בכל שנה, אני מחכה בשקיקה לסשן של IPA בפסטיבל הקראיטיב בקאן. הסיבה היא, שמדובר באחד הארגונים המעניינים ביותר בעולם השיווק שיוצר ממש סטנדרטיזציה לעולם השיווק, ולמה מייצר אפקטיביות למאמצים העסקיים במרקטינג. השנה, הסשן שלהם נחלק לשלושה חלקים- והחלטתי להשקיע ולייצר עבורכם רשומה יעודית לכל חלק. שלושת החלקים הם: מדידה, מדיה, קריאטיב. זה יהיה הפוסט השלישי שיתעמק בנושא קריאטיב.
במשך שני עשורים ישנו שינוי מאסיבי אל עבר פלטפורמות חדשות וברור שלוקח לנו זמן להבין איך להשתמש בכלים האלו, לקח 80 שנים ויותר ללמוד איך לעשות פרסומות בטלוויזיה כמו שצריך.
אבל הבעיה הגדולה ביותר שיש למותגים בפלטפורמות הדיגיטליות היא שימת הלב, כמו שאפשר לראות בגרף אנשים משקיעים פחות מ2.5 שניות על מודעות און ליין. אם אתם נתלים בכל כך מעט זמן- לא נוצר בעצם זכרון למותג- בחשיפה כל כך קטנה אין יכולת ליצור את אותו זיכרון מותג שאתם כל כך צריכים. המחקר שאתם רואים בדק 1,000 מותגים עם 130.000 מודעות ומצא ש85 אחוז מהמודעות מקבלות פחות מ2.5 שניות חשיפה!
וישנו פתרון לבעיה הזו במכלול והוא– קריאטיביות, כי יש מגבלה לכמה חשיפה אתם יכולים לייצר בפלטפורמות הללו. אנשים לא באים בשביל לראות את המודעות שלכם והדרך הנכונה זה להגיע אליהם ולחתוך את הרעש דרך ובאמצעות קריאטיביות.
רק תכנים ממש טובים יכולים לעזור לנו לשטח את העקומה ולא ליפול בה.
דטה מKantar Research, מראה שאם תייצרו קריאטיב ספציפי לפלטפורמה תעלו את הערך של הקריאטיב שלכם והיכולת לשטח את העקומה.
ולסיפור יש כוח, תראו את הדרך הזה שמראה את הכוח של הסטוריטלינג במהלכים השיווקים פרסומיים של מותגים…
שווה גם להתעכב על הנתונים הללו שמציפים את הכוח של הקריאטיב מבוסס פלטפורמה וכיצד זה משפיע על הביצועים:
יש גם את המימד החד משמעי של– מה לא לעשות!
ואיך לא? בידול עושה את כל ההבדל! מידע ודטה שמגיעה מIPSO מראה שקריאטיב לא שגרתי מייצר 40 אחוז יותר זמן חשיפה למודעה וכתוצאה כמובן למותג שלכם.
ככל שהמודעות שלכם יותר אמוציונאליות, כך יהיה להן אימפקט חזק יותר על המותג. 
ישנם חוקים בסיסיים שאם עובדים בהם ועושים Back to Basic אז הדרל שבה אתם עושים את הדברים תשתפר משמעותית- זה שאנחנו משתמשים בפלטפורמות חדשות כמו טיק טוק למשל לא אומר שכל חוקי הבסיס השתנו!
ואפשר גם ללמוד “קוק בוק” חדש של עבודה מהקריאטורים בפלטפורמות הללו-
תראו למשל מה טיק טוק אומרים על זה…
לכן, המסקנה היא שנדרש לחשוב בשתי גישות קריאטיביות- הראשונה “סופר טיילור” תפורה על פי מידה למדיה שאליה אתם מגישים. השנייה- “סופר נייטיב”- משמע לא נראה כמו פרסום, נראה כמו חלק מהפלטפורמה, נראה טבעי לגמרי בפיד.
וזה מייצר את הפרמידה הזו, בדרך שבה אתם בונים מותגים במדיה.
לסיכום…שווה לקרוא לעומק את המשפט בשקף הבא-
תסתכלו על המטריצה שנמצאת מתחת לפסקה הזו- אשר תעזור לכם להכווין נכון את מאמצי המדיה והקריאטיב שלכם לשנה הבאה, ותנסו להבין כיצד אתם מנצלים את הפלטפורמות לעבודה שממזגת תפיסה של טווחים ארוכים יחד עם תפיסה של טווחים קצרים. תפיסת הטווחים הארוכים מבטיחה שתבנו מותג חזק לאורך זמן!
ישנה עוד דרך ללכת ב”הייפ סקייל” אבל ללא ספק אם נעבוד כך, נהיה בדרך הנכונה.
שירות חדש!!! שנועד לכל מי שרוצה ללמוד טוב יותר על היתרונות של בינה מלאכותית גנרטיבית בתהליכי חדשנות! למי שרוצה פגישה 1:1 און ליין שבה אני מסבירה על המתודלוגיה ומאפשרת גם לכם להבין את הקסם שיש בשימוש בכלים החדשים תוכלו להרשם ישירות מכאן- Link.
