יש מי שלא ינעם לו לקרוא את הפוסט הזה, שכן אני עומדת לשבור כמה מוסכמות וכמה דגמים להתנהלות אשר השתרשו לגבי הגישה לרשת. וזאת על מנת שנבין טוב יותר את המַטֶריה, וכך נחסוך מעצמנו טעויות מיותרות. איני מוצאת דרך אחרת לחדד את הנקודה חוץ מסוג של ניעור הראש בדמות של רשומה, פוסט באתר שלי.
דיסקליימר : הכול כמובן מנקודת מבטי הסובייקטיבית.
אני שומעת השכם וערב על חברות שרוצות להיכנס לעולם המדיה החברתית, על סמך הסיסמה ש”אם אתה לא שם אתה חס וחלילה לא קיים”, וכולן חייבות כביכול להיות בFacebook Twitter ולפתוח בלוג משל עצמן. ובכן יש לי חדשות לכל העוסקים בדבר וגם לאלה שלא התחילו עדיין : החדשות בעיקרן לא מעודדות ומעט מעיקות, ועם זאת מבחינתי אני עושה לכם שירות גדול בהצבעה על כמה תובנות שינחו אתכם, במידה שתזדקקו להתחברות לתחום, בשאלה איך נכון להיות פה ולא איך לא נכון |
בכוונתי להעביר לכם בפוסט זה נקודות מרכזיות למה כן וגם למה לא, מתוך ההנחה שמדובר רק על חלק קטן מהתמונה הגדולה. על כל פנים מוטב למקד את החשיבה טרום יציאה לדרך עם כמה תובנות משמעותיות שאליהן אני רוצה להסב את תשומת הלב.
העליתי את הנושא לדיון במתחם שלי בFacebook לינק לדיון ורציתי לייבא לכאן תגובה אחת אשר הניעה אותי לחשוב שעות נוספות ולגבש את המשך כתיבת הפוסט הנוכחי :
שבירת הפרדיגמות לא בהכרח על פי הסדר :
Paradigm one : לא כולם צריכים מדיה חברתית | כן, כן, זה מדהים אבל ממש לא כולם צריכים להיות במדיה חברתית. ובמיוחד בשל החשש שאם אינכם מתכוונים באמת “לעבוד בזה”, דהיינו להשקיע, לייצר תשומות זמן איכותיות אתם עלולים להביא יותר נזק מאשר תועלת. כדאי להכיר בכך שיש הבדל משמעותי בין מהלך במדיה חברתית שיהיה ארוך טווח, מהלך שנעשה בכנות ומשתף הלכה למעשה את הארגון כולו וכן בונה תשתית לדיאלוג עם בעלי העניין בדיאלוג מול הארגון – לבין שימוש שטחי במתחמי המדיה החברתית כמתחמים לגיטימיים לקמפיינים ולהעברת מסרים שיווקים. הדברים כרוכים במתודולוגיה שונה לחלוטין כיוון שאלה הם שני דברים שונים. לגיטימי לכשעצמו שחברה תעסוק בקמפיין ותשמיש את מתחמי המדיה החברתית לטובתה אבל חשוב להבין שהדבר אינו מהווה תחליף למהלך האמיתי של מדיה חברתית בארגון|
Paradigm Two : לא כולם צריכים להיות בFacebook | גם זו נקודה הראויה לחידוד. מדיה חברתית היא לא “תעשה לי Facebook”. אין שום סיבה להיות במתחם זה אם אין לכם משהו רלוונטי ומשמעותי לומר בו, ושוב אני מסייגת את ההבדל : אם אתם רוצים להשתמש בFacebook כפלטפורמה פרסומית שיווקית זה דבר אחד, בעוד שאם ברצונכם לייצר מהלך ממשי לאורך זמן ולייצר אקט היברידי בין מהלך הפרסום לבין מהלך השיח הנבנה צעד צעד הרי ההיערכות היא שונה בתכלית. חשוב עוד לומר מלכתחילה : הדבר העיקרי הוא לאפיין את קהל היעד שלנו ואת המטרות והיעדים שאותם נרצה להשיג. יכול להיות שנגלה, לגודל ההפתעה, שקהל היעד שלנו ממוקם בסלונה, תפוז, נענע עשר או אחר. עצם ההתעקשות שלנו על מתחם Facebook עשויה לעלות לנו ביוקר ולייצר פער עצום בין הציפיות שלנו לבין מה שיתרחש בשטח |
Paradigm Three : “לעשות בשביל לעשות” | לא צריך לקיים מדיה חברתית רק לִשמָה בלבד. אם עושים – עושים נכון ! בסופו של דבר, במקרה שלא נייצר מודל עבודה איכותי ולא נספק מוצא ליכולות של החברה, עלול הדבר לחזור אלינו כBack-fire וחבל. עלינו לפעול רק במידה שהפעילות עונה לנו על צורך, רק במידה שהעשייה עוזרת לנו בעניין הכרחי ומייצרת עבורנו פתרון, וכמובן רק כאשר הצעד שנקטנו מקדם אותנו במיתוג. ואם במיתוג עסקינן, זכרו ! ברגע שנכנסתם לתחום המדיה החברתית המיתוג שלכם עלול להינָזֵק שכן במקרה שלא תפעלו בצורה נכונה הרי קיבלתם תוצר שיהיה בגדר “הפוך על הפוך” |
Paradigm Four : מדיה חברתית “זה זול” | מדיה חברתית לא עולה כסף | זו הפרדיגמה הכי קשה לניפוץ And yet ! תשכחו מזה ! מדיה חברתית היא בהחלט לא עניין זול ועל אחת כמה וכמה לא בחינם. מדיה חברתית ומהלך של מדיה חברתית גוזלים מאיתנו את הערך היקר ביותר והוא : הזמן. אם אין לכם זמן פנוי ב”כיס המשאבים” שלכם מוטב שלא תיכנסו לזה. אין שום טריקים בכובע ואין “חוכמות” ! רק אם תשקיעו מזמנכם, ומדובר על זמן משמעותי, תהיינה בידכם התוצאות המבוקשות |
Paradigm Five : כלי לפרסם את המבצעים שלנו | כפי שאמרתי זאת גם בעבר, ראוי לזכור שהאחרים נמצאים כאן בשל האינטרסים שלהם עצמם ולא לשם המסרים שלכם. הכול במדיה חברתית מושתת על תקשורת, תקשורת חברתית. אם תשתמשו בפלטפורמות הללו מתוך עצלנות, מתוך גישת דַּחְיָנוּת כלפי כל נושא הדיאלוג כולל הזמן שהוא שואב , וכן אם תיגשו לעניין בחוסר חשיבה, בהיעדר מעוף, בזניחת הצורך בשיפור טכנולוגי מתמיד שיספק ערך ממשי ללקוח, הרי כל שתשיגו הוא לקוחות שיסתירו אתכם ולא ירצו לשמוע את דעתכם. אתם כאן כדי לשמוע את הצד של הלקוח, לספק את רצונו ולעזור לו להכיר אתכם מהמקום ש”משנה לו” וקשור לעניינו. מדיה חברתית אינה פלטפורמה שנועדה לייחצן את המבצעים שלכם. גם אם תצליחו במשך תקופת מה להערים על כולם, באיצטלה של כניסות מוגברות לאתר וכדומה … מצב עניינים זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן. על אחת כמה וכמה לא ככל שהדבר נוגע לעם ישראל שכידוע ממש לא מעוניין להיות “פראייר” |
תובנה משמעותית שממנה הגעתי אל האמור לעיל :
מעניין לגלות שחברות מתיימרות לנהל דיאלוג עם הלקוחות שלהן לפני שהן יודעות לנהל דיאלוג בינן לבין עצמן … לדעתי, מהלך נכון במדיה חברתית מתחיל קודם כל ולפני הכול בתוך הארגון עצמו : צריך לדעת איך לאמץ את רעיונות המדיה החברתית ברמת המהות לא ברמת הטכנולוגיה ואיך להפוך אותם לכלי תקשורת איכותיים שמחלחלים פנימה. כשהחברה תדע מהו עולם התוכן שלה ובאיזו דרך העובדים שלה יתרגמו אותו למילים ולמעשים רק אז היא תוכל לתקשר עם החוץ ולשתף בזאת את האחרים.
תובנות | עצות ——– “תצמיחו” סימן שאלה גדול על הנושא לפני יציאה לדרך, בדקו אם יש לכם כוח אדם רלוונטי בארגון אשר יכול להעמיק בנושא ולתפעל אותו, קחו בחשבון שעם הזמן ככל שתלכו ותתפתחו כך התחום ישאב מכם יותר. העמידו מטרות ויעדים, הגדירו קהל יעד ואַפיינוּ את עולם התוכן הערכי שאותו אתם מתכוונים לבטא ! זו עבודה ויש לה אופי מתפתח, אבולוציוני ושואב כוחות מטבעו. מובטח לכם שסימן השאלה כשלעצמו יעזור לכם לדלוור את התובנות הנכונות. מכוח השאֵלה תמצאו מהם הצעדים החשובים שיש לעשותם ואיך להשיג את התוצרת האיכותית ביותר. קחו בחשבון שתחום המדיה החברתית ככל הנראה לעולם יישאר תחום של ניסוי מתוך טעייה ואל לכם להניח שקיים קוקטייל ברור ופתור מראש ביציאה לדרך, וראוי להיות ערוכים לכך שאתם נכנסים לניסוי ארוך טווח שיחייב אתכם אישית וללא סַפָּק חיצוני כדי להיות מעורבים ולקחת חלק פעיל במדיה.
זהר
אני מסכימה עם כל סעיף וסעיף, אך למעשה מדוייק יהיה יותר לומר שפייסבוק ומדיה חברתית יכולה להתאים לכולם, אך לפני יציאה לדרך צריך לוודא שיש את כל מה שצריך ואם אין-לא להיכנס מראש לנושא.
נטע בעיני פייסבוק זה לא מדיה חברתית. אנשים . כוונות אמיתיות , רצון לממשק מותג / שירות לקהל היעד ולבוא איתו בשיח זה מדיה חברתית – פעם פייסבוק , פעם טוויטר אולי פורומים אולי בכלל רשת חברתית פנים ארגונית .
מסכים. פוסט מרתק. וכן,ארגון חברה או פרט שיישמו איזושהיא אסטרטגיה ׳חברתית׳ מקוונת ולא ידעו ליישם אותה גם בלחיצת היד. כלומר שזה לא מושרש בתרבות הארגונית תיצור דיסוננס שיפגע בה בסופו של דבר.מה שמחזיר לנקודה הקבועה אלו הם כלים מצוינים אך הם כלים.אין תחליף לבינאישי וכדאי שגם לא יהיה
מסכימה עם כל מילה.
מקווה שכולם יקראו ויפנימו.
זוהר, מסכים עם רוב הדברים.
שתי הערות:
1. בקשר לפרדיגמה שניה – יש להפריד בין שלושה תחומים שונים: שיווק, פרסום ומכירות. אם חברה רוצה להשתמש במדיה החברתית כפלטפורמה שיווקית – הרי שדרכה היא באמת יכולה לייצר את השיחה עם העולם שמכיל את הלקוחות הפוטנציאלים, לתמוך בלקוחות קיימים, ללמוד על הרצונות ועל הצרכים הגלויים והחבויים ולזהות התייחסויות שונות למותגים של אותה החברה. זהו השלב הראשון. לאחר מכן, כאשר מכירים את העולם בו אנו חיים במדיה החברתית, מגיע תורו של הפרסום (תחרויות, פרסים וכל מה שניתן לעשות במדיה החברתית ותומך במותגים ובאסטרטגיה השיווקית). המדיה החברתית לא אמורה לתמוך בשלב המכירתי. לא רוצה שינסו למכור לי כאן. להכיר מותג, להשתתף במשחק פרסומי – סבבה, אבל עד כאן. כאשר ארצה לפתוח את הארנק, אני אדע לאן להגיע.
2. פרדיגמה רביעית – בקשר למחיר, או לכך שהמדיה החברתית היא זולה. את צודקת שיש להשקיע זמן וזמן שווה כסף ולפעמים גם הרבה כסף, אבל היחס לאלטרנטיבות האחרות שיש, ההבנייה של מערכת מדיה חברתית והשקעת הזמן בכך, הן לדעתי בעלות מקדם עלות/תועלת מהגבוהים שיש. גם במדיות אחרות ובשיטות אחרות יש להשקיע את הזמן, ולכן הנכון יהיה למדוד את התועלת שנוצרת כתוצאה מהפעילות. בפעולה נכונה במדיה החברתית התועלת יכולה להיות גבוהה יותר מאשר פעילות בשיטות מסורתיות יותר, בעיקר לעסקים קטנים שלא משופעים בתקציבי שיווק ופרסום.
אז… זהו, יצא יותר ארוך ממה שחשבתי, מקווה שהגעת עד לכאן… 🙂
מסכימה מאוד. הרבה פעמים שואלים אותי למה אנחנו “יושבים על הגדר” בכל מיני נושאים. התשובה שלי תמיד – אנחנו לא מתעלמים מהנושא, אלא לומדים אותו לעומק. מנסים להבין אם מתאים לנו, מה ידרוש לאורך זמן. צריך להבין שמחיר הטעות גבוה, גם במקום שנראה לכאורה זול. החשיפה הגבוהה מעלה את המחיר. לפתוח ערוץ כלשהו – פייסבוק, יוטיוב – להפקיר או לסגור – התשלום הגבוה הוא מעבר להשקעה שירדה לטמיון. אובדן אמון ודעת קהל מאוד קריטיים.
יפה מאוד ונכון מאוד.
תודה
מסכים בהחלט.
הדבר העיקרי שצריך לזכור שמדובר במדיה חדשה יחסית, עם קצב גדילה מטורף שהולך וגדל בצורה אקספוננציאלית מיום ליום.
כמו כל כלי חדש שצומח במהירות כזאת הוא גורר אחריו הרבה מאוד מתעניינים. אלה שהגיעו ראשונים ולמדו על בשרם את הצורה הנכונה לעבוד במדיה החברתית הצליחו ומצליחים להוביל בתחום.
מי שנשאר זה אלה שהשתרכו מאחור וכמו בכל דוגמא שבה מעורבת חוכמת ההמונים נהיה אפקט של “עדר” שלעתים קרובות מונהג ע”י פאניקה או פחד להשאר מאחור.
בשורה התחתונה, עם ההתקדמות של המדיה החברתית אני מאמין שיהיו יותר ויותר אנשים שיבינו מה ההתאמות שצריך לעשות כל בעל עסק.
ומעבר לזה, התפקיד של אנשים כמונו שעוסקים בתחום יום-יום הוא לפתוח את העיניים של אותם בעלי עסקים(בין אם הם לקוחות ובין אם סתם שואלים לצורך התעניינות/ייעוץ) ולהדריך אותם למצוא את הכלים המתאימים להם.
מיכאל
מסכים איתך בהחלט, אני מזה זמן רב כותב ואומר גם לכל מי ששואל אותי שהמדיה החברתית היא לא המקום שמתאים לכולם ושאסטרטגיה שמתאימה למוצר X או מותג X לא תתאים ל – Y, חבל מאוד שאנשים לא מבינים את זה ויוצרים אנטי משמעותי מאוד למותג שלהם.
בחודשים האחרונים העלתי מספר כתבות בבלוג שלי בנושא כולל כתבה על זילות כפתור הלייק והפיכתו למניע אנטי במקום למניע אהדה
מסכים עם כל מילה ועם כל סעיף.
מדיה חברתית היא לא מטרה היא אמצעי. המטרה של חברות באופן הפשטני ביותר היא למכור יותר ולהוציא פחות כלומר להרוויח. אם המדיה החברתית יכולה לשרת במשהו את המטרה הזו באופו יעיל וזול יותר מכלים אחרים יופי אם לא חבל על הזמן.
הייתי מוסיף פרדיגמה נוספת. לא כל אחד צריך ויכול להיות ספק שירותים או יועץ בתחום המדיה החברתית. גם כאן למרות שזה לא נראה סף הכניסה גבוהה, הזמן וההעמקה שהתחום דורש ותעיד על כך זהר היא עצומה ועלות הכניסה או נכון יותר עלות להצלחה בתחום בסופו של דבר לא קטנה.
כל הכבוד שהעלית את הנושא.
כל חברה וכל עסק רוצה היום לפתוח דף בפייסבוק.
אבל הם לא מבינים מה זה אומר מדיה חברתית.
מבחינתם זה עוד ערוץ שיווק שבו הם דוחפים פרסומות על המוצרים והשירותים שלהם לציבור.
לדעתי, די מהר הם יראו ש”זה לא עובד”.
אנשים לא מעוניינים לקבל עוד ערוץ שיווקי לפרסומות.
הדרך הנכונה לנהל את העבודה בפייסבוק היא לשתף את האוהדים בשאלות ולהבין שמדיה חברתית היא בעיקרה שונה.
בנוסף, חשוב שלאוהדים “יצא משהו מזה” ולא רק מידע על מוצרי החברה.
אם הם ישכילו לעניין את האוהדים ולשתף אותם נכון, השיווק במדיה חברתית יעבוד יפה
“מהלך נכון במדיה חברתית מתחיל קודם כל..בתוך הארגון עצמו” – כ”כ נכון, מסכים איתך אש.
האמת כואבת… אבל נכונה.. פוסט מדהים של זוהר http://fb.me/CijtPl3b
אני מאוד מסכים רוב הפרדיגמות במיוחד עם השלישית – “לעשות בשביל לעשות”… אבל אישית אני קשה לי להסכים עם שתי הפרדיגמות הראשונות ואני אפרט מדוע.
נכון שפעילות במדיה החברתית אורכת זמן רב, וחובה להשקיע הרבה אנרגיות ויצירתיות על מנת ליצור מערכת יחסים אמיתית וכנה בין הגולשים (לקוחות) לבין החברה / הארגון ונכון שהמדיה החברתית היא לא תחליף לשום מהלך שיווקי אלא ערוץ תקשורת משלים וחיוני מאוד! אך דעתי האישית היא שמי שלא יעסוק בנושא החברתי יאבד נתחי שוק גדולים ומרכזיים ולכן כולם חייבים להיות שם! גם אם העלות של יצירת נוכחות במדיה החברתית יקרה מאוד, הרי בסופו של דבר ניתן להצליח בגדול ולהחזיר את ההשקעה שלנו די.
הנוכחות והפעילות במדיה חברתית הפכה לחיונית וחשובה כי שם הגולשים נמצאים רוב זמנם כשהם מחוברת לרשת. הפעילות ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק ובשאר אתרי שיתוף מידע גדולים הפכו להיות חלק בלתי נפרד משימושי האינטרנט הנפוצים עבור הגולשים.
המדיה החברתית היא המקום בו הגולשים מבלים את רוב שעותיהם מול המחשב, שבו הם פעילים מדברים, קוראים, מתעניינים, חווים חוויות וחולקים תכנים – שם הם גם מדברים על מותג מסויים, מוצר או שירות שמציעים להם.
נכון כיום קשה מאוד לגרום לגולשים לנהל את השיחה על מותג מסויים באתר הבית של חברה או ארגון. במקום זאת, כדאי להשתלב ולהיטמע בזירה הביתית שלהם על מנת להפיק תוצאות יעילות.
לסיכום, תכליתה שלה המדיה החברתית היא אינה למכור לקהילות מקוונות אלא דרך שיווק תוכן נרחב ובניית אסטרטגיית מערכת יחסים עם קהל המטרה הרלוונטים של חברות. לא סתם המדיה חברתית היא אפיק השיווק המדובר ביותר היום בתחום השיווק באינטרנט וזוהי הפלטפורמה האולטימטיבית ביצירת “באז” באינטרנט על המותג מסויים.
אני אישית מאמין נלהב של מדיה זו, אני חושב שמדובר בערוץ שיווק מרכזי במציאות האינטרנטית העכשווית.
לידור
המילה פרדיגמה ישר מקפיצה אותי
מה לועשת מן לוחם בפרדיגמות אני במספר תחומים
פוסט מאלף זוהר – כרגיל
שלחתי אותו ללקוח שלי זה פשוט הגיע בדיוק בזמן
עידו
זהר, צודקת. במקום לחשוב מחוץ לקופסא, הגיע הזמן לשבור את הקופסא
אתחיל עם דיסקליימר משלי כי נראה לי שאני הולך לעצבן קצת אנשים וזאת לא המטרה.
מסכים לגמרי בעיקר לשלב שצריך לשאול את השאלות לגבי “האם צריך?” ו”למה צריך?” לפני בכלל שנכנסים ל”איך צריך?”.
מסכים חלקית לגבי פרדיגמה 1 ו-2: כולם צריכים להיות ברשתות חברתיות ועדיף להיות בפייסבוק כי הוא המוביל בשלב הזה.
יכול להיות שכל מה שצריך לעשות זה להעמיד “עמוד סטטי” עם נתונים (דומה לדפי זהב) רק כדי ליהנות מה-search של אנשים מתוך רשתות חברתיות.
תכל’ס, צריך להיות שם אפילו אם זה לא פעיל.
מסכים לגמרי לגמרי לגבי פרדיגמות 3-4…תבורכי!
לגבי פרדיגמה 5, אני מתייחס לזה באותה מידה כמו השניים הראשוניים…עוד נקודת חשיפה ולא יותר מזה.
הפרדיגמה הנוספת שאני מוסיף לנו (לחברי הבלוג הזה ולאנשים העוסקים בתחום)…נוכחות ברשת חברתית אינה מחייבת פעילות חברתית…
ושוב תודה למלכה זוהר…כל כך כיף שאתה גומרת לנו לחשוב 🙂
מקווה
מסכים עם ג’וי ועם חמץ.
המינימום שעסק שמכבד עצמו צריך להיות נוכחות מינימלית שתתן SEO בסיסי בפייסבוק, צריך למנות מישהו שיקשיב ויתן מענה אם יש שם תלונה או תחילת שיחה.
סתם כדי לתפוס את “הסאב דומיין” שלך בפייסבוק, ואל יקל הדבר בעייניכם, זה ממש כמו נדל”ן.
כמו בספורט, לא כולם אלופים אולימפיים, ועדיין אנשים עושים ספורט למרות שברור להם שאינם מגזע האלופים, יש פירות אחרים – אנדורפינים, בריאות, הפעילות עצמה כמפלט משגרת היום. ממש כמו בספורט, צריך לדעת מה עושים, איפה, וכל אחד יכול לקחת לעצמו את התמהיל, כמה להשקיע, מה לעשות ומה לא, ומה מתווה הפעילות.
רצוי, כמו בכל דבר בחיים, להציב מטרות, להחליט לו”ז, והחשוב מכל, למנות שניים או יותר אנשים שיהיו מנהלים ויהיו אחראים ואכפתיים. אם עושים מיקור חוץ ונותנים למישהו חיצוני לחברה, יש לוודא שהוא שולט במהות החברה, וידע להבין שאלה מקצועית כדי לדעת איך לענות.
ראשית תודה על האומץ להיות כנה וישירה ואמיתית כל כך – לא ברור מאליו בעיני .
מבקשת להתייחס כעקרון : Enterprise Computing 2.0 זה עולם מושגים חדש שמשלב את המחשוב הארגוני ו”המחשוב” החברתי בעיקר דרך טכנולוגיה אבל עדיין מאוד צעיר בלהוכיח הצלחות ביישום נכון בארגונים כשהדגש הוא על תהליכי ליבה של הארגון .
Social Computing זה מינוח קיים אך עדיין בתולי ויקח זמן רב להבין את הפוטנציאל שלו ואת אופן היישום שהוא שונה מארגון לארגון .
אני חושבת שלהניח פרדיגמות זה טיפה מוקדם מידי – כי אין מספיק נסיון וקילומטרז בעולם העיסקי לנושא הזה (ארץ בוודאי ובעולם גם צעיר הנושא ) .
כולנו מבינים שזה נושא מרכזי לארגון פנימה (שיתוף ידע , שיתוף בתהליכי עבודה , חשיפה , גיוס לקוחות מעובדי הארגון ועוד ) ולארגון החוצה ככלי למיתוג ,נראות , משיכת לקוחות פוטנציאליים ומכירות ,ועם זאת אנחנו לא מבינים עד הסוף ובבירור מה תפקידו של מנהל מדיה חברתית בארגון ,איפה הוא משתלב בשיווק , מארקום ,IT , תפעול ,אחר ומהם המניעים של הארגון להכנס למחויבות הזאת .
הזמן יעשה את שלו , כל ארגון עדכני מתבוסס בשאלות של יישום כלי מדיה חברתית אך לא ממהר שמה כי לא תמיד הוא ערוך לקראת הבאזז הבא אלא רק שומע מחברים שהם רוצים לעשות זאת גם .
שורה תחתונה : social computing עולה באגנדה של לא מעט ארגונים ,ורובם מחכים לראות איך המתחרה עושה את זה …
אבל הסוד כמו ציינת שכל ארגון צריך לעשות את זה (אם בכלל …) עם התאמה לצורך שלו ,וגם הצורך משתנה עם הזמן …וכל הזמן
בברכה,
דליה בן-דוד
כמו שאר המגיבים אני כמובן מסכימה. הכי אהבתי את המשפט לגבי ארגונים שלא מצליחים לנהל דיאלוג בפנים ומנסים להתחיל לפתוח ישר את החזית החוצה…
אני חושבת שיש איזו שהיא תחושה שהכניסה למדיה החברתית היא “קלה”, אם כולם שם אז בטח זה נורא פשוט לעשות. אני חושבת שכל ארגון צריך לקרוא לעומק ולגבש תוכנית מובנית, להקצות משאבים וכח אדם ממוקד, לפני שנכנסים לפעילות “רצינית” במדיה החברתית.
רואה הרבה שעושים רעש ואז נעלמים. כמו שאמרת – זה יותר פוגע בארגון מאשר מקדם אותו…