בהמשך לסדרת הפוסטים המתמקדת במסע ללימודים ב- Singularity University, אני רוצה לדבר על הפרקטיקות הנלמדות באוניברסיטה- וכיצד יכולים לקחת מהן תובנות לארגז כלי העבודה, אחד המיקודים עליהם מדברים בסינגולרטי נסב סביב התפיסה של– Visual Thinking חשיבה ויזואלית, ולמה כלום לא מצליח לפרק מורכבויות כמו השיטה הזו- לשים את הדברים בציורים.
דן רואם, הוא יועץ שמשתמש בחשיבה ויזואלית על מנת להפוך את הרעיונות המורכבים שאנחנו מייצרים לפשוטים יותר. יש לו שני ספרים בנושא- Back of the Napkin ו- Draw to Win בהם הוא מסביר כיצד להשתמש בחשיבה ויזואלית כדרך להשביח את התקשורת, פתרונות של בעיות וכמובן יצירת אינובציה.
אנשים, הרבה פעמים מדברים על פשוטות-Simplicity אשר מהווה בפועל את הצד ההפוך של מורכבות, ועל מנת להגיע לפשטות של רעיונות, תפיסות, אתגרים- הדרך הפשוטה ביותר הינה לצייר אותם. אין צורך להיות צייר הדור- בעולם העסקי, האתגרים החדשים נראים מאוד מורכבים, והיכולת לשבור את הפרטים ואת הבעיה ולשים אותה בצורה אילוסטרטיבית, עם האלמנטים המרכבים עוזר להבין בתמונה אחת כיצד ניתן להגיע לפתרון- זה הופך את כל היושבים בחדר לכאלו שמביטים על אותו נייר, אותו אתגר.
בעיניים שלי, האנולגיה של המידע שלנו בראש לחיפוש אחר פתרונות– נראה פחות או יותר כמו השרטוט שהצמדתי לכם מעל לפסקה זו… מרגע שאנחנו מציירים את המחשבות שלנו, הדרך להציג אותם לאחרים נהיית הרבה יותר פשוטה ונהירה, כמו גם אנחנו מצליחים לסדר לעצמנו את האלגוריתמיקה את של המידע-את המתכון. ממש כדאי לכם להקשיב לסרטון שהצמדתי לרשומה בסופה מדובר בראיון עם דן ובו הוא מסביר על תפיסת הויזואליזציה והכוח שלה.
המאבק כיום הוא על שימת הלב של האנשים סביבנו, מי שמשרטט את התמונה ומציג אותה בצורה ויזואלית מצליח לקבל את הקשב של האנשים סביבכם- אתם יכולים לכבוש את החדר באמצעות כלים שגורמים לאנשים להבין אתכם טוב יותר, באמצעות ויזואליזציה.
