לקח לי קצת זמן להגיע לרשומה הזו, אולי כדי לעכל את הנושא ולחשוב על התוכן, ואולי בגלל שביני לבין עצמי התאבלתי מעט על האיש. אבל, אין לי ספק שכתנאי הכרחי לבלוג זה אביא לכם רשומה שמתארת את הספר על חייו של סטיב ג’ובס. מדובר על מֵעֵין “בוק ריוויו” שכולל גם הצצה לעולמו של אחד האנשים המשמעותיים ביותר בתעשייה זו שאני חוקרת. אנסה להעביר לכם רשמים מהחוויה שלי ולשרטט בפניכם את דרכו של הסופר. מקווה שתיהנו כמוני ותיקחו בחשבון שקריאת הרשומה והעיוּן בספר עצמו יכולים לעזור לכם בפתיחת הצ’אקרות ולהובילכם לחשיבה חדשנית משל עצמכם.
כמי שיכולה להעיד על עצמה כ”חולת אהבה לתפוח” ונמשכת למוצרי החברה, האיפון, האיפד וכל מה שמתלווה אליהם – ניגשתי אל הביוגרפיה של סטיב ג’ובס בסוג של פחד ורתיעה. ראשית משום שזהו ספר עב כרס (600 עמודים), וכאתגר, מאוד סיקרן אותי לדעת כמה שיותר על האיש – על חייו, על משפחתו ועל הדרך שבה גדל. אבל בעיקר רציתי להבין איך למעשה חברה כמו אפל גדלה עד להיותה אחת החברות המשפיעות ביותר בעולם. איך איש אחד והחברה בה עבד מחוללים מהפכה שכזו וגורמים לתעשייה שלמה להשתנות מקצה לקצה – בזמן כה מועט.
אולי כבר גיבשתם דעה על סטיב ג’ובס, אדם ללא מעצורים שרץ היישר למטרה שהציב לעצמו בדרך מחוספסת ועוקצנית – אישיות שגרמה לו מן הסתם להשיג מעט חברים בבית ובעבודה. הוא היה איש מיוחד שלא שם לב לפרטים כמו לבוש והיגיינה נאותה, אבל גאונותו ניכרה עליו כבר מאז גיל עשר. הוא בנה את אפל מן הקרקע למעלה בעזות מצח ויכולת לכופף כל מצב ומצב לתנאיו ולרצונות שלו. אל תתבלבלו – ג’ובס לא היה האיש הנחמד ביותר בסביבה, ותכופות עלול היה לנהוג באכזריות מסוימת או להופיע כאיש חמוץ מאוד וזועם. הוא לא ממש סבל גילויי טיפשות לידו. הסטנדרטים שלו היו גבוהים ביותר והוא יכול היה לעבור בהרף עין ממצבי רוח טובים לגרועים מאוד.
לאחר שערך יותר מארבעים ראיונות עם ג’ובס במשך שנתיים, Isaacson חיבר יצירת מופת – בצורה שבהחלט גורמת לנו להבין אחרי קריאת הספר ממה קורץ האיש ג’ובס. מתקבל הרושם שמחבר הספר לא ממש התאהב בסטיב ג’ובס, וכפי הנראה לא נתן לזאת לקרות באופן מודע ומתוך נאמנות לאמת האובייקטיבית. יש לג’ובס הרבה מאוד רגעים יפים, אבל היו לו גם לא מעט רגעים בהם עשה שגיאות, ספינים מיותרים, ותכופות הגיע למסקנות מוזרות על פיהן היה משוכנע שהוא רואה את המציאות לַאֳשורה. המחבר החל למעשה מהנחת יסוד שאפשרה לו לכתוב את הסיפור היוצא מן הכלל הזה: לא כספר על אדם אחד וחברה אחת – אלא ספר על קורותיו של ילד שפעל מהר כשהוא מונע על ידי האינטואיציות שלו בלי שום קשר לתוצאות שמא פגע במי שעמד בדרכו.
המגזר העסקי יכול לקחת הרבה מאוד תובנות מספר זה – ומכל מה שסטיב ג’ובס ניסה להשיג בחייו :
האמת | התוצאה של אמירת האמת בצורה ברוטאלית. עשרות פעמים מתואר בספר מצב בו ג’ובס מְהַלֵך בחדר הלוך ושוב ומעיר לסובבים שהעבודה שהם עשו היא “חרא של עבודה”. הוא קרא לילד בשמו כפי שקלט אותו והרבה פעמים גרם לאנשים שלא להסכים עם הדרך שלו. אני לא חושבת שאוכל אי פעם לאמץ גישה זו של ג’ובס במקום העבודה – אנשים שמתייחסים אליהם כך מאבדים את הבאלנס. אבל מצד שני הוא נתן השראה להרבה מאוד אנשים באפל לקבל בהבלגה את ההערות הברוטאליות ולנסות שוב.
האומץ | היכולת לחבר את הנקודות בעוד שמסתכלים קדימה. לג’ובס מעולם לא היה אכפת לנקוט בחשיבה עסקית רדודה ושטחית כגון ” הערך למחזיקי המניות”. לעומת זאת, הוא דחף את עצמו להאמין שהדרך שהוא משרטט לכיוון של שווקים מתפתחים היא הדרך הנכונה. הוא נהג לדמיין איך יוכל להפתיע ולגרום הנאה ועונג ללקוחות. הוא לקח סיכונים גדולים, ונקט מהלכים אמיצים שלמעשה שינו והזיזו את התעשייה כולה בכל העולם. הוא לא ייחס כל חשיבות להודעות הפומביות בוול סטריט על הביצועים של אפל, ומעולם לא פחד שאנשים לא ירצו את הקומבינציה האחרונה שיצר על ידי חיבור כל הנקודות.
הערך | שימת הדגש על אינטגרציה חכמה של עיצוב והשארת הארגון בקו הפֶּלֶס של ניהול שטוח. בימי שני למשל, ג’ובס נהג להשקיע כארבע שעות בבוקר עם צוות האינטגרציה של העיצוב של אפל, צוות הטכנולוגיה וצוות העסקים ובכך הבטיח שכל נישה של הפרויקט למעשה נצפתה ונבדקה על מנת שיהיה חיבור מושלם בין כולם. מהלך זה הבטיח קולבורציה מלאה בתוך אפל, וג’ובס למעשה ניהל את הסימפוניה המדהימה הזו.
הכוח | להיות מסוגל להביא לכך שבלחיצה על כפתור ההשהיה המציאות תיצור השתקפות. אי אפשר להתעלם מהדרך שבה ג’ובס ניהל את הדברים והדרך שבחר לניהול החברה. ההתנהלות המקורית שלו קשורה ללא הפרד לעובדה שהוא ערך מדיטציות והליכות ארוכות – שבירת המרקם של היום על מנת שמוחו יוכל לנדוד למקומות חדשים ושונים. בשנים מאוחרות יותר בקריירה שלו הוא גילה רצון לעצור את קו הייצור כשראה לנכון לשנות תוך כדי תנועה את המשך הדרך על פי הדברים שחזה. הוא גם לא מיהר לשווק מוצר חדש לשוק. הוא רצה למקד את הכוח של ההשתקפות והחזָרָתיוּת אל תוך ההרגלים של החברה. בתוך דקות קצרות של השתקפות – רעיונות גדולים אכן הפכו למציאות.
לסיכום. צירפתי לכם סרטון של ג’ובס מYouTube שאותו אני אוהבת לראות במיוחד. הוא יכול להשלים לכם את החוויה ההתרשמות מהאיש ואת הרצון להכירו לעומק וללכת איתו בנתיב 600 העמודים בביוגרפיה שלו.
