Ten Small (Big) Things

הצטברו אצלי כל מיני מחשבות על דברים שלכאורה נראים קטנים בעולם הדיגיטלי, אבל אם הם קורים שוב ושוב למעשה, הופכים לגדולים ומשמעותיים. אני רוצה ברשומה הנוכחית, לשתף בעשרה דברים שלי ספציפית מנג’סים ומתוכם תדעו לאפיין את ה”סאונד בייט” של מה לא עושים. אנסה לספק תשובה לכל נקודה לטיעון השלילי במעשה, ולהשפיע עליכם לשנות את הדרך.

הנקודה הראשונה. זה אולי נשמע ממש טכני, גוגל אומרים שאם האתר שלכם לא עולה תוך שתי שניות, או אם האפליקציה שלכם לא נטענת באותה מהירות- אתם יכולים להפסיד לקוחות חדשים ולהרגיז לקוחות ישנים. כשאתם מבינים את האמירה הזו, אין צורך לחפש תירוצים מסביבה אלא– להתאים את הדבר למציאות הזו. זה כמו שתנסו לתרץ את הכניסה לחנות שלכם עם מבוך קשה שגורם לאנשים לנטוש בדרך כי הם לא מוכנים להשקיע את המאמץ. כנראה במציאות הפיזית היתם דואגים לתקן זאת מהר כי יש לכם את ההבנה של חשיבות המיקום (אמרו פעם שמיקום זה הכל בשיווק), אז ממש גם כאן במציאות הדיגיטלית- אם המיקום לא מנוהל נכון, והכניסה מורכבת לא תצליחו להגיע למטרה שלשמה בכלל עבדתם בלייצר נכסים דיגיטלים של העסק.

הנקודה השניה. אנשים לא באמת אוהבים לקבל ביקורת, זה מרגיש לנו כיאלו מעירים לנו ומקטינים אותנו. אבל באמת של החיים, המרחב הדיגיטלי כולל את הפינג פונג הזה של שני הצדדים, ואנחנו לא יכולים רק לפלוט אלא חייבים גם לקלוט. ביקורות, תגובות, הערות מגדלות את היכולת שלנו להבין יותר- וללמוד וזו הדרך שבה אני ממליצה לכם להסתכל על הדברים. נסו מה שאני עושה (גם מתוך הטקסטים הכי קשים והכי ווכחניים) תהפכו כל הערה שבאה ממקום בונה, להארה– וזה, יגרום לכם גם לתת במה לצד השני, גם ללמוד ובאמת לעבוד מתוך דיאלוג! ולא רק לרשום את זה על שקף יפה בתוכניות עבודה.

הנקודה השלישית. מי שמעשיר מתעשר. אני  מציעה לכם להתחיל לשים לב לזמני השהייה בתכנים שלכם ולנתוני הקלקה של האנשים ברשת- לא מספיק שהבאתם טרפיק, תשאלו את עצמכם אם הייתם מספיק מעניינים גם בשביל להשאיר אנשים. הורג אותי שאני שומעת אנשים שעובדים במחלקות שיווק שאומרים: “הבאנו עשרות אלפי אנשים לאתר באמצעות טאבולה ואאוטבריין”- אבל כששואלים אותם כמה זמן אנשים נשארים באתר הם עונים: “דקה או פחות, אבל זה הבנצ’מרק”… מה קשור בנצ’מארק? אם שלמתם מלא כסף בשביל להביא תעבורה, תעשו את האקסטרא מייל ותדאגו גם לייצר תוכן רלוונטי ועשיר שתורם במשהו לצרכן שלכם- אם תעשירו במידע חשוב, תתעשרו כי זה יעזור לכם בהרכשת לקוח. המשימה היא לא להביא כמה שיותר אנשים, המשימה היא לגרום לאנשים אשכרה להתעניין בכם.

הנקודה הרביעית. יוצא לי לראות לא פעם שמותגים שמים בתחתית האתר שלהם שורה של לוגאים של רשתות חברתיות. למה? כי זה נראה מגניב… ואז, לוחצים על הלוגו של אינסטגרם למשל והוא מוביל לכלום. אם אתם שמים לוגואים של רשתות חברתיות באתר, זה אמור להיות משהו שמוביל לנכסים נוספים שלכם שמלמדים על האופי של החברה והמותג, שמעשירים בעוד מידע. סתם סטמפה של לוגואים בתחתית בשביל להראות מגניבים, לא בדיוק עושה את הפעולה- זה בעיקר מוציא אתכם לא מקצועיים ובצד של הצרכן – בהכרח לא מובנים.

הנקודה החמישית. לפעמים קשה לי להבין איך חברות מסויימות עובדות… כשאני קונה משהו באתר איקומרס, ואז….מפמפמים אותי בריטרגטינג ורימרקטינג – עם אותו מוצר שכבר קניתי. למה??? קודם כל אני חושבת שנדרש לבחון בכלל את כל פרקטיקת הריטרגטינג, לא בגלל שאני חושבת שהיא פסולה מהיסוד, אלא בגלל שאני חושבת שאנחנו שוגים ואנחנו משנים את הרעיון שביסוד. בעיני, אף אחד לא חשב שזו תהיה פרקטיקה של “להרוג את המשתמש”, אלא להיות איתו בקשר- מתמשך, לבנות מסע, שמשאיר אתכם בתודעה- ואת זה צריך לעשות בצורה חכמה עם חוקי נגיעה, ובעיקר עם נגיעה משתנה בתכנים שרלוונטים אליו ולא במכנס ג’ינס או חולצה שהוא כבר קנה.

הנקודה השישית. הרשת, מלאה בפתיונות של קליקים, בעגה המקצועית קוראים לזה: “קליק בייט”- ובעיני מותג שמשתמש בפרקטיקה הזו טועה נקודה! לשים כותרת שמזמינה לאתר בגלל היכולת שלכם להנדס כותרת מגניבה ושמתחתיה לא יהיה שום בשר זו תקלה חמורה! גם כך היום האמון במרחב הדיגיטלי יורד פלאים, בגלל השיח המתגבר על פייק ניוז, על הבעיות של פייסבוק כפלטפורמה עם כל פרשיית קימברידג אנליטקה +++ ועם ירידה עצומה באמון של האנשים בהכל- אל תכתבו כותרות מגניבות ומפתות כפיתון שמתחתן אין כלום.

הנקודה השביעית. הרבה פעמים אני שומעת אנשים בשיווק אומרים שהם מתכננים משהו שהוא “ריספונסיב למובייל”, ולמה הם מתכוונים? לצד הטכני של הדבר. הם מעצבים עמוד שיוכל להיות בפורמט ורטיקלי עם מאה אחוז התאמה מבחינת הנראות למכשיר הסלולר. אוקי, זו התחלה לחלוטין טובה- אבל חברים, זה לא ריספונסיב למובייל. להיות ריספונסיבי (מגיב נכון) למסך הרלוונטי  אומר בעיקר לחשוב על ה”סטייט אוף מיינד” של האנשים ומה היא היכולת שלהם לצרוך תוכן מבחינת: קונטקסט, זמן, אורך, רלוונטיות. “ריספונסיב” למובייל  אומר שאתם צריכים לחשוב על איך אנשים חיים ומתנהגים, איפה הם משתמשים במכשיר המובייל שלהם ואיך תוכלו להתאים את התוכן (לא את הצורה, או יותר נכון גם עם הצורה) למה שאנשים רוצים ומוכנים.

הנקודה השמינית. בעידן בו מדברים על: נגישות, שקיפות, דיאלוג- אתם חייבים לדעת לשנות את הדרך שבה אתם מדברים עם אנשים, זה אומר שנדרש לאלתר לפטר את: “לקוחות יקרים”. גם כך לחצי מהחברות אני לא מאמינה שאני כזו לקוחה יקרה שלהם- והמושג יקר לוקח אותי למקומות אחרים לגמרי. יש כיום כל כך הרבה אנשי מקצוע נהדרים שיכולים לעזור לכם לספר את הסיפור בצורה הרבה יותר מדויקת- תקראו להם מיקרו קופי, מקרו קופי או כל הגדרה שתרצו- אני קוראת לזה: מיקרו ומאקרו חיים, דברו לאנשים כמו שאנחנו באמת מדברים בעולם האמיתי, דברו באנושיות- ותפטרו לאלתר את: “לקוחות יקרים”.

הנקודה התשיעית. אני מאוד מאוד מאמינה בשימוש במשפיענים, לדעתי משפיען בונה לעצמו מדיה, קהל עוקבים חזק, וכוח השפעה שבמהות שלו ישנו רכיב אחד מרכזי והוא- אותנטיות. כשמותגים רוצים לבנות מערכות יחסים עם משפיענים, הם צריכים לחשוב איתם יחד איך לספר את הסיפור המשותף ולהשתמש בכוח של האותנטיות כחלק אינטגראלי משמעותי. הורג אותי שאני רואה שמשתמשים במשפיענים כטפט של מסר שחוזר שוב ושוב– כי זה מה שמבטל את הכוח הגדול ביותר שיש למשפיען מלכתחילה.

הנקודה העשירית. בעולם של שקיפות ונגישות, כשלכל אחד יש את המגה פון שלו ברשתות החברתיות קשה מאוד להסתיר דברים, בעיני- כשיש תקלה, בפשטות- תגידו שיש תקלה- העולם לא מושלם, וברור שכולנו עושים “תאונות” כאלה ואחרות, ולכן המסר שלי הוא שאתם צריכים להיות גלויים ולא לנסות להסתיר תקלות. לא מעט פעמים אני רואה שמותג זה או אחר נחשף עם בעיה כזו או אחרת, ובעיני החברה הייתה יכולה לצאת בצורה הרבה יותר חכמה אם היא היתה מפרסמת את הבעיה על עצמה מלכתחילה. מניסיון רב שנים, כשעושים זאת בדרך הזו, התוצאה הסופית הרבה יותר טובה.


חדש!!! הספר שלי: “המתכון לשינוי” בגרסה דיגיטלית! אם אתם רוצים ללמוד יותר על שינוי, להבין במה זה אומר לנהל תהליכים טרנספורמטיבים בחברה, או מצד שני להבין כיצד תוכלו לטפל בצורה חכמה בטרנספורמציה האישית שלכם. אני ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר שלי שיצא השנה. “המתכון לשינוי”, מדריך אסטרטגי לאתגר של עולם שעובר שינוי על בסיס קבוע.

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

One comment

  • KerenNo Gravatar says:

    Nailed it!!!
    כל ״הרעות החולות״ של השיווק הדיגיטלי- אבל ממש כולן.
    לקרוא וליישם

Leave a Reply to Keren Cancel reply

Your email address will not be published.