הפוסט הזה יעסוק במהלך של קוקה קולה העולמית– והוא יראה לכם איך עם חשיבה שונה מצליחים לייצר ערך משמעותי עבור החברה, בעזרת שינוי בזווית ההסתכלות ודרך הפעולה. אפשר לקרוא לפוסט הזה “האינטרנט של הסודה”, איך קוקה קולה צברה דטה על 16 מיליון משתמשים דרך מהלך שנקרא Coca-Cola’s web-connected Freestyle. הרעיון שהנחה את המהלך היה למעשה פיזור של 2000 מכונות- Vending Machines במקומות שונים : בבורגריות, קניונים, מרכזים מסחריים גדולים ועוד. המכונה אפשרה לאנשים לבחור טעמים שונים מבין המשקאות השונים שבארסנל של החברה, ולהתאים לעצמם “קוקטייל” ייחודי משלהם, נניח- ספרייט וקולה ביחד.
המכונות הללו היו מחוברות אל האינטרנט– וכך יכלה קוקה קולה לנטר ולעשות טרקינג על האנשים שמעוניינים לייצר לעצמם משקה עם טעמים חלופיים בהרכבים שונים. זוהי למעשה הסיבה שקוקה קולה מחזיקה כיום ב16 מיליון זהויות של גולשים ששיתפו אותה פעולה לטובת הכנת המשקה. את הנתונים הללו קוקה קולה יכולה לנתח ולעשות בהם שימוש. אם מנתחים את המזימה של קוקה קולה מאחורי הקלעים, מבינים כי בכך שקוקה קולה אפשרה לצרכנים להרגיש שהם מעורבים בתהליך ההכנה של המוצר היא למעשה אפשרה לעצמה להשיג מהמעורבות מידע רב ואפקטיבי לצרכיה, כמו גם לצרכי היוזרים איתם היא יכולה ליצור קשר. החיבוריות הזו דרך האינטרנט והגישה לנתוני הזהות של היזורים הרשומים- למעשה מהווה דריסת רגל משמעותית בסביבת העבודה של המותג על ציר האינטרנט של הדברים כפועל יוצא מהשימוש בביג דטה.
צריך לקחת בחשבון– שיש לקוקה קולה רישום של כל 16 המיליון שהשתמשו במכונות וזאת ממה שנצבר לאורך השנים. מיפוי הזהויות הייחודיות הללו- למעשה מאפשר לחברה להכיר את הטעמים האהובים על המשתמשים ועל פיהם היא יכולה להחליט איך כדאי לה “לערבב” טעמים חדשים, בצורה שתחסוך לה עלויות גדולות במאמצי R&D.
צירפתי לכם תמונות של המכונה בפעולה– וכמו כן, צילומי מסך של האתר שמשקפים את המהלך. כפי שאתם יכולים לראות ערבוב המשקאות נעשה על ידי חיבור לאפליקציית מובייל, אשר אפשרה לערוך רישום אפקטיבי על כל המשתמשים ולשמֵר את המידע עבור קוקה קולה.
קוקה קולה ממשיכה בניסיונות שונים בכל הקשור לVending Machines– בנוסף למכונות ה- Freestyle. בין היתר היא גם ערכה ניסוי עם 200 מכונות שמחוברות לאינטרנט באוסטין, ובמהלכו רצתה לבדוק את האפשרות של רכישה דיגיטלית היישֶׁר מהמכונה, כלומר- תשלומים דרך המובייל. בשני המקרים למעשה החברה יכולה לאסוף בזמן אמת דטה שתספר על דפוסי ההתנהגות של הצרכנים ועל הצרכים האופייניים להם. דרך החיבוריות של המכונות יכולה לקוקה קולה לנהל את המכונה מבחינה תפעולית בזמני אמת, להתעדכן מתי צריך למלא אותה במשקאות- זאת מבלי שתטרח לשלוח עובדים לבדיקה במקום. צעד זה מייצג רק על קצה המזלג את מגוון ההזדמנויות שנקרות בדרכה הודות לחיבוריות של המכונה לרשת. מֵעַתָה היא יכולה לבדוק ולעשות A/B טסטינג על ההתנהגות של הלקוחות ועל פי כך לקבוע את הנחות העבודה השיווקיות החדשות. למשל- ביכולתה להבין איזה סידור של משקאות בתוך המכונה מפיק הכי הרבה מכירות, חישבו על כך שמוצג לפנינו ממש מדף “חי” שמספר לנו בזמן אמת על התנועות האקטיביות של המכירה על פי סידור המוצרים. והיא גם יכולה לעשות כסומטיזציה שונה של כל מדף בכל מכונה ומכונה על פי המאפיינים הלוקאליים- בצורה שקולעת ביותר לטעמם של הקונים במכונה ספציפית.
צירפתי לכאן את הסרטון המקורי של המהלך– מציעה לכם לצפות בו וגם להנות ממנו, שכן הוא בפני עצמו תוצר מדליק. אבל אם מציצים אל מאחורי הקלעים וקולטים את הפוטנציאל הגלום במהלך כזה- מבינים כי זוהי חשיבה ססטיינבילית שמשרתת את החברה ועתידה לשנות לחלוטין את השיטה בה היא בוחנת מהלכים שיווקיים שיריצו את הפיתוח החדש, ואת דרכה להשתמש בדטה לטובת השבחת היכולות שלה, ועל כך שאפו !
