אני לא מצליחה להרגע מעוצמת המחקר של Oxford וסיטי גרופ- המדבר ארוכות על ההשלכות שנכונות לנו בשוק העבודה בעקבות החדירה המואצת של טכנולוגיות חדשות אל חיינו. למי שרוצה לקרוא את פוסט הפתיחה שכתבתי על המסמך המרתק הזה רצ”ב –Link, כפי שהבטחתי לכם אני עושה Slice & Dice למחקר ומביאה לכאן את העיקר ואת הפרקים החשובים בחתיכות קטנות.
הפעם, אני רוצה לדבר אתכם על פרק שבעיני צפוי להשפיע על הדרך בה אנחנו נתפוס את המשמעות של : עובד, מעסיק, ומהו בכלל עסק- מדובר בפרק שעוסק בכלכלת השיתוף ובדרכים שהמגמה יכולה הלכה למעשה לשנות את שוק העבודה ואת הדרך בה הוא מתנהל.
אכניס דברים משמעותיים שאני לקחתי, ואוסיף הערות ותובנות משלי- אבל לכל מקרה אאמבד את הקובץ המלא בתחתיתה של הרשומה על מנת שתקחו ממנו פרקים שמעניינים אתכם. 
ישנן צורות שונות לבחון פרודוקטיביות– ואין ספק שככל שהמספרים עולים כך מסתמנת גדילה וצמיחה של עסק, אבל ישנה שיטה נוספת והיא לראות את ההמשכות של צרכנים ואת הגישה שלהם לגבי מוצרים או שירותים חדשים. מתוך ההסתכלות הזו חשוב לאמוד את ההצפה של הSharing Economy וכיצד כלכלה זו תופסת גם במונחים של סטטיסטיקות ושל פרודוקטיביות, אין ספק שהבניפיט העצום שהיא מביאה לרוב האנשים הוא ריאלי ואמיתי, ניתן לבחון זאת באמצעות שורה של כלים שכולנו מכירים : ויקיפידיה, גוגל, פייסבוק, לינקדאין, אינסטגרם ו-Dropbox כולם תורמים לרעיון של-Sharing Economy והם למעשה שירותים אשר נגישים בחינם עבור הצרכנים.
השיתוף הוא חלק מהכלכלה- וככזה הוא כפי הנראה ימשיך לצמוח וזאת בזכות הדיגיטציה, אנשים שמחזיקים כשרונות ואופי יזמי יהיו אלו שירוויחו הכי הרבה מהעידן הדיגיטלי. ההזדמנויות שמוצעות על ידי ובאמצעות כלכלת הדיגיטל הן עצומות- ככל שהאינטרנט והסמארטפונים מאפשרים לנו להפוך את שרשרת הערך ואת הביקושים להרבה יותר זולים, אנחנו יכולים להקים נכסים בפלטפורמות דיגיטליות, לבנות עסקים ולהיות בקשר עם יוזרים וקונים פוטנציאלים.
העובדה שישנם לוויינים מחוברים לסמארטפונים- מאפשרת לכך שיהיה קל ואפשרי עבור צרכנים לחפש עסקים לוקאלים בסביבתם, זה הרעיון שעומד מאחורי פלטה עשירה של שירותי און ליין המאפשרים לאנשים לחלוק ב : רכבים, בדירות, שטחי חניה פנוים, כלים מוסיקלים, כלי עבודה לגינה, כלי עבודה לבית ועוד הרבה דברים אחרים. הרעיון הזה של P2P מקנה הכנסה נוספת לאנשים בעוד שמהצד השני הוא מנגיש אלטרנטיבות זולות יותר עבור לקוחות.
הפתרון המבטיח והבולט ביותר כפי הנראה בכלכלת השיתוף עד כה הינו– Airbnb, פלטפורמה שמאפשרת לאנשים להשכיר את שטח הדירה הפנוי שלהם לתיירים בכל העולם, Airbnb מוערכת בולואציה של 10 מילארד דולר עם רווחים מוצהרים של 250 מיליון דולר בשנת הפעילות 2014. החברה מציגה הלכה למעשה כיצד כלכלת השיתוף מייצרת ערך מוכח, ויכולה להועיל כתפיסת עולם עבור יזמים מוכשרים שמביאים רעיונות חדשות לאקו סיסטם זה. חשוב להבין שגם התועלות עבור הצרכנים הינן גדולות ממש בדיוק באותה מידה- הפלטפורמה הגיעה ל10 מיליון טרנזקציות בשנה שעברה והתפרסה על 192 מדינות בכל העולם- מה שמדגיש את האפקטיביות שלה בצד הצרכן ומוכיח על שימושים גוברים.
השיטה שAirbnb מאפשרת- שכירות זולה יותר עבור תיירים, הרעיון של שיתוף רכבים ועוד כל אלו מייצרים אלטרנטיבה אמיתית עבור צרכנים. יש כיום כלכלת שיתוף פורחת גם בעולם של מוניות, ישנם שירותי מוניות ב123 מדינות כמו-Uber שמאפשרים על ידי אפליקצית מובייל בחיבור ללווין שיודע לזהות מיקום לחבר בין נהגים לנוסעים, ומעניק אלטרנטיבה זולה יותר לרעיון של תחבורה ציבורית באמצעות חברות המוניות המסורתיות.
אבל חשוב להבין משהו מהותי– הצמיחה של כלכלת השיתוף אינה כולה נסבה על פלטפורמות דיגיטליות טכנולוגיות שמאפשרות לחבר בין נותני שירותים לאנשים- אנחנו צופים בהתפתחות מעניינת שהתוצאה שלה היא אמון חדש בין אנשים אשר מאפשר לבנות סוג חדש של זירת סחר ועסקים מזן אחר.
בעידן הקודם, כשeBay התחילה לפעול- צרכנים היו מעט הססנים בכל הקשור למתן כרטיס האשראי שלהם והפרטים שלהם בMarket Place האון לייני- וכיום, אנחנו נמצאים בעידן בו העכבה הזו כבר אינה מהווה את אותו מכשול, העובדה שישנם פתרונות של אבטחת כרטיסי אשראי באינטרנט ותשלומים הפכה להיות לקריטית- ומאפשרת לאנשים להרגיש הרבה יותר בנוחות לייצר ולעשות עסקים במרטקפלייס הדיגיטלי.
אמון זו פלטפורמה חשובה– לא פחות מטכנולוגיה, בעלי בתים שנרשמים ל-Airbnb ומציעים מקום שכירות צריכים לסמוך בצורה גבוהה על הצרכנים, וכן הפוך- צרכנים מקבלים גישה לביקורות, רייטינג וחשופים לדיעות וביקורות שמטיילים אחרים אמרו על המשכיר. הרשת כיום מאפשרת חיבוריות לרשתות החברתיות ואפשרות ללמוד על האנשים טרום קבלת החלטה- אוסף הסיגנלים הללו מייצר הזדמנות לבנות מערכת ותשתית של אמון שמאפשרת את הצמיחה של הכלכלה הזו.
יש לכלכלת השיתוף פוטנציאל נוסף אדיר, ממשלות יכולות לשבור את השיטה שלהן ולאפשר לכך שנכסים ציבוריים ישענו על התפיסה של ה-Sharing Economy מרכבים ציבורים, הענקת בניפיטיס לקהילות עירוניות וגם באמצעות תשלום מיסים. כלכלת השיתוף מאפשרת לאנשים להיות בגישה אל דברים זולים יותר ויכולה גם לאפשר גישה אל דברים שאינם עולם כסף בכלל, בכך למעשה אפשר לבנות הנדסה חכמה יותר של חלוקת משאבים שאינם נמצאים כל הזמן בשימוש- ויכולים לשרת בצורה מיטיבית צרכים דיפרנציאלים של תושבים.
מילת סיכום. המחקר המלא מאומבד עבורכם כפי שהבטחתי בתחתית הרשומה, כמו כן- אני מבטיחה להמשיך ללקט ממנו חלקים נבחרים ולדלוור אותם לכאן, זה מהותי ומשמעותי שנהיה עירניים לשינויים הללו שכן הם משנים ומעצבים את החברה שלנו בשנים הקרובות ויש צורך קריטי שכל אחד מאיתנו יחשב מסלול מחדש ויעצב אל מול השינויים הצפויים פתרונות ריספונסיבים.
