הרשומה הזו תתעכב על מאמר חשוב שקראתי ב-HBR, למי שלא מכיר את מקור המידע הזה- חשוב מאוד שתתחברו אליו כי יש בו תכנים נהדרים סביב העולם שמשתנה ופרקטיקות נהדרות שממש יכולות לשרת אתכם בארגז כלי העבודה.
הכתבה עוסקת בשאלה לאן מתקדמת כלכלת הדיגיטל ואיפה היא זזה ומתפתחת הכי מהר, החלטתי לאגוד ולארוז את הדברים החשובים ולהוסיף על הנאמר אמירות משלי, למי שרוצה לקרוא את המאמר המקורי רצ”ב- Link.
המעבר לכלכלה גלובאלית דיגיטלית ב2014 היה ספורדי– מהיר ונמרץ בחלק מהמדינות, הֲפַכְפַּךְ ובִּלְתִּי יַצִּיב באחרות. כשהשנה נגמרה שבעת השווקים העולים היו יותר גדולים מה-G7 ביכולת הרכישה וכוח הקניה שלהם. בנוסף, ניתן היה לראות באמצעות הדטה שמשקפת את הרגלי הקניה כי צרכנים ב-Asia Pacific רכשו יותר באון ליין בשנה החולפת מצרכנים בצפון אמריקה, ההזדמנויות באיקומרס רק גדלו ויזמים חכמים שידעו איפה להסתכל ואיפה לחפש- הרוויחו.
מקצבי השינויים הללו בעולם של הדיגיטל קומרס- גדולים יותר ממה שקורה בסין, ואפילו יותר מהמתרחש באסיה, מדובר בסיפור הרבה יותר משמעותי ! לדוגמא, רחוק מהסיליקון ואלי, משנחאי או סינגפור חברה גרמנית העונה לשם : Rocket Internet, עברה השקה עמוסה של פלטפורמת איקומרס, מדובר בסטארטאפ שמשרת למעשה את השווקים המתפתחים- והחזון של החברה הינו להפוך לפלטפורמת האינטרנט הגדולה ביותר מחוץ לארה”ב וסין.
חברות רבות כמו- Rocket Internet שמות להן לדגל ולמטרה להפוך להיות העליבאבא או האמזון של שאר העולם- Jumia שפועלת בתשע מדינות באפריקה, Namshi במזרח התיכון, Jabong בהודו, ו-Kaymu ב33 שווקים שונים באפריקה, אסיה, אירופה והמזרח התיכון.
Venture Capital וקרנות השקעות פרטיות- היו כולם עסוקים וממוקדים בשווקים מסוימים בדרך שקצת מתחקה אחר הבהלה לזהב, במהלך קיץ 2014 לבד- 3 מיליארד דולר נשפכו לטובת השקעות באיקומרס בהודו. כל זה קורה במדינה בה הקמעונאים רגילים לעבוד רק במזומן- Cash-On-Delivery על בסיס קבוע, כרטיסי אשראי וPay Pal כמעט אינם בשימוש במקומות אלו- 90 אחוז מכל הטרנזקציות בהודו הן באמצעות כסף מזומן, אפילו אמזון שינתה את הגישה שלה והתאימה את עצמה לתנאים הלוקאלים בהודו ואפשרה שירותים של תשלום במזומן. אבל במקום בו מזומן הוא עדיין המלך, Digital Marketplaces מצליחים לייצר חדשנות בקצב מטורף, Nimble למשל הינו למשל שחקן שעובד סביב ויחד עם ההתעקשות של עבודה במזומן.
ב-HBR פיתחו אינדקס- שמאפשר להבין טוב יותר ולאפיין טוב יותר את הקבוצות של המדינות שמצליחות לבנות את עצמן בכלכלה דיגיטלית. האינדקס : Digital Evolution Index– האינדקס משקף ארבעה דרייברים מרכזיים :
גורמים שקשורים בשרשרת,
פקטורים של ביקוש– התנהגות צרכנים, טרנדים, סושייל מדיה, פיננסים ועוד,
חדשנות– יזמים, טכנולוגיות, מערכות מימון ואקו סיסטם,
מוסדות– ממשלות והתפקיד שלהן בתוך קידום העסק, הסביבה המשפטית והרגולציה והאקו סיסטם הדיגיטלי. האינדקס כלל דירוג של 50 מדינות, אשר נבחרו בשל הסיבות הבאות : הן מהוות בית ל3 מיליארד משתמשי אינטרנט או שהן מהוות את הפלטפורמה עבור מיליארד היוזרים הבאים שאמורים לעשות On Boarding לדיגיטל.
כחלק מהמחקר, רצו בHBR להבין אילו שינויים מכינים אותנו במהירות לכלכלה שמבוססת Digital Marketplace ומי לא מוכן. באופן אולי לא מפתיע ארצות מתפתחות באסיה ובאמריקה הלטינית מובילות את הרגע, והן למעשה משפיעות ומשליכות על האוברוול של הכלכלה. אבל האנליסטים של המחקר גילו תבנית נוספת מפתיעה : סינגפור וNederland- שתיהן נמצאות במפקד של 10 המדינות המובילות בכל הקשור לאבולוציה הדיגיטלית, אבל כשמסתכלים ברגע זה על שתי הארצות הללו ניתן להיווכח כי הן נמצאות במרחק- מה שאומר שמבחינה התפתחותית מדינות אלו בשלות אבל עדין לא הגיעו לפיק שלהן, עובדה שמאפשרת למשוך סטארטאפים שיכולים לצמוח על הInfrastructure המתפתח הזה.
במבוסס על הפרפורמנס של המדינות שהשתתפו באינדקס בין השנים 2008- 2013, בHBR חילקו את המדינות לארבעה מסלולים (Trajectory Zones) :
Stand Out- מדינות שהראו Level גבוה של פיתוח בעולמות דיגיטלים בעבר- וממשיכות להראות כי הן במסלול הנכון.
Stall Out- מדינות שהצליחו להגיע לLevel גבוה של התפפתחות בעבר- אבל מאבדות את הרגע ומסתכנות בכך שתשארנה מאחור.
Break Out-מדינות שיש להן פוטנציאל לפתח כלכלה דיגיטלית חזקה- אבל הביצועים שלהן עדין נמוכים, הן זזות יחסית לאט אבל עושה רושם שהן תהיינה בעתיד מדינות שבולטות מעל כולן-Stand Out.
Watch Out- מדינות שמתמודדות עם הזדמנויות גדולות והרבה מאוד אתגרים- עם ניקוד נמוך על היכולת שלהן להרוויח כרגע מההזדמנות, חלק מהמדינות הללו יכולות להפוך לחכמות וחדשניות ולקפוץ מעל הגאפ של ההתבגרות ולצמוח, בעוד שאחרות סביר להניח לא תצלחנה לפצח את ההזדמנות ולהתפתח.
חשוב לשים לב שישראל נמצאת בארצות שנחשבות כ-Stand Out, בעיקר בשל כוח ההשפעה של היזמות והטכנולוגיות שיוצאת מכאן אל העולם והעובדה שטכנולוגיות אלו יכולות להשפיע על ה-On Boarding של מיליארד האנשים הנוספים לאקו סיסטם הדיגיטלי- למשל פרויקט Internet.Org של Facebook מפותח בישראל באמצעות צוות מקומי, ומטרתו של המיזם לצרף אל האינטרנט אנשים בארצות שאינן מחוברות ובכך לייצר תפיסה של עולם מחובר אשר מפתח את המדינה ומאפשר לפתח את הכלכלה ברמה הגלובאלית.
אז מה למעשה טומן העתיד ? חשוב להבין כי מיליארד המשתמשים הבאים שיכנסו למרחב האון לייני יבצעו את ההחלטות הדיגיטליות שלהם במכשירי המוביל- זה נתון שמשנה באופן מובהק מאוד את המשתמשים החדשים אל מול מיליארד המשתמשים הראשונים שעזרו לבנות את היסודות שמרכיבים את התשתית והתעשייה של האיקומרס כיום. משמעותי לקלוט כי העובדה הזו מזמינה שחקנים חדשים לגמרי שיכולים להוות את ענקי האינטרנט הבאים, כלכלות חדשות תמשכנה להתפתח בצורה שונה, וכך גם צרכנים דיגיטלים חדשים. עסקים יצטרכו להבין את השינוי ולייצר חדשנות ואפליקציות שמוצאמות לעולם המגוון והשונה שיווצר לנו כאן.
זו הולכת להיות תקופה מרגשת בה חוקי המשחק מתעצבים מחדש גם ברמת היזמות והפיתוח- וגם ברמה הדרך בה אנחנו משתמשים בשטף הטכנולוגיות והדיגיטציה שהעולם שלנו עובר, ועוד לפני שנגהק יגיעו לפתחנו דרכים ושיטות חדשות שיכולות להפתיע את כולנו ממגרשי משחקים שלא חשבנו בכלל שיכולים להיות רלוונטים.
