הפוסט הנוכחי מבוסס על מחקר שפורסם מטעם– Institute for the Future –IFTF ושוטח את המְיֻוּמָּנוּת שעובדים יצטרכו לטפח בעתיד על מנת שיובילו את החברה לעמדה טובה יותר. ולטעמי- המיומנויות הללו יקבעו למעשה את ה”אישיות” של החברה, ביחס ישיר לכישורי האנשים שיעבדו בה. מבחינת השינויים שיתחוללו בחברות, אמנם יהיה זה נכון לבחון ולזהות את המגמות העיקריות שמשנות את חיינו השוטפים, את השינויים והתמורות בעולם העסקים- בתעשייה שלכם ובכלל, אבל במקביל יהיה נכון לא פחות לבחון ולהבין אילו יכולות החברה צריכה לחזק על מנת שתדע להתמודד עם כל הזרמים האלו. מהו הDNA של כוח העבודה של המחר ואילו תכונות הן חשובות יותר מאחרות. הפוסט הנוכחי ישטח בפניכם את הנקודה הזו ובעזרת המחקר הזה נוכל לחדד את המקומות בהם מומלץ להתמקד.
Sensemaking- מתן משמעות | סטיב ג’ובס אמר פעם שיצירתיות היא רק היכולת לחבר בין הדברים. אבל כאשר שואלים אנשי קריאטיב איך משהו “הצליח” להם, הם מרגישים מבוכה מסוימת כי הם לא ממש יודעים איך הגיעו לכך, הם פשוט ראו משהו באוויר שעורר אצלם מוטיבציה קריאטיבית. Sensemaking עונה בדיוק על מצב זה, היכולת לגרום לחיבור בין דברים על מנת שניתן יהיה להפיק רעיונות חדשים. על מנת שבאמת נוכל ליצור דברים משמעותיים להתפתחות העולמית, אנחנו חייבים לטפח יכולת שמחברת בין הנקודות הרלוונטיות, שמשמשת ל”האבקה” של רעיונות ולבריאת מיזמים שנגזרים מהרבה דיסציפלינות והרבה צרכים. יכולת שמאפשרת לעשות קומבינציה, ועל גביה עוד קומבינציה של שבונה מציאות חדשה.
Social Intelligence- אינטילגנציה חברתית | מערכת יחסים זו בעצם היכולת להתחבר לאנשים- זו כתמיד הינה יכולת משמעותית, אבל לא די בכך, כיוון שהמציאות משתנה, ואם בעבר ידענו את השאלות הנכונות ולהן היו גם תשובות זהות, הרי כיום אנחנו נמצאים במציאות חדשה- עידן האינדיבידואל. כבר אין להניח מראש שלכל האנשים יש כיום את אותן מטרות, אותם חשקים ואותן מוטיבציות. בין אם מדובר במעורבות עם עובדים או עם לקוחות. כולם נחשבים למיוחדים ורוצים להתנהל בסביבה של מתן שירותים ומוצרים שמתאימים להם באופן ייחודי. היכולת להתחבר עם אנשים באופן עמוק, תשתכלל בצורה משמעותית ותניע את הדור הנוכחי בתחום התעשייה. יכולת תבונית זו תעזור לאנשים לבצע פעולות מורכבות יותר ולפתור בעיות שמאפיינות את העולם הרבוד והמורכב שלנו. ולכן, למרות הכניסה של הטכנולוגיות אל חיינו, נאלץ ללמוד איך לבנות בצורה מהירה ככל האפשר יכולת שמנתחת רגשות, קולטת מוטיבציות ויודעת לפצח את הטריגרים שמושכים את העובדים, הלקוחותף, מגוון בעלי העניין. הגישה האנושית הזו תועיל לעסק ותעצב את האישיות של הארגון בצורה שמתאימה יותר לדור הנוכחי.
Novel & Adaptive Thinking- חשיבה רעננה, יצירתית, שמסוגלת לאמץ שינויים | ככל שהעולם מתפתח- המקצועות של ה”לוֹאוּטק” הופכים לפחות רלוונטיים בשל הישגי המיכּון הדיגיטלי, ואִילוּ המקצועות שבתחום ההייטק ו”היי סקילס” הופכים ליותר משמעותיים. לכן חשוב שנהיה כל הזמן בתהליך של צמיחה עם מבט מפוכח על העתיד, ובכך כמובן נשמור על הרלוונטיות שלנו. לאור המהירות בה חברות עוברות שינוי, הרי להישאר “אפ טו דייט” כבר לא מספיק כדי לשרוד. חשוב לעובדים של היום להיות יזמים, ולבנות יזמות עצמית של פיתוח המיומנויות, חשוב כל הזמן לדחוף את עצמנו ולצאת מאזור הנוחות, להתנהל כסטודנטים נצחיים, ולאמץ במהירות מרבית את ערכי המציאות המתחדשת, חדשה ובכך למעשה להבטיח שנישאר רלוונטיים לאורך זמן.
Cross-Cultural Competencies- כשירות לעבודה בריבוי תרבויות | אין ספק בחשיבות של הבנת האפקטיביות של תרבויות שונות, גלובליזציה אינה יותר בגדר סיסמה, מעין “באזזוורד”- אלא היא משקפת את המציאות החדשה. אנחנו צריכים לשים לב לתפנית הזו ולראות שככל שעובר הזמן כך יותר ויותר אנשים עובדים באופן גלובאלי, ועושים אינטראקציות עם הרבה מאוד תרבויות שונות. אבל רק אלו שידעו להזדהות עם הדינאמיקה הזאת, ולהתאים את צורת התקשורת שלהם לשיתוף הפעולה הכלל אזורי- יוכלו תמיד להחזיק בידם את היתרון של עבודה ברב ממשקיות וברב תרבויות בין הגאוגרפיות השונות.
Computational Thinking- חשיבה מקוּוֶנֶת | אין זה אומר שבעצם מוחכם יפעל כמו מחשב, אבל עדיין- צריך להתנהל כאנשים שמסוגלים לחשוב בצורה אנליטית, כי הדטה הופכת למרכז המשמעותי של המתרחש בכל מקום ברשת. אנחנו מקבלים את העובדה הזו מכל מיני כיוונים. בין אם זה אומר שאנחנו מופצצים בדטה ממקורות שונות, עשרות מיילים, או דרך מידע שאנו צריכים לעבור עליו בגיליונות של אקסל. היכולת לנתח ולתרגם כמות עצומה של מידע לאינסייטים הופכת לכלי הכרחי וקריטי בסט הכלים. רובינו עובדים עם דטה ברמה היומיומית, אבל לא יורדים לעומק התופעה, מבחינת המשמעות של הטרנדים והדפוסים שהדטה מאפשרת לנו להיחשף אליהם. זהו מידע בעל ערך עליון שיעזור לנו מאוד בביצועים שלנו בשטח.
New Media Literacy- השכלה של ניו מדיה | השימוש השוטף בעולם של הוידיאו, הבלוגים, הפודקאסטים משנה את הדרך בה אנחנו מקיימים תקשורת ומעבירים אינפורמציה ללקוחות. עם עליית דור שלם שפשוט נולד לדיגיטל ומצטרף בימים אלו אל כוח העבודה, כל אחד יצטרך להבין באופן מלא את רזי העולם הדיגיטלי ואת מרחב הסושייל מדיה כדרך המיטבית לעשות קומוניקציה ממש באותו האופן שבו הורגלנו לתקשר עד היום עם ניירות או עם מצגות.
Transdisciplinarity- חשיבה שנובעת מדיסציפלינות שונות | בעידן הנוכחי שבו מתחוללים שינויים משמעותיים בתחום הטכנולוגי, היכולת להגיע להצלחה נשענת על הבנה לעומק של התפישה המולטי דיסציפלינרית, בכדי שחברות רציניות תוכלנה לנצח במשחק העסקי האופייני לעידן המשתנה. אנחנו כבר לא רשאים לסמוך רק על קבוצות מומחים שיפתרו לנו את הבעיות המורכבות ביותר. במקום זאת, חברות נדרשות להתפתח כשהן מצוידות ביכולות חדשות, מיומנויות מעודכנות ולהביא לשורותיהן אנשים שמסוגלים לראות את התמונה הרחבה, להקשיב ולעשות סינתזה של כל הרעיונות בצורה שמחברת בין הנקודות.
Design Mindset- דפוס חשיבה שמוּנָע מתפישה עיצובית | אנו פועלים בעולם שמשלב בין התפיסות העסקיות הישנות לבין העולם החדש : בעבר הייתה ברשותנו מאסה של מוצרים ושירותים שיוצרו בתוך מעבדות וממידע שמצאנו בגוגל על המאסה של אנשים אשר תופסים את עצמם כמי שנמצאים במרכז העניינים. כיום מצויים יותר ויותר צרכנים המשתמשים במוצרים חדשים ובשירותים שעוצבו ויוצרו בצוותים עצמאיים ובתהליכים של קולבורציה שהצטרפו מכמה מערכות מומחיות שונות. המיינדסט של חשיבה מתוך מגמת עיצוב מתייחסת לרעיונות שמשתלבים עם מה שאנשים עושים וצורכים בסיטואציות שונות- עיצוב שממתבסס על הצורך שהובע מפי האנשים. חשיבה מתוך תפישה עיצובית פירושה שעלינו להיות בפוקוס על הערך האנושי ולבנות דברים מתוך הבנה מעמיקה של תפקידנו כמי שעונים לצורך אמיתי ולדברים שהוגדרו כחשובים בעיני הצרכנים.
Cognitive Load Management- ניהול מתוך הבנה קוגניטיבית | כמות המידע- הדטה, האינפורמציה ש”מתקיפה” אותנו בזמן מאוד קצר היא אקספוננציאלית והיא גדלה כל הזמן בסטרימינג ובפידים שונים שמגיעים מהרבה מאוד מסכים. טוויט פה, הודעה שם, אימייל נוסף- ועד מהרה היכולת של ניהול כל הסטרימינג של המידע ממקורות שונים במסכים שונים, הופכת לאתגר בפני עצמו. היכולת לסנן את המידע האפקטיבי מחייבת להיות בפוקוס על הדברים שאנחנו באמת זקוקים להם. זה כולל כמובן ניהול חכם ואפקטיבי של ערוצי התקשורת שלנו, כגון בין ההחלטה באם להשתתף מול ההחלטה שלא לקחת חלק בדברים מסויימים: מצב זה כולל ניהול יעיל כל ערוצי האינפורמציה שמגיעים אלינו, בלי להיבהל מהעומסים אלא להיות ערניים ולפתח חושים חדים שיתווּ את הכיוון לדרך חדשה.
Virtual Collaboration- שיתוף פעולה וירטואלי | בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא, תיאלצו ללמוד איך לעבוד בצורה אפקטיבית במציאות וירטואלית. בין אם מדובר במשימות קטנות וקלות ובין אם תעמדו בפני אתגרים גדולים שדורשים שיטת עבודה חוצת ארצות, יש לצאת מתוך תפישת עבודה גלובאלית. חשוב להגיד כי למרות שפע הכלים והטכנולוגיות שקיימות וזמינות ברשת, אנחנו עדיין מתקשים לפעול באפקטיביות הנחוצה כשמדובר בהנהגת מהלכים וצוותים וירטואליים. עתיד היצירה המשותפת בצוותים וירטואליים נראה מבטיח מאוד מבחינה טכנולוגית, אבל הסביבה הוירטואלית של מקום העבודה דורשת גם סט של יכולות והשקעת משאבים על מנת להבטיח את הפרודוקטיביות של שיטת עבודה ברב תרבויות ובתפישה גלובאלית. אנשים שרוצים להתקדם עם הזמן צריכים לנכס לעצמם יכולות מובהקות שמאפשרות להם גם להשתמש בטכנולוגיות ובכלים החדשים, אך בו בזמן לבנות כישורים אמיתיים שנועדו לניהול הקשר מרחוק.
מילת סיכום. בעולם בו להישאר רלוונטי נחשב לַנכס המרכזי גם עבור האינדיבידואל וגם עבור החברות, אין ערֵבוּת לכך שאף אחת מהיכולות הלו יובילו אותנו באמת להצלחה. המפתח המשמעותי נמצא ביכולת של כל אחד מאיתנו לקחת אחריות ולהיות אדונים על גורלנו וזאת על ידי הקפדה על התפתחות בלתי פוסקת שמוּדַעַת כל הזמן למצב בו אנחנו נמצאים כיום- ודואגת לניתוח מפת העתיד, שתכליתה להגדיר לאן אנחנו רוצים להגיע. צירפתי לכם את המחקר המקורי הסופר מעניין הזה. מקווה שגם אתם כמוני תדלו ממנו את כל הפנינים שאני מצאתי בתוכו בין אם מתוך הכתוב ברשומה ובין אם מהמסמך עצמו.
