הפוסט הנוכחי מהווה המשך לסדרת תכנים מפסטיבל הקריאטיב בקאן 2017, הפעם, חשוב לי להתעכב על טכנולוגיה, בינה מלאכותית- והקשר לאנשים וקריאטיביות, כמו גם האיום שהמכונה מייצרת על האדם- האם היא תחליף אותו ? ומה תפקידה בכל הקשור ליצירתיות ? לסדרת הפוסטים הכוללת יש תגית מובילה, וניתן לעקוב ולהיחשף לתכנים בכללותם- Cannes Lions 2017.
הנוכחות של חברות הטכנולוגיה ומותגי הטק והפלטפורמה בפסטיבל, מעידה בצורה עמוקה את מה שאנחנו כבר יודעים- טכנולוגיה לא עוברת קדימה, היא היא הפרונט של הכל, וזאת במיוחד לאור העובדה שקהלי היעד הצעירים והנחשקים עבור מותגים רבים, נולדים לתוכה ולא יודעים לתקשר ולהתערבב בשום צורה אחרת.
כעננה מעל הכנס עומדת שאלה : “האם המחשב זז לפרונט ומשאיר אותנו האנשים מאחור” ? “האם הבינה המלאכותית “תחנה” את איש הקריאטיב” ? התשובה היא כמו תמיד במקום טוב באמצע, וכפי הנראה לא תהיה כל כך ראדיקלית, בפאנל של-Contagious הגדירו זאת אולי בצורה הטובה ביותר כנראה שמחשב לא יחליף בן אדם אלא, מישהו שממש מבין במחשבים יחליף את אלו שפחות. אני רוצה להעמיק בפאנל ולהביא לכם לכאן ברשומה את עיקרי הדברים…
חברות הטכנולגיה רוצות למכור לכם שבינה מלאכותית יכולה לפתור כל בעיה, כולל בעיות קריאטיביות, הרבה מהאמירות הללו הן רק הייפ, וצריך לקחת אותן בערבון מוגבל.
Cognitive Creativity– הינו מושג יותר מדויק למה שקורה ולמהפכה של הבינה מלאכותית, זה אומר שמערכות חכמות יכולות לעשות אוגמנטציה ליכולות הטבעיות שיש לנו כיוצרים, והן יכולות להוסיף הרבה לרעיונות משמעותיים ולחוויות קריאטיביות, ראינו את זה ממש יפה בפוסט שפרסמתי- שעסק בקריאטיב ודטה. יש לקריאטיביות קוגנטיבית את היכולת להשפיע ולעצב מחדש את הדרך שבה אנחנו כתעשייה של יוצרים ואנשי קריאטיב עובדים.
טכנולוגיה למעשה עוברת שינוי, מכלי שהוא אנאיבלר ופאסיבי אשר עוזר לצרכים של האנשים, למשתתף אקטיבי בתהליך וביצירה כמו גם בהמשכיות שלה. זו תקופה מרגשת שבה יש לנו גישה לטכנולוגיות וכלים שמעולם לא היו בהישג יד, והחוויות שניתן לייצר הן אדירות עם פוטנציאל משמעותי ואימפקט. הקומבינציה של מכשירים וטכנולוגיות יותר חכמות אשר מאפשרות חוויות טבעיות שמשתמשים יכולים לתתחבר אליהם בכל מקום- פותחת מגרש משחקים חדש וממש מרגש.
מחשבים יהיו חלק יותר ויותר משמעותי בחיים שלנו, וידעו להשתלב באופן טבעי בחוויות של האנשים- אבל במקביל הם גם יהפכו לחלק מאוד דומיננטי מתהליך היצירה. הדבר הראשון שמחשבים יכולים להוות חלק ממנו הוא שלב-ה-Evaluation. טכנולוגיה יכולה להיות קטליזטור שעוזר לנו לאבחן בין רעיון טוב או רע, כי באמת של החיים יש הרבה רעיונות לא טובים- וצריך כלי שיתמוך אותנו בהחלטות שגויות. דוגמא מצויינת לכך הינה סטארטאפ שקוראים לו-Script Book, יכולת אשר מאפשרת למפיקים של סרטי הוליווד, לדעת מה יהיה הצלחה ושובר קופות ומה לא. הסיסטמה יודעת לעשות פרדיקציה על תסריט אותו אתם מעלים למערכת, ולנתח כמה כסף תוכלו לייצר מהסרט, וכמה הוא קריאטיבי בפועל.
צריך לקחת בחשבון, שאנשים עושים הרבה מאוד טעויות, ובינה מלאכותית לא יכולה לזהות את כל הטעויות לבד, אבל כשמחברים את שתי היכולות האנושיות והממוחשבות מקבלים קומבינציה ממש ממש חזקה.
דבר נוסף בו החיבור לשכל ממוחשב יכול לעזור הינו ב-Interaction. אינטראקציות מגדירות את סך הנגיעות של המותג לכל אורך החיים שלו והמסע של הלקוח, מותג לא מתחיל ונגמר בקמפיין הפרסומי שלו, אלא בכל אחת מנקודות המגע בצרכן. דוגמא טובה לכך הינה המהלך של Canal + עם–The Young Pope, מהלך שבפועל עזר לערוץ הסדרה להיות באינטראקציה עם יותר ממיליון אנשים בסושייל מדיה, באמצעות קריאטיב פרוגרמטי מבוסס על בינה מלאכותית.
ההבטחה של קריאטיב קוגנטיבי, יושבת על התובנה שאפשר להגיע איתה לסקייל מאוד גדול של אנשים ואינטראקציות- משהו שאנחנו כאנשים לא יכולים לעשות בצורה ידנית. תחשבו על כך בדוגמא של האפיפיור הצעיר- ניתן ממש לראות כיצד נוצרות שיחות פרסונאליות בסקייל מאוד רחב וזאת באמצעות מחשוב חכם. מותגים נבנים על אינטראקציות והפוטנציאל כאן הוא אדיר- זו למעשה האוטומיזציה של בניית מותג בפועל.
קיים big hype סביב Bots, במיוחד בגלל שפייסבוק פתחו בשנה שעברה את ה-API שלהם למפתחים ואפשרו בניית בוטים בתוך הפלטפורמה. ונכון שיהיה הייפ סביב הרעיון שכן ההבטחה הגלומה בתוכו אדירה- העובדה היא שבוטים מאפשרים לנו לייצר שיחות פרסונאליות על בסיס של סקייל מאוד רחב. אבל כרגע, יותר מתשעים אחוז מהבוטים שמפותחים לא ממש שווים את הזמן, מותגים מתייחסים לרעיון של בוט יותר כחוויה חד פעמית וכחלק של קמפיין נקודתי, ולא משקיעים את הזמן והאנרגיה ליצור משהו עם משמעות וערך אמיתי עבור האנשים- ופה, קבור הכלב.
ישנן מעט הוכחות כרגע לצ’אט בוט שמהווים חשיבה מעמיקה ומייצרים את הקסם שבאינטראקציה בין אדם למכונה- למשל, הדוגמא של ברבי, שבתוכה מאומבד בוט שיכול לדבר עם הילדות שמחזיקות את הבובה, ובכך להפוך למודל לחיקוי והשפעה אמיתית על הצמיחה והגדילה של אותן בנות. לברבי יש כ-8,000 שורות של שיחה, זה מגיעה לכמעט-30 שעות שיחה שהיא יכולה לנהל עם הבנות. זו דוגמא שמנכיחה לכם שלצ’אט בוט יש את הפוטנציאל להתקרב למשהו מאוד קריאטיבי, הרבה יותר מסתם יכולת של שאלות ותשובות- אבל עם ערך רב וססטינבילי שיכול לייצר אימפקט חיובי על המשתמשים, במקרה זה- משתמשות.
הנקודה השלישית שבה מערכות קוגנטיביות ופילוסופיה של קריאטיב קוגנטיבי יכולה להיות משמעותית הינה- Generation. המקום בו המחשב יכול ליצור דברים. במציאות אין כרגע יותר מדי ישומים בהם המחשב יודע להחליף בפועל את הקריאטיביות, אבל ללא ספק ככל שהטכנולוגיה תתפתח ויהיו לה יותר שימושים ואימפליקציות נראה ישומים חכמים ומתקדמים. דוגמא טובה לכך הינה חברה בשם LogoJoy– אשר מאפשרת להפוך את תהליך הקריאטיב לפשוט יותר, מדובר על ישום שפונה לשמונים אחוז מהשוק שלא רוצה להוציא יותר מדי כסף על מיתוג ועיצוב שפה כולל לוגו.
הם פישטו את הרעיין הכולל של בניית שפה עבור המותג, וממנו יצירת לוגו הלכה למעשה, כל המערכת מובילה אתכם בשלבים ויודעת לחולל מתוכה בחמש דקות ובשישים וחמישה דולר- את המוצר הויזואלי שאתם רוצים לייצר עבור החברה שלכם.
או דוגמא נוספת, חברה בשם- Persado, מדובר במערכת שיודעת לעשות אוטומיזציה לקריאטיביות ולתוכן. המערכת כוללת זיהוי של-19 כיוונים של שיווק מבוסס רגשות, ובנויה על התובנה של מחקרים שאומרים כי-67 אחוז מהאנשים מושפעים משיווק מבוסס רגשות. הם למעשה יצרו סיסטם שיודע לקחת את כל הדטה ברמה הגלובאלית- וכך יודעים איזה רגשות עובדים- איפה מתי ואיך. את כל האינטלגנטציה הזו והדטה אספו במערכת-UI פשוטה המאפשרת למשתמש להכנס ולמעשה ליצור נרטיב, ליצור סיפור באמצעות בינה מלאכותית.
באמת של החיים, כנראה שמחשב לא יחליף אדם- המציאות כפי הנראה תביא אותנו למצב בו אדם שיודע להשתמש טוב יותר במחשבים יחליף מישהו שפחות. צריך רק לקחת בחשבון שהמערכות הללו עם הזמן הופכות להיות ליותר ויותר טובות, מתוחכמות וגם זולות- בהשוואה לאנשים שהם בדיוק ההפך- נשחקים, עולים יותר ולא בהכרח מדלוורים תוצאות טובות יותר. זה מביא אותנו להבנה שאנחנו צריכים לחשוב על הדיאלוג בין מחשב לאדם, בין המכונה לאנשים, ולראות בפועל כיצד התפיסה הקוגנטיבית תמנף לנו את היכולות שלנו ותעשה להם בפועל- אוגמנטציה.
חשוב להבין שכל הטכנולוגיה הזו נמצאת כבר בהווה, וזה אומר שבמהירות שבה הדברים מתפתחים היא תהיה רק יותר משמעותית בשנים הקרובות. ככל שאנשי הקריאטיב יבינו את הכוח של הטכנולוגיה, הם יתחילו לאמץ אותה הרבה יותר- הקומבינציה של מכונה ואדם יכולה לקחת את הדימיון למקום מאוד רחוק ומרגש. אבל צריך להזהר מאוד מלתת יותר מדי כוח למכונה, כי אם מוצאים את האדם מהתהליך של היצירתיות- זה כבר לא קריאטיב- זה פשוט מדע.
מילת סיכום. אני מקווה שהפרק הזה בו בחרתי כחלק מהסדרה שלי עזר לכם, ופתח את הראש- מבטיחה להמשיך להציף לכם תכנים משמעותיים מקאן בסדרת התכנים אותה אני מובילה בבלוג.
