תוך כדי הפסטיבל בקאן, שיתפתי באופן קבוע בסטוריז שלי תובנות עיקריות. קיבצתי לכם לכאן- היילייט מהשיתופים ודברים חשובים שחשבתי שנכון להנציח אותם. יהיו שני פוסטים כאלה שמציפים לכם בנגיסות קטנות וחכמות סדרת סטוריז שלי עם טיפ טיפה הסבר נוסף מתחת לכל אחד. זה הפוסט השני בסדרת שתי הרשומות.
מי שלא מכיר את גרי ווינשטוק, כדאי שתכירו (אבל תקחו בחשבון שזה מגיע הרבה עם המילה פאק)- גרי מאתגר את הקהילה של השיווק לעשות חישוב מסלול מחדש על מה זו השפעה? הטענה שלו? מותגים צריכים להיות הרבה יותר עמוקים, ולעסוק במעורבות אמיתית ולא בפייק חשיפה שלא בטוח שמישהו באמת מושפע ממנה.
אחת האמירות החשובות בדרך של מותגים להיות עמוקים, להבין את האימפקט שלהם ולנהל את זה בצורה חכמה הינה להקשיב כל הזמן, להקשיב לשיח, להקשיב לאנשים, להקשיב לקהילות ומתוך השיחה לקחת את האמיתות ולהתחבר אליהן בפועל.
אנחנו לפעמים מתאהבים בלוגו, בצורה, בצבע- כשבד בבד אנחנו צריכים להבין שלתוך לוגו צריך ליצוק תוכן אמיתי. למשל הסווש של נייקי, שללא התוכן העמוק שנבזק לתוכו לאורך השנים הוא לא היה מייצג את מה שהוא מייצג כיום בחיים של האנשים.
מותגים עוסקים הרבה בשאלת ה”ברנד סייפטי”, הביטחון של המותג. אבל האמירה הנכונה צריכה להיות שאתם צריכים לעסוק בביטחון של אנשים, אם תהיו עסוקים בכך, באופן טבעי זה ייצר גם “ברנד סייפטי”.
טיק טוק אומרים, שמהידע שלהם ומהבנה עמוקה של הפלטפורמה, מותגים שרוצים להיות בטיק טוק חייבים לרצות להיות במעורבות ולהכיר בכך שמדובר באזור עם סכנה, אזור בלי עניבה.
אני מנסה המון זמן להגדיר לעצמי מה זו פלטפורמה, ולדעתי הצלחתי בסטוריז מעל לפסקה זו להגדיר זאת בשניים וחצי משפטים.
תחשבו על הנתון הבא, 76 אחוז מדור הZ מחשיבים את עצמם אקטיביסטים, אולי זה מדגיש כמה חשוב שמותג יקח עמדה, וגם כמה הוא מוכן להיות בשיח על מנת לייצר את הגשר הזה בין אנשים לחברות ומוצרים.
עוד נתון מדהים שמגיע מMIT, צרכנים אומרים כיום שיהיו מוכנים לשלם בין 2-10 אחוז יותר על מוצרים ושירותים מחברות שמנכיחות להם בצורה ברורה יותר ושקופה את שרשרת האספקה.
90 אחוז מסמנכ”לים בכירים בחברות אומרים שהם לא מצליחים לעמוד בקצב השינוי, וזאת הסיבה שהם צריכים עזרה מבחוץ, כזו שיכולה להעשיר את נקודת המבט ולעזור להדביק את הפער.
באותו קצב מטורף, מותגים כיום נשפטים על הפעולות שלהם, ולא על מה שהם אומרים. 71 אחוז מהצרכנים אומרים שהם מצפים ממותגים לקחת עמדה על משהו שחשוב לחברה.
מארק פריצ’ארד מפרוקטר אנד גמבל, הביא את המיקודים שהופכים את פרוקטר למותג מודרני. המיקודים סובבים סביב ההחלטה לקחת את הקריאטיביות כמנוע לצמיחה.
דאב, החליטו לקחת את המהלך שלהם של דימוי עצמי הרבה יותר רחוק. הם הפכו למותג אקטיביסטי, בדאב ממש פעלו מול מחוקקים לשנות חוק שמאפשר למקומות ציבורים כמו בית ספר לשלוח מישהו הביתה כי יש לו שיער מקורזל ולא ראוי לטענתם. זה חוק שממש מחזק את הדחייה של קבוצות שונות מהחברה. עד כה הם הצליחו להשפיע עם חוק מתוקן ב16 מדינות בארה”ב.
אולי לסיכום הפוסט הזה, המשפט היפה הבא עושה את העבודה: בשביל שאיש השיווק לא יהיה נייר עטיפה, לא יהיה סתם אריזה הוא נדרש לקחת עמדה, ולהיות מחובר למשהו שיוצר רגש, משהו- שהוא מעבר למותג ולמוצר.
חדש! הקורס דיגיטלי לחדשנות! מוצר עליו עבדתי בחודשים האחרונים מובא לכם בפורמאט דיגיטלי של קורס On Demand שמאפשר לכם ללמוד כיצד עושים חדשנות, כיצד בונים תהליכים חכמים ומה הם הכלים והתרגילים המשמעותיים אותם נדרש להכיר. המדריך לטרנספורמציה בפורמט של קורס דיגיטלי- לחברות גדולות ואנשים פרטיים, כלי עוצמתי לעיצוב ובניית תהליכי חדשנות –Link.
