אני רוצה להתמקד ברשומה הנוכחית, במספר שקפים בודדים ממצגת המגמות באינטרנט של מרי מיקר, ולנסות לפרק אותם לגורמים על מנת שנוכל להבין אותם היטב.
הסיבה שרציתי לעשות זום אין לדטה הנוכחית, היא לטובת חידוד הפער בין הזמן שאנשים נמצאים במדיה (מובייל) ובין הזמן שמפרסמים ומשווקים מחליטים להשקיע בפועל במדיה (מובייל). תוכלו לראות כי בשנת 2016 בארה”ב, זמן השהייה במובייל עלה ב-28 אחוז, ואיתו גם ההשקעה בפרסום במסך ולא באופן קורלטיבי, אבל כן בגרף עולה- 21 אחוז. יחד עם זאת ישנה עדיין הזדמנות שעומדת על- 16 מיליארד דולר בארה”ב בלבד, בהשקעות ובפיתוח יכולות במסך הסלולר.
ניתן לראות את האבסורד, שמדגים עד כמה קשה לנו להשתנות- ביחס בין הזמן המושקע מצד צרכנים בעיתונות- 4 אחוז לעומת ההשקעה הפרסומית 12 אחוז- סביר להניח שהקיזוז במדיות כפי שכבר ראינו בשנים האחרונות, יגרום לכך שהמובייל יתפתח על חשבון מדיות כמו עיתונות וטלוויזיה.
עוד גרף ששווה להתעמק בו, מתמקד ביחס בין ההשקעות בפרסום באינטרנט- אל מול הטלוויזיה לאורך השנים ומציג לכם את הפיק המשמעותי שההשקעות באינטרנט יצרו במיוחד בשנתיים האחרונות. כמו גם את העובדה שבפעם הראשונה, ב2017- ההשקעה באינטרנט עלתה על ההשקעה בטלויזיה, זאת ברמה הגלובאלית. אפשר גם לראות בגרף הראשון אותו צירפתי שסך ההשקעות בטלוויזיה יורד לא באופן דרמטי, אבל עדיין מסמל מגמה בעוד שבאופן פרדוקסלי הצפיה בטלוויזיה עולה.
חשוב להגדיש כי במקום הזה הגבולות מטשטשים– שכן צפיה בטלוויזיה כוללת מגוון ערוצים ופרגמנטציה לפשרנות של מסך ה-TV בין העולם של הברודקאסט והטלוויזיה הלינארית, לעולם של און דימנד וטלויזיה מבוססת אינטרנט כמו- נטפליקס, אמזון וידיאו, פרטנר, סלקום ובקרוב גם- Yes בישראל.
מילת סיכום, המשמעות של הנתונים הללו מציגה לנו את השינוי שהמסכים עוברים גם ברמת השימושיות של האנשים, אבל יותר חשוב במיקוד על האופן שבו עוגת התקציב הפרסומי נחלקת. משמעותי להיות קרוי אוזן לשינויים הללו וביחוד בישראל שכן- 2017 ו-2018 מסמנות שנות מהפך במסך הטלוויזיוני ובאפשרויות שתפתחנה עבור המשתמשים. בעולם של פרגמנטצית ערוצים, פיצול בין רצועות השידור של ערוץ 2 ושינוי בהרגלים של הקהלים הצעירים, מסך המובייל והאינטרנט הופכים ליותר ויותר חשובים ונדרשת העמקה ביכולת לייצר שרירים ולהשתמש בכך לייצירת אימפקט.