תוך כדי הפסטיבל בקאן, שיתפתי באופן קבוע בסטוריז שלי תובנות עיקריות. קיבצתי לכם לכאן- היילייט מהשיתופים ודברים חשובים שחשבתי שנכון להנציח אותם. יהיו שני פוסטים כאלה שמציפים לכם בנגיסות קטנות וחכמות סדרת סטוריז שלי עם טיפ טיפה הסבר נוסף מתחת לכל אחד. זה הפוסט הראשון בסדרת שתי הרשומות.
בכנס יש נושאים שונים שמדברים עליהם, אחד מהם זה איקומרס. בפאנל מיוחד עם “וואלמארט קונקט” דיברו על כך שיש חשיבות אדירה להסתכל על התנהגות הצרכנים באון ליין בשביל להבין כל נקודת מגע (גם אם היא לא מוכרת) ולמנף מהידע על הלקוח.
זה מוביל לחשיבה שאומרת, כיצד אנחנו יכולים לבנות “קריאטיב סיסטם”- מערכת של נגיעות שאחת משפיעה על השנייה וגורמת ללקוח להרגיש שקורה פה משהו מבדל.
עוד סוגייה שנגעו בה היה היחסים בין סוכניות למותגים. אחת האמירות הנכונות בעיני הייתה שהמורכבות של משרדי הפרסום והסוכניות- לא צריכה להפוך להיות הבעיה של הלקוח. המשרדים צריכים לבנות אינטגרציה (בקריאטיביות) בכל המחלקות ודרך החיבורים הללו לייצר משהו אחר.
מותג בירה מוביל הציג תפיסה מעניינת לקריאטיביות, העצמת העובד מביאה לכך מבחינתו- הם לקחו את כל עובדי מטה השיווק (50 במספר) לכנס בקאן.
AB InBev דיברו על כך שהם רוצים לבנות מותג שמבוסס צמיחה אורגנית, שימוש קטן יותר במדיה שמתפאשר רק בזכות קריאטיבים מנצחים.
השינוי, משפיע על כולנו. זה גורם למנהיגים להעיד שהם לא חושבים שהמודל העסקי שלהם יהיה ססטיינבילי בשנים הקרובות. הם מבינים שהצרכים והציפיות של האנשים משתנות/ משתנים ובשביל לעמוד בכך נדרש להיות הרבה יותר גמישים ומהירים.
אחד השינויים הוא הפער בין מה שדור הZ מעידים על עצמם ומה שהם אומרים. יש להo פיצול במחשבות ובדרך שבה הם חיים. למשל, במחקר שנערך רק 9 אחוז אמרו שהם רוצים להיות בסושייל מדיה (למרות שכולם נמצאים שם).
דיוויד דרוגה דיבר על כך שתעשיית הקריאטיב צריכה לייצר חישוב מסלול מחדש. הוא טוען שזו תעשייה שבונה גשרים, שוברת קירות ומייצרת מציאות והיא צריכה להטמיע את הכוח של הקריאטיביות במשהו שהוא הרבה יותר משלושים שניות בטלוויזיה. דיוויד מאמין שסיפור טוב זה מוצר חכם, שירות מיוחד וחיבור לערך ולמטרה.
אם אתם רוצים להחזיק מצפנים נכונים לייצירת סיפור תחשבו על זה ככה: האם מה שאתם מספרים הוא אמת, האם זה מצחיק, והאם זה יפה? זה יכול להיות כל אחד מהם או שלושתם יחד.
בשביל להצליח להבין מה לעשות נכון, צריך-לנסות. תייצרו לעצמכם אסטרטגיית ארגז חול כמהלך חי שגורם לכך שאתם יותר לומדים מיודעים ודרך הלמידה יודעים יותר.
באופן כללי, אל תנסו ללמד שינוי בארגונים ובכלל בכל מקום, תנסו לספק ארגז כלים שמאפשר לאנשים לעבוד ולהתנסות בשינוי ורק כך תצליחו.
חשוב גם להגיד שגישה למידע וכנות הם משמעותיים לדרך שבה אתם עושים דברים. אל תנסו להחביא את העובדה שאתם יוצרים מודעות שאמורות למכור, כי אם התוכן שלכם יהיה מספיק מעניין ופאן אנשים יתחברו וישמחו לקחת חלק.
בעיקר בעולם שבו אנחנו חיים צריך לדעת לזוז בקצב של מה שאנשים מדברים עליו!
צרכנים נוטים לשנות הרגלים, והם נוטים לשנות זאת באמצעות דברים שהם רואים- חשוב שתדעו להמחיש את השינוי על מנת שיוכלו להתחבר אליו.
אני חושבת שמכל הפסטיבל למדתי משהו שאותו הבנתי כבר מזמן, צריך להטמיע סוג חדש של עובדים בחברות שיודעים להבין שינוי, ליצור אותו ולהכניס אותו פנימה אל החברה- סמנכ”ל שינוי, ככה קראתי לזה.
חדש! הקורס דיגיטלי לחדשנות! מוצר עליו עבדתי בחודשים האחרונים מובא לכם בפורמאט דיגיטלי של קורס On Demand שמאפשר לכם ללמוד כיצד עושים חדשנות, כיצד בונים תהליכים חכמים ומה הם הכלים והתרגילים המשמעותיים אותם נדרש להכיר. המדריך לטרנספורמציה בפורמט של קורס דיגיטלי- לחברות גדולות ואנשים פרטיים, כלי עוצמתי לעיצוב ובניית תהליכי חדשנות –Link.
