חובה עליכם לראות את הסרט התיעודי החדש שעלה בנטפליקס שמדבר לעומק על פרשיית קיימברידג’ אנליטיקה ומוביל אתכם יד ביד אל מאחורי הקלעים של המקרה. יש לכך חשיבות גדולה ביותר שכן דטה הופכת להיות לנפט החדש של המאה 21 והשימוש בה בצורה שמנצלת את התמימות של האנשים, יכול להיות לכלי הרסני עבור כל אחד ואחד מאיתנו.
לפייסבוק, הייתה אסטרטגיה לאורך שנים והיא- לזוז מהר לשבור דברים,
אבל פייסבוק בעידן של אנטי טראסט כשהיא בפועל מאבדת גובה ומאבדת איזון צריכה לחשוב שוב פעם, מעדכנת את המנטרה והחזון התרבותי שלה לללמוד מהר, לזוז קדימה ולבנות כל הזמן יותר טוב- על, תשתיות יציבות. וזו בעיה כי פייסבוק יצרה מפלצת לא נהילה, המקרה הקיצוני ביותר שקרה לפייסבוק הוא קיימברידג’ אנליטיקה חברה שקיבלה גישה למיליוני משתמשים בגלל מדיניות דטה לא מחמירה מספיק של פייסבוק, והצליחה באמצעות זאת להשפיע על הבחירות בארה”ב ובמקומות נוספים בעולם באמצעות פייק ניוז.
אמרנו שדטה היא יותר משמעותית מנפט? הכוח האמיתי של הדטה הוא בכך שהחברות שמחזיקות את הדטה “שודדות” אותנו מהאישיות שלנו מהנכסים שלנו.
הסרט מתחיל באווירה של פתיחות ושל חגיגת אנשים אשר נמצאים בBurning Man אחת מה”בוגדות” של קימברידג’ אנליטקה Brittany Kaiser, מנהלת לשעבר שלמעשה החליטה לחשוף את מאחורי הקלעים בחברה ולהודות בדברים החמורים שהם עשו. הפער הזה, בין מובמנט כמו “ברנינג מן”, שמגדיר גבולות מאוד ברורים שבתוכם ניתן להשתחרר ליצור, לבין פלטפורמה כמו פייסבוק בה אנשים יוצרים אך הגבולות, כמעט ואינם קיימים והחשיפה האישית לסיכונים גבוהה מאוד.
הסיפור שלנו כולל שלושה שחקנים מרכזיים: פרפסור קוגן, כריסטופר ווילי ובריטני קייזר. בשנת 2014, כריס ווילי עבד בקיימברידג’ אנליטיקה, בימים שהחברה חשבה כיצד היא יכולה להגיע למיליוני משתמשים וזאת על מנת שיהיה לה כוח טירגוט גדול והשפעה בפלטפורמת פייסבוק. מדובר על שנים בהם לפייסבוק עדיין לא היו חוקי התנהלות ומדיניות שימוש בדטה, אלו, לא היו עדיין מבוססים, והחברה איפשרה למפתחים צד שלישי לבנות אפליקציות המאפשרות גישה לא רק למשתמשים אליהן אנשים נרשמו, אלא! לכל מעגל החברים שיש להם בפלטפורמה. פרופסור קוגן מאוניברסיטת קיימברידג’ פיתח אפליקציה שמאפשרת לנו המשתמשים לבדוק “כמה אנחנו דיגיטלים” תוכלו לקרוא את הפוסט המקורי שכתבתי על כך ב2015, אחרי שאני עצמי עשיתי את הבדיקה.
מה שאני לא ידעתי ועוד 30 מיליון אנשים אליהם הצליחו להגיע באמצעות האפליקציה, הינה העובדה שהיא פותחה בצורה כזו שיכולה לאפשר לקיימברידג’ אנליטיקה להשפיע עלינו בדרכים לא מסורתיות, באמצעות פייק ניוז ולשבש בצורה משמעותית מהלכים כמו בחירות במדינות שונות בעולם, או אפילו להשפיע על מובמנט כמו הברקזיט. כל מה שנדרש היה הוא לחפש את החוליות החלשות, את האנשים ה”לחיצים”, לגרום להם להחשף לבומברדינג של מסרים שקריים אשר יוצרים להטייה מזויפת שבפועל, אשר לימים תשפיע על מהלכים עם אימפקט אדיר.
כריסטופר ווילי עזב את החברה, ולאחריו הגיעה בריטני קייזר, בימים שהיא שיחקה תפקיד ניהולי בקימברידג’ אנליטקה, פייסבוק כבר דרשה מחברות להפסיק להשתמש בנתונים בצורה זו. אבל, פייסבוק לא בדקה שהחברות הללו באמת עושות זאת, היא הסתפקה בכך שהן אמרו ולא ביצעה אודיטינג אמיתי. גם כריסטופר וגם בריטני, יצאו בסופו של דבר כנגד קימברידג’ אנליטיקה וחשפו את הדברים האמורים.
חשוב להגיד שהמספרים המתגלגלים הגיעו למיליונים, כי מ30 מיליון שדיברנו עליהם בהתחלה בהתרחבות וההתפשטות של הגישה למידע ולמעגלים של האנשים, המספרים הגיעו ל58 מיליון ויש אף שאומרים 87.
זו תקופה לעשות חישוב מסלול מחדש ולהפנים שדטה יש לה כוח מניע טוב, אבל גם רע. המשמעות של המקרה של קיימברידג’ אנליטיקה מתבטאת עכשיו ישירות במספרים שכן פייסבוק נקנסה החודש בסכום של חמישה מיליארד דולר, ותהיה כפופה להגבלות.
בשנת 2016, שמעתי את מארק צוקרברג מדבר על במת כנס המובייל בברצלונה, הוא נישאל שאלות נוקבות, אבל עדיין לא מספיק (כפי שקורה היום). פעם אחר פעם מארק ענה: “אני לא רגולטור אין לי יכולת לדבר בחוכמה על הדברים”. אז, נכון, מארק הוא לא רגולטור, אבל פלטפורמה כמו פייסבוק שהופכת להיות ל”יבשת” בפני עצמה, עם עוצמת דטה כה משמעותית בחיבור ליותר משני מיליארד אנשים, פלטפורמה שרוצה להיות בעתיד “התשתית של המערכת הבנקאית החדשה הבאה” עם מטבעות וירטואלים ש”יחברו את העולם” לא רק באינפורמציה אלא גם בטרנזקציה – פלטפורמה כזו, צריכה להיות תחת חוקים ברורים.
אולי שווה לחזור לתחילת הפוסט, לברנינג מן, מובמנט שיש בו חוקים ברורים להתנהלות שכולם מכבדים- Link, ובתוך המסגרת הזו ניתן להיות מאוד מאוד יצירתיים. כדאי להשקיע מחשבה, אולי גם פייסבוק הייתה צריכה להיות פלטפורמה עם מדיניות מאוד ברורה כמו ברנינג מן, עם סט של חוקים ותשתית של מדיניות ברורה, ואז- כל זה לא היה קורה כפי שקרה.
