל בתוכו גם שיפור של מוצר או שירות, במובן של יצירת חדשנות בתוך מוצר קיים. 

Perceptual Equity– נכסיות של תפישה | השפעה על התפישה של הלקוח לגבי יחסו למותג באופן שמתבסס על מה שהוא חושב או יודע על אותו מותג. אחד היעדים המשמעותיים ביותר עבור חברות הינו העמקת המודעות הזו תוך הצפנת הערכים אותם החברה רוצה שהלקוח יקלוט לגבי המותג. 

Photosynthesis- פוֹטוֹסִינְתֶּזָה | תהליך שמבוסס על שיטת מחקר שעושה קומבינציה בין דרכים מסורתיות לבין סימולציות מתקדמות בשימוש ויז’ואל. המושג השָׁאוּל מתהליכי חדירת האור בעולם הצמחים נועד להמחיש את ההבנה העמוקה של המותג המכיר בחשיבותן של הפרספציות לגביו מצד הלקוחות. הדבר נעשה על ידי הדרכת הלקוחות וטיפוח דרך החשיבה שלהם- תוך יצירת סביבה ויזואלית שמאפשרת למותג להדגים את הבנפיט, וכתוצאה מההדגמה, לראות בפועל מה הלקוחות חושבים על המותג.

3D printing– הדפסה תלת מימדית | עד כה,הדפסה תלת ממדית הייתה בעיקר מנת חלקה של תעשיית העיצוב. אבל כיום, המציאות השתנתה והביצועים של המדפסות התלת ממדיות השתפרו לאין ערוך. החומרים שניתן להשתמש בהם השתדרגו, המחירים סבירים הרבה יותר, גם ברמת המדפסות וגם ברמת החומרים- ומדובר על טרנד שגדל ומתפתח מיום ליום. עם השתרשות ההדפסה התלת ממדית כל רעיון יצירתי יכול להתחיל מהמחשב ובטווח קצר להפוך למציאות ובכך לשנות לצמיתות את שרשרת האספקה ושרשרת הערך המקובלת כיום. הופעת הזן החדש של מציאות עסקית תאפשר הפקת מוצרים על פי דרישה, תעורר מעורבות גבוהה של לקוחות בעיצוב המוצר ותסתכם ביצירת אקו סיסטם הרבה יותר פרסונאלי, גם מגמה זו משמעותית לכל המוחות הקודחים והיוצרים חדשנות- שכן ההדפסה התלת מימדית ללא ספק תשבש תעשיות מסורתיות וזו ההזדמנות להפוך את השיבוש לכוח יוצר ולחדשנות ולא לכישלון !

Personalization- פרסונליזציה | שימו לב שכיום, הפרסונליזציה משחקת תפקיד משמעותי בתפישת החדשנות, וחשוב מאוד לא לבלבל בינה לבין קסטומיזציה כי אלו שני דברים שונים. פרסונליזציה כוללת סלקציה וסינון של המידע עבור האינדיוודואל- היכולת של צרכן יחיד להגדיר את עצמו ביחס למוצר, או לחילופין היכולת של אנשי שיווק שמסתכלים על המגמה באופן חדשני, לשווק מוצר או שירות בדרך פרסונאלית- כל אלו מפיקים אווירה של התייחסות אישית שמאפשרת העמקת היחסים עם לקוחות קיימים או חדשים.

Customization- קסטומיזציה | עוד גישה חדשה שמתפתחת במהירות בתחום החדשנות הינה הקסטומיזציה- מוצרים אשר תפורים “על פי מידה” בהתאמה מדויקת לרצונותיו של הלקוח. מגמה זו נדונה באופן תאורטי הרבה מאוד שנים אבל היא מתאפשרת עכשיו בזכות הטכנולוגיות המתפתחות והדיגיטציה. ישנן הרבה דוגמאות מבין המותגים שכבר הבינו את הכוח בשיבוץ הרצונות של הלקוחות במבנה המוצר. אנחנו כפי הנראה ניווכח שהמגמה הזו רק תגדל ותתפתח ככל שהמדפסות התלת מימדיות תחדורנה אל שיגרת חיינו.

Process innovation Definition- הגדרת תהליך של חדשנות | האימפלמנציה של שיפור מוצרים או יצירת מתודות חדשות לשירותים. ההגדרה תכלול מספר גורמים: שינויים קטנים ותהליכי שיפור, הגדלת ערכו של מוצר או שירות דרך שכלול היכולות שלו או על ידי הוספת רכיבים, החלפת אלמנט בתוך המוצר, או חיבור המוצר לאפיק אחר. כל אלו יוגדרו כחלק מתהליך החדשנות ולמעשה הם עוזרים להבין את הפלואו שצריך לתכנן על מנת להגיע לפתרון או לפיצוח שיוצר ערך חדש.

Product Design- עיצוב המוצר | עולם שלם הקושר את עצמו למסלול שדרכו המשתמשים פוגשים את הפתרון שלכם, מרמת השימושיות ועד לרמת העיצוב. כמו כן העיצוב התואם מקנה הבנה עמוקה בכל מה שהמוצר מאפשר למשתמש ברמה המעשית, בהצגת הפעולות והתכנים ועוד.

POC- Proof of Concept  הוכחת רעיון | טסט שמאפשר לנו להוכיח שמיזם שנוסה הוא אפשרי ואף עובד יפה בשטח. דרך שנותנת למעשה אינדיקציה ברורה שמראה איך המוצר או השירות יתקבלו בפועל.

Quant Research | שיטה היברידית שמשלבת מידע איכותי וכמותי השאוב ממקורות שונים וממחקרים אשר מראה בפועל איך קונספטים שונים של חדשנות יפעלו על נטיות המשתמשים- זאת באמצעות שימוש חכם באינסייטים שנלקטו ממקורות מידע שונים.

Renovation- רביזיה | אקט או תהליך שלמעשה ממציא מחדש או מחולל מהפך בתוך מבנה המוצג, המוצר או השירות, ונותן להם לוּק חדש, םיל חדש או מיקום חדש במיינד סט של הצרכנים.

Repositioning- העמדה ומיקום מחדש | זה אומר לקחת מוצר או מותג קיים ולשנות את הנתיב שבו הוא ממוקם או מטורגט במוחם של הצרכנים או של משתמשי הקצה.

Revitalization Programs- חידוש, החייאה מחדש של תוכנית | היכולת לקחת תוכנית קיימת ולהעניק לה אריזה מחודשת, ויזואליות חדישה ודרך כך למעשה לעצב שיטת תקשורת מחודשת לגורם שאולי נתפס כישן בעיני המשתמשים.

Risk Takers- נוטלי סיכונים | אנשים שיודעים להסתכל על רעיון בשלביו הראשונים ולהבין את הפוטנציאל שלו עוד הרבה לפני שהוא פגש את השוק. ישנם נוטלי סיכונים קלאסיים שמפיקים רווחים מכך שהם משקיעים ביזמים בשלבים הראשונים ולמעשה מרוויחים פי כמה כשאותם יזמים מצליחים לפרוץ את השוק ולעשות אקזיט. ישנם גם נוטלי סיכונים בתוך חברות שמבינים את הערך של החדשנות והודות להסתכנות המאתגרת דואגים להשאיר את החברה ואת המותג רלוונטיים לאורך זמן.

Scalability- סקיילביליות | היכולת של מערכת, נטוורק, או תהליך להתמודד עם כמות משתנה וגדלה של משתמשים. בכל חדשנות נידרשת תכונה זו כיכולת שצריך להעמיק בה ולהבין את מלוא המשמעויות שלה. תהליך הגדילה והצמיחה של תופעה חדשה אינו צפוי ואחד הדברים המשמעותיים ביותר הינו להיערך מראש לתרחישים שונים בהם הסקייל של המשתמשים יכול להשתנות באופן מפתיע שדורש הֵיעָרכוּת מתאימה ורספונסיבית למצב.

Strategy- אסטרטגיה | חלקה של האסטרטגיה בתחזוק העסק הוא הקרוב ביותר לליבי. לכל תהליך עבודה בכִּיווּן של חדשנות חייב להיקשר בשלב של טרום יציאה לדרך תהליך אסטרטגי שקובע איך ייראה ההמשך : מה הן אבני הדרך שעל פיהן החברה תשקיע על מנת שהדיגיטל יתרום לשידרוג האסטרטגיה העסקית של החברה, וכן יענה לצורך אקטואלי בתחום הפיתוח העסקי ויהווה עוגן להידוק הקשר עם הלקוחות. ללא תהליך אסטרטגי שפורט את העקרונות הנ”ל לפעולות- כל הפעילות שלכם בדיגיטל תזגזג ללא תכלית ולא תועיל לא לעסק ולא לצרכנים שלכם, כיוון שתחסר את האופי עסקי שתורם לחיזוק הקשר עם המותג.

Sharing Economy- כלכלת שיתוף | תופעה שכבר צברה לא מעט חיזוקים עסקיים- כיום היא מוערכת  בשוק בשוֹוִי של 26 מיליארד דולר, וכוללת בתוכה פלטפורמות און ליין שמאפשרות לכולם לשתף בערך הכל: משיתוף שטחי נדל”ן ועד לשכירות של Airbnb ואף להקמת פלטפורמות שמאפשרות גיוס כספים כמו אינדיגוגו שנקטה בשיטות חדשות לחלוטין (במקרה זה – קראוד פונדינג). המנעד של הנושאים הרוֹוְחיים בתחום של Sharing economy הוא עצום ! ישנם אתרים  כמו  Shareyourmeal שבהם ניתן לשתף ארוחות כלומר להעלות את תיאור הארוחות שאנחנו מכינים און ליין ולמכור אותן. בדומה לכך קיימות גם עוד אפליקציות מסוג Taskrabbit שמתפקדת ככלי תיווך בין הגולשים לבין נותני שירותים. כל אחד רשאי לפרסם שירות שהוא נותן, וכל צרכן יחיד יכול לפרסם צורך עליו הוא מבקש מענה מטעם נותן השירות, ויחד נוצר אקו סיסטם חדש של בעלי מקצוע מול צרכנים שבאופן הדדי מספקים פרנסה זה לזה- ציר זה משפיע בפועל על הדרך בה נבנים עסקים חדשים, והוא יוצר באופן טבעי פליליסט שלם של אפשרויות לחדשנות.

Spirit of Innovation- רוח החדשנות | יצירת רוח חדשנות בארגון יכולה להיות מונעת על ידי הקמת צוותי פיתוח שיוצרים ומפתחים רעיון חדש ובזכותו מתוגמלים- לא בהכרח בכסף אלא בהוקרה על יכולתם לפצח ולעצב פתרון עסקי חדשני שמייצר ערך משותף לחברה ולצרכנים.

Systematic Innovation- חדשנות סיסטמטית | חדשנות שיטתית היא מתודה שפותחה בישראל ב1990 והיא מבוססת על מתודה אחרת שנקראת TRIZ. שיטת החדשנות השיטתית קרויה- “SIT” והיא למעשה משמשת כאמצעי לפתרון בעיות, או להעלאת רעיונות חדשים. היא מבוססת על מתודלוגיית עבודה של חדשנות שמאפשרת לארגונים לקחת את אותם כלים ולשחק איתם על מנת שיוכלו למצוא פתרונות למוצרים חדשים או מתחדשים. 

Innovation Scouting- לצוד חדשנות, לצוד כשרונות | אחד הדברים המהותיים ביותר עבור חברה, ארגון, מותג מסחרי שרוצה להתקדם בקצב המהיר של העולם הטכנולוגי- הינה היכולת להחזיק אנשי צוות פנים ארגוניים אשר יודעים לעשות “חיפוש” וצייד אחר כשרונות, פתרונות, ורעיונות אותם ניתן לאמץ במהירות לקווי הפיתוח העסקיים. בכך למעשה ניתן לחסוך הרבה מאוד זמן ולייצר בידול משמעותי אל מול סביבת התחרות.

TechDay- יום סטארטאפים | רעיון שמאומץ על ידי ארגונים וחברות בכל העולם, ומתחיל גם בישראל : קיום ימי סטארטאפים תקופתיים מטעם החברות על מנת להכניס רוח חדשנות ויצירתיות לארגון, וכן על מנת להֵיחשף לרעיונות ויַזָמוּיות שיכולות להיות רלוונטיות עבור המותג. על כך אדבר עוד רבות כחלק מסדרת החדשנות בבלוג זה.

The Internet of Things– האינטרנט של הדברים |  הטמעה של סנסורים בתוך מכונות וכלים פיזיים מכל סוג שמאפשרות קיום יחסי גומלין קונקטיביים עם המערכות שמסביבם. מדובר על יכולת טכנולוגית שמתפשטת במהירות רבה. המגמה תיושם על תחומים רבים: ממוניטורינג של מוצרים שיכולים למעשה להימדד ולספק למפעלים אינדיקציות מעודכנות על מצבם ועד למכונות שמסוגלות לשדר מסרים זו לזו. האינטרנט של הדברים מאפשר לעסקים לשלוט בנכסיהם, להשביח את היעדים שלהם, לבנות מודלים חדשים של עסקים, כולל יתרון השליטה מרחוק.

Technology innovation- חדשנות טכנולוגית | קונספט שמשרת חברות ועוזר להם להתחקות אחר השינויים בעולם הטכנולוגיה. שיטה של חדשנות טכנולוגית שנועדה לעזור לחברות למַפּות את הדינמיקה של השינוי ולקיים אינטראקציה ספציפית עם תעשיות ועם אזורים רלוונטיים – על מנת שתוכלנה למנף את עצמן בעולם שמשתנה באופן תדיר.

Think Partner- מומחה לשותפיות | איש מקצוע שהמומחיות שלו הינה טרנס דיסציפלינרית ושיודע ליצור שיתופי פעולה בין יוזמות חדשניות ולזהות הזדמנויות עבור לקוחותיו.

Trademark- סימן הכר | שם של מוצר או מותג שנרשם במשרד הפטנטים- ויש לו למעשה פלומבת טריידמארק. זהו הסטאטוס המשפטי שלו ומבחינה חוקית נאסר על גורמים אחרים להשתמש בו. באופן מובהק רק לבעלים מותר לעשות בו שימוש ולסחור בו.

Trans-Disciplinary- שילוב בין דיסציפלינות | יכולת טבעית שמתבטאת במומחיות לשלב בין תחומים ובין פעולות ניפרדות, כשהמטרה היא להשיג אפקט שלם שגדול מסך חלקיו, הודות לַתפישה הזו. 

TrendShare- שיתוף טרנדים | מתודולוגיה שמשתמשים בה על מנת לעשות את הסינטזה המתבקשת ולדווח על טרנדים חמים שקורים בעולם. האנשים שיודעים לעשות זאת הם צוותים שמתמחים בטרנדים, ומסוגלים לזהות תנועות מרכזיות וכן לנתח את המשמעות שלהם לטובת המהלכים הבאים של ארגון מסויים.

Triple Triad  | טכניקת מחקר בה נחלקים הלקוחות לשלוש קבוצות, בכל קבוצה שלושה אנשים- כשבפניהם מציגים מוצרים ושירותים לשם הערכה. מתוך התשובות מוציאים אינסייטים צולבים כדי לקבל תמונה מקיפה עם גיוון של דיעות על פיתוח מוצרי וחדשנות.

Trends- מגמות | יכולת משמעותית שצריכה להיות מאומצת בכל חברה- לדעת לצפות ולחזות מהן המגמות המשמעותיות בתעשייה בה אתם פעילים, כיצד המגמות הללו משפיעות בטווח הקצר, וכיצד הן תשפענה בטווח הארוך- אלו מגמות מהוות עבור החברה SWOT- סיכון, איום, הזדמנות או חוזקה.

User Engagement- מעורבות מול משתמשים | מעורבות של משתמשים אחד עם השני, עם החברה או עם המותג. התנהלות שמאפשרת לבדוק מה בפועל המשתמשים חושבים על הפיתוח האחרון, בינם לבין עצמם או באופן ישיר כלפי אנשי החברה. זהו למעשה הפקטור המשמעותי ביותר בפיתוח חדשנות שכן הוא יקבע בפועל באם הערך הוא אמיתי או פיקטיבי.

UGC -User-generated content– תוכן גולשים |  מושג שמכיל בתוכו את כל המקומות בהם ניתן למצוא גולשים שמושיטים עזרה, משוחחים, מוסיפים מידע ומשלימים פאזל מקיף עולם עם תוכן משותף. מפעל זה יכול לקבל ביטוי בפלטפורמות דיגיטליות שונות, דרך שאלות ותשובות, ביקורות, זיהוי בעיות, ועוד. לרוב מותגים מסחריים משתמשים בתכונה הזו לטובת יצירת מעורבות, תוך טיפוח גורם המשחקיות, תחרויות אטרקטיביות ועוד. צריך לקחת בחשבון שטמונה בתכונה הזו של השיתופיות של הגולשים הרבה יותר עוצמה מהמשוער וניתן לקחת אותה לתחומים הרבה יותר משמעותיים- כמו בניה ביחד של כלים שנועדו לעזור לזולת.

Validation- ולידציה | פידבק מלקוחות או משתמשי קצה שעושה וריפיקציה לכך שהשירות או המוצר אכן רלוונטים והקונספט הינו- ערכי ובעל תועלת.

מילת סיכום. אז הנה שוב אני אתכם כאן בסופו של מסע ארוך, ואני מקווה שלקחתם ממנו לפחות דבר או שניים. אני יכולה לומר בכנות שאני מקבלת המון מעצם היצירה של כלי התוכן הללו. הם מאפשרים לי לעשות סדר בראשי, ללמוד תוך כדי תנועה ולהבין שאנו פועלים בעולם מרגש כי הוא מציע כל כך הרבה הזדמנויות, שיטות, כלים ואנשים שלוקחים בו חלק. אכן מתברר מיום ליום שהחדשנות הופכת לדבר מרכזי ומשמעותי בחיינו. מבטיחה להמשיך ולהשלים את הנושא בתכנים נוספים, שכן צריך להעמיק בו על מנת שארגז כלי העבודה שלכם יהיה משומן היטב ומוכן ליציאה לדרך, שני הכלים הבאים שאני מכינה עבורכם יתמקדו בעולמות הבאים : Big Data- מילון מקיף ומלא שיהווה עבורכם ממש ארגז כלי עבודה ושפה לנושא, והשני- מילון מושגים על עולם הטכנולוגיה הלבישה- היכלול : שחקנים, מגמות, מושגים, עולמות משמעותיים ועוד…