Have we learned anything at all?

ב6 לנובמבר- שישה שבועות אחרי שאדם נוימן התפטר/ פוטר, מתפקידו ב”ווי וורק”- מסיושי סאן עמד על הבמה בטוקיו, נשמע צנוע ודיבר על ההשקעה שלו בWeWork,  סאן נאם על כך שטעה בדרך שבחר להסתכל על המיזם, אמר שהוא מצטער… זה היה מול המון עיתונאים, וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא התנצל על כך בפומבי.

מסיושי סאן אמר שהוא היה צריך לדעת יותר, לחקור יותר לעומק- את אדם, להתבונן טוב יותר על WeWork, הנתונים, ולבדוק הלכה למעשה את הפער – בין הסיפורים לאמת ולמציאות. אבל האמת היא שסאן היה חלק מהבעיה, הוא הרי תידלק את נוימן והצית את השיגעון בכסף ובאנרגיה של עשייה- שכולה מוכוונת ללקיחת סיכונים שהם לא בהכרח מחושבים.

מול ההשקעה של סאן בWeWork– בסכום מטורף של 10 מיליארד דולר הוא יכול היה היום להיות הבעלים של אחת מחברות הנדל”ן לשכירות הגדולות ביותר בעולם ועוד להשאר עם עודף של 5 מיליארד דולר- זאת גם עם היכולת להיות רווחי ועם היד על העליונה. והבעיה שלו רק גדלה והתפתחה, כי כשהתחילו משקיעים, בנקאיים ושוק ההון להסתכל פנימה אל הVision Fund הקרן אותה בנה מתוך החברה שלו- סופט בנק זה התחיל להיות ברור שיש באותה קרן הרבה מאוד “ווי וורקים”, הרבה חברות דומות עם מרחק אסטרונומי בין היכולת באמת להפוך לעסקים רווחים ומשמעותיים ובין הסיפורים הטובים שהן יודעות לספר. כמובן שיש בתוך הפרוטפוליו של הקרן עסקים יותר יציבים ומבטיחים, אבל הרוב של החברות מחזיקות את החזון של סאן- השקעה עצומה בצמיחה, ולגבי הרווח???? זה יגיע אחר כך, אולי, מתישהו…אבל לא בטוח בכלל שהגישה הזו של השקעה עצומה בצמיחה, בהכרח מביאה לרווחים בהמשך.

לסאן היו בפורטפוליו כל מיני חברות מוזרות (ויש עדיין) כמו Wag אפליקציה שמחברת בין כלים ולבעלי כלבים, אם תרצו- ה”אובר של הכלבים”. Wag רצו מהקרן של סאן 75 מיליון דולר ב2018, בעוד שסאן וסופט בנק דחפו להשקעה של יותר מ300 מיליון דולר – כל זאת בשביל שהפלטפורמה תהיה הגדולה והמנצחת בתחומה. האסטרטגיה הזו, לא צלחה.

הסיפור הזה, מתפתח בזמן שהקורונה נכנסה לחיינו, תוקפת את העסקים של סאן, וטורפת את כל הקלפים. סאן, הבין שהוא צריך לשנות את הגישה ולחשוב בצורה יותר חכמה איך ובמה נכון להשקיע בעסקים שיתאימו ל”עידן הקורונה”. הוא הבין שחלק מהחברות ימותו, וחלק אחר רק ירוויחו מהתקופה הזו ויעלו, אבל החלום שלו בעוצמות הקודמות אותן שידר כבר לא יהפוך למציאות, והוא הבין שנדרש להיות יותר אחראיים ומחוברים לקרקע. המזל של סאן היה בהשקעה שלו בעליאבא, זו הייתה ההשקעה הראשונה והמוצלחת שלו שהניבה לקרן ולחברה יציבות. הוא הבין שהוא נדרש לחתור אל עבר חברות שמבוססות טכנולוגייה (SaaS) ופחות להתעסק בחברות של מוצרי צריכה. לכן, האסטרטגיה שלו השתנתה תוך כדי תנועה. גם המציאות העגומה של WeWork והמפלה המתוקשרת נרגעה עם הזמן, והעסקים (חלקם לפחות) החלו טיפה להסתדר.

בכל התקופה הזו WeWork התחילה לעשות סדר בעסקיה, להיפרד מכל מיני רכישות שהיו כמעמסה על גבה ולא באמת יצרו לה צמיחה, ובעיקר היא פתחה מחדש חושים חדשים של מיקוד בעסק והבנה של מה הוא באמת- חברת נדל”ן להשכרת שטחים ולא חברת טכנולוגיה. העבודה של המנכ”ל החדש שבא מעולם של נדל”ן הייתה להפוך את ווי וורק מסטארטאפ שכולו היה עטוץ בבאז- למה שהחברה באמת צריכה לעסוק בו גם אם זה קצת משעמם- נדל”ן להשכרה. שחשוב להדגיש שכל זה קורה בתוך המשבר הגדול ביותר שהעולם חווה, המשבר של הקורונה ומשנה מן היסוד את כל מה שנבנה.

העלייה והנפילה של“ווי וורק” קשורות לכמה כוחות יחד, איש עם כריזמה וחזון ואיש עם תיאבון ענק להשקעה ולצמיחה- יחד איתם מלווה מערכת פיננסית ומשקיעים שכל כך רוצים להאמין בסיפורים מנצחים וגדולים. תחשבו על זה, אם הבנקאים לא היו כל כך להוטים להרשים ולמכור לאדם נוימן את החלום שלו עצמו, אולי הם לא היו מתבלבלים ומבלבלים בהערכות שווא ובולואציה לא נכונה. אם המשקיע הגדול ביותר בVision Fund הנסיך של ערב הסעודית שהביא את רוב הכסף (חמישים מיליארד לקרן של כמעט 100 מיליארד) לא היה כל כך מסנוור מול הרעיון של לכבוש את העולם אולי ל”ווי וורק” באמת היה סיכוי להיות סיפור הצלחה שמחזיק לאורך זמן.

כשכל הכוחות עבדו יחד – הכל הפך למובמנט של עדר שמוביל להעצמה של הפיקציה מבלי לבדוק את המספרים. כולם חשבו על היום שבו יהפכו למיליונרים וכך אפשרו לפאונדר עם שגעון גדלות לקפוץ הרבה מעל הפופיק.

אבל נשאלת שאלה? האם באמת למדנו? הרי חברות כיום, כמו טסלה עם פאונדר מטורף ומשוגע לא פחות אדם נוימן מקבלות ולואציה מטורפת כפול מטויוטה למרות שהיא לא מייצרת פרומיל מהכמות של הרכבים של השחקנית השנייה.  נראה שאנשים עדיין מהלכים שולל, ונלהבים להשקיע בחלומות ובפאונדרים שמשוגעים על עתיד גדול ונוצץ וזה- מסנוור למעשה את כולנו.

בסוף 2020, ניכר היה שינוי בעולם הפיננסים, למרות הקורונה (ואולי בזכותה) מניות של חברות עלו בצורה מדהימה, חברות כמו “דורדאש” וAirbnb יצרו הצלחות מדהימות בהנפקות שלהן בבורסה! DoorDash קיבלה משוק ההון ולואציה שהיא יותר גדולה מפיצה האט, טאקו בל וKFC גם יחד. (סוף סוף הצלחה למסיושי סאן שהשקיע בה). Airbnb הגיעה לולואציה שהיא יותר גדולה ממריוט, הילטון והייט גם יחד! 

שוק ההון קנה וקונה את מה שה”סיליקון ואלי” מאכילה אותו, כשחברות הטכנולוגיה אחת אחרי השניה משתמשות ב”כלי רכב” חדש/ ישן – SPAC, לטובת הנסיעה…כך למעשה חברות מצליחות להכנס מהר לבורסה. אבל האם זו לא אותה תכונה של “ווי וורק” מחדש? פשוט בדרך אחרת לספר את הסיפור? האם זו לא ההיסטוריה שחוזרת על עצמה? אפילו WeWork בעצמה פלירטטה והמשיכה עם הרעיון של SPAC בשביל שהיא תוכל שוב פעם להגיע ליום ההנפקה. נראה שבסופו של יום, למרות כל החשיפה הזו של WeWork, ההכרה בטירוף וההבנה של הפערים- עדיין, כולנו חיים בעולם של מספרי סיפורים שמוכרים לנו חלומות שחלקם- איך לאמר? בלונים.


הספר החדש שלי באוויר! הספר החדש שלי יצא לאור. חודשים של שינוי, לידה מחדש של המציאות…הסיפור המצרפי של החודשים בתוך הקורונה. השיעורים הגדולים והקטנים שלקחתי בדרך ועל רמת היכולת שלי להתמודד עם השינוי. יומן בן עשרות ימים מוגש לכם ללא מסכות – חשוף. כך נראה שינוי. למי שרוצה לרכוש רצ”ב לינק-Link.

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

Leave a Reply

Your email address will not be published.