נתקלתי בכתבה מעולה שממנה אגזור חלקים לתוך הרשומה הנוכחית. התוכן מדבר על הדרך שבה אפליקציות מובילות בעולם הצליחו להגיע ל1,000 המשתמשים הראשונים שלהן, אנסה לשטח ולרדד עבורכם חלק מהדברים המשמעותיים שנכתבו במקור, ואצרף את הלינק על מנת שתוכלו לקחת משלכם. חשוב לי רק להדגיש שאני מתכוונת להוסיף על התוכן שנמצא בלינק דברים ואינפוטים משלי. כמו כן, חשוב שתקחו בחשבון שהאסטרטגיה הראשונית של האפליקציות הללו מעידה בעיני על הדרך שבה החברה רואה באופן כללי את צורת השיווק והמעורבות מול המשתמשים שלה. לינק למקור-Link.
כמו שאתם יכולים לראות בתמונה מעל פסקה זו, כל חברה מפעילה את האסטרטגיה שלה לגבי השגת המשתמשים הראשונים. בכתבה המקורית נאמר כי ישנן שבע אסטרטגיות בסך הכל, רוב הסטארטאפים מפעילים בתחילת הדרך אסטרטגיה אחת לא יותר, ישנם שחקנים שמשלבים כמה פעולות אבל לא יותר משלוש.
האסטרטגיה הפופולארית ביותר היא ללכת ישירות אל קהל היעד בין אם און ליין או אוף ליין. ישנה אמירה נוספת שאני לא מסכימה איתה, והיא שיש הבדל גדול בין השגת 1,000 המשתמשים הראשונים ולאחר מכן הבאים. לפי מה שאני רואה חברות שמחליטות בתחילת הדרך על אסטרטגית המשתמשים הראשונה, מעצבות את דמותן על פיה וזה הופך להיות לחלק מהDNA עצמו של המוצר ושל החברה עצמה.
בואו נסתכל על הדברים מתוך כמה דוגמאות : ישנן חברות שמשתמשות באסטרטגיה של “רשימת המתנה” שבעיני מהווה כוח משמעותי בנחשקות- זה דורש מהחברה להיות מאוד “סבלנית” ולא לעבוד על ווליומים אלא על איכות. דוגמא טובה לכך היא Mailbox אפליקציית מייל לאיפון שמטרגטת משתמשים באמצעות שיטה זו.
דוגמא נוספת שנחשפתי לה שבעיני מהווה מקפצה לאסטרטגיה הזו, הינה חברת מחקרים שמאפשרת למשתמש להחשף למידע נוסף ללא תשלום בגין העברת הלינק של החברה לשבעה חברים נוספים-Link, אפשר לקרוא לזה בימי הקורונה “סופרספרדר” משתמשים חזקים שיודעים להביא אל הפלטפורמה עוד חברים ובכך הם הופכים לאין ערוך ליוזרים משמעותיים בעלי ערך כלכלי רב.
גם ספוטיפי כמו בדוגמא של חברת המחקר עליה דיברתי, השתמשה באסטרטגיה דומה, שירות הסטרימינג מוסיקה שהושק באוקטובר 2008, היה חשוף ל”הזמנות” של חברים בלבד, יש פה שני אלמנטים שחשוב להתעכב עליהם- ההזמנה למוזמנים בלבד מייצרת נחשקות רבה, ומצד שני כל משתמש מקבל יכולת של פאוור יוזר כי הוא יכול להזמין חמישה אנשים נוספים- בשיטה זו ישנו גם אלמנט חזק מאוד שלישי והוא יצירת FOMO!
מקרה בוחן נוסף שאני מאוד אוהבת הוא של הבנק הדיגיטלי האנגלי מונזו- שעבדו בתחילת דרכם על רשימת המתנה, מה שיפה הוא שהם אפשרו למי שנרשם להעביר הלאה את ההרשמה לאנשים שמחכים ובכך “לדלג” על התור, באמצעות “גולדן טיקט”- כרטיס זהב ייחודי שמשאיר למשתמש הרגשה של “מיוחד”, VIP ובעיקר גורם לכך שאנשים ירגישו שאין לכך משהו דומה, אין לכך תחרות בשוק.
ישנן גם חברות שמבינות את הכוח של הקהילה, ובונות לפני ההשקה קהילת Pre-Launch, גם פה נוצר בעיני כוח רב של משפיענים ואנשים שמחוברים לפלטפורמה עוד לפני שבכלל הושקה. ספציפית בנושא קהילות בחיבור לעולם מסחרי ומותגים מתוכננים תכנים סופר משמעותיים לשבוע הבא! תודו שעשיתי לכם כאן ועכשיו סוג של FOMO 🙂
חדש!!! הספר שלי: “המתכון לשינוי” בגרסה דיגיטלית! אם אתם רוצים ללמוד יותר על שינוי, להבין במה זה אומר לנהל תהליכים טרנספורמטיבים בחברה, או מצד שני להבין כיצד תוכלו לטפל בצורה חכמה בטרנספורמציה האישית שלכם. אני ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר שלי שיצא השנה. “המתכון לשינוי”, מדריך אסטרטגי לאתגר של עולם שעובר שינוי על בסיס קבוע.
