Cannes Lions 2014 | What If ?

אני מכינה אתכם מראש, שזה יהיה פוסט קצת פילוסופי אבל במהותו הוא יתברר כתכליתי. אם יש דבר טוב במיוחד שלקחתי מהפסטיבל בשתי ידיים, הריהו השאלה המצויינת- What If – מחשבה שכדאי לנו להתחבט בה שוב ושוב, שכן המציאות משתנה ועלינו להשתנות בהתאם. משום כך אנו צריכים לאתגר את עצמנו בסיטואציה העדכנית ולהציב לעצמנו על בסיס קבוע את השאלה : “מה אם ?”, מה היה קורה אילו היינו עושים כך וכך. הפוסט הזה יתמקד בשאלה הזו, ויבזוק לכם לתוכה מבחר רעיונות שיעזרו לכם לבנות את ארגז כלי העבודה שלכם כדי להשתלב בעולם המשתנה של ימינו. למי שרוצה לקרוא את הסדרה המלאה של הפוסטים אותם אני מייבאת לכם כתובנות מאחד הכנסים המדהימים בהם נכחתי לאחרונה, רצ”ב- Cannes Lions 2014.

כפי שאמרתי הפוסט הזה יהיה מעט פילוסופי, ומצד שני גם טיפה מתגרה, ומטרתו לפתוח לכם את הראש ולנסות לשנות לכם את מחט המצפן. הדברים אינם ניסמכים על ציטוט מסויים של מישהו מבכירי הכנס, ואין כאן אמירות ספציפיות מטעם מרצה זה או אחר- אלא זו ההרגשה שאיתה יצאתי מהפסטיבל, מהולה בתקוות האישיות שאותן אני רוצה לשתף איתכם. פוסט אישי, עם מסר שמיועד אליכם, מקווה שתקחו.

What if- מה אם, היינו מפסיקים לדבר ומתחילים לעשות.

What if- מה אם, היינו מפסיקים לחקות אחרים ומתחילים לייצר מציאות חדשה ומקורית.

What if- מה אם, היינו מפסיקים לחפש בעיות, ובמקום זאת היינו מתעסקים במציאת פתרונות.

What if- מה אם, היינו שומרים את האגו בצד ונותנים יותר מרחב לעשייה והופכים אותה (את העשייה) לכלי המרכזי.

What if- מה אם, היינו לומדים להשתמש בכלים ובהזדמנויות חדשות באופן הרבה יותר מהיר.

What if- מה אם, היינו מבינים שמוטב לנו להסתכל קודם כל על האחר, לחקור “מה יוצא לו” מכך שהוא בקשר איתנו ולהיות בטוחים שבדרך הזו, בחשבון סופי- גם לנו בטוח יצא מזה לא מעט.

What if- מה אם, לא היינו קובעים מראש, מתוך הפרדיגמה המקובעת “שכלום לא יצלח בידנו, ושוודאי לא נמצא אוזן קשבת”.

ומה אם פשוט היינו מעיזים.

ולסיכום, אמר זאת ג’ראד לאטו בכנס בצורה מקסימה, המרחק בין דימיון- למציאות, הוא- עבודה.