לא מעט פעמים אני נשאלת את השאלה- “במציאות המשבשת העסקית שאנחנו חיים בה בעידן הנוכחי- מי הורג את מי ?” החלטתי שיהיה ראוי להעלות על הנושא כרשומה שלמה, אשר מכניסה אתכם לסיפור הבינלאומי ומציגה עבורכם הלכה למעשה כיצד ורטיקלים שונים בתעשייה משתנים ומי : הורג, משנה, יוצר אבולוציה, משפיע ועוד- כמו כן, כיצד השינויים הללו יכולים להקרין לרוחב ולהשפיע רחוק יותר ממה שנדמה בשנייה הראשונה.
כולנו מחזיקים בדוגמאות חזקות כמו : בלוקבסטר, נוקיה, קודאק, בלאקברי ועוד… אבל למען האמת צריך להודות בכך שהדוגמאות מעט שחוקות, בנוסף- השינויים שקורים כיום הם כל כך גדולים וגורמים להשפעות על variety של משתנים, ואין ספק שצריך לעדכן את הBucket של הקייסים השונים ולהבין את המשמעויות לעומק.
לכן, אעשה אתכם שירות ואכניס ברשומה זו בצורה מתודולוגית : תעשיות, משתנים, השלכות והשפעות- זה יהיה פוסט שמורכב מטקסט ואינפוגרפיקה נקודותית לכל קייס ודוגמא, על מנת שתוכלו להתחבר בקלות.
תחבורה ציבורית | Public Transportation – אחת השיחות הגדולות כיום בעולם הינה השינוי שתעשיית התחבורה הציבורית עוברת : סטארטאפים מדהימים שקמים כמו-Uber ו-Lyft אשר משנים לחלוטין את הרעיון של התחבורה הציבורית- ואת השאלה מי הם הנהגים, ומי הם הנוסעים ? Uber לבטח אינה החברה הכי אהודה בעולם, אבל העובדות עומדות בעינן- היא כיום מוערכת בולואציה של 40 מיליארד דולר (יש אומרים כבר חמישים)- ולחלוטין משנה את הדרך בה התרגלנו לקחת מונית ולהסתכל על השירות שנים על גבי שנים.
אבל האם זה מסתיים כאן ? לא בדיוק- שיחה נוספת שמתקפלת לורטיקל זה הינה סביב המכונית האוטונומית מדובר על כך שעד 2020- הרעיון של רכבים ציבורים אוטונטמיים יהפוך מבאז וורד למציאות בשטח. חשוב להבין שכל השינויים הללו משפיעים גם על מקום העבודה- בעולם של תחבורה ציבורית, Uber וגט טקסי מבטלות את תחנות המוניות הישנות ולמעשה כחברות טכנולוגיה משתלטות על השוק הזה- בהמשך הן תבטלנה גם את נהג המונית באמצעות P2P וכשגוגל תכניס את המכונית שלה ללא נהג יבוטל גם הנהג…
אז מי מת במקרה הזה ? הרעיון, הנהג, המקצוע ? ומה נולד ? אולי נוצרת לנו תשתית מדהימה שיכולה לתמוך את ה-Last Mile בעולם של איקומרס- ועם הפתרון הזה תווצר מציאות חדשה של סחר אלקטרוני אשר מאפשרת לאנשים לחיות חיים שונים לגמרי סביב ביצוע הפעולות שלהם, והדרך בה הם צורכים.
יצרניות רכב | Car Manufacturers – תחום התחבורה לא מתחיל ונגמר בתחבורה ציבורית- גם עולם היצרנים משתנה (ברכב ובורטיקלים נוספים) מדפסות תלת מימדיות מאפשרות כיום לבנות מכונית בדרך שונה לגמרי, ניתן לראות זאת בדוגמא של Local Motors אשר הדפיסה רכב שלם בארבעים חלקים בלבד. אבל, רגע רגע חשבתם שהרגתי יצרנית רכב כמו הונדה ? ממש לא בהכרח- אולי בכלל הרגתי את המוסכים- כי במציאות של מדפסות תלת מימדיות נוכל להזמין לעצמנו חלפים לרכב ולהחליף אותם לבד באמצעות מרקטפלייס כמו איבי ומאמזון והנה אנחנו הופכים ל-Makers.
מדפסות תלת מימדיות בעתיד תבטלנה את הקמעונאי באמצע בתחומים שונים- תדמיינו עולם בו יהיה מעצב > קובץ > מדפסת > צרכן , וזה אומר שכל שרשרת הערך תשתנה ולמעשה תתפרק ותורכב מחדש.
מוצרי צריכה בסיסיים | Consumer Products – זה נראה כמו חלום רחוק, היום בו נערוך קניות מהסופר באמצעות האינטרנט- אבל חשוב להבין שהיום הזה מתקרב בצעדי ענק, ויכול להיות שכשהמציאות הינה “שינוי בתוך שינוי”- עוד לפני שאנחנו מצליחים לעכל קפיצת מדרגה אחת מתקיימות במקביל כמה נוספות יחד. בתחום מוצרי הצריכה הבסיסיים קורים מהפכים אמיתיים ובשנים הקרובות נחשף לנקודת מפנה שתגרום לנו כצרכנים לרכוש פשוט- אחרת.
אחד המקומות בהם רואים את השינוי הינו עולם התוכן של הסופרמרקט האינטרנטי- זה מגיע דרך דוגמאות כמו Amazon Fresh אשר מעצבת לנו סוג חדש של מדף, צרכן וצורת קניה. לתוך השינוי הזה קמים סטארטאפים מדהימים כמו Instacart עליו כבר כתבתי בעבר- גוף אשר פיצח את רעיון הרכישה שלנו בצורה חדשה באמצעות ליקוט סל הקניה מקמעונאים ויצרנים שונים- אז מה מוכרים לנו במקרה הזה ? מוצר ? שירות ? חווית לקוח ? או בכלל איכות חיים ?
אם מפרקים את האיך לומדים הרבה על המה ניתן לשנות- אפשר לראות זאת בדוגמא של שף מרקט סטארטאפ ישראלי שמתיימר לשנות את כל עולם משלוחי האוכל- לא עוד אוכל מוכן שמגיע אלינו הביתה כי אם חבילה הכוללת את הingredient להכנת אוכל ברמה של שף.
הרעיונות הללו כולם הורגים דבר אחד מרכזי- שיטות היסטוריות ומסורתיות, ובד בבד החדשנות הזו מכניסה לחיינו- סיפורים חדשים, חווית וכמו שגוגל אומרת להגיד בשנה האחרונה- זה מייצר עבורנו את ה Moments באופן שונה לגמרי.
טלוויזיה | TV – עוד תחום שעובר מהפך גדול לאורך השנים האחרונות הינו עולם הטלוויזיה, אם התרגלנו שנים לצפות בטלוויזיה בברודקאסט הרי נטלפיקס המשבשת הראשית נכנסת לתמונה ומבטלת את גופי התוכן הגדולים כמו HBO- בד בבד היא משנה ומעצבת מחדש את השרשרת תוך ביטול מוחלט של רצפת הקמעונאות (של בלוקבאסטר) ודרך הפצת התוכן. המציאות של צריכת התוכן שלנו כיום רבודה ומגיעה ממקורות שונים ומגוונים- עברנו כצרכנים לרכוש תוכן טלוויזיוני או On Demand בשירותים כמו בלוקסאסטר, ועכשיו-Amazon TV ונטפליקס מנגישות לנו את המידע ללא צורך בחומרה בכלל- הכל דרך ועל גבי רשת האינטרנט.
אבל האם זה הסוף ? ומי הורג פה את מי ? בסיפור הזה נפתחות אופציות חדשות לגמרי שאם היו מספרים לכם עליהן לפני עשר שנים הייתם חושבים שמדובר במדע בדיוני. נטפליקס משבשת את השרשרת בכך שהיא קובעת אילו סדרות יופקו בהסתמך על ה-Data של הגולשים, והמשמעות של כך היא שעולם היוצרים משתנה מקצה לקצה ומקבל משנה תוקף חדש לאיכות ולמדדים של הצלחה. פייסבוק ויוטיוב מרגילות אותנו לצרוך עוד ועוד תוכן וידיאו בפידים השונים- אינטרוול שמשנה לחלוטין את מערכת היחסים בין יוצרים ממוסדים ליוצרים עצמאיים.
השיטה משתנה בבסיס ונשענת כיום על דלקים חדשים : יוצרים חופשים, דטה, אלגוריתם וטכנולוגיות שיוצרות נגישות. זה עולם שכפי הנראה יעבור עוד תהפוכות גדולות והמסכים השונים שאנחנו מחזיקים ביד : מובייל, טאבלט, פאבלט, סלולר ומחשוב לביש ינגישו לנו סוג חדש של “טלוויזיות” אשר חושפות אותנו למידע ארוך וקצר.
מוסיקה | Music – פעם, היה לנו פטיפון בבית- עם תקליטים (אני אישית מתעגעת לבוב דילן על וניל)- אבל בעשרות השנים האחרונות התחום הזה עבר רבולוציה שכולנו מודעים לה- המדיה הדיגיטלית אפשרה לנו גישה חדשה לגמרי לתכנים, יוצרים ומידע מוסקלי. שירותי סטרימינג כמו Spotify מאפשרים למיליוני אנשים גישה למוסיקה של יוצרים חדשים ובכך למעשה משנים את התעשייה קצה לקצה.
הכל הופך לגלובאלי, ויש סיכוי שווה לכל שחקן כי נוצרה במה חדשה בפלטפורמות כמו- spotify, יוטיוב וApple עם שירות המוסיקה החדש אותו השיקה לאחרונה. העובדה שהiTunes הופך לספרייה הגדולה בעולם של מידע מוזיקלי, ושיוטיוב הופכת לבמת חשיפה עבור יוצרים חדשים גורמת לכך שתחום המוזיקה משנה את צבעיו- תוך שהוא הורג מודלים ישנים ויוצר על בסיס הפלטפורמה הדיגיטלית- New Business Models.
אז מי הורג את מי ? האם הדיגיטל הרג את התקליט ? את הפטיפון ? ברור- אבל זה כל כך הרבה יותר מכך ! כל שרשרת הערך שדרכה נוצרת מוזיקה בעולם השתנתה בתכלית- הDiscoverability של המידע, היוצרים והבמה- שינו את עולם ההפקה, הברודקסאסט השיווק וההפצה. לדעתי, ניתן ללמוד הרבה מהתעשייה הזו כי היא יושבת על ציר חשקים אמונציונאלים של אנשים ומציגה לנו הלכה למעשה שטעמים משתנים והשיטה לגשת אליהם הופכת להיות לאחרת.
תיירות | Tourism– עולם התיירות הינו אחד הראשונים לעבור תמורות גדולות מאוד בכל הקשור לשינוי העסק והשיטה- Tripadvisor וBooking com ביטלו את סוכני הנסיעות, Airbnb מבטלים את הצורך במלון- דרך פלטפורמה שעושה תיווך בין שוכרים למשכירים, ואנחנו כצרכנים חשופים לפרוליפרציה של הזדמנויות שלא היו לנו בעבר באמצעות הרשת הדיגיטלית אשר הופכת לכלי של חשיפה, חיבור וטרנזקציה.
זו למעשה התעשייה הבולטת ביותר שדרכה ניתן לראות כיצד מי שמת הינם- רצפת הקמעונאות, וסוכן הנסיעות למעשה מתייתרת זכות הקיום שלהם ובמקומם המידע הופך למלך ולמלכה.
דבר נוסף שמשתנה הינו ההתנהגות של האנשים והדרך בה אנחנו מושפעים כיום בקבלת ההחלטות שלנו לגבי הפעולות שאנחנו מבצעים. אם בעבר השיווק של עולם התיירות היה כזה שנמצא בפרונט ומשפיע על הצרכן באלמנטים של תדמית- שכן בהווה השיווק הופך להיות מבוסס מידע, ובעתיד הוא יהיה מבוסס אלגוריתמים שידעו לחפש אותנו על פי המשתנים וההתנהגויות שלנו ולהציע לנו הצעה מדויקת לצרכים שלנו.
עולם הגילוי בתחום התיירות אם כך הופך לשונה- מבוסס סושייל דיסקברי, טרגטינג ופרוגרמטיק- ונשען בצורה מאביסית על הכוח של הרשת החברתית.
פיננסים | Finances – תחום מדהים אשר עובר מהפכים משמעותיים הינו עולם הפיננסים, מאז הכניסה של עולם הדיגיטציה לחיינו אנשים יכולים לעשות דברים שעשו בעבר בצורה שונה לגמרי. הבנקאות משתנה, עולם ההשקעות מתהפך ותחום ההלוואות עובר אבולוציה אמיתית גוף כמו Lending Club (פלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת לאנשים להלוות כספים אחד לשני) משנה את הגופים הפיננסים כי היא מאפשרת לאנשים להיות חשופים להזדמנויות חדשות של מקורות מימון אשר אינם נשענים רק על המוסדות המוכרים של עולם הבנקאות.
חשוב להבין שהשינוי גדול יותר מעצם הפעולה שכן זה מאפשר לדמוקרטיזציה של עסקים לצמוח מבוסס על עולם תמיכה רחב וסושייל כמו כן, העובדה הזו מפתחת בצורה משמעותית כלכלות כמו- כלכלת השיתוף וOn Demand- וגורמת לכך שאנשים יכולים לבנות ציר של פרנסה נוספת לצד הביזניס הקיים באמצעות אותן טכנולוגיות קונקטיביות ומגמות התנהגותיות.
גם Kickstarter ו-Indiegogo יוצרות שוני בכל עולם ההשקעות ובפוטנציאל יכולות לבטל את גופי ההשקעות, או יותר נכון את התפיסה של גיוס כספים בעידן הנוכחי- כי דרך הפלטפורמה הדיגיטלית אנשים יכולים לגייס כספים.
כל אלו למעשה מסמלים את שבירת ההיררכיה בתחומים מסורתיים עתיקים ומסמנים את כך שבעתיד נחשוב מחדש מהו בכלל כסף ? האם הקרנסי כפי שאנחנו מכירים אותו יהיה אחר, האם הערך לדברים יקבע באמצעות סטנדרטיזציה חדשה כמו ביטקוין- או אף יותר מכך, האם מידע- דטה שיש ברשותנו תוכל להפוך לכלי מיקוח אפקטיבי כצרכן מול סוחר ולהוות עבורנו משתנה דיפרנציאלי למחיר של הסחורות- למעשה, אנחנו במידה מסויימת הופכים בעצמנו לסחורה והמידע שאנחנו מספקים יכול להפוך לכוח כלכלי שמשנה את פרדיגמת הצריכה.
עיתונות | Newspaper – זה לא סוד כי עולם הפאבלישינג משתנה קצה לקצה- האינטרנט מבטל את התקשורת הכתובה המודפסת וכל המספרים מראים כי חברות המדיה הופכות לדיגיטליות ובלי שתהפוכנה לדיגיטליות לא תהיה להן זכות קיום.
אבל האם זה מתחיל ונגמר בעובדה הזו ? האם המעבר של דף מודפס בעיתון ללוג אינטרנטי מסכם את השינוי ? ממש לא ! ככל שהזמן עובר תפיסת הפאבלישר בעיני הגולשים הופכת לשונה- אנחנו צורכים תכנים ברשתות החברתיות והן הופכות להיות בפועל למשדרים של המידע בזמן אמת אותו אנחנו קולטים.
אם חשבנו שגופים כמו פייסבוק וגוגל הם אלו שישלטו בעולם התקשורת והפאבלישינג הרי שווה לבדוק קצת יותר לעומק ולראות מה עושה רשת חברתית כמו Snapchat באזור זה. חשוב לקפל לאמירה את העובדה שישנו שינוי מאסיבי בין דורי כשדורות שלמים כמו- Y ו-Z מצפים ורוצים לצרוך את המידע שלהם באופן שונה לגמרי.
במהות– חברות הטכנולוגיה לוקחות את צו השעה מחברות התקשורת, ממדיומים קריאטיבים ושמות עליו דריסת רגל (דיגיטלית שמשפיעה על המציאות הפיזית)- ובכך משנות את השאלה- מהי מדיה, מהו ערוץ ? וכיצד אנחנו כגולשים נחשפים למידע ומושפעים ממנו. הגופים שירגילו אותנו להיות קשורים לפידים שלהם בצורה הרובסטית ביותר יהיו אלו שיכתיבו את הבון טון של עולם העיתונות ולא רק- זה ישפיע על תעשיות כמו :קריאטיב, פרסום- מדיה וכפועל יוצא את עולם הצרכנות.
מסעדנות | Restaurant Business – עולם המסעדנות הינו עולם של חוויה, ואין ספק שגם פה תהיה פרוליפרציה של שיטות וUser experience חדשים. אם למשל בעבר היינו רגילים ללכת למסעדה “רגילה” ולשלם כסף על הארוחה אותה הזמנו- הרי שפלטפורמת השיתוף Eatwith – מבטלת את עולם המסעדנות כי אנשים יכולים לאכול אצל אנשים אחרים- בכך למעשה אנחנו רואים כיצד הרעיון של P2P מתפתח להרבה מאוד ורטיקלים שונים והעובדה היא שאנשים יכולים לקחת יכולות ומשאבים קיימים- ולהפוך אותם להצעות ערך וחווית חדשות.
אבל שווה לראות לאן זה עוד יכול להתפתח– כי על בסיס עולם הצרכים שלנו והחווית שאנחנו רוצים לנהל במהלך המסע של החיים שלנו-Moments יכולים לקום עוד הרבה תהליכים שונים. אם למשל ביקרתם לאחרונה בברצלונה- ופתחתם את אפליקצית המוניות של Uber לבטח נדהמתם ממש כמוני לגלות שספציפית בגאוגרפיה זו אובר בכלל הופכת לכלי הזמנת אוכל איכותי באמצעות האפליקציה- והמטרה והמהות שלה להיות יוטיליטי לעולם של תחבורה ציבורית עושה שיפט לצורך אחר- צורך קולינרי.
אז מי הורג את מי ? אני טוענת שהטעם החדש, השיטה והחוויה- הורגת את הטעם הישן ומאפשר לנו להיות חשופים לסוג חדש של מסעדנות- אם זו מסעדנות סושייל באמצעות כלים כמו Eatwith ואם זו מסעדנות שיושבת על צורך של On Demand Economy– כפתורי “מצוקה” אשר מאפשרים לנו להזמין את האוכל שלנו בכל מקום בעולם ופותרים מאיתנו טרחה מיותרת כמו כן בד בבד יוצרים עבורנו סוג חדש ורענן של חוויות.
ענן | Cloud Computing -זו קטגוריה מעט שונה שכן במקרה זה- בניגוד לקו המחשבה של הפוסט בכל הקשור למי הורג את מי נוצרה פלטפורמה חדשה שמאפשרת לעסקים קטנים גישה ליכולות שלא היו בעבר ולכן הדגש כאן צריך להיות- מי עוזר למי להיות.
טכנולוגית ענן הגיחה אלינו באמצעות אמזון לפני כעשור ורבים מאיתנו שוגים במחשבה שמדובר באקט טכנולוגי או במחסן של מידע- למעשה, הרעיון של טכנולוגיות ענן מעצב קרקע אמיתית ודמוקרטיזציה לעסקים שלא היתה להם בעבר בכלל הזדמנות להיות חשופים ל- תשתיות IaaS – פלטפורמות-PaaS ולשירותי תוכנה-SaaS.
אך על מנת שכן נשאר בקו הקודם של מי הרג את מי ? במקרה הזה טכנולוגיות ענן הורגות את השאלה של- מי ינצח קטן או גדול ? כי למעשה הקטן מקבל גישה לכלים של גדול ואם הוא יודע להבנות עליהם (ומהירות היא שם המשחק)- הוא יכול להפוך לגדול בעצמו ולאכול בפועל את כל התחרות.
הbarrier, תנאי סף הכניסה משתנים לחלוטין וההזדמנות הגדולה היא לעסקים קטנים ובינונים שפתאום חשופים ליכולות שבעבר היו אך ורק לתאגידים.
זה אולי השינוי המשמעותי והתשתיתי הגדול ביותר- Infrastructure חדש לבניית עסקים בפלואו מהיר, בועט שנותן הזדמנות אמיתית למי שיוצר ערך !
סושייל מדיה | Social Media -ואחרון חביב, השינוים שעוברת זירת הסושייל עצומים, אין חוסן ואין שחקנים שיחזיקו את הקופה לאורך זמן (אלא אם כן הם יקנו את התחרות)- עידן הסושייל הפך לעובדה שמשפיעה כפי שאנחנו רואים על עולם האינפורמציה ועכשיו הוא נכנס עמוק גם לעולם הטרנזקציה- והקישור בין השראה ותוכן שאותו אנחנו מגלים בסושייל- למכירה בפועל באמצעות כפתורי קניה שפזורים בכל מקום (אינסטגרם, טוויטר, פינטרסט ועוד…).
אם בעבר הרשת החברתיות המובילה היתה מייספייס והיא שרתה סוג מסויים של משתמשים הרי שכיום פיסבוק הפכה לנחלת הכלל, אבל לצד ההצלחה הבלתי מעורערת של פייסבוק ניתן לראות זליגה בהרגלים של האנשים רשתות חברתיות כמו Snapchat- או BeMe רשת חברתית חדשה, אלו רשתות חברתיות אשר טורפות את הקלפים ומשנות שוב את סדרי העולם בתחום זה ואת ההשפעות על קהילות רחבות.
קטליזטור מרכזי שגורם לשינוי משמעותי הינו המובייל אשר מאפשר לנו גישה למידע בצורה שונה ועושה רבולוציה לדרך בה אנחנו מייצרים אינטראקציה- היו זמנים שחשבנו שאולי הכל בסוף יהיה בכלל Yo תקשורת בביט אחד שמנרמלת את כמויות המידע והופכת את כל השטף הזה לאכיל.
אין לי ספק שבעולם של סושייל מדיה יקרו שינויים משמעותים– אבל, זה לא מה שהורג אחד את השני- המקום עליו אתם צריכים להסתכל היטב הינו על המשמעות של הרשתות החברתיות בידנו ועל כך שהן הופכות להיות לכוח השפעה לביצוע פעולות בפאנל של השראה- למכירה.
העובדה שכפתור הקניה מתקרב אלינו הצרכנים- דרך פידים של מעגלי אנשים עליהם אנחנו סומכים תהפוך את הרשת החברתית למרקטפלייס הגדול ביותר למידע שמשפיע בפועל על המכירה.
מילת סיכום. תוך כדי עיצוב הרעיון, ההקשרים- הויזואליזציה והטקסטים חשבתי לעצמי שלמעשה פתחתי פה במה לרעיון שיכול להתפתח ולהשתנות- והעובדות שהבאתי לכם לנקודת זמן זו חלקיות אם מסתכלים על כך במימד של זמן- כי סביר להניח שהן תתפתחנה בזמן הקרוב, בינוני וארוך.
לכן, אני מבטיחה להמשיך זאת כנוהל קבוע ולהביא לכם לכאן פעם לתקופה פוסט היוצר חקירה דומה ומציג לכם תעשיות משתנות עם סיכונים וכמו כן הזדמנויות גדולות.
אני בטוחה שהכלי הזה יעזור לכם לדמיין מחדש ורטקלים בתעשייה- לבחון כיצד הגבולות מטשטשים וכיצד ניתן ליצור משהו אחר מהקיים והמחדש גם יחד ! אני אישית מאוד נהנתי לכתוב את הרשומה הזו, מקווה שגם אתם- לקחתם.
