סטאטוס שהעליתי בעמוד שלי בFacebook הביא אותי לחבר את הרשומה הזו. החלטתי לייצר לכם ארגז כלים קטן שמרַכֵּז כמה כללים לגבי מה שלדעתי אין לעשות ברשתות החברתיות, תוך התמקדות במתחם בו כולנו נמצאים מן הסתם – Facebook. הפוקוס של הרשימה : דברים שלא צריך לעשות בFacebook – מבטא את נקודת מבטי על הנושא, כמובן. כפי שאני נוהגת להדגיש, הדברים הרשומים לעיל הם בגדר המלצה בלבד, ובאם אינכם מסכימים – זה מקובל עלי. כך אני רואה את הדרך הנכונה – תקחו מה שאתם מבינים שנכון לקחת. אספתי לכם מספר אנקדוטות לדברים שאני חושבת שלא צריך לעשות, אתם תמיד מוזמנים להוסיף במודל התגובות את הנקודות שלכם.
לא שולחים הודעות על אירועים מיותרים לחברים שלנו | בחיי שאני לא מבינה את ההרגל הזה ואף מגנה אותו. אוקי, נתנו בידכם את האופציה “להרים” אירוע בFacebook אתם עושים מסיבת בריכה לבת דודה שלכם שכרגע הפכה לבת שלוש – באשדוד … למה בשם אלוהים אתם חושבים שזה בהכרח מעניין גם אותי ? שיקלו בדבר פעמיים, לפני שתשלחו למי שהארוע לא מעניינו. יש להתייחס לכלי האירועים בחוכמה – נתבו את המסר לאותם אנשים שאתם מכירים ושלחו אותו כשהוא מותאם על פי מידה. לפחות מבחינתי – הסיכון הוא שתפסידו לחלוטין את החברות בדרך זאת .
לא שולחים מיילים קבוצתיים שלא לעניין ואאוט אוף קונטקסט | בהמשך לנקודה הקודמת – כלי המייל אינו בגדר כלי של ספאם. אין לנצל את צינור ההתכתבות באופן שיחבל ברעיון. מיילים קבוצתיים נועדו לשתף פורום של חברים בנושא משותף ! חשבו על הצד של הקוראים לפני שאתם פועלים לנוחותכם או מתפתים לקלות שבלחיצה.
לא “תוקעים” לינקים שיווקיים על הקיר של החברים שלנו | Facebook זהו הסלון הוירטואלי שלי – מעין בית פרטי במרחב הדיגיטלי (או לפחות אחד מהם). ממש כשם שאינכם נכנסים “כך סתם” לביתו של מישהו וזורקים לו פלייר שיווקי לתוך הסלון – באותה מידה אל לכם לנהוג במרושל גם בזירה זו. זוהי הדרך הבדוקה לחסל יחסים בניגוד למטרתכם המקורית, כשרציתם לבנות אותם. כדאי לכם לשמוע לי בנקודה הזו – השיווק בFacebook הוא מיסודו שיווק שיחתי, שיווק המאופיין בתוכן, ערך ועניין. אך אם תבואו אל מעגל החברים שלכם בפוש מלא מבלי להתייחס במּודע למפת האינטרסים שלכם, תקבלו ממש את התוצאה ההפוכה לזו שאליה התכוונתם !
לא מחפשים לריב בכוח | אמנם נמצא את אלו שהגיעו למקום כדי לריב ולהרבות אקשן מיותר, אך קחו לתשומת לב – לפחות במגרש שלי – זה לא מקובל עלי. Facebook לא מהווה מבחינתי את שק האגרוף הוירטואלי שלכם. אני כאן לשם דיון בריא, כבמה להחלפת דיעות , לשם הצחוק ובעיקר – להנות. אם “המנטרה” של גולש מסויים היא לחפש מוצא לעצבים המצטברים אצלו במשך היום עקב החום, הלחץ והדאגנות למצב הביטחוני – הרי מבחינתי, מוטב שיחפש במקום אחר.
לא מעלים באופן חוזר ונשנה את אותו המסר | כמו שאומרים, “עד כאן” . העיקרון של הרשת החברתית הוא להעביר ידע, ליצור קשרים, לשמר קשרים שנוצרו ולהעביר ערך – אל תטרטרו אותי כל היום עם מסר חוזר ונשנה רק משום שכך ציפיתם להגיע לתודעה בניוז פיד שלי – מובטח שאם תעשו זאת, במקרה הטוב תועברו לHide ובמקרה הגרוע יותר פשוט תחדלו מלהיות.
לא מזמינים לקבוצות – עמודי אוהדים ופורומים סגורים ללא בקשה מוקדמת | עוד מחלה של הרשת החברתית היא לנסות לדחוף לנו את הנוכחוּיות המיתוגיות ואת הפורומים בנושאים מנושאים שונים. אם אתם מעוניינים שאנשים יצטרפו אליכם, אם אתם רוצים שמעגל החברים שצברתם ימצא בכם עניין – צרו עניין. להזמין אותי חזור וָשוֹב לעמודי אוהדים, פורומים וקבוצות שונות בנושאים הזויים – לא יועיל כהוא זה! תנו לנמען להחליט על ידי פעולות חכמות אם כדאי לו להיות שם – והאמינו לי שאם תעשו זאת חכם תרוויחו פי כמה !
לא מתייגים בתמונות המוניות | לא מתייגים מכל וכל אם הדבר הוא מחוץ לקונטקסט | כלי התיוג הוא כלי עוצמתי מאין כמותו, אבל, אני חוששת שראשי Facebook אט אט מבינים שאנחנו משתמשים בו לא נכון.מדובר על כלי בעל פוטנציאל אדיר ליצירת קישורים חכמים, חיבורים אשר מתיישבים היטב עם הקונטקסט – אמצעי מצויין לרקימת יחסים ולהעמקת הדו כיווניות והפרגון. זה כלי שדרכו אתם מספרים לאחרים שהם קשורים לתוכן מוגדר שיצרתם ולא הפוך. אל תנצלו אותו למטרות סְרָק, בבחינת abuse, אל תתייגו בחוסר טעם וללא קשר למתרחש. במלים אחרות, אין להתייחס אליו ככלי לדחיפת מסרים – אלא ככלי ערכי שנועד ליצירת קשרים וחיבורים חכמים !
לא מזמינים אנשים לחברות בעוד שסוגרים את הקיר שלנו בפניהם | זוכרים ? המיתחם מוגדר מלכתחילה כמייצג הרשת החברתית …אם אנחנו כאן ואנחנו מזמינים אחרים להיות חברים שלנו מן הסתם ניטיב לעשות אם נחשוב על נושא הדו כיווניות . אין טעם להזמין מישהו לחברות אם איננו מתכוונים שיראה אי פעם את מה שאנחנו חושבים. הרשת החברתית מתפקדת אחרת מתחנת רדיו – בשונה מגלי השידור החד כיווני, השידורים שלה הם דו צדדיים.
ולסיכום – לא מזמינים אותי למסיבת היומולדת של הבת דודה שלך, אם עדיין לא הספקתי להכיר אותך. ברצינות, הדבר הוא בבחינת “בַּל ייעשה” באופן הנחרץ ביותר !
הי זהר,
פוסט מצוין שאכן מונה את כללי ה”אל תעשה” העיקריים. הרשי לי להוסיף כמה משלי, חלקם משתלבים בשלך בקלות:
1. לא מתבכיינים: מובן שיש ימים קשים, רגעים עצובים וכו’. כשזה נוגע, מרגש ואפילו יוצר תחושת הזדהות, יופי, אבל לצייץ כל רגע סטטוסים של “אכלו לי, שתו לי, לקחו לי” זה מייגע ומתיש. לא להעיק.
2. לא מדברים בעשרות קולות: ממש קשה להבין מיהו החבר ואפילו להכיר אותו טוב יותר, כשהוא מדבר באינספור קולות. להגיב למצב הבטחוני, לאמירת ראש הממשלה, לאירוס הפורח בהרים, למכונת הכביסה שהתקלקלה, לקפה שחייבים לשתות, למבצע בסופר, לצעד הראשון של הילד, למסיבת הנישואין, לבחירות הקרובות וכו’ (והכל ביום אחד), זה בטוח יגרום לחברים קלקול קיבה וסחרחורת עצבנית ממך. מצא את הקול שלך, את הייחודיות ודבר בקול אחד, לצד אמירות שונות קלות בשוליים.
3. לא מצפינים מסרים: יכול להיות שיש לך שאיפה כמוסה להיות איש מוסד, שב”כניק או מרגל וזה לא בדיוק הצליח, אל תראה בפייסבוק את הבמה להביע את הצד המסתורי הזה שבך. סטטוסים לא מובנים, שפת קוד מוזרה שגורמת לחברים לחשוב על כל משפט שלך כמה פעמים, מסר שמיועד רק למי שמבין אותך, לא בדיוק הדרך ליצור לך קהילת חברים חמה ואוהדת.
בהצלחה!