הרשומה הנוכחית מסתמכת על מחקר שנערך בידי חברת המחקר נילסן, ועיקרו בשאלה : האם לאנשים אכפת מכך שארגונים מעצבים את העסק מתוך תפישה של אחריות התאגידית ? האם חשיבה חברתית- תרומה והיזון חוזר תגרום להם לשתף פעולה, לגלות יֶתֶר מעורבות עם המותג ואף לרכוש ממנו יותר ? אני אלך אתכם צעד צעד עם הרעיונות החשובים שנאמרו במחקר, וגם אשזור כמה מחשבות דיגיטליות משלי בתוך המסקנות, וכתמיד גם אחבר לכאן את המחקר המקורי על מנת שתוכלו לצלול בו בעצמכם.
הקונספט של CSR -Corporate Social Responsibility אינו חדש, אבל ישנן גישות שונות לנושא, שאותם ארגונים וחברות נוקטים על מנת להרוויח מהטמעת שיטת זו ואיפיון חשיבה כזו כחלק אינטגראלי מחזונה של החברה. כאן חשוב לציין כי המודלים השונים של אחריות תאגידית בארגונים ממשיכים להתפתח, במיוחד לאור העובדה שצרכנים מגלים התייחסות גוברת לרעיון ומבקשים לדעת מה החברות עושות למענם, ואיך זה משתקף בסט השירותים והמוצרים של החברה.כל המיזמים האלו משפיעים על החלטות הצריכה של מגוון קהלים, וככל שארגונים מפנימים את הדבר ועובדים בהתאם למיינדסט הזה- כך גדלים הסיכויים להשפיע בצורה דרמטית.
ניתן להבחין במודל מתפתח של יצירת ערך משותף Shared Value- החברות משתמשות ביכולת שלהן כדי להפיק אימפקט חיובי דרך הערוצים בהם הן פעילות, על ידי יישום אג’נדות של אחריות תאגידית- Social Responsibility. חברת נילסן ערכה מחקר אונלייני על יותר מ29 אלף משתתפים ב58 מדינות על מנת לברר האם המאמץ מעורר הדים חיובים אצל הלקוחות. המחקר הוא למעשה הוא תהליך מחקרי מתגלגל שהתחיל ב2011 ומטרתו לבחון איך אנשים צורכים- והאם הם מושפעים מחברות אשר עשו אימפלמנטציה לאותן תוכניות שיוצרות מה שקרוי- סושייל אימפקט (כלומר מעניקות בחזרה לחברה ולקהילה חלק מהרווחים ומהשקעותיה). המחקר המתגלגל נועד להבין לעומק את הצורך הגדל של הלקוחות לתגמל חברות שעובדות בסושייל אימפקט. חשוב לי לציין שחלק גדול מהאתגר תלוי בדרך שבה הארגונים בוחרים לשקף את העשייה שלהן בנוכחוּיות הפיזיות והדיגיטליות וביכולתם לתקשר עם הקהל. כיום, כשניתן לראות בבירור מתוך אינספור מחקרים כי יותר מחמישים אחוז מהחלטות הצריכה שלנו מתקבלות על סמך מידע ותוכן מַשלים אותו אנחנו צורכים ברשת- ישנה משמעות מכרעת לדרך בה חברות מתקשרות ונותנות ביטוי לפעולות שלהן. חברות שמתנהגות כמו פאבלישרז ויוצרות “האבים” של תקשורת ישירה מול צרכנים יכולות בוודאות לקבל כמות אדירה של נקודות זכות, ובפרט מקהל יעד שמסומן כקהל שמושפע מהעשייה בתחום זה.
תוצאות המחקר מעידות במובהק- שצרכנים אכן מחוברים לנושא ובהחלט גם מושפעים מהפעילות של החברות. מחציתם של הנסקרים במחקר האחרון ענו כי הם יהיו מוכנים לתגמל חברות שמחזירות לחברה בהשקעות מתוך תפישה של אחריות תאגידית, וגם יהיו מוכנים לרכוש יותר מהחברה ולשלם יותר על מוצריה ושירותיה. זוהי עלייה של חמישה אחוז משנת 2011. אחוזי הגדילה ניכרו בכל שכבות הגיל ובשני המינים. גילאי 30 ומטה הם השכבה האכפתית יותר, הם נוטים לענות שהם יצרכו יותר מחברות שמקדמות תוכניות של אחריות תאגידית, אבל חשוב לציין שגם המבוגרים ביניהם (שכבת גילאי 40-50 ) מתחילים לשנות את דעתם, ומבין שכבת גיל 40-44 חמישים אחוז מסכימים לשלם אקסטרא לחברות אשר מחזירות את הונן כשהן יוצרות סושייל אימפקט. זו עליה חדה מול שנת 2011 בה התוצאה האחרונה עמדה רק על 38 אחוז.
אין ספק שהקהל הצעיר- הוא זה שנתון לַהשפעה הגדולה ביותר מצד אותן חברות שעוסקות בתוכניות של Cause-Marketing, כלומר קמפיינים שנעשים לטובת הקהילה ומחזיקי העניין השונים – ומפגינים תקשורתית פעילות של הארגון שדואג להחזר רווחיו. אבל כפי שיכולתם לראות מסתמן שינוי משמעותי בהשפעה על שכבת גיל מבוגרת יותר ותמונה זו פותחת עוד הזדמנות עבור חברות ומותגים שונים. נתון זה מאשש את ההנחה שחברות שעובדות במהלכים כאלו יכולות להועיד את המסר שלהן גם לקהל הצעיר וגם לקהל בוגר יותר, ועל ידי כך להרוויח עוד נקודות זכות משמעותיות שיוצרות בידול במרחב התחרותי ונוגעות בלב ליבו של העסק !
