הרשומה הנוכחית מהווה חלק מסקירה על- פסטיבל הקריאטיב בקאן 2016, הפעם, אני רוצה לדבר אתכם על סחר- והשינוי שמתרחש בסביבת הCommerce, החיבור של עולם הקריאטיב והיצירתיות אל זירת הקמעונאות בצורה חדשה שיוצרת מודלים עסקיים שונים- שיטות חדשות והבנה שכפי הנראה בעתיד לא בהכרח נרכוש דברים שונים אבל בטוח שנקנה- אחרת. לסדרת הפוסטים הכוללת של הפסטיבל תגית מובילה, וניתן לעקוב ולהחשף לתכנים בכללותם- Cannes Lions 2016.
Technology. בפאנל מסחרר דיבר- Scott Galloway, פרופסור מNYU והבעלים של אחד המאגזינים החשובים ביותר בתחום Index L2– על כך שזירת הסחר משתנה בעיקר בגלל האיקומרס, והפקטור המרכזי שמשנה את המרחב הדיגיטלי המסחרי הינו הטכנולוגיה שגורמת לנו לצרכנים לפעול אחרת- “הצרכנות שלנו משתנה, ומה שנכנס להרגלים הללו ומשנה אותם זו הטכנולוגיה”. Amazon שמובילה את מהפכת הצרכנות ונכנסת עמוק עמוק אל ההרגלים שלנו עם הכפתור שלה- Amazon Dash Button, ושחקניות כמו JD.com מסין שמייצרת כפתור משל עצמה –Link.
Data. אחד העורכים מהמאגזין המוערך Wired- דיבר על כך שדטה יכולה להפוך לכלי טרקאבילי גם בעולם הפיזי. David Rowan מ-Wired סיפר על כך שהוא טייל בסין וגילה קידמה יוצאת דופן בפיתוח וחשיבה על הדברים.
בסין דואגים לתשתית של-Real Time דטה בשטח, אשר מאפשרת להם להבין טוב יותר את ההתנהגות של האנשים אוף ליין, ומכך הם לומדים כיצד בונים את רצפת הקמעונאות בחוכמה. זו עובדה שמשנה לגמרי את הדרך בה עושים פרסום, כי ניתן לטרגט בצורה הרבה יותר חכמה אנשים ברלוונטיות ובקונטקסטואליות- מי שמוביל את המהלך בין היתר זה הדואר של סין.
בעיניו, אנחנו הולכים לעידן בו עוזרים דיגיטליים כמו Echo של אמזון (אלקסה) יהוו את כלי הפרסום החדשים אשר ינהלו את הקשר עם- הצרכן ויקבע במבוסס הקול, ההתנהגות וההרגלים למה הצרכן נחשף. תחשבו כמה כוח יש לאמזון במקרה זה, כי התנאים משתנים לחלוטין והדטה הופכת הלכה למעשה למדף של הסופר שמוגדר באמצעות ועל ידי ההחלטות וההתנהגויות שלנו.
Social. בסשן על Airbnb עם המנכ”ל והמיסד של החברה– Brian Chesky, חקרו לעומק את הקשר בין פלטפורמות הדיגיטל להשתנות שלנו כאנשים- ולאמון שאנחנו צוברים אחד כלפי השני בכל הקשור לסחר בין עמיתים. בריאן דיבר על כך שכשאנשים אמרו ש-Airbnb זה רעיון מופרע שאף פעם לא יעבוד, לדעתו הם בעצם התכוונו שאנשים לא יבטחו אחד בשני. זו פלטפורמה שמפתחת נאמנות בין אנשים ומחברת בינהם, מותג שמייצג קולקציה של אנשים וסיפורים לוקאלים- שמייצרים חוויות תיירותיות אחרות.
Corporate Responsibility. בפסטיבל הקריאטיב והיצירתיות בקאן מדברים לא מעט ובאופן מסורתי על האחריות של החברות- ומציגים באופן סיסטמטי חברות שעובדות בלהחזיר את חלקן אל החברה- ולהציג את הקווים לדמותו של העסק שלהם בכל ההיבטים של האחריות שלהן כלפי מחזיקי עניין של הארגון. אחד האייטימים היפים שאני הוצאתי מהפסטיבל היה של אחת מרשתות הסופרמרקט הגדולות ביותר בצרפת- Intermarché שבחרה לפתח סדרת יוגורטים כקד”מ בחנויות שמטרתה לגרום לנו לאכול פחות מתוק.
על מנת להתמודד עם בעית ההשמנה והעובדה שאנחנו אוכלים יותר ויותר סוכר כל הזמן, Intermarché יצרו סדרת יוגורטים כמהלך קד”מ שמטרתו לעזור לנו לטהר את הרגלי האכילה שלנו מרעלים. סדרת היוגורטים מכילה סוכר בסדר יורד, בכל פעם שאנחנו אוכלים יוגורט מהסדרה – הוא עם פחות סוכר, ובכך מרגילים אותנו לצרוך פחות מתיקות. זו דוגמא לכך שחברות מכניסות לתוך סט המהלכים והפעילויות שלהן סיפורים שמתכתבים עם טרנדים עולמיים- ובונות הלכה למעשה מסרים ומוצרים שיכולים להביא לפתרון בעיות קשות.
דוגמא נוספת שקבלה ביטוי משמעותי בפסטיבל הייתה של REI עם המהלך “Opt Outside,” מדובר בקייס שזכה באחד הפרסים המשמעותיים ביותר בפסטיבל- Titanium Grand Prix. הקמעונאי החליט במהלך Black Friday-2015 לסגור את דלתות העסק וזאת לטובת כך שהעובדים והצרכנים יוכלו לצאת החוצה ולהנות.
זה רעיון שהגיע מסוכנות הפרסום האמיצה של הקמעונאי, ומטרתו הייתה לגעת באמת באנשים ולגרום להם להבין שיש דברים חשובים יותר בחיים מכסף. מה שחשוב להגיד שבסופו של דבר התוצאה העסקית הגיעה בהפוך על הפוך, שכן אתר האיקומרס של החברה הפך להיות למקום תוסס בו צרכנים מגלים מידע חשוב גם על המוצרים הנמכרים אבל גם על אופציות של בילוי בחוץ בפארקים מעניינים- המהלך מוביל לכך שREI כשחקנית קמעונאות מובילה- הופכת לחברה שמחוברת באופן משמעותי אל סיפור, סיפור החיים שלנו והעוצמה של הסטוריטלינג יוצרת בידול ומקום אמיתי לבנות מחויבות מצד הלקוחות העכשווים והעתידים.
Personal Brands. ניתן להיווכח שהתקופה הנוכחית גם מצמיחה זן חדש של מותגים, המותגים האישיים, לדוגמא- האתר של גווינית פאלטרו- Goop שנבנה על דמותה ועל הכוח והקרנסי שיש לה מבחינת הקהילה שעוקבת אחריה ככוכב לכל דבר. יש לכך משמעות גדולה מאוד שכן ישנה הזדמנות בחיבור לדמויות מובילות לא כפרזנטורים אלא כחלק אינטגראלי מהמערך העסקי- חיבור כזה יכול להוסיף לעסק את הרובד הקהילתי, ושכבה של הסושייל באופן טבעי ולמעשה להפוך את העסק לויראלי ומשווק את עצמו בעצמו.
Blur Boundaries. קרלסברג הציגו מהלך של השקת סדרת הטיפוח- ומטרתה הייתה להראות את הבידול של קרלסברג אל מול המתחרות. זו סדרת טיפוח עבור גברים שהושקה במיוחד לטובת העברת מסר זה- אבל בפועל היא מדגימה הלכה למעשה כיצד גבולות מטשטשים, בפועל מדובר במהלך שיוצר סיפור עולמי- סחר שמוביל לחידוד הבידול של המוצר המקורי.
הרחיבה על כך מרי מיקר במצגת מגמות האינטרנט שלה ל2016- במציאות שאנחנו נמצאים בה כיום גבולות מטשטשים, זו תקופה בה אנחנו רואים פחות דיפרנסציה ביו מוצרים, מותגים וקמעונאים- מוצרים הופכים להיות למותגים, מותגים הופכים לקמעונאים וקמעונאים הופכים למוצרים או מותגים. בעולם בו הטכנולוגיה יכולה להוות כלי מבדל ויוטיליטי של שירות- קמים מודלים של D2C הנשענים על כך שהטכנולוגיה יכולה לעזור בתהליך המכירה ככלי תומך החלטות,
מילת סיכום. אני מקווה שהרשומה הזו הנכיחה לכם קווים לשינוי בעולם הסחר, מדטה שמשפיעה, טכנולוגיה, טישטוש הגבולות וסושייל שמתחיל להוות כפקטור מרכזי ומוביל לבניית מודלים עסקים חדשים. זו הייתה טעימה בים הגדול והמוזר שנוצר בזירת הסחר העולמי ובסוג השינויים אותם אנחנו חווים. המסר בעיני מתוך ועידה כזו כמו פסטיבל הקריאטיב בקאן הינו- שכיום ישנה רצפת התנסות אדירה מלאה בכלים חדשים וכל שהשאר הוא דמיון, קריאטיביות ויצירתיות שמאפשרת לנו לבנות מודלים מדהימים שלא היו מתאפשרים בשום עידן אחר.
מצידי, אני מבטיחה להמשיך ולהציף אתכם בתובנות מהפסטיבל בסדרת הפוסטים הרבודה וכולי תקווה שאכן תקחו ערך ותאמצו חלק מהדברים אל ארגז כלי העבודה.
